ת"פ 29520/01/21 – מדינת ישראל נגד אבי אלקיים
בית משפט השלום בקריות |
|
ת"פ 29520-01-21 מדינת ישראל נ' אלקיים(אחר/נוסף)
|
|
1
בפני |
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
אבי אלקיים |
|
|
|
גזר דין |
כתב האישום
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות של ייצור הכנה והפקה - עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים, כלים - עבירה לפי סעיף 10 רישא לפרודת הסמים וכן עבירה של גניבת חשמל - עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").
2. על פי עובדות כתב האישום ביום 1.9.19 שכר הנאשם דירה ברחוב העצמאות בקריית ביאליק (להלן: "הדירה") כאשר מי שחתם על הסכם השכירות היה בנו בעוד שבפועל הנאשם היה המשתמש הבלעדי בדירה. הדירה צמודה לדירה אחרת בה התגורר הנאשם עם בת זוגו וילדיהם. הנאשם קיבל את החזקה בדירה ביום 1.9.19 והחזיק בה עד ליום מעצרו ביום 31.12.20. במועדים שאינם ידועים למאשימה עובר ליום 1.9.19 הקים הנאשם בדירה מעבדה לשם גידול סם מסוכן מסוג קנבוס ללא היתר. לשם כך צייד הנאשם את הדירה בציוד ייעודי לרבות: 6 מזגנים, 54 מנורות, 48 שנאי חשמל, 6 מאווררים (וונטות), 220 אדניות, 4 פילטרי אוויר, 6 מפוחים, 6 שעוני חשמל, 23 מאווררים, 3 מדי טמפרטורה, מד לחות, 5 מסננים, 4 בלוני חמצן, מיכל ריסוס, 3 בקרי מחשב, סט שעוני מזגן (להלן: "הכלים").
3. במועד שאינו ידוע למאשימה ובמהלך התקופה הרלוונטית חיבר הנאשם את הדירה למתקני חשמל בחיבור ישיר ולא דרך מונה החשמל באופן שעקף את החיבור התקני של חברת החשמל במבנה ובכך גרם להטיית חשמל במרמה אל הדירה וצרך חשמל בשווי של 160,841 ₪ מבלי שהיה זכאי לכך ומבלי לשלם בעבור החשמל שצרך. בהמשך לאמור, במועדים שאינם ידועים למאשימה במהלך התקופה ועד ליום 31.12.20 גידל הנאשם בדירה סם מסוכן מסוג קנבוס והחזיק בסם ובכלים. בתאריך 31.12.20 מועד בו הגיעה המשטרה לדירה גידל ה הנאשם בדירה 440 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל נטו של 43.94 ק"ג נטו והחזיק בהם.
4. לאחר הרשעתו הופנה הנאשם לקבלת תסקיר של שירות המבחן.
תסקירי שירות המבחן
5. ביום 24.4.22 הוגש תסקיר ראשון של שירות המבחן. בתסקיר סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם, בן 48 נשוי בשנית ואב לשני ילדים. מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם סגר בפשיטת רגל בשנת 2017 עסק אותו פתח ונקלע לחובות כספיים. עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם מלמד שאין לחובתו הרשעות קודמות. הנאשם לוקח אחריות פורמלית בלבד על פי התסקיר ומתאר את תפקידו כפסיבי וכי הוא נתון תחת לחץ של גורמים מהם לווה כספים. מאז ההליכים המשפטיים, לטענת הנאשם אינו עושה שימוש בסמים. מבדיקות שתן שנערכו לנאשם עולה כי בחודשים ינואר 2021 ועד מאי 2022 התקשה הנאשם לשמור על רצף הגעה ועל רצף של ניקיון מסמים. במסגרת הליך המעצר הנאשם לא הביע כל נזקקות טיפולית, לא ביטא מוטיבציה לטיפול ובעיקר היה עסוק בהשלכתיות כלפי אחרים ללא יכולת התבוננות פנימית. בהמשך התבקשה בחינה נוספת הופנה הנאשם להליך אבחון. מגורמי הטיפול נמסר שהנאשם החל להשתלב בקבוצה טיפולית ונקבע כי הוא מתאים להמשך טיפול קבוצתי ופרטני. בהמשך הומלץ על שילובו של הנאשם במסגרת אינטנסיבית וסגורה בדמות אישפוזית וקהילה. הנאשם התקשה לקבל את החלטות הוועדה בעניינו והגיב באופן אימפולסיבי ותוקפני, כאשר הוא ואשתו הביעו חוסר הסכמה עם החלטת הוועדה. שירות המבחן התרשם מהיעדר מערכת תמיכה המעודדת הליך טיפולי אינטנסיבי לצד תובנה ביחס להתנהלותו העבריינית ולפיכך קיים להתרשמות שירות המבחן סיכון להישנות עבירות דומות מצדו. לפיכך, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית שיש בה כדי להפחית את הסיכון להישנות התנהגות עבריינית מצדו ושירות המבחן ממליץ בתסקיר זה להשית ענישה מרתיעה ומציבת גבול ברור להתנהגותו.
