ת”פ 2997/08 – מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה – פלילי נגד איגור צאוסקין
בית משפט השלום ברמלה |
|
ת"פ 2997-08 מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' צאוסקין
|
|
1
בפני |
כב' השופט ד"ר עמי קובו, סגן הנשיאה
|
|
בעניין: |
מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
איגור צאוסקין |
|
|
|
הנאשם |
ב"כ המאשימה: עו"ד יעקב שטרנברג
ב"כ הנאשם: עו"ד מתן סדן
גזר דין |
רקע
1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:
א. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו,
לפי סעיף
ב. נהיגה רכב מנועי ללא רישיון,
לפי סעיף
ג. שימוש ברכב מנועי ללא ביטוח,
לפי סעיף
2. כמו כן הורשע הנאשם בשלושה כתבי אישום המהווים אירוע אחד, אשר צורפו לתיק זה, בעבירות כדלקמן:
2
א. בתיק תת"ע 7967-07-10 (תעבורה פ"ת) בעבירת
אי ציות לשוטר לפי תקנה
ב. בתיק מספר תת"ע 7968-07-10 (תעבורה פ"ת)
בעבירת נהיגה רכב מנועי ללא רישיון לפי סעיף
ג. בתיק מספר תת"ע 7969-07-10 (תעבורה פ"ת)
בעבירת נהיגה בשכרות לפי סעיף
3. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 17.11.08 נהג הנאשם ברכב בהיותו בלתי מורשה לנהיגה וללא תעודת ביטוח תקפה לרכב. כאשר הגיע הנאשם למחסום משטרתי אשר הוצב בכביש התברר כי הרכב בו נהג הנאשם, הוכרז במסוף המשטרתי כרכב אשר הורד מהכביש בגין השבתה. בהמשך כאשר נדרש להזדהות בפני שוטר, טען כי אין בידיו תעודת זהות וכי אינו זוכר את מספרה וכן מסר פרטים כוזבים באשר לשמו ומקום מגוריו.
4. על פי המתואר בכתב האישום בתת"ע 7967-07-10 בתאריך 12.6.10 נהג הנאשם ברכב ולא ציית לאות עצור שניתן על ידי שוטר במדים.
5. על פי המתואר בתת"ע 7968-07-10 בתאריך 12.6.10 נהג הנאשם ברכב המנועי ללא רישיון נהיגה תקף.
6. על פי המתואר בתת"ע 7969-07-10 בתאריך 12.6.10 נהג הנאשם ברכב בהיותו שיכור מכוח סירוב לתת דגימה של אוויר נשוף לפי דרישת שוטר.
7. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתבי האישום, המאשימה תעתור לעונש מאסר בפועל שלא יפחת מ- 18 חודשים וההגנה תעתור לעונש של 6 חודשי עבודות שירות.
תסקיר שירות המבחן
8. מתסקיר שירות המבחן מיום 6.5.09 עולה כי הנאשם כבן 23, עלה ארצה בגיל צעיר, למד במספר מסגרות חינוך, על רקע מעברי דירה תכופים. סיים 8 שנות חינוך, שירת זמן קצר בצה"ל ומאז עבד בעבודות שונות. במסגרת הקשר עם שירות המבחן בעבר, הגיע למספר שיחות פרטניות אך לא שולב בקבוצה טיפולית בשל העובדה כי גוייס לצה"ל ובהמשך התמודד עם בעיות קונקרטיות ורגשיות אשר התעוררו במסגרת הצבאית. בהתייחסו לעבירות הנאשם מודה ומביע חרטה על מעשיו, התקשה להסביר את עבירות הנהיגה. לדבריו התכוון באותה תקופה להוציא רישיון נהיגה ואף חסך לשם כך כסף. הסביר את העבירה של הפרעת שוטר על רקע החשש מתוצאות מעשיו.
