ת”פ 29661/07/17 – מדינת ישראל נגד אלירן זנתי,נתנאל ארואס
בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"פ 29661-07-17 |
||
בפני כבוד השופט יואל עדן |
|
21 דצמבר 2017 |
1
המאשימה: |
מדינת ישראל
|
נגד
|
|
הנאשמים: |
.1 אלירן זנתי (עציר)
.2 נתנאל ארואס (עציר)
|
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד אדווה ויצגן
הנאשם 1 וב"כ עו"ד ליאור כהן
הנאשם 2 וב"כ עו"ד חן בן חיים
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
מתיר צירוף ת"פ 53601-11-16, ת"פ 16714-09-16, ת"פ 10771-11-15, של בית משפט השלום בקריית גת.
נמסר כי הדיון בשלושת התיקים הללו קבוע ליום 4.1.18 בבית משפט השלום בקריית גת בפני כב' השופטת חקלאי.
מזכירות בית המשפט תודיע למזכירות בית משפט השלום בקריית גת דבר צירוף התיקים לתיק זה.
2
ניתנה והודעה היום ג' טבת תשע"ח, 21/12/2017 במעמד הנוכחים.
|
יואל עדן, שופט |
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין
מתוקנת לנאשם 2
בהמשך לצירוף שלושת התיקים על ידי הנאשם 2, ועל
יסוד הודאתו בעובדות המפורטות בכתבי האישום שבהם כא/2, כא/3, כא/4, אני מרשיע אותו
בעבירות המפורטות בהם: גניבה עבירה לפי סעיף
הכרעת דין זו הינה בהמשך להכרעת הדין המקורית מיום 7.12.17.
ניתנה והודעה היום ג' טבת תשע"ח, 21/12/2017 במעמד הנוכחים.
|
יואל עדן, שופט |
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
1.
הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן (כא/1), בעבירות הבאות - הנאשם 1
בעבירה של שוד לפי סעיף
3
הנאשם 2 צירף שלושה תיקים מבית
משפט השלום בקריית גת, ועל יסוד הודאתו בכתבי האישום בשלושה תיקים אלו, הורשע
בנוסף גם בעבירות של גניבה לפי סעיף
האמור בכתב האישום בתיק זה, אשר בעובדותיו הודו הנאשמים, מתאר ביצוע שוד, כך שהנאשם 1 והנאשם 2 נכנסו אל בית המתלוננת, לאחר שהנאשם 1 ידע כי היא מחזיקה בביתה כסף ודברי ערך והחליט להתפרץ לביתה על מנת לשדוד את כספה.
המתלוננת הבחינה בנאשמים שהם בסלון הבית, החלה לרוץ לכיוון חדרה תוך שהיא צועקת וקוראת לאחותה, נאשם 1 רץ אחריה אחז בצווארה ודרש ממנה להביא את הכסף ולא ייפגע בה, הובילה לכיוון חדרה תוך שהוא ממשיך לדרוש ממנה להביא את הכסף, ובמקביל הנאשם 2 הורה לאחות להיכנס לחדר השירותים והנאשם 2 נעמד בפתח חדר השירותים על מנת למנוע ממנה לצאת.
תחת איומי נאשם 1 פתחה המתלוננת את הארון, הוציאה מתוכו כספת קטנה שהכילה תכשיטים וכסף מזומן בסך כ- 3,000 יורו וכ- 3,000 ₪ ומסרה אותם לידי הנאשם 1, אשר יצא מהבית עם הכספת, והנאשם 2 הצטרף אליו.
2. הנאשם 1 יליד שנת 1988, והוא נעדר עבר פלילי.
הנאשם 2 יליד שנת 1996, ולחובתו עבירה שאינה רלבנטית, בדבר העדר מהשירות.
3. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הוסכם כי על הנאשם 1 יוטל עונש של מאסר בפועל למשך 24 חודשים, קנס בסך 500 ₪ ופיצוי המתלוננת בסך 15,000 ₪, ועל הנאשם 2 מאסר בפועל למשך 12 חודשים, קנס בסך 500 ₪ ופיצוי המתלוננת בסך 15,000 ₪. כן הוסכם על הטלת מאסר מותנה לשיקול דעת בית המשפט.
