האישום בהסדר הטיעון:

 

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 338+335 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

 

2.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם, ביום 23.09.22 בשעה 17:30 או בסמוך לכך, שהה המתלונן - ע.ת.1 (להלן: "המתלונן") יחד עם משפחתו במסעדה במרינה באשקלון (להלן: "המקום").

 

            בשלב מסויים, בשעה 20:10 או בסמוך לכך הגיע הנאשם למקום יחד עם חברו ארטיום לישטבן (להלן: "ארטיום"), שבינו ובין המתלונן יש היכרות מוקדמת. ארטיום והנאשם ניגשו למתלונן, השלושה שוחחו ביניהם, והחלו ללכת יחדיו מהמקום למקום אחר במרינה.

 

            במהלך ההליכה, התקרב הנאשם למתלונן והחל לצעוק עליו, ארטיום הפריד בגופו בין הנאשם למתלונן, אמר לנאשם להירגע והשלושה המשיכו ללכת.

בשלב מסויים השלושה נעצרו, הנאשם התקרב לעבר המתלונן, אמר לו "אתה לא מכיר מי אני" או בדומה לכך, הוציא סכין מתוך פאוצ' שהיה עליו, וכיוון אותה לעבר המתלונן, כשהוא ממשיך להתקרב אליו, עד שהמתלונן נאלץ לזוז כדי שלא להיפגע מהסכין.

 

הנאשם התקרב אל המתלונן בשנית במטרה לאיים עליו באמצעות הסכין. המתלונן, אשר חשש מפני הנאשם, התגונן והיכה את הנאשם במכת אגרוף לאזור הפנים והנאשם נפל ארצה.

 

הנאשם התרומם מהרצפה, התקרב שוב אל המתלונן כשהוא אוחז בסכין ודקר את המתלונן בסכין באזור הבטן. ארטיום תפס את הנאשם והרחיק אותו מהמתלונן ואז השניים ברחו מהמקום.

 

המתלונן פונה באמצעות מד"א לבית החולים "ברזילי", עם פצע דקירה בחזה מצד שמאל מעל צלעות 10-11. בהגיעו לבית החולים הובהל המתלונן לחדר ההלם ומשם לחדר ניתוח, ונותח ניתוח לפרוטומיה דחוף בבטנו, ואז התברר כי הדקירה חדרה לסרעפת וגרמה לשני קרעים בה, ולדימום תוך בטני, הקרעים בסרעפת נתפרו בחדר הניתוח, הוכנס נקז לחזהו של המתלונן, ופצע הדקירה נתפר אף הוא. המתלונן אושפז ושוחרר כעבור ארבעה ימים.

 

הנאשם במעשיו הנ"ל, חבל במתלונן חבלה חמורה שלא כדין, באמצעות נשק קר.

 

3.         באי כוח הצדדים עתרו במשותף כי בית המשפט יגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

            א.        36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

 

ב.         הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים מתיק ת.פ 28708-05-21 (שלום באר שבע), באופן שחציו בחופף וחציו במצטבר.

 

ג.         סה"כ ירצה הנאשם 42 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

 

ד.         מאסר על תנאי לשיקול דעת בית המשפט.

 

ה.        פיצוי למתלונן, ע.ת.1, בסך 10,000 ₪ שישולם תוך 45 ימים ממועד מתן גזר הדין.

 

טענות הצדדים:

 

4.         באת כוח המאשימה הציגה את גזר הדין והכרעת הדין בעניינו של הנאשם בתיק ת.פ 28708-05-21 (ת/2) ועתרה לכבד את הסדר הטיעון, וזאת לאחר שבין היתר, נשקלה עמדת המתלונן אשר אינו מעוניין בהחמרת הענישה כלפי הנאשם ובהגעה לבית המשפט.

 

            לטענת באת כוח המאשימה הסדר הטיעון סביר, כולל מאסר בפועל ממושך ומתחשב בהודאתו של הנאשם ולקיחת האחריות על מעשיו.

 

            נוכח עברו המכביד של הנאשם כמפורט בת/3 עתרה המאשימה גם למאסר מותנה ארוך באופן שירתיע את הנאשם מביצוע עבירות נוספות.

 

5.         בא כוח הנאשם עתר לכבד את הסדר הטיעון תוך שביקש להפנות גם לנסיבות האישיות של הנאשם אשר שכל לאחרונה את בתו הצעירה בהיותה בחודש השביעי להריונה.