3
9. מתסקיר שירות המבחן מיום 15.10.09 עולה כי במהלך תקופת הדחיה הנאשם המשיך להשתתף בקבוצה טיפולית ובמקביל הגיע גם לשיחות פרטניות. בתחילת השתתפותו בקבוצה התקשה לשתף ולהשתתף באופן פעיל. בהמשך החל להתחבר לתכנים אשר עולים בקבוצה ולהשתתף באופן פעיל יותר. הנאשם הביע מוטיבציה להמשך טיפול ושולב בקבוצת המשך. שירות המבחן התרשם כי מדובר בבחור צעיר שהסתבך עם החוק על רקע העדר כלים בונים להתמודדות עם דחפיו המכשילים. נראה כי מצבו המשפטי המורכב והמפגש עם שירות המבחן העמידו אותו על חומרת מצבו והוא מגייס כוחות לשינוי. לאור זאת המליץ שירות המבחן על הארכת המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו והעמדתו במבחן למשך שנה.
10. מתסקיר שירות המבחן מיום 8.3.10 עולה כי במהלך תקופת הדחייה האחרונה חלה נסיגה במידת שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן. הנאשם לא הופיע באופן סדיר למפגשים פרטניים וקבוצתיים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מסוגל לגייס כוחות לטיפול לתקופה קצרה בלבד. המוטיבציה של הנאשם נבעה ממצבו המשפטי ומחשש מגזר הדין ולא ממודעות למצבו. שירות המבחן העריך כי הנאשם כיום אינו מסוגל להשתלב בטיפול לאורך זמן ואינו רואה עצמו כמי שזקוק לשינוי ולכן אין שירות המבחן רואה יעילות בקשר טיפולי עם הנאשם וכן אף חזר בו מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם. שירות המבחן העריך כי שליחתו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח עלולה לפגוע בו ולהחלישו יותר ועל כן המליץ כי אם יוטל עונש מאסר הוא יבוצע בעבודות שירות.
טיעוני הצדדים
11. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד יעקב שטרנברג, הנאשם הורשע על פי הודייתו בכך שנהג ביום 17.11.08 ללא רישיון וללא תעודת ביטוח ברכב שהורד מהכביש בגין השבתה. כאשר נעצר הנאשם במחסום משטרתי טען שאין בידו תעודת זהות והזדהה כאדם אחר. בנוסף צירף שלושה כתבי אישום נוספים בעבירות של נהיגה בשכרות מכוח סירוב לתת דגימה, נהיגה ללא רישיון תקף ואי ציות לשוטר. הנאשם הינו ילד 1986, לחובתו 5 רישומים קודמים ולחובתו מאסר על תנאי של 6 חודשים. הנאשם הופנה לשירות המבחן ומהתסקיר עולה כי הגם שהחל לשנות מאורחות חייו, המדובר בשינוי חלקי בלבד ועל כן שירות המבחן חזר בו מהמלצה טיפולית בעניינו. הנאשם שב ומבצע עבירות למרות המאסר על תנאי שכבר הוטל עליו. ב"כ המאשימה עתרה לעונש מאסר בפועל בן 18 חודשים, כולל הפעלת המאסר על תנאי, וכן למאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי וקנס.
4
12. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד מתן סדן, מדובר בתיק אשר התנהל שנים רבות בשל תחלופת סנגורים שלא באשמת הנאשם. הנאשם צירף את התיקים הנוספים כדי לסיים את ענייניו המשפטיים. האירועים המתוארים בכתבי האישום הינם מלפני 6 שנים. לאחרונה זוכה הנאשם מתיק בו היה עצור במשך 9 חודשים ושהה במשך שנה וחצי בתנאים מגבילים. מתחם העונש הראוי הינו בין מאסר על תנאי ל-6 חודשי עבודות שירות. הנאשם מנסה לחזור למוטב. במשך 4 שנים וחצי לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. ב"כ הנאשם עתר להשית על הנאשם עונש של עבודות שירות לתקופה המירבית, כולל הפעלת המאסר על תנאי, מאסר על תנאי, פסילה לתקופה מינימלית וכן קנס סמלי נוכח העובדה שהנאשם אינו עובד מזה שנתיים וחצי.
13. הנאשם הביע חרטה על מעשיו וביקש לאפשר לו לשקם את חייו.