מדובר בהסדר טיעון מקל. העבירות שבוצעו ע"י הנאשמים, ובפרט הנסיבות של ביצוע העבירה אשר בוצעה ע"י הנאשם 1, הינן חמורות וקשות. מדובר בשוד המבוצע בביתה של המתלוננת, מקום מבטחה, תוך הטלת אימה על המתלוננת.
4
מעשים חמורים אלו של הנאשם 1, וכן המעשים החמורים של הנאשם 2, כמתואר לעיל, צריכים לענישה מחמירה יותר באופן משמעותי, על מנת לתת את הביטוי ההולם של מענה עונשי לפגיעה החמורה בערכים המוגנים.
ב"כ המאשימה טענה כי הסיבה העיקרית להגעה להסדר הינה ראייתית, ונטען כי היו קיימים קשיים ראייתיים משמעותיים, הקשורים בזיהוי, ולצד זאת, למתלוננת נפגעת העבירה היה קשה מאוד מבחינה נפשית להגיע לבית המשפט.
אלמלא הקשיים הראייתיים האמורים, ואלמלא המשמעות של הגעת הנפגעת לבית המשפט, היה מקום להתערב בהסדר המקל.
למרות החומרה האמורה, אך בשל הקשיים הראייתיים האמורים, אני מוצא לנכון לכבד את ההסדר.
4. ביחס לפיצוי - כפי ההסדר החתום אשר הוגש, הוסכם על פיצוי בסך 15,000 ₪, אשר יחולק כך ש- 5,000 ₪ יופקדו במועד הטיעונים לעונש, ו- 10,000 ₪ נוספים ב- 5 תשלומים שווים ורצופים ממועד זה, דהיינו ממועד הטיעונים לעונש.
ב"כ המאשימה, בדיון היום, נתנה הסכמה על כי התשלומים של 10,000 ₪ הנוספים שצריך לשלם כל נאשם במסגרת הפיצוי, יחלו מ- 60 יום מהיום, והתנגדה לבקשת הנאשם 1 לפרוס פריסה גדולה יותר את התשלומים של יתרת הפיצוי.
ב"כ הנאשם 1 ביקש כי למרות האמור בהסדר תהיה פריסה גדולה יותר לאור כך שהנאשם 1 יחל לרצות את המאסר ולאור הקושי לביצוע התשלום.
לעניין זה, לאחר ששמעתי את הצדדים, אינני מוצא מקום לפריסה נוספת של הפיצוי, מעבר להסכמה שניתנה היום ע"י ב"כ המאשימה לדחייה של תחילת תשלום יתרת הפיצוי.
מדובר בפיצוי בגין אירוע שוד חמור ביותר, ועניינו אף פחות מהסכומים אשר נשדדו במסגרת השוד.
5. לפיכך, הנני מטיל בזה על הנאשמים עונש כדלהלן:
על הנאשם 1:
5
מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים. תקופת מאסרו תחושב מיום מעצרו 13.6.17.
מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים. הנאשם 1 יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירה נוספת לפיה הורשע, או על כל עבירת רכוש או אלימות מסוג פשע.
קנס - קנס בסך 500 ש"ח או מאסר למשך 5 ימים תחתיו. הקנס ישולם עד ליום 1.8.18.
פיצוי - הנאשם 1 ישלם למתלוננת ע.ת. 4 פיצוי בסך 15,000 ש"ח. הפיצוי ישולם כדלקמן: סך 5,000 ₪ ישולם בתוך 30 יום מהיום. המשטרה תעביר לקופת בית המשפט סך 3,450 ₪ אשר נתפסו מאת הנאשם 1, וזאת על חשבון התשלום הראשון האמור. בתוך המועד האמור ישלים הנאשם 1 תשלום לקופת בית המשפט, בסך 1,550 ₪.
את יתרת תשלום הפיצוי שהיא בסך 10,000 ₪, ישלם הנאשם 1 ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים אשר הראשון בהם יהיה ביום 21.2.18.