 

            הגם שאין לנאשם טענות כלפי המתלונן, ביקש בא כוח הנאשם להתחשב בעובדה כי הנאשם דקר את המתלונן בסכין לאחר שהאחרון היכה אותו במכת אגרוף לאזור הפנים.

           

            עוד הוסיף הסניגור כי הנאשם מבקש לנצל את מאסרו לצורך השתלבות בהליך טיפולי, והפנה לפסיקה (נ/1) לפיה ההסדר בעניינו של הנאשם אף מחמיר.

 

6.         בהתאם למצוות המחוקק ובסיום טיעוני באי כוח הצדדים לעונש, הנאשם הוסיף כי הוא מצטער על מעשיו וכי הוא מבקש לנצל את מאסרו לצורך שיקומו והשתתפותו בקבוצה למניעת אלימות.

 

 

 

 

דיון והכרעה:

 

7.         הנאשם יליד 1980, בעל עבר פלילי מכביד (ת/3) הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. הנאשם עצור מיום 04.12.22.

 

8.         בביצוע העבירה לעיל פגע הנאשם בערכים המוגנים של שלמות גופו של אדם, חירותו, ובזכותו לביטחון אישי ולחיים נטולי אלימות ופחד. כמו כן פגע הנאשם במעשיו בתחושת הביטחון של הציבור ככלל.

 

            רבות נפסק לעניין תופעת הבריונות האלימה, שיש למגרה באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה. בריונות הרחוב הפכה לצערנו לנפוצה במקומותינו, ותפקידו של בית המשפט להעביר מסר ברור כי החוטא בעבירת אלימות, בוודאי בעבירת אלימות קשה תוך שימוש בנשק קר, ימצא עצמו מאחורי סורג ובריח ולפרק זמן ממושך.

 

            יפים לעניין זה דברי בית המשפט בע"פ 941/13 פרץ נגד מדינת ישראל (26.11.13):

 

            "בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך בהרתעתם של עבריינים הפונים "לפתור סכסוכים" מכוח הזרוע. בפסקי דין רבים נקבע כי יש להילחם בנגע האלימות שפשט בארצנו ולהטיל עונשים מרתיעים ומשמעותיים על מי שבחרו בחירה בלתי נסבלת בדרך האלימות, למען יועבר מסר מתאים לעבריינים ולחברה כולה".

 

9.         עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, מלמדות על דפוסי התנהגות עברייניים מושרשים. חומרת נסיבות העבירה נובעת מתוצאותיה הקשות ומהשימוש בנשק קר- סכין אותה נשא הנאשם על גופו והצטייד בה מבעוד מועד.

הנאשם לא הסתפק באיום מילולי על המתלונן אלא הוציא סכין מתוך פאוצ' שהיה עליו, כיוון אותה לעבר המתלונן, ובהמשך דקר את המתלונן באזור הבטן.

 

10.       לחומרה נתתי דעתי לפציעה המשמעותית אשר גרם הנאשם למתלונן שבעטיה אושפז המתלונן מספר ימים בבית חולים, ואף נותח לאחר שהדקירה חדרה לסרעפת וגרמה לשני קרעים בה ולדימום תוך בטני.

 

11.       לקולת הנאשם התחשבתי בהודאתו, בחרטה שהביע וברצונו לעבור הליך טיפולי במסגרת מאסרו.

 

12.       לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, ועיינתי בפסיקה אליה הפנה בא כוח הנאשם (נ/1), לאור מדיניות בתי המשפט הנוגעת לכיבוד הסדרי טיעון, נוכח לקיחת האחריות של הנאשם על מעשיו כאמור לעיל, ומשמצאתי כי ההסדר הנו סביר בנסיבות העניין, אכבד את ההסדר.

 

13.       לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

            א.        36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

 

ב.         אני מפעיל את העונש המותנה של 12 חודשי מאסר שהוטל על הנאשם בתיק ת.פ 28708-05-21 (שלום באר שבע), באופן שחציו ירוצה במצטבר וחציו בחופף לעונש לעיל.

 

ג.         סה"כ ירצה הנאשם 42 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

 

ד.         10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע.

 

ה.        הנאשם ישלם למתלונן, ע.ת.1, פיצוי בסך 10,000 ₪. הפיצוי ישולם לא יאוחר מיום 10.08.23. המזכירות תנפיק לנאשם שובר בהתאם.

 

זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט העליון.

 

ניתן היום, ל' סיוון תשפ"ג, 19 יוני 2023, בנוכחות באת כוח המאשימה והנאשם.