1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד עינת מי-רז

הנאשם וב"כ עו"ד טליה רם

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

1.         הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג בגין מעורבותו באירוע שאירע ביום 11.11.13. נסיבות המעשים פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ובפרט בסעיף 26 להכרעת הדין.

2.         במסגרת הכרעת הדין נקבע כי במהלך האירוע גם המתלוננת נהגה באלימות כפי הנאשם ובשל כך ולנוכח אי העמדתה של המתלוננת לדין התקבלה טענת ההגנה מן הצדק אשר נקבע כי השפעתה והסעד שינתן בגינה יבוא לביטוי בדרך של הקלה ממשית בעונשו של הנאשם.

2

3.         העבירה שביצע הנאשם פוגעת בערכים מוגנים שעניינם שלימות הגוף ותחושת הביטחון בתוך התא המשפחתי. מאחר ונקבע כי שני הצדדים נהגו באלימות אני סבורה כי עיקרה של הפגיעה במקרה דנן לצד מעשי האלימות ההדדיים נובע מהפגיעה בתחושת הבטחון של בתם של בני הזוג שנאלצה לחזות בחלקו של האירוע.

4.         במהלך האירוע נגרמה חבלה למתלוננת.

5.         מדובר באירוע שלא היה מתוכנן אלא הוא תולדה של ריב שהתגלע בין בני הזוג, ואולם, כפי שהסתבר במהלך ניהול ההוכחות מחלוקות שקיבלו ביטוי קולנו וסוער היו נהוגות בין בני הזוג.

6.         באת כוח הנאשם ביקשה להורות על ביטול הרשעתו של הנאשם וקביעת אשמתו ללא הרשעה מן הטעם שהנאשם הוא בעל רישיון לניהול תיקי השקעות והרשעה עלולה לפגוע ברישיונו כאמור בסעיפים 7 ו- 10 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה 1995. יש לומר כי הרשעה בעבירה אכן עלולה להביא להתלייה או לביטול רישיון. דא עקא שרישיונו של הנאשם לניהול תיקי השקעות הותלה זה מכבר שנים רבות לפני האירוע בשל כך שהוכרז כפושט רגל. הנאשם אומנם קיבל הפטר אך מאז לדבריו לא פנה בבקשה לחדש את רישיונו בשל התיק התלוי ועומד נגדו. הנאשם עובד כעת בעיסוק אחר כעובד מדינה.

7.         במקרים נדירים בלבד יהיה מקום להורות על ביטול הרשעה בעבירת אלימות במשפחה שגרמה לחבלה, ואני סבורה כי גם בנסיבות התיק הנוכחי וחרף קבלתה של טענת ההגנה מן הצדק, לנוכח התנהלות המתלוננת לא ניתן להורות על ביטול ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים.

8.         אשר לפגיעה אפשרית בשיקומו של הנאשם הרי שהאשם אינו עוסק בייעוץ השקעות מסיבות שאינן קשורות לתיק זה, הוא מתפרנס בדרך אחרת ולא הובאה ראיה לכך שהרשעה שאינה נוגעת לעיסוקו עשויה לפגוע בהמשך עבודתו כעובד מדינה. משכך לא סברתי כי ניתן לקבוע שהרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם.

9.         לא מצאתי לבטל את הרשעתו של הנאשם.

10.       בחינת רמת הענישה בפסיקה בגין עבירות דומות מלמדת על ענישה מגוונת החל מעונשים צופי פני עתיד או עונשים שיקומיים וכלה במאסר בפועל.

11.       אני סבורה כי מתחם העונש העולה את העבירה שביצע הנאשם במקרה דנן מתחיל בשל"צ ומסתיים במאסר קצר בפועל ולצידם עונשים נלווים של מאסר מותנה ופיצוי במקרים המתאימים.

12.       שקלתי לזכות הנאשם את העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי, את גילו ומצבו הרפואי המורכב ומנגד את אי לקיחת האחריות על המעשים אשר יש בה ללמד על אי הפנמת הפסול שבהם ולהקים חשש להישנותם.

3

13.       בהכרעת הדין פורטו בהרחבה, הנסיבות שהצדיקו קבלת הטענת של הגנה מן הצדק.

            אני סבורה כי מדובר בנסיבות החורגות מן הנסיבות הקבועות בסעיף 40ט (5) או 40 ט (8) לחוק העונשין המצדיקות על פי החוק הקלה בקביעת מתחם העונש העולה ואף חורגות מן הנסיבות המפורטות בסעיף 40 יא (9) לחוק העונשין המצדיקות הקלה בעונש בתוך המתחם. אני סבורה כי קבלת הטענה של הגנה מן הצדק במקרה דנן מצדיקה הקלה משמעותית בעונש וגזירת עונשו של הנאשם מחוץ למתחם העונש ההולם.

14.       לנוכח האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

            א.        חודש מאסר על תנאי למשך שנה מהיום שלא יעברו עבירת אלימות נגד הגוף.

ב.         הנאשם יחתום על התחייבות שלא לבצע במשך שנה מהיום עבירת אלימות נגד הגוף. גובה ההתחייבות 2,000 ₪ והיא תיחתם עד ליום 5.11.17, לא תיחתם ההתחייבות עד למועד שנקבע יאסר הנאשם למשך 3 ימים.

15.       זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.