1

1.     בפניי בקשה של הנאשמים לזמן את באי כוח המאשימה- עו"ד שפיגל ועו"ד גולדשטיין-שוורץ לעדות מכוח סעיף 166 ו/או 168 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ"), על מנת לסתור ראיות שהובאו מטעם המאשימה לפי סעיף 165 ו-167 לחסד"פ.

2.     בבקשה נכתב, כי מעדותו של עו"ד ארליך אשר זומן לעדות מכוח סעיף 167 לחסד"פ התחוור להגנה, כי ביום 13.8.14 התקיימה פגישה במשרדי ב"כ המאשימה כאשר על תוכנה חלוקים הצדדים- בעוד שהמאשימה סבורה שמדובר ב"ראיון עד" ומעצם היותו כזה רשאים הפרקליטים לבצעו, סבורים הנאשמים כי מדובר ב"חקירה" שנעשתה לעו"ד ארליך על ידי עו"ד שפיגל, במעמד צד אחד, דבר שאסור היה לעשותו. עוד נכתב, כי תוכן הפגישה עוסק בעניינים המצויים במחלוקת בין הצדדים, ועדות מכלי ראשון של ב"כ המאשימה אודותיה הינה עדות רלוונטית וחשובה, ויש בה חשיבות מכרעת לטענות ההגנה של הנאשמים הן לגבי האישום עצמו, והן מחמת מחדלי חקירה ומחמת הגנה מן הצדק, המהווים כל אחד כשלעצמו עילה לזיכוי הנאשמים. באם לא יעידו באי כוח המאשימה תפגע זכותם של הנאשמים להליך הוגן ולהוכחת הגנתם.

2

3.     המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי יש לדחות את הבקשה הן מהטעם שאינה עומדת בדרישות סעיפים 166 ו-168 לחסד"פ והן מכיוון שאינה רלבנטית. בנוסף הפנתה לפסיקה לפיה, יש לאפשר רק באופן חריג ובמקרי קיצון זימון תובע לעדות בתיק בו הוא מייצג . דהיינו, רק באם אין כל מנוס מהעדת תובע ואין תחליף לעדותו. במקרה דנן, עדות התובעים הינה ברת תחליף שכן העד חנוך ארליך העיד ארוכות בסוגיה זו בבית המשפט, ועדותם של התובעים אינה יכולה לסתור את הראיות שהובאו מכוח סעיפים 165 ו-167 לחסד"פ.

עוד טוענת המאשימה בתגובתה, כי דבר קיומה של הפגישה עם העד חנוך ארליך הובהר והודע להגנה, טרם עדותו של העד, וכי הפגישה שקוימה עימו משמעה פגישה טרומית לבחינת פנייה לבית המשפט בבקשה להורת על זימונו מכוח סעיפים 165 ו-167 לחסד"פ. זאת ועוד, עדותו הינה עדות חיצונית מכלי ראשון של עד שאינו בעל עניין בהליך אודות תוכן הפגישה, כאשר בעדותו לא סתר עצמו העד והבהיר בצורה עקבית כי הפגישה במשרדי המאשימה לא נשאה אופי חקירתי.

4.     לאחר שהוגשה תגובת המאשימה, הוגשה באמצעות מערכת "נט המשפט" וללא אישור בית משפט תשובת הנאשמים לתגובת המאשימה בה נכתב, בין היתר, כי מעדותו של עו"ד ארליך עולה, כי לפחות בשמונה נושאים נמצאו פרטים חדשים ומהותיים בגרסתו במהלך הפגישה עם ב"כ המאשימה, ואשר לא באו לידי ביטוי בחקירה המאוחרת שנערכה לעו"ד ארליך במע"מ. היות וניכרת חשיבות עבור קווי ההגנה של הנאשמים אודות הדברים שאמר העד ארליך בפגישה עם ב"כ המאשימה, כמו גם הדרך בה נאמרו הדברים על ידי העד ארליך וההסברים שנמסרו לו על ידי ב"כ המאשימה טרם אמירת הדברים, וכן בהינתן העובדה שב"כ המאשימה קלטו אמירותיו של העד בחושיהם כגרסה ראשונית וספונטנית, הרי שמן הראוי לאפשר העדתם של ב"כ המאשימה. עוד נכתב, כי אי מתן אפשרות להגנה לשמוע מכלי ראשון, דהיינו- מהעדים היחידים לפגישה, פוגעת בזכויות הנאשמים, אינה מאפשרת ירידה לחקר האמת בסוגיות המצויות בליבת המחלוקת ועלולה ליצור עיוות דין לנאשמים.