דיון
14. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות לתקופה המירבית כולל הפעלת התנאי בחופף, לצד עונשים נלווים.
15. במקרה דנן צירף הנאשם מספר כתבי אישום. כתב האישום בתיק דנן מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד. שלושת כתבי האישום הנוספים מתייחסים לאירוע אחד אשר אירע באותו יום ובאותה שעה ובגינו נרשמו, מסיבה שאינה ברורה, שלושה דוחות נפרדים. על כן, שלושת כתבי האישום אשר צורפו מתארים אירוע אחד אשר בגינו יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד נוסף.
קביעת מתחם העונש ההולם
16. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
17. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בשני האירועים הינו ביטחונו של ציבור המשתמשים בדרך והגנה על תפקודה התקין של המשטרה.
18. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה פגיעה ממשית. הנאשם ביצע מספר עבירות כאשר בכל אחת מהן יש משום סכנה לציבור המשתמשים בדרך. לעניין זה יפים דברי השופט א' רובינשטיין ברע"פ 665/11 עמאר נ' מדינת ישראל (17.1.11):
5
"עבירות
נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון
המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות
דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת; ראו למשל סעיפים
19. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:
א. בעפ"ת (מח' חי') 3406-02-12 פינטו נ' מדינת ישראל (17.5.12) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של נהיגה בשכרות מכוח סירוב לבצע בדיקה ועבירה של נהיגה בקלות ראש ונידון ל - 8 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נהג ברכבו, עוכב על ידי השוטרים וסירב למסור דגימת שתן. לנאשם עבר תעבורתי ועבר פלילי. בית המשפט קבע כי אין מדובר בעונש החורג מרמת הענישה המקובלת והשאיר את העונש על כנו.
ב. בע"פ (מח' חי') 5142-11-10 עומר נ' מדינת ישראל (30.12.10), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע על יסוד הודאתו בעבירות שימוש ברכב ללא רשות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה פוחזת של רכב, נהיגה ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח. הנאשם בעל עבר פלילי מכביד. נידון ל- 5 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה למשך שנה ופסילה על תנאי.
ג. בעפ"ת (מח' ב"ש) 32736-03-12 מדינת ישראל נ' אבו סבילה (18.11.12) נדחה ערעור המדינה על קולת העונש. הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. הנאשם נעדר עבר פלילי או תעבורתי, נידון לעונש של 36 חודשי פסילה בפועל, קנס, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם בעבירות אלו נע בין מאסר על תנאי לשנת מאסר בפועל. בית המשפט השאיר את העונש על כנו.
ד. בתת"ע (נצ') 8150-11-10 מדינת ישראל נ' נאיף (8.7.13) הורשע נאשם בעבירות של נהיגה ללא רישיון רכב תקף וללא ביטוח וכן צרף תיק נוסף בו הורשע בנהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון וללא ביטוח. לחובתו של הנאשם היה מאסר על תנאי. לנאשם נסיבות חיים קשות, עבר הליך טיפולי ארוך בשירות המבחן. נידון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה בפועל ופסילה על תנטי וכן צו מבחן.
6
ה. בת"פ (ב"ש) 29936-05-10 מדינת ישראל נ' הואשלה (9.8.10), הורשע נאשם על יסוד הודאתו בעבירות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בפזיזות, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא תעודת ביטוח. הנאשם בעל עבר תעבורתי מכביד. נידון ל- 5.5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל למשך 24 חודשים וקנס כספי ע"ס 1,000 ₪.
ו. בפ"ל (ת"א) 1994-01-13 מדינת ישראל נ' טרקאי (8.7.13) הורשעה נאשמת בשני כתבי אישום בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, נהיגה בזמן פסילה ואיסור שימוש מנהלי ברכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. בית המשפט קבע כי מתחם העונש הראוי בעבירות מסוג זה הינם בין מאסר בפועל ולו בעבודות שירות ועד למאסר בפועל. לנאשמת עבר פלילי וכן נסיבות אישיות קשות. נדונה ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, קנס, פסילה ופסילה על תנאי.