התשלום יבוצע לקופת בית המשפט, וממנה יועבר למתלוננת על פי פרטים שיימסרו ע"י ב"כ המאשימה.
על הנאשם 2:
מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים. תקופת מאסרו תחושב מיום מעצרו 4.7.17.
מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים. הנאשם 2 יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירה נוספת לפיה הורשע, או על כל עבירת רכוש או אלימות מסוג פשע.
מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים. הנאשם 2 יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירה של גניבה או על כל עבירת סמים מסוג עוון.
6
קנס - קנס בסך 1,200 ש"ח או מאסר למשך 10 ימים תחתיו. הקנס ישולם עד ליום 1.8.18.
פיצוי - הנאשם 2 ישלם למתלוננת ע.ת. 4 פיצוי בסך 15,000 ש"ח. הפיצוי ישולם כדלקמן: סך 5,000 ₪ ישולם בתוך 30 יום מהיום. ככל שקיים לזכות הנאשם 2 פיקדון במסגרת הליך המעצר הקשור לתיק זה, יועבר הפיקדון עבור תשלום התשלום הראשון כאמור.
את יתרת תשלום הפיצוי שהיא בסך 10,000 ₪, ישלם הנאשם 2 ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים אשר הראשון בהם יהיה ביום 21.2.18.
התשלום יבוצע לקופת בית המשפט, וממנה יועבר למתלוננת על פי פרטים שיימסרו ע"י ב"כ המאשימה.
התחייבות - הנאשם 2 יחתום על התחייבות על סך 5,000 ש"ח, אשר יהיה עליו לשלם באם בתוך שנתיים מיום שחרורו יעבור על עבירה נוספת לפיה הורשע.
פסילה על תנאי - הנאשם 2 ייפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 6 חודשים, הנאשם 2 יישא בעונש זה אם במשך שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירת סמים מסוג עוון או פשע.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום ג' טבת תשע"ח, 21/12/2017 במעמד הנוכחים.
|
יואל עדן, שופט |
[פרוטוקול הושמט]
7
החלטה
כאמור בגזר הדין, המשטרה, תחנת אשדוד, תעביר לקופת בית המשפט, סך 3,450 ₪ אשר נתפס אצל הנאשם 1. סכום זה ייזקף על חשבון תשלום הפיצוי של הנאשם 1, כאמור לעיל.
ב"כ הנאשם 1 עותר להשבה לידי הנאשם 1 של אגרופן, אשר נתפס בביתו של הנאשם 1. לטענתו חפץ זה שנתפס אף לא היה אמור לשמש כראיה בתיק, והוא הוחזק בתוך הבית, ואין איסור על החזקתו. ב"כ המאשימה מתנגדת, ולטענתה בנסיבות של תיק זה, משמדובר באירוע שוד כאמור, אין להתיר השבת החפץ האמור.
לאחר ששמעתי את הצדדים, אני
מוצא לנכון לקבל את הבקשה. אכן, קיים איסור על החזקת אגרופן או סכין, אך זאת
בנסיבות הקבועות בסעיף
משאין מדובר בחפץ אשר נטען שבוצעה ביחס אליו עבירה, ומשאין מדובר בראיה הדרושה לתיק זה או לתיק אחר, אינני מוצא מניעה להשבת החפץ, גם אם מדובר באגרופן, לידי הנאשם 1, או מי מטעמו.
ער אני לטענה של ב"כ המאשימה על כי מדובר בחפץ אשר מבחינות מסוימות הינו מסוכן, אולם, בהעדר איסור להחזקתו בתוככי הבית, הרי שאינני מוצא מניעה להשבתו לנאשם 1 או למי מטעמו.
אשר על כן, אגרופן אשר נתפס בביתו של הנאשם 1, יושב לו באמצעות אביו מר יעקב זנתי
ניתנה והודעה היום ג' טבת תשע"ח, 21/12/2017 במעמד הנוכחים.
|
יואל עדן, שופט |
הוקלדעלידישולהפרץ
