1.      בפניי בקשה להתיר לנאשם לחזור בו מהודייתו מכתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג-1973 והפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.      בפתח הדיון שהתקיים ביום 21.5.2023 הודיעה ההגנה כי הנאשם ייטול אחריות על העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, והתיק יצורף לת"פ 31968-06-22 המתנהל בבית משפט השלום בכפר סבא. המאשימה ציינה כי היא אינה מתנגדת לכך.

3.      הסנגורית ציינה לפרוטוקול, כי הסבירה לנאשם את כתב האישום ואת תוכנו של כתב האישום, והוא מודה בכתב האישום.

4.      לאחר זאת מסר הנאשם: "אני מאשר את דברי בא כוחי ומודה".

5.      בהתאם לכך, נקבעה אשמתו של הנאשם מתוך מטרה לאפשר לו את צירוף התיק לתיק הנוסף. בנוסף נקבע מועד תזכורת ליום 6.7.2023, תוך שציינתי, שככל והתיק יצורף במועד הדיון הקבוע בתיק הנוסף, תודיע על כך הסנגורית ובהתאם יבוטל מועד הדיון שבפניי.

6.      בדיון התזכורת מיום 6.7.2023, העלתה הסנגורית לראשונה את הבקשה לחזרה מהודייה. צוין, כי הנאשם לא הבין את הודייתו עד תום, על כך שהוא נוטל אחריות גם על עבירות הסמים. הסנגורית ציינה, כי הסמים שנמצאו ברכב שאינו בבעלותו, אינם קשורים אליו, והוסתרו במקום שאינו נראה לעין, ועל כן ההודאה נמסרה רק ביחס לכך שהפר את תנאי מעצר הבית על מנת ללכת לאסוף אדם מהשטחים שיבצע עבורו שיפוצים בביתו. הוסף, כי רק עתה הנאשם מבין את השלכות ההודאה, והפער הקיים בין הודאה על עבירת סמים להפרת הוראה חוקית. בנוסף צוין, כי הנאשם סבר שככל ויצרף תיק זה לתיק הנוסף, יירקם עמו הסדר טעון מקל הכולל גם תיק זה.

7.      המאשימה מתנגדת לבקשה. לדבריה, ההגנה ניסתה לערוך מקצה שיפורים לאחר שהנאשם החליט שלא לצרף את התיק דנן לתיק הנוסף, וכי הטענה כי הודה בכתב האישום בכדי שיוטל עליו עונש מופחת, אינה סיבה המצדיקה לקבל את בקשתו לחזרה מהודייה, ובהתאם לפסיקה המנחה, על נאשם להציג טעמים מיוחדים ומצב חריג, שהובילו להודות במעשה אותו לא ביצע.

8.      המאשימה ציינה, כי הנאשם היה מיוצג בדיון על ידי סנגורית, ובדיון שנערך במסגרת הליכי המ"ת, הוצגו ראיות ביחס לכלל העבירות המיוחסות לנאשם, כך שהנאשם ידע היטב מהי מסגרת האישום, הכוללת את עבירות הסמים. הוסף, כי במסגרת הדיון מיום 21.5.23, הנאשם מסר מפיו, כי הוא מאשר את דברי באת כוחו ומודה במיוחס לו בכתב האישום, ובמהלך אותו דיון התנהל דיון רחב בבקשת ההגנה להשיב לנאשם את רכבו, שנתפס בעת מעצרו, עקב ביצוע עבירת הסמים.

דיון:

9.      סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב -1982, מאפשר לבית המשפט להתיר לנאשם שהודה לחזור בו מהודייתו בכל שלב של המשפט. עם זאת נקבע כי היתר כזה יינתן במשורה ומנימוקים מיוחדים. כאן המקום להדגיש, כי אף טענות המופנות כנגד הייעוץ המשפטי שניתן לנאשם עשויות להוות נימוקים מיוחדים המצדיקים מתן היתר לחזר מהודיה. יש להביא בחשבון גם את המועד בו מוגשת הבקשה, ובענייננו לאחר שהנאשם נטל אחריות על המעשים, ובהתאם נקבעה אשמתו, במטרה לאפשר לו, לבקשתו, לצרף התיק שבפניי לתיק נוסף המתנהל כנגדו, כדי להישפט במאוחד ביחס לשני התיקים.

10.  כפי שיפורט להלן, במקרה זה לא נתקיימו אותן נסיבות אשר מצדיקות להתיר לנאשם לחזור בו מהודייתו.

11.  עיון בפרוטוקול הדיון שנערך ביום 9.3.2023 במסגרת הליכי המעצר מלמד, כי כבר בשלב זה, לאחר שנערך דיון בעניין קיומן של ראיות לכאורה, לרבות בעבירת הסמים, נמסר מפי הסנגורית המייצגת את הנאשם כעת, כי כתב האישום הוקרא לו, היא הסבירה לו את תוכנו ווידאה כי הוא מבינו. נוכח הצהרה זו קבע בית המשפט, כי בכך החל משפטו של הנאשם.