ז. בפ"ל (פ"ת) 1067-07-11 מדינת ישראל נ' בולוטשוילי (1.12.11) הורשע נאשם בנהיגה בשכרות, נהיגה רשלנית ואי ציות לשוטר. לנאשם הרשעות תעבורתיות רבות. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון. נידון לחודשיים מאסר בעבודות שירות, פסילה למשך 30 חודשים, פסילה על תנאי ומע"ת.
ח. בפ"ל (נצ') 6551-03-10 מדינת ישראל נ' הייב (26.4.10) הורשע נאשם בעבירה של נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח ואי ציות להוראות שוטר. הנאשם נהג ברכב שאין ברשותו רישיון נהיגה וביטוח כאשר הוא שיכור, לא שעה להוראות השוטרים שהורו לו לעצור והמשיך בנסיעה עד שהגיע לכביש עפר, שם נעצר וברח מהמקום. הנאשם צעיר, עבר פלילי ותעבורתי קל, הודה ולקח אחריות על מעשיו. נידון ל- 45 ימי מאסר, פסילה בפועל למשך 30 חודשים, פסילה על תנאי מע"ת.
ט. בפ"ל (י-ם) 2647-04-10 מדינת ישראל נ' עמו (27.4.10) הורשע נאשם בעבירת נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות ונהיגה ללא ביטוח חובה. הנאשם נידון למאסר בפועל של 18 ימים, לפסילה של 23 חודשים, קנס וצו מבחן.
20. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
7
א. הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; בתיק דנן נהג הנאשם ברכב אשר הורד מהכביש כשהוא בלתי מורשה לנהיגה. בתיקים המצורפים נהג הנאשם ללא רישיון נהיגה כשהוא שיכור ואף סרב לציית לשוטר. אין ספק כי התנהגותו זו של הנאשם טומנת בתוכה פוטנציאל נזק משמעותי לנאשם ולכל שאר משתמשי הדרך.
21. בהתאם
לתיקון 113 ל
סוגיית הסטייה מן מהמתחם
22. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. שיקול ההגנה על שלום הציבור אינו ממין העניין, וגם השיקול השיקומי אין בו כדי להצדיק סטייה מהמתחם. אמנם הנאשם החל בטיפול שיקומי. עם זאת הטיפול שהחל כבר בשנת 2009, לא רק שלא הבשיל מעבר לשלב הראשוני אלא שמתסקיר שירות המבחן האחרון מיום 8.3.10 עולה כי חלה נסיגה בשיתוף הפעולה של הנאשם ושירות המבחן אף חזר בו מהמלצתו הטיפולית בעניינו של הנאשם.
גזירת העונש המתאים לנאשם
23. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
א. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם הינו צעיר, יליד 1986, ועד עתה נידון לעונשים צופי פני עתיד בלבד. ברור כי כל ענישה קונקרטית תפגע בו.
ב. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם הודה במיוחס לו, לקח אחריות על מעשיו ואף צירף תיקים נוספים במטרה לסיים את ענייניו.
ג. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; העבירות שתיק זה בוצעו בשנת 2008, ואילו העבירות בתיקים המצורפים בוצעו בשנת 2010. עיון בתיק דנן מגלה כי היו בו מספר רב של דחיות בשל חילופי סנגורים, בקשות לצירופי תיקים וכן דחיות לצורך השלמת חוו"ד הממונה על עבודות השירות. מדובר בחלוף זמן משמעותי בפרט ביחס להיקפו של התיק.
8
לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט בע"פ (מח' מרכז - לוד) 1224-11-07 נגר נ' מדינת ישראל (3.5.09):
"גורם הזמן יש לו משמעות גם בענישה. ככל שחולף זמן רב יותר מעת ביצועה של העבירה ועד למועד שבו נותן נאשם את הדין בגינה, כך נוטים, בדרך כלל, בתי המשפט לתת לגורם זה, משקל רב יותר בענישת העבריין. אפשר להצביע על שני מוטיבים מוליכים בעניין זה. ראשית, הזמן עשוי להקהות, לעיתים, את עוקצה של העבריינות וכיוצ"ב גם את הטעם של ענישה ולכל הפחות, בענישה ממשית. שנית, חלוף הזמן מלווה, אין ספק, בעינויי דין של הנאשם וככל שהזמן הזה רב, כך גדלים גם אלה.
