ת"פ 32772/06/22 – מדינת ישראל נגד גיל סבן
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
|
ת"פ 32772-06-22 מדינת ישראל נ' סבן |
|
לפני כבוד השופט הבכיר שאול אבינור
|
||
המאשימה: |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד ספיר שחף |
|
|
נגד
|
|
הנאשמת: |
גיל סבן ע"י ב"כ עו"ד איתן צחי |
|
החלטה |
א. רקע כללי:
1. הנאשמת הורשעה - על יסוד הודאתה בעובדות כתב האישום המתוקן, שניתנה במסגרת הסדר טיעון - בביצוע עבירה של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, לפי הוראות סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. על פי הנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 12.08.2021 בשעה 10:55 או בסמוך לכך, גידלה הנאשמת, בדירתה בבני ברק, 4 שתילים של קנבוס במשקל כולל של 150 גרם.
2. עוד בדיון המקדמי הראשון, שנערך לפניי, הגיעו הצדדים לכלל הסדר טיעון שבמסגרתו הוגש כתב האישום המתוקן הנ"ל. בכתב האישום המתוקן נערכו תיקונים לקולה הן בעובדות כתב האישום (כמות הסמים אותם גידלה הנאשמת) והן בהוראת החיקוק. יוטעם, כי בכתב האישום המתוקן שהוגש בשוגג לא נערך התיקון בהוראות החיקוק, אך השגגה הובהרה על יד ב"כ המאשימה בתגובה לשאלת בית המשפט (ר' בפרוטוקול, עמ' 4 שורה 8 ואילך, וכן בהכרעת הדין).
3. הצדדים עתרו במשותף לקבלת תסקיר שירות המבחן אשר ייבחן, בין השאר, את שאלת הרשעתה בדין של הנאשמת. המאשימה הודיעה כי עמדתה היא להרשעה ולהשתת עונשי מאסר בפועל לנשיאה בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס כספי. עוד הודיעו הצדדים כי ישובו וישוחחו לאחר קבלת התסקיר.
4. הנאשמת הודתה אפוא בעובדות כתב האישום המתוקן והורשעה, על יסוד הודאה זו, בעבירה בה הואשמה כאמור בפסקה 1 דלעיל. בית המשפט נעתר לבקשת הצדדים והורה על קבלת תסקיר שירות המבחן, תוך שהבהיר כי אין בהחלטה משום הבעת עמדה לעניין הענישה שתיגזר בסופו של יום (בפרוטוקול, עמ' 2 שורה 25 ואילך).
ב. עיקר תסקיר שירות המבחן:
5. תסקיר שירות המבחן (מיום 04.04.2023) מפרט את נסיבותיה האישיות של הנאשמת, ילידת שנת 1994 (כבת 29 שנים כיום), רווקה המתגוררת בבני ברק ועובדת כקוסמטיקאית. לנאשמת 12 שנות לימוד ותעודת בגרות חלקית. הנאשמת שירתה שירות צבאי מלא ולאחר מכן עבדה במלצרות כשנה. בהמשך יצאה הנאשמת לטיול ממושך בחו"ל ומזה כשש שנים היא עובדת כקוסמטיקאית, בעסק שבבעלות משפחתה. בנוסף, הנאשמת השלימה לימודים מקצועיים בתחום המחשבים (שני קורסים).
6. בהתייחסותה לביצוע העבירה נטלה הנאשמת אחריות מלאה על מעשיה והביעה נכונות לשאת בתוצאות המשפטיות של מעשיה; הגם ששירות המבחן העריך כי קיים קושי של הנאשמת להבין את הנסיבות והמניעים אשר הביאו אותה לביצוע העבירה. הנאשמת הסבירה את מעשיה על רקע מגפת הקורונה והסגר שהוטל בגינה, שבעטיו חוותה שעמום. עם זאת, הנאשמת אישרה כי החלה לצרוך קנבוס לאחר שירותה הצבאי, בעת שהייתה הממושכת בחו"ל, אך הוסיפה כי מאז השתמשה בסמים רק לעיתים רחוקות ובנסיבות חברתיות. הנאשמת תיארה את מעצרה כחוויה מרתיעה, וציינה כי מאז הפסיקה לצרוך סמים לחלוטין. שירות המבחן לא התרשם מקיומם של דפוסים התמכרותיים בנאשמת ובדיקת שתן שמסרה נמצאה נקייה משרידי סמים.
