ת”פ 28192/08/12 – מאיר קליין נגד ירון אנג’ל ואח’,יהודה שניידמן ואח’,ישעיהו דוידוביץ’ ואח’,יוחנן אהרונסון ואח’,מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים |
|
|
|
ת"פ 28192-08-12 מדינת ישראל נ' אנגל ואח'
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
|
|||
בפני |
כבוד השופט עודד שחם |
||
מבקשים |
מאיר קליין
|
||
נגד
|
|||
משיבים |
1 - 7. ירון אנג'ל ואח' 8 -10. יהודה שניידמן ואח' 11 - 15. ישעיהו דוידוביץ' ואח' 16 - 19. יוחנן אהרונסון ואח' מדינת ישראל
|
||
|
|||
החלטה
|
בפניי בקשה לעיון נוסף.
2
1. עניינה של הבקשה בהחלטות מן הימים 26.10.16, 13.11.16, בהן נעתרתי בעיקרה לבקשת המבקש לעיון בתיק, תוך הגבלות מסוימות, בעיקר בשל טענות לסודות מסחריים שהעלו הנאשמים. על פי הטענה, בהליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית (ת.צ. 31011-08-15, להלן גם - הליך האישור), הוגשו תגובות, בהן ויתרו החברות הנאשמות בהליך שבפניי על טענת הסודיות המסחרית כלפי המבקש, כפוף לתנאים שונים להבטחת סודיות המידע. על פי הטענה, בתגובות הוצב המידע המסחרי בלב המחלוקת בין הצדדים, ועלו טענות כי לא נגרם נזק לצרכנים בשל ההגבל העסקי הנטען, וכי מחירי מבצעים היו מחירי הפסד. כמו כן, הוגשו חוות דעת המבוססות על נתונים שלטענת הנאשמות הך חסויים. המבקש מטעים כי הסכים לתנאים הנזכרים לעיל באותו הליך, וכי הוא מסכים להם גם במסגרת ההליך הנוכחי. התגובות וחוות הדעת הומצאו למבקש בהליך האמור כאשר המידע המסחרי נכלל בהן בלא מחיקות.
2. על פי הטענה, דרך הילוכן של הנאשמות בבקשה לאישור התובענה הייצוגית מלמדת, כי גילו דעתן שהסודות המסחריים רלוונטיים להליך הייצוגי, ואף מצויים בליבת המחלוקות שם; כי אין זה מן הראוי לחסות מידע רלוונטי מפני המבקש ומפני בית המשפט; וכי ההסדרים שנקבעו בהחלטת בית המשפט שם באשר לאי גילוי הסודות המסחריים מאזנים נכונה בין האפשרות לברר את ההליך המשפטי, ובין גילוי סודות מסחריים לצדדים שלישיים. לטענת המבקש, עמדת הנאשמות, בדבר אי גילוי המידע שבהליך הפלילי, גובל לשימוש לרעה בהליכי משפט.
3. המאשימה תומכת בבקשה, מטעמיה. לשיטתה, יש לאפשר עיון המבקש במסמכים שפורטו בפסקאות 7, 9 להחלטה מיום 26.10.16. היא מוסיפה, כי אין לאפשר עיון במסמכים שפורטו בפסקאות 8, 12 - 14 להחלטה, אשר העיון בהם לא התבקש, ואשר נחסו מטעמים של צנעת הפרט.
4. נאשמים 1 - 7 מתנגדים לבקשה. לטענתם, נאשמות 6 - 7 לא ויתרו על הסודיות המסחרית נשוא המוצגים בהליך הפלילי. הן הסכימו לכך שיימסרו לו נתונים מסוימים, ואלה בלבד. אכן, הן הגישו חוות דעת כלכלית. מכך לא נובע לטענתן ויתור על סודיות מסחרית ביחס להליך הפלילי. גם לא נובע כי למבקש הזכות לעיין בכל נתון סודי של המשיבות בהליך הפלילי. הנאשמים מטעימים, כי מדובר בהליכים נפרדים, אשר ביניהם אין זהות. היקף הראיות שהוגשו בהליך הפלילי היה רחב בהרבה מעבר לנדרש בהליך אזרחי. על פי הטענה, גם אין ממש בטענה כי המידע המסחרי הוצב בליבת המחלוקת בהליך האישור.