הביטוי העומד בבסיס המוטיב הראשון נעוץ בכך שעונש הניתן בריחוק זמן מביצוע העבירה, מאבד הרבה מכוח ההרתעה שלו. באותה עת - וזהו הביטוי הנוגע למוטיב השני - נאשם כבר נטל חלק מעונשו, כאשר חרב הדין התהפכה מעל ראשו במשך תקופה החורגת ממידה סבירה."
לעניין זה ראו גם ע"פ 4735/03 צברי ואח' נ' מדינת ישראל, פד"י נח(1), 681.
ד. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; לנאשם שלוש הרשעות קודמות בעבירות של איומים, שבל"ר, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון והחזקת מכשירי פריצה בגינן נידון לעונשים צופי פני עתיד. כמו כן לנאשם חמש הרשעות תעבורתיות, רובן בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה ולחובתו אף מאסר על תנאי בן 6 חודשים בגין עבירת נהיגה ללא רישיון.
24. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שלנאשם לא היה רישיון נהיגה ועל אף זאת הוא שב ונהג בכבישי הארץ גם כאשר תלוי ועומד מעליו מאסר על תנאי, ואף הוסיף על כך שעה שהוא עשה זאת במקרה אחד ברכב אשר הורד מהכביש ובמקרה שני כשהוא שיכור ותוך התעלמות משוטרי התנועה.
9
25. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי מן הראוי להטיל על הנאשם, בגין שני התיקים, עונש של שישה חודשי עבודות שירות. אמנם הכלל הינו שהפעלת עונש מאסר על תנאי צריכה להיות במצטבר לעונש שמוטל בגין תיק זה, ואולם בנסיבות המקרה דנן לאור מכלול השיקולים לקולא ובפרט לאור חלוף הזמן הרב, הודאת הנאשם באשמה, והעדר עבר פלילי ותעבורתי מכביד סבורני כי מן הראוי להורות על הפעלת התנאי בחופף. בהקשר זה אף נתתי דעתי להמלצת שירות המבחן בתסקיר האחרון להטיל על הנאשם עונש של עבודות שירות תוך הערכה כי שליחתו לריצוי עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח עלולה לפגוע בנאשם ולהחלישו.
הקנס הכספי
26. כמו כן מן הראוי להטיל על הנאשם קנס כספי ממשי תוך התחשבות במצבו הכלכלי.
סוף דבר
27. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 6 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות.
ב. הפעלת עונש המאסר על תנאי של שישה חודשים אשר הוטל על הנאשם בת' 4430/07 מדינת ישראל נ' צאוסקין (11.7.07). המאסר על תנאי ירוצה בחופף למאסר אשר הוטל בתיק זה, כך שהנאשם ירצה 6 חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. עבודות השירות תבוצענה בהתאם להמלצת הממונה על עבודות השירות. תחילת ביצוע עבודות השירות ביום 1.1.15.
ג. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום על אחת מן העבירות שבהן הורשע.
ד. פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים מהיום.
ה. הפעלת הפסילה על תנאי למשך 6 חודשים, כפי שהוטלה על הנאשם בת' 4430/07 מדינת ישראל נ' צאוסקין (11.7.07) וזאת במצטבר לעונש הפסילה אשר הוטל בתיק זה, סה"כ שנתיים וחצי פסילה בפועל.
רשמתי בפניי את הצהרת הנאשם כי אין לו רישיון נהיגה. הנאשם פטור מחובת הפקדה.
ו. 12 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת למשך 3 שנים.
ז. קנס בסך של 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשים שווים ורצופים שהראשון שבהם ביום 1.6.15.
מזכירות בית-המשפט תמציא העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
ניתן היום, ג' כסלו תשע"ה, 25 נובמבר 2014, בנוכחות הצדדים.