7. שירות המבחן התרשם כי מדובר בנאשמת המנהלת אורח חייב יציב ואינה בעלת דפוסים עברייניים, וציין את היעדר הרישומים הפליליים הן לפני מועד ביצוע העבירה והן לאחריה. לצד זאת, נוכח גדילתה של הנאשמת במסגרת משפחתית שהתקשתה בהצבת גבולות, כמו גם קשייה לשלוט בדחפים ולהיענות לגבולות חיצוניים, הציע שירות המבחן לנאשמת להשתלב בטיפול פרטני; והיא ביטאה הסכמה לכך.
8. שירות המבחן בחן את גורמי הסיכוי והסיכון בעניינה של הנאשמת. בין גורמי הסיכון נמצאו: הקושי של הורי הנאשמת בהצבת גבולות ברורים; קושי רגשי שפיתחה הנאשמת לאורך השנים, לרבות בשמירה על גבולות חיצוניים ובמיקוד שליטה פנימי; קושי להבין את הנסיבות והמניעים אשר הביאו את הנאשמת לביצוע המעשה ועמדות מקלות ביחס לשימוש מזדמן בסמים מסוכנים מסוג קנבוס.
9. אשר לגורמי הסיכוי ציין שירות המבחן את העובדה שהנאשמת שומרת על יציבות תעסוקתית ושואפת לנהל אורח חיים נורמטיבי. עוד צוין כי מדובר בנאשמת אשר נטלה אחריות על מעשיה ושמעצרה היווה עבורה גורם מרתיע ומציב גבולות, שבגינו גם הפסיקה לצרוך סמים מסוכנים. שירות המבחן אף התרשם מנכונות הנאשמת להשתלב בהליך טיפולי לצורך עיבוד חוויות חייה, קשייה הרגשיים והבנת דפוסיה המכשילים.
10. בנסיבות אלה המליץ שירות המבחן על ענישה טיפולית-שיקומית, שתכלול צו מבחן לשנה וכן ענישה קונקרטית - שבמסגרתה תוכל הנאשמת לפצות על מעשיה באמצעות תרומה לחברה - בדמות של צו של"צ בהיקף של 340 שעות, במסגרת בית נוער בבני ברק. אשר לסוגיית ההרשעה בדין ציין שירות המבחן את התלבטותו. בין השאר צוין כי לא הוצגו לשירות ראיות לתמיכה בטענת הנאשמת שההרשעה תפגע בתעסוקתה. עם זאת, נוכח מכלול הנסיבות המקלות שתוארו בתסקיר המליץ שירות המבחן לשקול את האפשרות לסיים את ההליך דנא ללא הרשעה.
ג. עיקר טיעוני הצדדים:
11. ב"כ המאשימה עמדה על הערכים החברתיים שנפגעו כתולדה מביצוע העבירה ועל הצורך בהרתעה בעבירות סמים. ב"כ המאשימה עתרה, תוך הפנייה למדיניות הענישה הנהוגה, לקביעת מתחם עונש הולם שבין ענישה צופה פני עתיד לבין 6 חודשי מאסר בפועל (ב"כ המאשימה הפנתה בהקשר זה לרע"פ 2279/15 בורוחוב נ' מדינת ישראל (31.01.2016)).
12. אשר לגזירת עונשה של הנאשמת עמדה ב"כ המאשימה על הנסיבות העולות מתסקיר שירות המבחן, והטעימה את הנסיבות השליליות, דהיינו העובדה שחרף ההודאה ונטילת האחריות התקשתה הנאשמת להבין את הנסיבות שהביאו אותה לביצוע העבירה וממילא את גורמי הסיכון להם היא חשופה.
