ת"פ 29064/05/12 – מדינת ישראל נגד גילה כהן
בית משפט השלום בראשון לציון |
||
ת"פ 29064-05-12 מדינת ישראל נ' כהן
|
|
18 דצמבר 2014 |
1
|
|
|
בפני כב' השופטת שרית זמיר |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשמת |
גילה כהן
|
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד עדי ערד
הנאשמת בעצמה
ב"כ הנאשמת עו"ד דנה גויסקי ועו"ד נועם גוטמן
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין
אני מתירה לנאשמת לחזור בה מכפירתה ומתירה את תיקונו של כתב האישום בשנית.
אני מרשיעה את הנאשמת על סמך הודייתה בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית בעבירות של:
פגיעה בפרטיות - עבירה לפי סעיף
הפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף
ניתנה והודעה היום כ"ו כסלו תשע"ה, 18/12/2014 במעמד הנוכחים.
|
שרית זמיר , שופטת |
[פרוטוקול הושמט]
2
גזר דין
הנאשמת שבפני הורשעה על סמך הודייתה במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בשנית, בעבירות של: פגיעה בפרטיות והפרת הוראה חוקית.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן בשנית, בין השנים 2002 ועד 2011 (להלן: התקופה) עבד רוברט אפריים הופמן (להלן: המתלונן) כתקליטן במועדון גבעת ברנר (להלן: המועדון).
בתקופה זו הכירו הנאשמת והמתלונן שכן הנאשמת נהגה לבלות במועדון לעיתים קרובות.
במספר הזדמנויות במהלך התקופה הגיעה הנאשמת אל המועדון במהלך עבודתו של המתלונן, והסתובבה אחריו. המתלונן מצידו דחה את חיזוריה של הנאשמת ואף ביקש ממנה לחדול ממעשיה.
על פי עובדות האישום הראשון במהלך התקופה שבין 2008 ל-2014 נהגה הנאשמת להגיע למועדון בזמן בו המתלונן עובד, ולפנות למתלונן באומרה לו "אני אוהבת אותך".
על פי עובדות האישום השני, ביום 3.11.13 חתמה הנאשמת על כתב ערובה לפיו נאסר עליה ליצור דרך בכל דרך שהיא או להיפגש עם המתלונן.
חרף האמור, ביום 8.11.13 הגיעה הנאשמת אל המועדון, התיישבה בשולחן הסמוך לעמדת התקליטן בה עבד המתלונן וצעקה לעברו מספר רב של פעמים "אפי אני אוהבת אותך".
במסגרת ההסדר שגובש בין הצדדים עתרו הצדדים במשותף כי על הנאשמת יוטל עונש צופה פני עתיד בדמות מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות.
כמו כן הסכימו הצדדים כי במסגרת גזר הדין ייאסר על הנאשמת ליצור קשר בכל דרך שהיא עם המתלונן, לעקוב אחריו, לאיים עליו, ולדבר עליו עם באי המועדון ועם מי שבא עימו בקשר.
עוד הסכימו הצדדים כי במסגרת גזר הדין יובהר על ידי בית המשפט האיסור בהגשת תלונות שווא.
בטיעוניה לעונש הפנתה המאשימה לשנים הארוכות בהן הנאשמת מטרידה שוב ושוב את המתלונן, לרבות בתקופה האחרונה ולמעשה מתקשה להשלים עם העובדה כי המתלונן דוחה את חיזוריה.
מנגד, הפנתה לעובדה כי הנאשמת בחרה לקחת אחריות על מעשיה, ולהודות בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית.
ב"כ המאשימה הוסיפה כי הסדר הטיעון גובש על דעתו ובברכתו של המתלונן, מתוך תקווה כי יהיה בכך כדי להביא לכלל סיום את כל הפרשה העגומה.
3
בהתחשב בגילה של הנאשמת עברה הפלילי הנקי, נסיבות חייה המורכבות סבורה המאשימה כי יש בהסדר כדי לאזן נכונה בין מכלול השיקולים ומדובר בהסדר ראוי וסביר.
ב"כ המאשימה עתרה כי בית המשפט יאמץ את הסדר הטיעון.
ב"כ הנאשמת הצטרפה לדברי ב"כ המאשימה ועתרה גם היא כי בית המשפט יאמץ את הסדר הטיעון.
בטיעוניה הפנתה ב"כ הנאשמת את הזרקור לנסיבותיה האישיות של הנאשמת שהינה ילידת שנת 55 ונסיבות חייה הטרגיות.
ב"כ הנאשמת ביקשה להדגיש את ההודיה המלמדת קבלת האחריות והפנמת הפסול שבמעשה. עוד הוסיפה ב"כ הנאשמת כי מבלי להקל ראש כלל ועיקר באירועים נשוא כתב האישום, מדובר בעבירות המצויות ברף הנמוך האפשרי.
לאחר ששקלתי את כל הנסיבות הצריכות לעניין ובהם גילה של הנאשמת, נסיבות חייה, העדר עבר פלילי, כתב האישום שתוקן באופן משמעותי ומהותי בין היתר בשל קושי ראייתי, הודאתה של הנאשמת וחסכון בזמן שיפוטי יקר, והאינטרס הציבורי, מוצאת אני לנכון לכבד את הסדר הטיעון שהינו סביר וראוי בנסיבות הענין ומצוי בתוך מתחם העונש ההולם את העבירות בנסיבות ביצוען וגוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:
א) מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, והנאשמת לא תישא בעונש זה אלא אם כן תעבור בתוך שלוש שנים מהיום על אחת מן העבירות בהן הורשעה.
ב) הנאשמת תחתום על התחייבות בסך של 5,000 ₪ שלא תעבור בתוך 3 שנים מהיום על אחת מהעבירות בהן הורשעה.
לא תחתם ההתחייבות תיאסר הנאשמת למשך חודש ימים.
במסגרת גזר הדין ובהתאם להסכמה שגובשה בין הצדדים מובהר לנאשמת כי נאסר עליה ליצור קשר בכל דרך שהיא עם המתלונן, בין בפניה במישרין ובין בעקיפין, בין בעל פה ובין בכתב או בכל אמצעי אחר.
נאסר על הנאשמת לעקוב אחר המתלונן בין באיזור ביתו ובין בתוך המועדון בו הוא עובד. למען הסר ספק אין באיסור זה כדי למנוע מהנאשמת להגיע למועדונים בהם המתלונן עובד.
4
נאסר על הנאשמת ליצור קשר עם בני משפחתו של המתלונן.
נאסר על הנאשמת לאיים על המתלונן, לפנות אליו ולדבר עליו עם באי המועדון וכל מי שבא איתו בקשר.
לבקשת ההגנה, מבהיר בית המשפט את הברור מאליו לפיו חל איסור על הגשת תלונות שווא.
תנאי השחרור שהוטלו על הנאשמת במ"י 38420-10-14 מבוטלים בזאת.
הערבויות יפקעו וההפקדה במזומן תוחזר לידי הנאשמת.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.
הדיון הקבוע ליום 24.12.14 מבוטל בזאת.
ניתנה והודעה היום כ"ו כסלו תשע"ה, 18/12/2014 במעמד הנוכחים.
|
שרית זמיר , שופטת |
הוקלד על ידי חדווה ינר
