ת”פ 28534/11/13 – מדינת ישראל נגד א’ א’
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
||
ת"פ 28534-11-13 מדינת ישראל נ' א'
|
|
17 נובמבר 2014 |
1
בפני כב' השופטת לימור מרגולין-יחידי |
|
|
המאשימה: |
מדינת ישראל |
נגד
|
|
הנאשם: |
א' א' |
נוכחים:
בא-כוח המאשימה - עו"ד אביב בר-אור
בא-כוח הנאשם - עו"ד יהונתן שרמן
הנאשם התייצב
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, כמפורט בהכרעת הדין, במסגרת הסדר טיעון. בגדר הסדר הטיעון תוקן כתב האישום לקולא מבחינת עובדות והנאשם הורשע בשני אישומים: בתקיפה הגורמת חבלה ממש לאחיו, בהיזק לרכוש במזיד ובאיומים על אחיו. הרקע לכל האירועים הוא רקע משפחתי מורכב כמפורט בתסקיר שירות המבחן ומחמת צנעת הפרט איני רואה מקום לפרטו.
עמדת המאשימה מלכתחילה היתה להפעלת המאסר המותנה בדרך של עבודות שירות ככל שהנאשם יימצא מתאים לכך לצד רכיבים עונשיים נוספים. המאשימה בהגינותה, לאחר שעיינה בתסקיר שירות המבחן המפורט שינתה עמדתה והביעה הסכמה להארכת המאסר המותנית ועמדתה בנסיבות העניין ראויה לשבח.
דומה שאין צורך להכביר מילים אודות הנפסדות במעשי הנאשם, פגיעתו בשלוות הנפש של אחיו ובזכותו על גופו, במיוחד בנסיבות של האח הסובל מנכות כמפורט בתסקיר.
מקובלת עלי עמדת ב"כ המאשימה, כי בנסיבות תיק זה מתחם הענישה לכל אחד משני האישומים, שכל אישום מהווה אירוע נפרד מתחיל ממאסר מותנה. במצב דברים זה יכול בית-המשפט לשקול את האפשרות להאריך את המאסר המותנה שהוטל על הנאשם בת"פ 38844-10-11.
2
בהחלטתי כי יש מקום להאריך את המאסר המותנה, אני לוקחת בחשבון את הנסיבות האישיות והמשפחתיות המפורטות בהרחבה בתסקיר, לרבות היות הנאשם אדם נורמטיבי ומתפקד ביתר מישורי החיים, לוחם בגבעתי ואיש אקדמיה וכן את הדרדרות במצבו, שכללה הן צריכה של סמים והן צריכת אלכוהל.
הנאשם פנה מיוזמתו בעת האחרונה לעמותת "אפשר" ומדברי העובדת הסוציאלית המטפלת בו, מגלה הנאשם מוטיבציה פנימית וכנה והוא מחויב, רציני ואחראי להפגנת מאמץ כדי להפיק את המירב מהטיפול. שירות המבחן ציין, כי על רקע היכרות קודמות הוא מתרשם באופן מעמיק מן השינוי במצבו של הנאשם ומלקיחת אחריות על חייו ומתרשם כי סיכויי שיקומו טובים ויש מקום לתמוך במהלך השיקומי המשמעותי שמבצע הנאשם. אציין בהקשר זה, כי גם המתלונן, אחיו, הבהיר כי הוא מבקש להתחשב בנאשם, רצה לחזור בו מן התלונות, ציין כי אינו חש מאוים ואין מחלוקת כי בין הצדדים קיים כיום נתק. בנסיבות אלה, הסכמת הצדדים הכוללת על כל רכיביה היא ראויה. שירות המבחן המליץ כי הנאשם יהיה במבחן לתקופה של 12 חודשים ורק במרכיב זה מצאתי להתערב ולהאריך במידת מה את תקופת המבחן, זאת לאור הרקע של הנאשם בעבר.
בהחלטתי להאריך את המאסר המותנה, אני נותנת לנאשם הזדמנות ומקווה שישכיל לנצלה.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:
1. אני מאריכה את המאסר המותנה שהוטל בת"פ 38844-10-11 לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים, בתנאים בהם ניתן.
2. מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, לתקופה של 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירת אלימות כלפי בן משפחה, לרבות איומים.
3. אני מפעילה את ההתחייבות בסך 3,000 ₪ שהוטלה בת"פ 38844-10-11. ההתחייבות תשולם ב- 5 תשלומים חודשיים, שווים ורציפים שהראשון בהם ביום 01.12.14. לא ישולם תשלום - תעמוד יתרת ההתחייבות לפירעון.
4. פיצוי למתלונן, עד תביעה 2 בסך 500 ₪, אשר ישולם עד ליום 01.01.15.
המזכירות תשלח עותק מגזר-הדין למתלונן, אשר ימסור לה במישרין את פרטי חשבון הבנק וסניף הבנק.
3
5. צו מבחן לתקופה של 15 חודשים. בגדר תנאי המבחן, השתתפות בטיפול בעמותת "אפשר" וקיום כל דרישות שירות המבחן. הובהרה לנאשם סמכות בית-המשפט לחזור ולגזור את דינו, ככל שלא יקיים את תנאי הצו.
לבקשת הנאשם, ככל שקיימת הפקדה כספית בתיק מ"י 5522-08-13, היא תקוזז מן הפיצוי וההתחייבות וככל שקיימת יתרה - תוחזר לנאשם.
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.
המזכירות תשלח עותק הפרוטוקול לשירות המבחן.
ניתנה והודעה היום כ"ד חשוון תשע"ה, 17/11/2014 במעמד הנוכחים.
|
לימור מרגולין-יחידי , שופטת |