13. לעניין סוגיית ההרשעה טענה ב"כ המאשימה כי עניינה של הנאשמת אינו עומד בתנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה לביטולה של הרשעה ועל כן עתרה להימנע מכך. ב"כ המאשימה ערה לכך שהנאשמת למדה שני קורסים בתחום הסייבר, אך הדגישה כי הנאשמת טרם החלה לעסוק בתחום זה וממילא אין בידה להצביע על האפשרות לפגיעה בשיקומה כתולדה מן ההרשעה. עם זאת, נוכח התסקיר החיובי בעיקרו מיתנה ב"כ המאשימה, בהגינותה, את העתירה לעונש מטעם המאשימה וביקשה לאמץ את ההמלצות העונשיות של שירות המבחן. זאת, תוך דחיית עתירת ההגנה לביטול ההרשעה וכן תוך הטלת ענישה נוספת בדמות מאסר מותנה וקנס כספי.
14. על רקע זה התמקד ב"כ הנאשמת, בטיעוניו, בשאלה העיקרית שנותרה שנויה במחלוקת בין הצדדים, דהיינו סוגיית ההרשעה. ב"כ הנאשמת הדגיש כי מרשתו היא בחורה צעירה ונורמטיבית, שמעדה באופן חד פעמי. מדובר בנאשמת ששאיפתה היא לקיים אורח חיים נורמטיבי, אשר נטלה אחריות מלאה על מעשיה מהרגע הראשון.
15. לא זו אף זו: הנאשמת חוותה את מעצרה כחוויה מתקנת ומציבת גבולות, ומאז לא שבה לשימוש בסמים או חלילה לביצוע עבירות. הנאשמת אמנם עוסקת כיום בתחום הקוסמטיקה אך סיימה שני קורסים בתחום הסייבר ומבקשת להשתלב בעבודה בתחום זה. הרשעתה בדין של הנאשמת תפגע באפשרות זו באופן ממשי ובנסיבות אלה עתר הסניגור לאימוץ מלא של המלצות שירות המבחן, לרבות תוך ביטול ההרשעה בדין.
16. לבסוף הנאשמת, בדברה האחרון לעונש, אמרה: "אני מביעה חרטה, זו היתה טעות לגמרי. אני כן רואה עתיד בתחום המחשבים בכל ראיון עבודה שואלים אותי אם יש לי עבר פלילי למען סיווג בטחוני ואני לא יודעת מה להגיד..." (בפרוטוקול, עמ' 5 שורה 20 ואילך).
ד. דיון והכרעה:
17. מדיניות הענישה הנהוגה כיום בכגון דא - דהיינו: בעבירה של החזקת סמים מסוכנים מסוג קנבוס, לצריכה עצמית ובכמויות הפחותות מחצי ק"ג - היא ידועה, ולמעשה לא היתה מחלוקת של ממש בין הצדדים בהקשר זה, גם על רקע תיקוני החקיקה הרלוואנטיים. בהתאם אני קובע את מתחם העונש ההולם, במקרה דנא, בין ענישה צופה פני עתיד לבין מספר חודשי מאסר בפועל. יוטעם, כי מדובר בעבירה שבנסיבות המתאימות אף סובלת ענישה ללא הרשעה, כפי שנפסק לא אחת.