3
5. גם נאשמת 10 מתנגדת לבקשה. לטענתה, בהליך האישור מסרה שתי שורות נתונים בלבד, הנוגעות לכמויות חודשיות ופדיון חודשי נטו בגין מכירת לחם שחור אחיד פרוס וחלות בחודשים 1/09 - 12/11. מכך לא נובע ויתור כלפי המבקש על כל סודותיה המסחריים. נאשמת 10 מוסיפה כי בתיק הפלילי הוגשו אלפי מסמכים שלה, הכוללים נתונים, רשימות, תכניות, נהלים, הסכמים, הצעות במכרזים ועוד. לטענתה, לא הובהר הקשר בין אלה ובין התובענה הייצוגית. בתיק גם הוטל צו איסור פרסום בהסכמה (10.9.13; צו נוסף הוטל ביום 8.6.14). נאשמת 10 מטעימה, כי לא ויתרה בהליך האישור על טענות בעניין סוד מסחרי. נאשמות 13, 15 הצטרפו לתגובת נאשמת 10. הן מפנות להחלטה מיום 19.6.14 בה אושר הסדר מוסכם לחיסיון בסיס הנתונים וחוות דעת מומחה מטעם נאשמים 11 - 13, 15. לטענתן, מסרו בהליך האישור נתונים תחת כתבי התחייבות לסודיות. הן לא פתחו את שעריהן בפני המבקש.
6. נאשמים 16 - 19 לא הגיבו לבקשה.
7. בתגובה שהגיש, מוסיף המבקש כי הבקשה לא צפויה לחשוף מידע רגיש ברבים, אלא בהליך שיפוטי, תוך הסדרי סודיות שמבטיחים אי גרימת נזק. לטענתו, עמדת הנאשמים אינה מעוגנת בשמירה על אינטרסים מסחריים לגיטימיים, אלא בסיכול בחינה שיפוטית של טענה בדבר חובה לפצות את הציבור. על פי הטענה, הנאשמים מבקשים למנוע מבית המשפט בהליך האישור מידע רלוונטי רב, ואף להעלות טענות סותרות בהליכים. המבקש מוסיף, כי חוות דעת שהוגשו על ידי הנאשמים בהליך הפלילי רלוונטיות. מסירת חוות הדעת תאפשר לבחון האם בהליך האישור נמסרו למומחה נתונים חלקיים.
8. כן טוען המבקש, כי בתובענה הייצוגית נמסר מידע רב על ידי נאשמות 10, 13, 15, הכולל נתוני כמות ופדיון עבור לחם שחור אחיד פרוס וחלה לתקופה הרלוונטית; נתוני עלויות וכמויות חומרי גלם עבור מוצרים אלה במאפיית דוידוביץ'; נתונים כמותיים של מאפיית דוידוביץ' על ייצור ושיווק מוצרים בפיקוח לשנת 2010; נתוני עלויות משותפות בקבוצת דוידוביץ' והקצאת העלויות למוצרים לחם אחיד פרוס וחלה; ועוד נתונים אודות מחירים וכמויות.
4
9. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להיענות לבקשה בעיקרה. יש יסוד לטענת המבקש כי קיים קשר ענייני בין ההליכים. יש גם יסוד לטענה כי המידע המפורט בפסקה 7 להחלטה מיום 26.10.16, ובמרכזו המידע הנוגע לבסיסי הנתונים וחוות הדעת עשוי להיות רלוונטי במישרין להליך האישור. אכן, מדובר בחומרים אשר הוגשו בהליך הפלילי תחת הנחה של חיסיון. יש גם ממש בטענת המשיבים, כי לא ניתן להסיק ויתור גורף על טענות לחיסיון מן ההסכמות הספציפיות שהושגו בגדריו של הליך האישור. בה בעת, משנעשה גילוי (הנתון למשטר קפדני וברור) של נתונים, הדומים במהותם לאלה אשר הוטל עליהם חיסיון, נחלשת במידה של ממש ההצדקה העניינית לחיסוי החומרים האמורים. הדברים אמורים בתנאים הנוקשים שנקבעו בהליך האישור לשם גילוי החומרים, המבטיחים אי הפצה של החומר ברבים, ואי גילוי למי מן המתחרים של החברות הנדונות. במצב זה, ובשים לב למידה המשמעותית של הרלוונטיות הטמונה במידע, חלה תמורה מהותית בנקודת האיזון, ואין מניעה להורות על גילוי החומרים המפורטים בפסקה 7 האמורה.
10. לגבי מסמכים אחרים, המפורטים בפסקה 9 להחלטה האמורה, לא עלתה טענה ברורה המצביעה על רלוונטיות, קל וחומר רלוונטיות כזו העשויה להצדיק עיון מחדש בהחלטה. גם אין מחלוקת, כי אין מקום למסור חומרים שנחסו בשל צנעת הפרט.
11. הבקשה מתקבלת, אפוא, בעיקרה, בהתאם לאמור בפסקה 9 לעיל. העיון ייעשה עד ליום 5.4.17, בתיאום מראש עם מזכירות בית המשפט.
ניתנה היום, ט' אדר תשע"ז, 07 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.