1

בעקבות החלטתי מיום 1.9.14 הודיעה ב"כ הנאשמת כי אין היא מסכימה להצעה בדבר העברת חוות דעתו של המומחה מטעמה להתייחסות בכתב של חברי וועדת האבחון.

לאחר ששקלתי את בקשת ב"כ הנאשמת לאפשר לה חקירה של מי מחברי ועדת האבחון ועיינתי בפסיקה המתייחסת לסוגייה זו, הנני מחליטה להעתר לבקשה. וזו היא תמצית הנימוקים העומדים בבסיס ההחלטה:

·        בהחלטתי מיום 23.6.14 הבחנתי בין נסיבותיו של מקרה זה לנסיבות המקרה נשוא תפ"ח (ת"א) 1944-12-09 מדינת ישראל נ' אברהם כהן, בין השאר בשל העדר חוות דעת נגדית במקרה זה. משהוגשה חוות דעת כזו שמסקנתה שונה מן המסקנה שבחוות דעתה של ועדת האבחון, השתנו פני הדברים.

·        עיון בשתי חוות הדעת אכן מלמד על מחלוקת מהותית בין המומחים השונים, בעיקר בנוגע למידת הבנתה את ההליך המשפטי המתקיים בעניינה.

·        אמנם ועדת האבחון הינה ועדה סטטוטורית ואולם הקביעה בשאלת כשירותה של הנאשמת לעמוד לדין נתונה בסופו של דבר בידי בית המשפט.

2

לכן, לנוכח עמדת ב"כ הנאשמת ועל מנת שההחלטה שתתקבל על ידי תהא מבוססת כנדרש, אאפשר לצדדים המבקשים להניח בפני את חוות הדעת השונות כראיות מטעמם, לחקור כל אחד את המומחה מטעם רעהו.

העדת המומחים תתקיים בפני ביום 15.12.14 החל מהשעה 13:00.

המאשימה תזמן לדיון את אחד מחברי ועדת האבחון - זה שלאחר בדיקה מול הועדה יסתבר לה כי הוא האדם שיוכל יהא להסביר את חוות הדעת ולהשיב לשאלות ב"כ המאשימה, ואילו האחרונה תדאג להתייצבות המומחה מטעמה.

הנני מבהירה בזאת לב"כ הנאשמת כי לא אתיר חקירה של נציג ועדת האבחון על בסיס טענות שלה עצמה לגבי מהלך הדיון שהתקיים בשעתו בפני הועדה, שכן מטבע הדברים עלול הדבר להיות כרוך במתן עדות מטעמה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותקבע הדיון ביומני.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ה, 06 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.