18. השאלה הטעונה הכרעה לפניי היא אפוא סוגיית הרשעתה בדין של הנאשמת, כאשר התסקיר שהתקבל בעניינה ממליץ על ביטול ההרשעה. ב"כ המאשימה תקעה יתדותיה בהלכה שנפסקה בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב (3) 337, 342 (1997), ובתנאים שנקבעו שם לביטולה של הרשעה. אכן, הדין עם ב"כ המאשימה בהפנייה זו, אך בד בבד יש לזכור כי "ככל שהעבירה שעבר הנאשם ונסיבות ביצועה הן ברף הנמוך, כך פוחת האינטרס הציבורי שבהרשעה. כפועל יוצא, ניתן להקל על הנטל המוטל על כתפי הנאשם להראות את עצמת הפגיעה שתיגרם לו כתוצאה מן ההרשעה כתנאי לאי הרשעתו בדין" (רע"פ 3515/12 מדינת ישראל נ' שבתאי (10.09.2013), בפסקה 39 לפסק הדין).
19. במקרה דנא מדובר אמנם בהחזקת סמים מסוכנים מסוג קנבוס, אך בכמות שאינה גדולה ולשימוש עצמי בלבד. בנסיבות מיוחדות אלה, ההלכה שנפסקה בעניין שבתאי הנ"ל רלוואנטית וישימה כאן, בפרט בהתחשב במכלול נסיבות העניין והנאשמת. יוזכר כי הנאשמת היא בחורה צעירה, כבת 29 שנים, ללא כל רישומים קודמים - הן בתקופה שקדמה לביצוע העבירה והן בתקופה הלא מבוטלת (של כמעט שנתיים ימים) שחלפה מאז. הנאשמת מנהלת אורח חיים נורמטיבי, עובדת לפרנסתה ומעוניינת להתקדם ולהשתלב בשוק העבודה בתחום הסייבר. התסקיר שהתקבל בעניינה של הנאשמת הוא חיובי ולאורו אף המאשימה מיתנה, בהגינותה, את עתירתה העונשית.
20. עוד יש להדגיש את נטילת האחריות המידית והבלתי מסויגת של הנאשמת, הן במהלך חקירת המשטרה והן בדיון הראשון שנערך לפניי, אשר מצביעה על חרטה כנה ואמתית. בנוסף, יש ליתן משקל לעובדה שהמעצר נחווה על ידי הנאשמת כחוויה מטלטלת ומציבת גבולות, שבזכותה חדלה הנאשמת לחלוטין משימוש בסמים מסוכנים. בנסיבות אלה, ברי כי סוג העבירה מאפשר לוותר, בנסיבות המקרה המסוים, על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. לא למותר להוסיף ולציין, בהקשר ספציפי זה, כי מסגרת הענישה שהומלצה על ידי שירות המבחן אף כוללת ענישה קונקרטית של של"צ, בהיקף נרחב יחסית. בנוסף, ובזיקה לפסיקה בעניין שבתאי, בנסיבות העניין די בתשתית שהונחה לפניי על מנת לבסס אפשרות ממשית של פגיעה בשיקומה של הנאשמת.
21. אשר על כן - ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל - אני מורה בזה על ביטול ההרשעה וגוזר על הנאשמת, ללא הרשעה, את העונשים הבאים:
(א) שירות לתועלת הציבור בהיקף של 340 שעות. השירות יבוצע, בהתאם לתכנית שגיבש שירות המבחן, בהקדם האפשרי, החל במועד שייקבע שירות המבחן.
מובהר בזה לנאשמת כי אם היא לא תמלא אחר הוראות צו השירות יהא בית המשפט רשאי לבטל את צו השירות ולהטיל עליה, במקום צו השירות, עונש נוסף.
(ב) צו מבחן, לתקופה של 12 חודשים מהיום.
מובהר בזה לנאשמת כי אם היא לא תמלא אחר הוראות צו המבחן ולא תשתף פעולה עם קצין המבחן, יהא בית המשפט רשאי לבטל את צו המבחן, להרשיעה בדין ולגזור עליה, במקום צו המבחן, עונש נוסף.
ניתן בזה צו כללי, לעניין מוצגים, לשיקול דעתו של קצין משטרה. הסמים יושמדו.
זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.
המזכירות תמציא העתק גזר דין זה לשירות המבחן.
ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"ג, 22 מאי 2023, במעמד הצדדים.
