1

 

 

 

 

1.      הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות גידול סם מסוכן,לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973, ונטילת חשמל,לפי סעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

 

2.      כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, החל מדצמבר 2019 ועד ליום 6.1.22 שכר הנאשם מחסן בן שתי קומות בעיר לוד (להלן: "המחסן"), תמורת דמי שכירות חודשיים בסך של 1,800 ₪. כחצי שנה עובר ליום מעצרו, הוקמה במחסן על ידי אחרים, בידיעתו של הנאשם, מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס (להלן: "המעבדה"). לצורך גידול הסם, ציידו אחרים את המעבדה, בידיעתו של הנאשם, בין היתר, בציוד רחב היקף של מזגנים, מאווררים, מפוחים, מסננים, שנאים, בית מנורות ונורות, מיכל מים, משאבת מים, מיכל גז, מד טמפרטורה וחומרי דשן מסוגים שונים. בתקופה זו דאג הנאשם להשקות ולגדל את הסמים. ביום 6.1.22, גידל הנאשם במעבדה צמחי קנבוס במשקל נטו של 72.44 ק"ג. בנוסף, בתקופה זו נטל שלא כדין חשמל בעלות משוערת של כ-17,426 ₪.

 

3.      ביום 3.5.22 הציגו הצדדים הסדר טיעון דיוני, לפיו יודה ויורשע הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן, ויופנה לשירות המבחן לעריכת תסקיר. הצדדים לא הגיעו להסכמות עונשיות.

 

תסקירי שירות המבחן

2

4.      על פי התסקיר הראשון (29.11.22), הנאשם, בן 33, נעדר עבר פלילי, נשוי ואב לארבעה קטינים. שירת שירות צבאי מלא כמכונאי רכב ושנתיים בשירות קבע, מאז שחרורו שמר על רצף תעסוקתי בעבודות שונות. בין השנים 2018-2016 ניהל עסק עצמאי בתחום שילוח מזון, אך נקלע לקשיים, לא הצליח לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות ונאלץ לסגור אותו. הנאשם לא הצליח לפרוע את חובותיו לבנקים ולגורמים בשוק האפור אך מאז החל בהליך פשיטת רגל להסדרת חובותיו. הנאשם שלל שימוש בחומרים ממכרים, בדיקות שתן שמסר נמצאו נקיות.

 

הנאשם לוקח אחריות על ביצוע העבירות, מביע חרטה ומכיר בחומרת מעשיו, ברקע מעשיו לחץ ואיומים שהופעלו כלפיו ע"י בעלי החוב.

 

אשר להליך הטיפולי - הנאשם שולב במסגרת הליך המעצר בטיפול פרטני וקבוצתי בשירות המבחן. ניכר כי נתרם מהטיפול וכי למעצרו אפקט מרתיע. במקביל משתתף בסדנת "חוק ומשפט" מטעם שירות המבחן. שירות המבחן התרשם, שהנאשם גדל בסביבה נורמטיבית ואינו מאופיין בדפוסים שוליים מקובעים, ומעורבותו בעבירה חריגה לאורח חייו. עוד העריך שהתנהלותו הכלכלית הייתה לקויה ולא שקולה, הנאשם חווה חוסר הצלחה וחוסר סיפוק וצבר חובות כספיים. הנאשם התקשה להעזר בסביבתו, היה ממוקד בהשגת רווח מיידי ומציאת פתרונות שוליים לבעיותיו, מבלי שהעמיק בהשלכות מעשיו עליו ועל משפחתו. להערכת שירות המבחן הנאשם הורתע מההליך המשפטי אך קיים סיכון כי ברגעי משבר ולחץ יבחר בדרכי פתרון פסולות. על כן סבור ששילוב בין ענישה מוחשית וקונקרטית להמשך שילובו בהליכי טיפול יאפשרו לו לפתח מודעות לקשייו ולקבל כלים להתמודדות עם מצבי משבר. עוד המליץ להמנע מהטל עונש מאסר ממש שעלולה להגביר את מצוקתו הכלכלית ולפגוע בהישגיו הטיפוליים. לפיכך בא בהמלצה להעמידו בצו מבחן לצד עבודות שירות.

 

5.      בתסקיר עדכון שהתקבל (29.1.23), דווח שהנאשם המשיך להשתתף בקבוצה הטיפולית ובסדנת "חוק ומשפט", ושירות המבחן שב ומדגיש שהנאשם נוטל אחריות על מעשיו, מדובר בהסתבכות ראשונה ויחידה וממליץ על מתווה ענישה כאמור בתסקירו הקודם.