6. ביום 29.8.22 הוגש תסקיר נוסף של שירות המבחן. בתסקיר ציין שירות המבחן כי בתקופת הדחיה פגשה קצינת המבחן את הנאשם אשר לדבריו קיבל רישיון לקנבוס רפואי אותו הציג לשירות המבחן. בדיקות שתן שביצע הנאשם העלו כי הנאשם נקי משימוש בסם כולל קנבוס. עוד מציין שירות המבחן בתסקיר שהנאשם ציין כי אינו זקוק להתערבות טיפולית בשלב זה של חייו וכי הוא עסוק בהחזרת חובותיו הכלכליים וטרוד מכך. שירות המבחן מציין בתסקיר כי התרשם שהנאשם לא לוקח אחריות על ביצוע העבירות וכי הסדרת רישיון לשימוש בקנבוס רפואי אין בה כדי להפחית את הסיכון להישנות עבירות דומות. מוסיף ומציין שירות המבחן כי לא נעשה בתקופת הדחיה כל שינוי ביכולתו של הנאשם להתבונן על התנהלותו באופן ביקורתי ועל כן שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית וממליץ להטיל על הנאשם ענישה מוחשית מרתיעה ומציבת גבול ברור להתנהגותו.
7. הנאשם הופנה פעם נוספת ושלישית לקבלת תסקיר של שירות המבחן וביום 8.11.22 הוגש תסקיר נוסף של שירות המבחן. בתסקיר זה פעל שירות המבחן על מנת לזמן את הנאשם אך הנאשם ביטא כעס וטען כי להערכתו כולם סביבו יודעים מה טוב עבורו ומה צרכיו וכי הוא חש מתוסכל מהתמשכות ההליכים המשפטיים נגדו ורצונו להשתלב בהליך טיפולי בתחום הסמים. הנאשם אמר לשירות המבחן כי אינו מזהה נזקקות טיפולית נוספת מלבד בתחום הסמים. מהתסקיר עולה שלדעת שירות המבחן הנאשם מתמקם באופן קורבני ומבטא חוסר עניין בהליך טיפולי ללא פיקוח בשירות המבחן. בדיקת השתן שנערכה לנאשם העידה שהוא נקי משימוש בסמים. לדעת שירות המבחן הנאשם מתקשה ביצירת קשרי אמון עם מטפליו ובמהלך תקופת הדחיה לא נעשה כל שינוי ביכולתו של הנאשם להתבונן על הכשלים שבהתנהגותו. לפיכך, שירות המבחן שב על עמדתו ונמנע מהמלצה טיפולית וחזר על עמדתו כי יש להשית על הנאשם עונש מרתיע .
8. לבקשת בית המשפט הוגש תסקיר נוסף לצורך בדיקה אם ניתן לשלב את הנאשם בהליך טיפולי. שירות המבחן חזר שוב על עמדתו לפיה לא נוצר כל אפיק טיפולי מפחית סיכון לצורך שילובו של הנאשם.
