ת”פ 27556/09/17 – מדינת ישראל נגד מוחמד שריתח (עציר) תושבי איו”ש – בעצמו,אחמד דגאמין (עציר) תושבי איו”ש – בעצמו
בית משפט השלום בבאר שבע |
||
ת"פ 27556-09-17 מדינת ישראל נ' שריתח(עציר) ואח'
|
|
17 ספטמבר 2017 |
1
|
27447-09-1727579-09-17 |
|
מספר פל"א 406580/2017 |
|
|
|
לפני כבוד השופט דניאל בן טולילה |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד |
|||
הנאשמים |
.1 מוחמד שריתח (עציר) תושבי איו"ש - בעצמו ע"י ב"כ עו"ד אבו מדיעם .2 אחמד דגאמין (עציר) תושבי איו"ש - בעצמו ע"י ב"כ עו"ד יחיא סעדה
|
||
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין
על יסוד הודאת הנאשמים, הנני מרשיע כל אחד
מהם בכניסה לישראל שלא כדין בהתאם לסעיף
2
ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תשע"ז, 17/09/2017 במעמד הנוכחים.
|
דניאל בן טולילה , שופט |
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכניסה לישראל שלא כדין. על פי המתואר בעובדות כתב האישום שהו הנאשמים ביום 11.9.17 בשכונת רמות בבאר שבע מבלי שיש ברשותם היתר כניסה או שהייה כדין.
במעשיהם האמורים לעיל פגעו הנאשמים בערכים המוגנים של ריבונות המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה והסדרת שוק העבודה. בעקיפין יש בכניסתם של הנאשמים לישראל, שלא תחת עינם הפקוחה של גורמי הביטחון, כדי להביא לפגיעה בביטחונו של הציבור ולוּ ברמה הפוטנציאלית. בהקשר לכך ר' דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מ"י (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):
מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בבטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין... אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה.
עד זה מכבר עתרה המאשימה למתחם עונש הולם שתחילתו חודש ימים ותקרתו 6 חודשים חרף האמור בהלכת אלהרוש וזאת נוכח ההחמרה במצב הביטחוני שתחילתה ב"אינתיפאדת הסכינים" בחודש אוקטובר 2015, והמשכה באירועים ביטחוניים כאלה ואחרים. כיום נוכח השיפור במצב הביטחוני עותרת המאשימה בהעדר נסיבות חריגות למתחם עונש הולם שתחילתו ענישה צופה פני עתיד ותקרתו 5 חודשים בגין כל כניסה.
3
על רקע האמור לעיל והשינוי במצב הביטחוני יש לבחון את הנסיבות הקונקרטיות האופפות כניסות אלה כאשר ביחס אליהן ניתן לומר כי אלו נמצאות במדרג הנמוך. מדובר בכניסות יחידות לצורכי פרנסה ללא עבירות נלוות, כאשר הנאשם שהה על פי הנלמד תקופה קצרה בשטחי המדינה, וביקש לצאת חזרה לביתו.
מכל המקובץ לעיל הינני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם בגין כל כניסה מן הראוי שינוע בין ענישה צופה פני עתיד לבין חמישה חודשים מאסר בפועל.
בקביעת עונשם של הנאשמים בגדרי המתחם ולקולא תילקח בחשבון הודאתם, הודאה שיש בה משום חיסכון בזמן שיפוטי יקר ונטילת אחריות. המדובר בנאשמים תושבי הרשות שמצוקה כלכלית הביאה אותם לגנוב את הגבול. המדובר בנאשמים נעדרי מעטפת משפחתית תומכת ומשכך מעצרם ומאסרם קשים אף יותר מאשר על דרך הכלל.
מנגד, ולחומרא לשני הנאשמים הרשעות קודמות.
לנאשם 1, הרשעה משנת 2011 בגין שתי כניסות, כך שזו לו כניסה שלישית לישראל שלא כדין ומעמדו המשפטי השני. משקלה של כניסה זו יהיה נמוך בשים לב לחלוף הזמן הנוגע לכדי 7 שנים ויותר.
אשר לנאשם 2, לחובתו 2 הרשעות קודמות. בשנת 2011 הורשע הנאשם בבית משפט צבאי בעבירה של החזקת נשק ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של 4 חודשים. על פי הנטען המדובר היה בהחזקת רובה ציד ללא היתר. אפילו זו תמונת הדברים, סבורני כי הרשעה זו מחייבת החמרה בעונשו של הנאשם, שכן כניסתו של נאשם כדוגמת הנאשם שבפני לתחומי המדינה שלא תחת עינם הפקוחה של עיני הביטחון, יוצרת ולו ברמה הפוטנציאלית סכנה גדולה יותר לביטחונו של הציבור. זוהי גם כן הפסיקה הנוהגת.
מעבר לכך, לנאשם 2 הרשעה נוספת משנת 2015, אף היא בגין כניסה לישראל שלא כדין ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של חודש ויום. יטען הטוען כי לא היה בהרשעה בעבירה של החזקת נשק כדי להחמיר עם הנאשם מעבר לחודש ימים בשנת 2015 ועל כן אין לעשות כן גם כעת. ודוק, עיון בגזר הדין מהרשעתו האחרונה מלמד כי אז היה מדובר בהסדר סגור לעניין העונש, היינו סיטואציה שבה בית המשפט אינו גוזר בהכרח את העונש הראוי אלא קובע אם מדובר בהסדר סביר, אם לאו, וממילא עצם ההרשעה בגין כניסה לישראל שלא כדין מתווספת לאותה הרשעה ישנה, אותה הרשעה מוקדמת מבית משפט צבאי.
4
בשולי הדברים יצוין כי עצם עבר פלילי זה, במובנים מסוימים יש בו להחריג את הלכת אל הרוש אשר באופן יוצא מן הכלל לקחה בחשבון היעדרו של עבר פלילי כחלק מנתונים לקביעת המתחם, הגם שעל דרך הכלל מיקומו של העבר הפלילי הינו בגדרי המתחם.
סוף דבר, מכל המקובץ לעיל הנני לגזור על הנאשם 1 את העונשים הבאים:
א. 7 ימים מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו, 11.9.17.
ב. חודשים
מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו שלא יעבור כל עבירה לפי
תשומת לב שב"ס כי לאחר ניכוי ימי מעצרו של הנאשם, זה סיים לרצות את מאסרו ויש להורות על שחרורו בהתאם לנהלים.
סוף דבר, מכל המקובץ לעיל הנני לגזור על הנאשם 2 את העונשים הבאים:
א. שלושה חודשים ויום מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו 11.9.17. .
ב. שלושה
חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור כל עבירה לפי
המזכירות תבטל את הדיון הקבוע לנאשמים היום במסגרת הליך המ"ת בפני כב' השופטת שטרית.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תשע"ז, 17/09/2017 במעמד הנוכחים.
5
|
דניאל בן טולילה , שופט |