1

2

בפני בקשה להורות על תיקונו של כתב האישום בשלישית. התיקון המבוקש נוגע לגובה הסכום הכספי אותו תבקש המאשימה לחלט מחובן הנטען של נאשמות 7 -6 (זיוה כהן וקדמת עדן) כלפי נאשמים 2 ו-3 כך שזה יעמוד עד לגובה של 4.5 מיליון ₪ ולא מיליון וחצי ₪ כפי שהתבקש עד כה.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, קראתי נימוקיהם בכתב וכן נדרשתי לפסיקה הנוהגת, הנני להתיר את תיקון כתב האישום כמבוקש. ואנמק.

ראשית, מקום שבו קיימת סמכות לבקש חילוט, ולראשונה, לאחר מתן גזר הדין (ור' בין היתר ע"פ 1005/15 אבו אלחווה נ' מדינת ישראל [פורסם ביום 3.7.17]), פשיטא כי קיימת סמכות להורות על תיקון גובה הסכום בבקשה חילוט שהוגשה יחד עם הגשת כתב האישום, ומקל וחומר.

שנית, אין המדובר בהחלטה לעצם החילוט (סוגיה שתוכרע בעתיד בהתאם לקביעותיו של בית המשפט במסגרת הכרעת הדין) וממילא גם לא מתבקש אגב תיקונו של כתב האישום, סעד זמני ביחס לתוספת סכום החילוט (סעד שהפעלתו מחייבת הפעלתם של מבחנים שונים).

שלישית, אין בתיקון האמור כדי לקבוע כל ממצא ביחס לסכום הכספי האמיתי שבסופם של דברים יהיו זכאים לו נאשמים 2 ו-3 וברי כי הדבר תלוי במספר יחידות הדיור שיאושר בסופם של דברים, אם בכלל.

רביעית, אין בתיקון כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם מול האישומים בפניהם הוא ניצב.

עיתוי הגשת הבקשה והנסיבות האופפות אותה (לרבות השאלה האם ניתן היה להגיש מלכתחילה בקשת חילוט בסכום המבוקש) יכול ויילקחו בחשבון היה ובית המשפט יידרש לכך בסופו של ההליך.

לאור האמור, הנני מתיר תיקונו של כתב האישום בשלישית, כמבוקש.

מזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"א שבט תש"פ, 06 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.