תמצית טיעוני הצדדים לעונש
9. ב"כ המאשימה הגיש במסגרת טיעוניו טיעונים לעונש בכתב (ת/1), גיליון הרשעותיו של הנאשם בתעבורה (ת/2) ופסיקה רלוונטית (ת/3). ב"כ המאשימה הדגיש את הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים והעובדה הנאשם גנב חשמל. מדובר בתכנון מוקדם שקדם לביצוע העבירות ובנוסף לכך יצר הנאשם מעקף לחיבור תקני של חברת החשמל במבנה וגרם להטיית חשמל במרמה אל הדירה וצרך חשמל מבלי שהיה זכאי לכך בשווי של למעלה מ - 160 אלף ₪. המאשימה עתרה למתחם ענישה שבין עונש של 20 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון לבין עונש של 40 חודשי מאסר ברף העליון בצירוף ענישה נלווית של מאסר על תנאי ממושך ומרתיע, קנס משמעותי, פיצוי לחברת החשמל שלא יפחת משווי הגניבה ופסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה בפועל ועל תנאי. כמו כן עתרה המאשימה בהתאם להסכמות הצדדים לחילוט לטובת קרן חילוט סמים של כל הציוד שפורט בבקשת החילוט. באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם טען ב"כ המאשימה שהנאשם נעדר עבר פלילי, הודה בעובדות כתב אישום וחסך זמן שיפוטי. תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם שלילי ואף עולה מהתסקירים כי קיים סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד. המאשימה עתרה כי יש לקבוע את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.
10. ב"כ הנאשם הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם, העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי ומי שנמצא בתנאים מגבילים תקופה ממושכת. הנאשם כך נטען עבד מביתו והיה נסער לאור הליך פשיטת רגל ולא יכול היה להיכנס למסגרת טיפולית סגורה לדבריו. הסנגור טען כי אין מקום לשלב את הנאשם בהליך טיפולי נוכח העובדה שלנאשם רישיון לקנבוס רפואי. בדיקות השתן אותן ביצע הנאשם נקיות מסמים ועל כן אין טעם להכניסו לקהילה סגורה. מטיעוני ההגנה עולה שהנאשם הסדיר את חובותיו והתנתק מחברה שולית. הנאשם לטענת הסנגור מעוניין בטיפול ותמהה לגבי התרשמות שירות המבחן. כמו כן הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה רלוונטית במקרים דומים לטענתו. אציין כי בתיק 65264-01-20 ציין בית המשפט כי בעניינה של הנאשמת ניתן תסקיר עם המלצות וכן צוינו נסיבותיה האישיות. על הנאשמת הושת עונש של 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות בשים לב לנסיבות שאינן קשורות לעבירה ולצד זאת צוין בתסקיר בעניינה שכליאתה תגרום לה ולמשפחתה נזק קשה.
11. הנאשם בדברו אמר שאין לו מושג למה מה שנאמר על ידו לקצינת המבחן נכתב אחרת וכי הוא מוכן ללכת לכל טיפול וכך אמר לקצינת המבחן.
דיון והכרעה
12. על פי תיקון 113 לחוק העונשין גזר הדין נקבע במסגרת הליך תלת שלבי. בשלב הראשון יש לקבוע אם כתב האישום מתאר אירוע אחד או מספר אירועים. לאחר מכן יש לקבוע את מתחם הענישה ההולם את האירוע ובסופו של תהליך, יש להחליט אם נכון לחרוג מהמתחם שנקבע, שאחרת ייגזר העונש בגדרי המתחם. ברי כי בענייננו מדובר באירוע אחד ומשכך ייקבע מתחם אחד (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)).
13. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
14. הערכים החברתיים המוגנים כוללים ההגנה על הציבור מפני נזקים עקיפים הנגרמים כתוצאה מעבריינות הנלווית לשימוש בסמים, ובכלל זה ההגנה על הביטחון האישי ורכוש הציבור (ראו בעניין זה: ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.12); ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ד נח (2) 734 (9.2.04); ע"פ 6021/95, 4998/95, 5267/95, 5313/95 מדינת ישראל נ' גומז (31.7.97); ע"פ 575/88 עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד מב (4) 242 (11.12.88)).
