ת”פ 27702/01/14 – מדינת ישראל נגד עבד אבו עמר
בתי המשפט |
|
בית משפט מחוזי באר שבע |
ת"פ 27702-01-14 27 אוגוסט 2014 |
לפני: כבוד השופטת טלי חיימוביץ |
1
בעניין: |
מדינת ישראל באמצעות עו"ד שטרית מפמ"ד |
|
|
|
המאשימה |
נ ג ד
|
||
|
עבד אבו עמר |
|
|
|
הנאשם |
החלטה |
(בבקשה לפסילת ראיות)
ב"כ הנאשם עותר מראש, לפסילת שתי ראיות שהמדינה מבקשת להגיש בהליך ההוכחות.
האחת, עדותה של תצפיתנית צה"ל, אשר ראתה את האירוע דרך אמצעי צפייה, שהפרטים אודותיו חסויים. לטענתו, ברי כי מדובר באביזר אשר יצר תיעוד, כדוגמת סרטון, שניתן לחזור ולצפות בו. הדברים עולים מהודעתה של התצפיתנית. שעה שסרטון זה חסוי, אין להתיר את הראיה המשנית שהיא עדותה של התצפיתנית, כפי שלא ניתן להעיד שוטר על דו"ח צפייה שערך על פי סרטון ממצלמת אבטחה, אם הסרטון אבד, שכן מדובר בראיה משנית.
השניה, כי לא ניתן להעיד את הגשש מבלי שתוגש
חוות דעת מומחה, העונה על דרישות
ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשות.
הראיות הנדונות הוגשו לעיוני, על פי בקשתי, לצורך קבלת ההחלטה בבקשה זו.
לאחר שעיינתי בראיות ונתתי דעתי לעמדות ב"כ הצדדים, החלטתי לדחות את שתי הבקשות.
2
אשר לעדות התצפיתנית.
אני מודעת לקושי שגורם החיסיון להגנה. עם זאת, אין מקום לפסול את עדותה של התצפיתנית, מן הטעם שאין מדובר בראיה משנית, אלא בראיה עיקרית. התצפיתנית אינה כמו השוטר, אשר רואה את הדברים לאחר מעשה, תוך צפייה בסרט האבטחה, ובכך אין לו יתרון על פני איש.
התצפיתנית צופה בדברים בזמן אמיתי, ומעידה על דברים שקלטה בחושיה. העובדה שקיים תיעוד (ככל שקיים, שכן הדבר נתון תחת חיסיון), אינה רלוונטית לשאלת האותנטיות של עדות התצפיתנית. נכון הדבר שכאשר התצפיתנית צופה פעם נוספת בסרט, יש בכך משום דימיון מה לדוגמא שנתן הסניגור, אולם גם כאן, אין מדובר בסיטואציה זהה, שכן התצפיתנית היתה עדה לאירועים במועד התרחשותם. משכך, יש בעיון בתיעוד משום ריענון זיכרון.
ברי כי העובדה שהסניגור אינו מורשה לצפות בתיעוד, פוגעת בהגנת הנאשם. אלא שעניין זה דינו להישקל בעתירה לגילוי ראיה, שם יבחן בית המשפט העליון, האם הפגיעה בהגנת הנאשם עולה על האינטרס הציבורי.
גם העתירה לפסול את עדות הגשש, בהיעדר חוות דעת מומחה, דינה להידחות.
מעיון בהודעת הגשש עולה, כי היא ברובה היא עדות על עובדות, ובנוסף, עדות שבמומחיות. הגשש גם מדווח בהודעה על פרטי ניסיונו כגשש.
מאחר וממילא הגשש נקרא להעיד, ובטרם עדותו יוזהר כי עליו לומר את האמת, וממילא פרטי ניסיונו כבר מופיעים בהודעתו, כך שהסניגור לא יהיה מופתע בחקירה, לא מצאתי מקום להורות למדינה להכין עבורו גם חוות דעת מומחה, שכן כל הפרטים הרלוונטיים כבר מצויים בהודעה.
אשר על כן, אני דוחה את העתירות.
המזכירות תשלח עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתן והודע היום, א' אלול תשע"ד, 27 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.
