1

במהלך דיון הוכחות שנערך בפניי ביום 7.3.18 הובא לידיעת ביהמ"ש כי בעת שהמתלונן אושפז בבית החולים, הגיעו למיטתו שני חוקרים שביקשו לגבות ממנו את גרסתו כשהם מצויידים במכשיר הקלטה. בסופו של תשאול הסתבר כי מכשיר ההקלטה שהיה ברשות החוקרים לא פעל. שני החוקרים מאיר אברג'ל ויהודה דהן ערכו מזכר בדבר שיחתם זו עם המתלונן שבהם הופיע לוז גרסתו של המתלונן ביחס לארועים נשוא כתב האישום. שני מזכרים אלו מהווים את חומר החקירה היחיד הקיים בתיק שבו מופיעה גרסת המתלונן.

2

לאור האמור, ובטרם עלה המתלונן להעיד, התנגדה ב"כ הנאשם להעדתו כשלדבריה מדובר ב"שברי גרסה" שהופסקה ואף לא נגבתה כעדות סדורה. עוד נטען כי המתלונן לא מספר דברים באופן כרונולוגי בפרט ביחס למעורבותו שלו וחלקו באותו ארוע, וממילא דברים אלה לא נרשמו. במצב שכזה, לא ניתן לאפשר למתלונן להפתיע את ההגנה שלראשונה תשמע את גרסתו רק בביהמ"ש. הסנגורית הוסיפה כי גם אם במעמד הגשת כתב האישום המתלונן לא יכול היה למסור גרסתו בשל מצבו הרפואי, או אז ניתן היה לבצע את השלמת החקירה בסמוך לאחר מכן בהתאם לסמכות המוקנית למאשימה. יש לראות בהתנהלות זו כמחדל חקירה היורד לשורשם של דברים.

במעמד הדיון, ומתוך הבנת חשיבות קבלת גרסת המתלונן, הוצע לצדדים לערוך השלמת חקירה טרם תשמע עדותו של המתלונן שעד אז יופסק הדיון, וניתנה לכך הסכמתה של ההגנה. בהתאם לאמור, הודיעה המאשימה לבית המשפט ביום 11.3.18 כי בכוונת המאשימה לערוך להשלמת חקירה. הודעה זו הועברה לעיון ההגנה אשר מצידה הודיעה (ובשונה מהעמדה שהובעה במהלך הדיון), כי היא מתנגדת להשלמת החקירה בנקודת הזמן הנוכחית. במענה בכתב, נטען כי יש להניח שמאז קרות האירוע בני משפחתו של המתלונן שוחחו עמו אודותיו, בפרט לאחר שאלו כבר מסרו גרסה נוספת ונחקרו בבית המשפט. עדות המתלונן, בשלב זה, תהיה "מזוהמת" ומשקלה יהיה אפסי.

ב"כ המאשימה, מצידו, סבור כי אין כל מניעה להעיד את המתלונן על האמרות שנגבו ממנו בבית החולים ובלבד שזה לא ישאל על פרטים שלא תועדו. עוד טען התובע כי השלמת חקירה יכולה להתבצע גם לאחר הגשתו של כתב האישום, ומעוגנת בסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי לצד הנחיות פרקליט המדינה. השלמה שכזו, אינה מחייבת את אישורו של בית המשפט ונכון לעשותה בתיק זה, גם אם באיחור.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, סבורני כי אין כל מניעה להעיד את המתלונן על אמרותיו וגרסתו כפי שזו מוצאת ביטוי בשני הזכ"דים שערכו החוקרים יהודה דהן ומאיר אברג'ל. בצדק נטען כי ניתן לגבות אמרה של עד בדרכים שונות ולא רק בדרך של הודעה משטרתית כתובה. אמרה של עד יכולה להיות גם בהקלטה, הסרטה, תשאול, או בזכ"ד כתוב. למותר להוסיף כי בשני הזכ"דים מופיעות שאלות ספציפיות ותשובות של המתלונן, חלקן בדרך של ציטוט.

3

ככל שתעלה טענה בדבר תמצות הגרסה בחלקים מסוימים בזכ"דים לכדי פרפרזה או אז דבר זה ימצא ביטוי במשקל שיש לתת לאותם חלקים ולא לשאלת הקבילות. לצד האמור לעיל, אין בהחלטה זו לגרוע ממסקנת בית משפט ולפיה הימנעות מחקירה מסודרת של המתלונן לאחר שהתגלה דבר התקלה ולאחר שהמתלונן היה כשיר בריאותית משום מחדל חקירה. עוד יצוין כי עדותו הראשית של המתלונן בבית המשפט, יכול ותהיה ביחס לדברים המופיעים בזכ"דים בלבד, אם כי יש להניח (בשים לב לקו ההגנה) כי במסגרת החקירה הנגדית הלה יישאל ביחס למעורבותו באירועים שקדמו לתקיפתו.

אשר להשלמת החקירה, פעולה זו מצויה בסמכות התביעה ואינו מותנה בהסכמת ההגנה או פניה מראש לבית המשפט. בהקשר לכך, המאשימה תפעל כפי שיקול הדעת המסור לה ובהתאם להנחיות פרקליט המדינה, אשר אמורות להתוות את דרכי פעולתה. ודוק, גם אם המאשימה סוברנית בהתאם להוראת סעיף 61 לחסד"פ, להורות על השלמת חקירה, בית המשפט הוא זה שבסופם של דברים יקבע, האם לא היה מקום לעשות את השלמת החקירה בשקידה סבירה במועד מוקדם יותר, האם זו אכן נעשתה בהתאם להנחיות, לרבות ההשלכה שיש לה ביחס להגנת הנאשם והמשך ניהול התיק (בין אם בדרך של הוספת עדי תביעה, זימונם מחדש של עדים שכבר העידו וכיוצא באלה).

סוף דבר, במועד ההוכחות הקבוע ליום 1.5.18 תשמע עדותו של המתלונן בהסתמך על הזכ"דים שערכו השוטרים מאיר אברג'ל ויהודה דהן. השלמת חקירה, ככל שתבוצע, תיעשה בהקדם האפשרי תוך העברת תוצריה מבעוד מועד לידי ההגנה.

מזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

4