עבירה של גידול סמים מסוכנים, מהווה חלק משרשרת הפצת הסם, דבר המלמד על חומרתה היתרה של העבירה אשר הפכה לנפוצה וזכתה אף להגדרה של "מכת מדינה" בפסקי הדין שניתנו על ידי בתי המשפט. נאשמים מוצאים בגידול הסמים דרך קלה ונוחה יחסית לעשיית רווחים כספיים שכן מדובר במעשים שמבוצעים בתוך חדרי חדרים וחשיפתם בדרך כלל קשה. העובדה שמדובר באדם ללא עבר פלילי המעורב בעבירות של גידול סמים, אינה דבר נדיר ולעיתים קרובות בית המשפט נדרש לדון בעניינם של נאשמים נעדרי עבר פלילי, המעורבים לראשונה בחייהם בעבירות סמים בכלל ועבירות גידול סמים בפרט. לעניין עבירת גידול הסמים ראו בעניין זה, 42358-10-14 אבי גיא נ' מדינת ישראל (18.2.15):
"דומה שמעבדות הסם הפכו למכת מדינה. נראה שהקלות שבגידול הסם, הביטחון היחסי באי חשיפת העבירה כאשר מדובר בפעילות בתוך תחומי הבית והפוטנציאל הגלום בה משמשים קרקע נוחה להפיכתה לנפוצה. נפוצות העבירה מחייבת אמירה ברורה ונורמטיבית של בתי המשפט העוסקים בתחום זה".
כן ראו דברי בית המשפט המחוזי בחיפה לעניין עבירות של גידול סמים מסוכנים בעפ"ג (חי)
71508-12-19 מדינת ישראל נ' יוסף חיים :
"...תופעת גידול הסם הפכה למכת מדינה, כאשר מדובר בתופעה נפוצה ושכיחה ביותר. על כן אין מנוס אלא להחמיר עם מי שחוטא בתחום זה - "המגדלים" על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה שאינה מבחינה בין גידול לצריכה עצמית לגידול שאינו לצריכה עצמית".
15. העובדה שמדובר בגידול סמים מסוג קנבוס אשר נחשב "סם קל" אין בה להפחית מחומרת העבירות (לעניין זה ראה ע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל (19.11.07) וע"פ 2596/18 כפיר זנזורי נגד מדינת ישראל (12.8.18),פסקה 8, וראה גם רע"פ 8759/21 קסלר נ' מדינת ישראל (23.12.21): "סם הקנבוס הוא סם מסוכן, והוראת המחוקק לעניין זה היא הדין הנוהג והמחייב. כל עוד לא נקבע אחרת, התפיסה לפיה קנבוס הוא בגדר "סם קל" ודינו שונה מדינם של סמים אחרים נעדרת אחיזה בדין...").
16. במעשיו פגע הנאשם בערכים של בטחון הציבור ושלומו במידה ממשית הבאה לידי ביטוי בכך ששכר דירה כאשר מי שחתם על הסכם השכירות היה בנו בעוד שבפועל הנאשם הוא זה שעשה שימוש בדירה. הנאשם ייעד את הדירה לצורך הקמת מעבדה לגידול סמים מסוכנים וצייד אותה בכלים ובנוסף חיבר את הדירה למתקני חברת החשמל בחיבור ישיר שלא דרך מונה החשמל וצרך חשמל בשווי של 160.841 ש"ח. הנאשם גידל בדירה 440 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל נטו של 43.94 ק"ג. מספר השתילים והכמות מלמדים על פגיעה משמעותית בערכים חברתיים מוגנים, כל זאת בעבור בצע כסף.
מנסיבות העבירות והעובדות עולה שהנאשם תכנן בקפידה את ביצוע העבירות והכין תשתית לצורך כך כעולה מעובדות כתב האישום.