12.  דיון ראשוני בפניי נקבע ליום 30.3.2023, ובו התבקשתי על ידי ההגנה, לדחות את הדיון, נוכח מו"מ שמתקיים בין ההגנה למאשימה.

13.  מאז הוגשו 4 בקשות מטעם ההגנה לדחות או לשנות את מועדי הדיון, כאשר הנימוק בבקשה מיום 19.4.2023 היה כדלקמן: "עסקינן בתיק המיועד לצירוף ומשכך ישנה חשיבות משמעותית לסיים הליכי הידברות לרבות ובפרט גישור בפני המותב הנכבד". ההגנה אף הוסיפה במסגרת הבקשה, כי הדיון הקבוע בפני בית משפט השלום בכפר סבא נקבע ליום 7.5.2023 ועל כן קיימת חשיבות לקיים דיון טרם מועד זה, ולפני יציאתי לשבתון.

14.  בנוסף, ביום 19.4.2023 הוגשה בקשה מטעם ההגנה לשחרור הרכב תפוס, ובהתאם קבעתי את הדיון ליום 21.5.2023.

15.  בפתח דיון זה הוקרא כתב האישום לנאשם על ידי הסנגורית, והנאשם אישר את דבריה. במסגרת דיון זה נקבעה אשמתו בעבירות המיוחסות לו, משום כוונתו לצרף תיק זה שבפניי לתיק המתנהל בבית משפט השלום בכפר סבא, ולאחר שהמאשימה לא הביעה את התנגדותה לכך. בהמשך התנהל דיון ארוך בסוגיית החילוט, ואם לנאשם לא היה ברור על מה הוא הודה, הרי שהדיון בסוגיית החילוט השלים עבורו פער זה, ובעיקר החלטתי הדוחה את בקשתו. אך בכך לא די, שכן מאז אותו דיון ועד לדיון התזכורת חלפו כחודש וחצי ימים, במהלכם לא נמסר לבית המשפט, כי בכוונת ההגנה לבקש את ביטול ההחלטה. ואדגיש, אין המדובר במבחן כמותי של מספר הדיונים שהתקיימו בפניי, אלא במכלול התנהלותה של ההגנה שנפרסה משך כחמישה חודשים, מעת פתיחת ההליך ועד לדיון התזכורת.

16.  גם בקשות ההגנה כפי שנוסחו, לקיים במידת הצורך דיון גישור בפניי, מלמדים כי הנאשם היה מודע היטב לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, והשיקול להודות בכתב האישום כפי שהוא, נעשה משום רצונו להישפט במאוחד על שני התיקים, הדומים בנסיבותיהם עד מאוד, בפני מותב אותו הוא יבחר, ולכך נעתרתי. ואולם, אין משמעות ההחלטה שככל והליכי המו"מ בתיק הנוסף לא יצלחו, יוכל הנאשם לשוב לידון בפניי, ולבקש לחזור בו מההודאה. יוער בהקשר זה כי גזר הדין בתיק הנוסף ניתן ביום 12.6.2023, כאשר הבקשה לביטול ההודייה, הועלתה רק כשלושה שבועות לאחר מכן, בדיון התזכורת. הסנגורית אף לא פעלה בהתאם להחלטתי, ולא הודיעה לבית המשפט בסמוך ולאחר הדיון שהתקיים בתיק הנוסף, כי התיק לא צורף בסופו של דבר.

17.  התנהלות זו של הנאשם אינה כנה בעיניי, והשלמת הטעון מיום 11.7.2023 מבססת מסקנה זו ביתר שאת. משום חשיבותם של הדברים שנכתבו מפי הסנגורית להכרעה שבפניי אביאם בלשונה: "הנאשם לא הבין את משמעות הודייתו. הודייתו באה לעולם רק בשל רצונו "לנקות" שולחן... כאשר סבר שהתיק הנוכחי "ייבלע" בתיק האחר בכפר סבא, בו היה לנאשם עסקה עומדת ותלויה. אלא מאי, כאשר נוכח להבין כי ייתכן ויידרש לרצות מספר חודשים נוסף על לא עוול בכפו בתיק הנוכחי, חזר בו מהודייתו... ". עיננו הרואות, שהודייתו של הנאשם בכתב האישום, אינה נובעת אם כן מחוסר הבנה של כתב האישום, או אי ידיעת השלכות ההודיה, אלא משום אקט טקטי שכשל, לצרף תיק זה לתיק הנוסף בניסיון להגיע להסכמה שהעונש עליו סיכמו הצדדים בתיק הנוסף, למשך 8 חודשי מאסר (ראו סעיף 2 לבקשה), יכלול גם את התיק שבפניי. משלא צלח הדבר, והמאשימה לא הסכימה לכך, העלה הנאשם את בקשתו לביטול ההודאה.

18.  במצב הדברים אותו תיארתי, לא אתיר את החזרה מהודאה.

19.  הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

5129371ניתנה היום, כ"ו תמוז תשפ"ג, 15 יולי 2023, בהעדר הצדדים.