המאשימה עותרת בבקשתה מהיום לביטול החלטתי מיום 2.5.23 המתירה לנאשם לצאת לעבודה ולקביעת דיון בבקשתה לעיון חוזר.

למרבה הצער, ואין זו הפעם הראשונה- המאשימה אינה מגיבה בכתב, ולו בקצרה, כאשר היא מתבקשת לעשות כן. פעמים לא מועטות פניתי למאשימה וביקשתי את תגובתה הכתובה - ולצערי- לא קיבלתיה. משכך, קבעתי כי אי מתן תגובה- תיחשב כהסכמה.

המאשימה עותרת, למעשה, לקביעת דיון בנוכחות הצדדים בכל פעם בו היא לא מגיבה או מתנגדת מפורשות לבקשה כזו או אחרת.

אין ביכולתי ואין ביכולת יומני "לספוג" דיון בענייני מעצר בכל פעם כאשר המאשימה אינה מגיבה כאשר ייתכן והיא בכלל תסכים למבוקש.

על כל אלו יש לציין, כי המאשימה הגיבה למעלה משלושה שבועות לאחר שניתנה ההחלטה אשר לביטולה היא עותרת, ובמצב שכזה - יש קושי נוסף בטענתה לפיה מדובר בהחלטה שבטלה מיסודה.

רוצה לומר, כמה וכמה החלטות נשלחו למשרדי המאשימה, הראשונות שבהן עתרו לתגובתה, הבאות אחריהן הכילו דרישה למקום עבודה מסודר וללוח זמנים מפורט, והאחרונות - הכילו בתוכן את ההחלטה.

על כל אלו מצאה המאשימה להגיב רק 21 יום לאחר האחרונה שבהחלטות. נדמה כי ניתן היה להבין את שתיקתה של המאשימה כהסכמה לאחר צבר החלטות שכזה- וכך הבנתיה.

בנסיבות אלו- הבקשה להכריז על ההחלטה כבטלה - נדחית.

אני קובע לדיון בבקשה לעיון חוזר ליום 11.6.23 בשעה 11:30.

הדיון יתקיים בבית משפט השלום בבית שמש.

תנאי השחרור- יוותרו כשהיו.

מזכירות- נא להודיע.

ניתנה היום, ג' סיוון תשפ"ג, 23 מאי 2023, בהעדר הצדדים.