17. באשר למדיניות הענישה במקרים דומים ניתן ללמוד מפסקי הדין הבאים:
בע"פ 856/02 מדינת ישראל נ' אילן בן אליהו שמואל (פורסם בנבו, 11.03.02) דובר במשיב שגידל במשק משפחתי שתילי סם מסוכן מסוג קנאביס. בחממה ובשטח החקלאי נתפסו 240 שתילי קנאביס במשקל כולל של 45,8 ק"ג ברוטו. בית המשפט המחוזי התחשב בנסיבותיו האישיות וגזר עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה וקבע-
"נתקשינו לקשר בין
הטראומות שעברו על המשיב לבין העבירה הקשה שהורשע בה. מה בין טראומה אישית קשה
שעובר אדם לבין הרצון לבצע כסף על דרך סחר בסם מסוכן? שתילי קנבוס מגדלים אותם כדי
לשווק אותם לצרכנים, ומודעת היא לכל כי הסוחרים בסם מסוכן ראויים על דרך הכלל כי
יישלחו למאסר. לא מצאנו בעניינו של המשיב כל נקודת זכות ראויה שתפטור אותו מעונש
מאסר ממש... אנו מחליטים לקבל את הערעור ולהחמיר בעונשו של המשיב. נאמנים
לדרכנו שלא למצות את הדין עם נאשם בערעורה של המדינה, ולא בלי היסוסים, אנו מחליטים
להטיל על המשיב עונש מאסר של שמונה-עשר חודשים בפועל תחת עונש המאסר של שישה
חודשי מאסר שהוטלו עליו בבית-משפטקמא"
ברע"פ 6987/13 אברמוב נ' מדינת ישראל (21.10.13) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות של גידול סמים, החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, נהיגה בזמן פסילה ועוד. הנאשם שכר דירה והתקין בה ציוד לגידול וייצור סמים. במקום נמצאו שתילי קנבוס במשקל של כ- 10 ק"ג. הנאשם ללא הרשעות קודמות. נקבע מתחם של 6 עד 24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטל עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, קנס של 7,500 ₪ ועונשים נלווים.
בת"פ (מחוזי חיפה) 59971-01-17 מדינת ישראל נ' פרץ (פורסם בנבו, 12.09.17), הנאשם הורשע בעבירות סמים, שבמסגרתן ייצר וגידל במעבדה סם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל 170 ק"ג. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שנע בין 30 ל- 48 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל.
בע"פ 2194/14 אליהו בן שמעון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.09.2014) המערער הורשע בעבירות של גידול סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן. הוא גידל בדירה ששכר סם מסוכן מסוג קנאביס והחזיק בדירה קנאביס במשקל כולל של 33.5 ק"ג וכן כלים אסורים המשמשים להכנת הסם: משקל אלקטרוני לשקילת מנות סם, מאוורר, מנורות חימום, תרמוסטט, מד חמצון ומד מליחות.
בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש הראוי נע בין 18 ל - 30 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי, וגזר על המערער 23 חודשי מאסר בפועל.
בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקיצר את עונש המאסר של המערער בשלושה חודשים, בשל שיקולי שיקום משמעותיים.
בעפ"ג (מח' ת"א) 17155-07-10 מדינת ישראל נ' נסים (1.11.10) התקבל ערעור המדינה על עונשו של נאשם שהורשע בגידול של שתילי קנבוס במשקל של למעלה מ- 11 ק"ג. עונשו של נאשם 1 הועמד על 9 חודשי מאסר (חלף 6 חודשים). עונשו של נאשם 2, של שישה חודשי עבודות שירות, נותר על כנו.
עפ"ג (חי') מדינת ישראל נ' אליהו ירושלמי ( 10.10.19 ) - נאשם ללא עבר פלילי הורשע בעבירות סמים בכך שגידל 900 שתילי קנבוס ובמשקל של 23.25 ק"ג. בית המשפט השלום השית על הנאשם 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות לאחר קבלת תסקיר. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של הנאשם והשית עליו 12 חודשי מאסר בפועל.
עפ"ג 22919-03-18 מדינת ישראל נ' חכים (29.5.18) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של גידול סמים. הנאשם הקים מעבדה לייצור סמים בה נתפס סם מסוג קנבוס במשקל של 33 קילוגרם. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם כולל מאסר לתקופה הנעה בין 12 - 36 חודשים, אולם בחריגה ממתחם העונש ההולם, ומטעמי שיקום, הטיל עליו מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור התביעה, בשל הליך השיקום.
