1

טענות הצדדים:

1.      בפניי טענה מקדמית לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נ"מ], תשמ"ב-1982, שעיקרה בקשה לביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק, מחמת "אכיפה בררנית": טוענת ב"כ המלומדת של המבקש, כי בחירת התביעה להעמיד לדין את המבקש לבדו, מבלי שהמתלונן הואשם או לפחות נחקר באזהרה, נגועה בטעות שבשיקול דעת.

2.      המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה, אף הסבירה מדוע לא נחקר המתלונן באזהרה ולא הואשם, אך הודיעה כי לאחר בחינת העניין פעם נוספת, בכוונתה לפתוח מחדש את החקירה ולחקור את תלונת הנאשם נגד המתלונן.

דיון:

2

1.      גם לדעת המבקש לא פעלו גורמי התביעה ממניעים פסולים, מרצון להתעמר בנאשם, מתוך שרירות-לב או-אף מתוך אדישות. אמנם, מוכרת בפסיקה האפשרות העקרונית למצב שבו פעולת התביעה תהא פסולה על-אף תום-ליבה, אך זו מתקיימת במצבים של "הפלייה קיצונית בעוצמתה" בין נאשמים (ע"פ 5975/14 אגבריה נ' מ.י. (2015), פסקה 30 לדברי הש' ברק-ארז; ע"פ 459/12 אמארה נ' מ.י. (2013), פסקה 42 לדברי הש' ארבל), ועוד ראו ע"פ 1151/15 שולי נ' מ.י. (2016) וע"פ 7659/15 זירר הרוש נ' מ.י. (2016)). ככלל, אין די בעצם הגשת כתב אישום בעניינו של נאשם ולא בעניין אחרים בפרשה, כדי להשליך על העמדתו לדין (ואף על הרשעתו) (ע"פ 3669/14 גולן נ' מ.י. (2016)).

2.      עוד יש להזכיר, כי הביקורת המשפטית על פעולתה המנהלית של התביעה, בהחלטתה להעמיד לדין אדם או להימנע מכך, נעשית בריסון לנוכח שיקול הדעת הרחב שניתן לתביעה. כך בוודאי כשמופנית הטענה נגד הערכתו של חומר הראיות, פעולה שהיא בליבתה של סמכות התביעה, וכשבית המשפט לא יעשה עצמו "תובע על" אלא במקרים חריגים מאוד.

החלטה:

1.      במקרה דנן אין כל בסיס ממשי לנקיטה בצעד החריג של ביטולו של כתב האישום והבקשה נדחית. עם-זאת, תוכל ההגנה להגיש שוב בקשה זו לאחר הצעתו של מצע עובדתי, לאחר סיום מסכת התביעה או גמר הבאת הראיות.

2.      לפי הצעת התביעה, נדחה הדיון הקבוע מיום 28.3.18 ליום 22.10.18 שעה 08:30, על-מנת לאפשר חידוש החקירה, גיבוש המסקנות והעברת חומר החקירה שיתווסף להגנה.

3.      תשומת לב התביעה להנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11 (השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום), 9.5.16.

4.      אם תמצא התביעה כי תוצאות החקירה המחודשת מצדיקות תיקונים מהותיים בכתב האישום, תיידע את ההגנה ותקיים שימוע טרם ההחלטה לתיקון כתב האישום.

5.      עוד נרשמה הודעת המאשימה, כי האישומים יאוחדו והתביעה לא תתנגד לטיעון ההגנה לעונש, לפיו המאסר המותנה שתבקש התביעה להפעיל הוא בר-הפעלה ואינו חב-הפעלה.

ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ח, 27 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.