5.     בהמשך לתשובת הנאשמים הנ"ל,הוגשה באישור בית המשפט השלמת תגובת המאשימה, בה נכתב בין היתר, כי עדותו של העד ארליך בניגוד לטענת הנאשמים הינה עדות עקבית ומהימנה. כמו כן, פרט לתובעים, נכח העד ארליך בפגישה והעיד בצורה עקבית את אשר ידע וקלט בחושיו בזמן אמת, כאשר בעדותו לא נתגלו פרטים חדשים, כדברי הנאשם. עוד נכתב , כי כאשר העד לא זכר דברים בבהירות הוא הבהיר זאת בעדותו, וכן העמיד דברים על דיוקם כאשר חשש שלא הובנו כראוי. בנוסף נטען, כי ניתנה אפשרות להגנה לחקור את העד ארוכות, וההגנה יכלה לשאול את העד אילו עוד נושאים עלו לטענתה בפגישה, שלא עלו במסגרת ההודעה שמסר העד ארליך לחוקר מע"מ.

3

6.     ביום 12.12.14 הגישו הנאשמים ללא אישור בית משפט השלמה להשלמת תגובה המאשימה וטען, כי יש לדחות את טענות המאשימה בעניין העקביות והקוהרנטיות של העד ארליך. עוד נטען, כי מעדות החוקר אהרוני שגבה את עדות ארליך עולה בין היתר, שהחוקר אהרוני לא הכיר את התיק ושימש כלשון ההגנה "חוקר בובה", ומכאן החשיבות היתרה להעדתם של ב"כ המאשימה אשר ערכו פגישה עם העד ארליך במשך למעלה מ-45 דקות, ללא נוכחות חוקר מע"מ או כל אדם שלישי ואשר בחרו לקבור נושאים שלמים המסייעים.

7.     דיון והכרעה:

א.     מלשון הוראות סעיף 166 ו-168 לחסד"פ עולה, כי בית המשפט יתיר הבאתם של ראיות נוספות אם יש בכוחם לסתור את עדותו של העד ארליך שעדותו הותרה על ידי בית משפט מכוח סעיף 167 לחסד"פ.

ב.     בפסיקה נקבע, כי יש להתיר זימון תובע המנהל את הדיון המשפטי בתיק להעיד רק במקרי קיצון דהיינו במצבים בהם אין לעדותו תחליף.

ראה לדוגמה תפ"ח (מחוזי ת"א) 1027/05 מ"י נ' פלוני, פורסם ביום 7.6.07:

"... על רקע הגישה, העקרונית, הרואה בהעדת עורך דין מייצג, תופעה בלתי רצויה, השמורה למצבים יוצאי דופן בלבד, אין מקום ליישם נוהג זה בענייננו שהרי, מקומו במצבים קיצוניים, בהם מתברר למשל, שעדות עורך דין חסרת תחליף היא, בעניין הנדון, וויתור עליה עשוי לגרור טעות בהחלטה, או פגיעה במי מן הצדדים..."

עוד נקבע בפסיקה, כי במידה וקיימות טענות הגנה פרסונאליות בדבר התנהלותו של תובע הרי שמן הראוי כי יובררו בדרכים קונבנציונאליות ולא יסיטו את המהות מבירור אשמתו של הנאשם. ראה לדוגמה ת"פ 1951/04 מ"י נ' גליה שוורץ, פורסם ביום.. :

"מקום בו עולה חשדו של הסניגור כי התובע מונע ממניעים זרים, פתוחה בפניו הדרך לבירור העניין באפיקים אחרים... לא ראוי כי עניין זה יובא בפני ביהמ"ש בדרך של הזמנת תובע לחקירה על ידי הסניגור..."

ג.      לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה, לא מצאתי כי מדובר במקרה חריג ויוצא דופן לפיו יש מקום לחרוג מהכלל לפיו אין להתיר העדת תובע בתיק אותו הוא מנהל.עו"ד ארליך נחקר ארוכות על ידי ההגנה ואף בית משפט התיר להגנה לחקור את עו"ד ארליך לאחר החקירה החוזרת, חקירה שהסתכמה בעשרות שאלות. בנוסף התיר בית המשפט להגנה לזמן את חוקר מע"מ, מר אהרוני, שגבה את הודעת העד ארליך ובית המשפט יקבע לאחר ששמע את עדותם של עו"ד ארליך ומר אהרוני בהכרעת הדין את משקל העדויות הנ"ל כשלטעמי, אין בעדותם של ב"כ המאשימה עו"ד שפיגל ועו"ד גולדשטיין -שוורץ כדי לסייע להגנת הנאשמים באופן המצדיק סטייה מהכלל, לפיו אין להתיר העדת תובע.

ד.     סוף דבר :

4

הבקשה נדחית

המזכירות תשלח החלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ה, 17 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.