עפ"ג (מרכז) 34383-10-16 מדינת ישראל נ' קדר (12.2.17) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירות של גידול סמים, החזקת כלים להכנת סם והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. הנאשם גידל שתילי קנבוס במשקל של 25 קילוגרם. בית המשפט השלום גזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, בחריגה מהמתחם מטעמי שיקום, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 7,000 ₪. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם כולל מאסר לתקופה הנעה בין 10 - 26 חודשים וגזר על הנאשם עונש של מאסר לתקופה של 8 חודשים בשל הליך השיקום.
רע"פ 6869/17 פילברג נ' מדינת ישראל (11.9.17) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בגידול סמים ובהחזקת כלים להכנת סמים. הנאשם הקים בביתו מעבדת סמים ובה נתפסו שתילי קנבוס במשקל של 19 קילוגרם. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם כולל מאסר לתקופה הנעה בין 12 - 36 חודשים, אך משיקולי שיקום הטיל עליו עונש מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, קנס בסכום של 10,000 ₪ וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור התביעה על קולת העונש, וגזר על הנאשם מאסר לתקופה של 9 חודשים. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם להרשות ערעור.
עפ"ג (מרכז) 34467-04-17, 25930-04-17 נעמן נ' מדינת ישראל, וערעור שכנגד (18.7.17) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירות של גידול סמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. הנאשם גידל 77 שתילי קנבוס במשקל של 17.6 קילוגרם. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם עומד על מאסר לתקופה הנעה בין 12 - 36 חודשים, אולם סטה ממתחם העונש ההולם והטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 8 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה בפועל ועל תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור התביעה והטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים וקנס בסכום של 3,000 ₪.
רע"פ 6869/17 פילברג נ' מדינת ישראל (11.9.17) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בגידול סמים ובהחזקת כלים להכנת סמים. הנאשם הקים בביתו מעבדת סמים ובה נתפסו שתילי קנבוס במשקל של 19 קילוגרם. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם כולל מאסר לתקופה הנעה בין 12 - 36 חודשים, אך משיקולי שיקום הטיל עליו עונש מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, קנס בסכום של 10,000 ₪ וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור התביעה על קולת העונש, וגזר על הנאשם מאסר לתקופה של 9 חודשים. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם להרשות ערעור.
רע"פ 1787/15 עמר נ' מדינת ישראל (24.3.15), בו הוטלו על הנאשם 8 חודשי מאסר בשל גידול שתילי קנבוס במשקל 4,380 גרם והחזקה של כ-2.5 ק"ג סם מסוג קנבוס שלא לשימוש עצמי. יצוין כי בית המשפט העליון ראה במתחם שנקבע בבית המשפט השלום (8-20 חודשי מאסר) כראוי ונכון.
עפ"ג 42358-10-14 גיא נ' מדינת ישראל (18.2.15), בו נדחה ערעור נאשם על חומרת עונשו - 8 חודשי מאסר והפעלת מאסר מותנה - בגין עבירה של גידול סם מסוג קנבוס במשקל 5.5 ק"ג והחזקת כלים לגידול הסם. יצוין כי בית המשפט המחוזי קבע שמתחם העונש שנקבע (7-20 חודשי מאסר) הוא ראוי.
עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 8650-04-15 שורץ נ' מדינת ישראל (22.12.15) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בהקמת מעבדה לגידול סמים, שם החזיק 146 שתילים מסוג קנבוס, במשקל כולל של 2.69 ק"ג. הנאשם ללא הרשעות קודמות. תסקיר שירות המבחן חיובי. נקבע מתחם שבין 6 ל-24 חודשי מאסר בפועל. הוטל על הנאשם עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
ת"פ (מחוזי מרכז) 2456-07-10 מדינת ישראל נ' תבל (8.5.11), בו הוטל על נאשם עונש מאסר בן 8 חודשים בשל גידול סם מסוג קנבוס בכמות של כ- 8.9 ק"ג.
18. אני סבורה שבנסיבות העבירות בתיק זה מתחם העונש ההולם נע בין עונש של 9 חודשי מאסר ועד לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל בנוסף לעונשים נלווים.
18. בעניינו של הנאשם לא מצאתי לנכון לחרוג ממתחם העונש ההולם.
19. הנאשם הופנה לקבלת תסקיר של שירות המבחן ואולם לא שיתף פעולה. מתסקירי שירות המבחן עולה שאין סיכויי שיקום בעניינו של הנאשם בעיקר נוכח עמדותיו כמפורט בתסקיר. אמנם סירובו זה של הנאשם להליך טיפולי על אף הצהרותיו אינו נזקף לחובתו ואולם בהיעדר אופק שיקומי כלשהו הרי שאין מקום לחריגה ממתחם הענישה ואף אציין כי יש ליתן משקל לשיקולי הרתעה בתוך מתחם הענישה בשים לב לעובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי. עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות חורג ממדיניות הענישה ואין בו כדי להרתיע מלבצע עבירות שלכאורה קל לבצען והרווח בצד עבירות מסוג זה גבוה מיידי ומפתה. מעשיו של הנאשם לא נועדו לספק לעצמו סמים לשימוש עצמי אלא לשם הפקת רווח כספי ועל כן מדובר בסמים שעתידים היו להיות מופצים.
21. לזכותו של הנאשם שקלתי את העובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ונטל אחריות על מעשיו וחסך עדותם של עדים. עוד זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי עד להסתבכותו זו והעובדה ששהה בתנאים מגבילים תקופה ממושכת ולכך יינתן משקל במסגרת שיקולי ענישה בתוך מתחם העונש ההולם וקביעת עונשו של הנאשם. כמו כן יש ליתן משקל לעובדה שהנאשם נושא רישיון לקנביס רפואי. לטענת הסנגור אין עוד מקום להליך טיפולי נוכח עובדה זו ואולם חוות הדעת המקצועית של שירות המבחן מדברת בעד עצמה. לחומרא שקלתי שיקולי הרתעה בתוך מתחם הענישה וזאת בהיעדר כל אופק שיקומי או מסוכנות פחותה להישנות עבירות דומות בעתיד ואת המסוכנות הנשקפת מהנאשם לביצוע עבירות דומות בעתיד בהיעדר הליך טיפולי כלשהו. הסיבות לביצוע העבירות לפיהן מצבו הכלכלי של הנאשם, יחד עם חשש מגורמים להם חב חובות כספיים, אין בהן כדי להמעיט מחומרת העבירות. וכאמור משיקולי הלימה הרי שיש מקום לתת משקל של ממש בתוך מתחם העונש ההולם גם לשיקולי הרתעה.
14. במכלול השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 31.12.20 ועד 8.1.21
5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר על עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים.
בהתאם להסכמות הצדדים אני מורה על חילוט סכום של 4,000 ₪ התפוס ביתרת הפק"מ בחשבון בנק דיסקונט הרשום על שם שביט אלקיים לטובת קרן לחילוט סמים. לאחר חילוט הכספים תושב יתרת הפיקדון לנאשם.
בהתחשב בעובדה שחולט סכום כסף אתחשב בגובה הקנס שיושת על הנאשם. אני מחייבת את הנאשם בקנס כספי בסך של 2,500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב -2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 28.4.23 ובכל חודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
מכוח סעיף 37 א לפקודת הסמים, אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים. הפסילה תימנה מיום שחרורו של הנאשם ועל הנאשם להמציא למזכירות ביהמ"ש אישור על שחרורו מהכלא והפקדת הרישיון.
פסילה על תנאי לקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים הפסילה על תנאי תופעל אם תוך תקופה של 2 שנים מיום שחרורו יעבור הנאשם עבירת סמים מסוג פשע ויורשע בה.
ככל שיש פיקדון כספי בתיק המ"ת הוא יושב לנאשם באמצעות ב"כ ככל שאין כל מניעה אחרת על פי דין לאחר תום עיכוב ביצוע ריצוי העונש והפיקדון ישמש לצורך התייצבותו של הנאשם למאסר.
בחלוף תקופת הערעור, יושמדו הסמים ויחולט והציוד הנלווה.
זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
מזכירות בית המשפט תמציא למשרד הרישוי ולשירות המבחן.
ניתן היום, ז' אדר תשפ"ג, 28 פברואר 2023, בנוכחות הצדדים.