 

תמצית הטיעונים לעונש

6.      ב"כ המאשימה, עו"ד ליטל שירי, עמדה על הערכים החברתיים שנפגעו, ובהם הנזק לציבור והפגיעה בשלומו ובריאותו. עוד עמדה על הצורך להיאבק בתופעת גידול הסמים והפצתם באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה, ועל נסיבות ביצוע העבירה שכללו תכנון מוקדם ומוקפד ועל חלקו המרכזי בביצועה. לפיכך, עתרה למתחם ענישה הנע בין 48-24 חודשי מאסר בפועל. לטענת המאשימה, עניינו של הנאשם אינו שונה מעניינם של נאשמים נורמטיביים רבים שמעורבים בעבירות גידול סם ממניעים כלכליים. עוד סבורה שתסקירו אינו חריג והנאשם לא סבל מהתמכרות לסם ולא עבר הליך שיקומי יוצא דופן המצדיק חריגה לקולא. בהתחשב בנתוניו, עותרת המאשימה למקמו בתחתית המתחם לצד ענישה נלווית הכוללת קנס משמעותי והכרזתו כסוחר סמים.

3

 

7.      ב"כ הנאשם, עו"ד זאב אלוני, סבור שחלקו בביצוע העבירה אינו מרכזי, ויש לתת משקל לכך שהמעבדה הוקמה וצוידה על ידי אחרים. עוד עמד על נתוניו החיוביים, הנאשם בעל משפחה, אב לארבעה ילדים קטנים ועל הרקע להסתבכותו הכלכלית. לדבריו, נסיבותיו מאפשרות להמנע משליחתו למאסר ממש ולאמץ את המלצת שירות המבחן.

 

הצדדים הגישו אסופות פסיקה לתמיכה בטיעוניהם.

 

8.      אמו של הנאשם, גב' כרמלה יחיא, סיפרה שבנה גדל במשפחה נורמטיבית ותומכת והסתבכותו נפלה עליהם בהפתעה. לדבריה, הנאשם עושה מאמצים רבים להחזיר את חובותיו והמשפחה עושה ככל שיכולה כדי לסייע לו. אשת הנאשם, גב' נופר יחיא, סיפרה שהנאשם הוא אב ובעל מסור, מאז הסתבכותו, נאלצו להעזר במשפחתם ומצויים בשבר. השתיים ביקשו להימנע משליחתו למאסר ממש כדי שיוכל לעבוד ולתמוך כלכלית במשפחתו.

 

9.      הנאשם בדברו האחרון הצר על מעשיו ועל הצער שגרם למשפחתו, הבטיח שלא לשוב לבצע עבירות וביקש את התחשבות בית המשפט בגזירת דינו.

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

10.  על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

 

4

11.  אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת מעשי הנאשם ופגיעתם בערכים המוגנים של בריאות הציבור, שלומו וביטחונו, וחשיפתו לנזקים ישירים ועקיפים הנגרמים כתוצאה מגידול סמים בהיקף נרחב. בית המשפט העליון הדגיש בפסיקותיו את חומרתן הרבה של עבירות הסמים, גם ביחס לעבירות הנוגעות לסם קנביס, את שכיחותה של תופעת המעבדות לגידול סם ואת החשיבות במיגורה: "הלכה מושרשת היא שבעבירות של ייצור והפקת סם מסוכן בכמות משמעותית, על הענישה להיות מחמירה ומרתיעה. עבירות כאלו מעוררות צורך בהטלת ענישה ממשית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען. זאת, בין היתר במטרה למגר את מעבדות הסמים הפועלות במדינה, המתפשטות כאש בשדה קוצים" (ע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.2022); ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018); ע"פ 5807/17 משה דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.2018)); עפ"ג (מח'-מרכז) 27388-03-20 מדינת ישראל נ' סויסה (14.12.2020). עוד מורה הפסיקה, כי בעבירות גידול סם בהיקף נרחב שומה עלינו לבכר את האינטרס הציבורי והרתעת הרבים על פני נסיבותיו של הנאשם (ע"פ 2194/14 בן שמעון נ' מדינת ישראל (10.9.2014)).

 

12.  מדרג חומרתה של עבירת הגידול נקבע בהתאם לנסיבותיה, כך בין היתר ייבחנו מידת התכנון המוקדם, היקף השתילים, כמות ומשקל הסמים שגדלו והכלים והמשאבים שהושקעו בגידול (ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל (8.3.2017)). בענייננו, הנאשם נטל חלק מרכזי בביצוע העבירות. המעבדה מוקמה במחסן בן שתי קומות ששכר, הוקמה וצוידה על ידי אחרים אך בידיעתו. בתקופת פעילותה של המעבדה, כחצי שנה, היה אחראי על תפעולה, גידול צמחי הקנבוס והשקייתם, משקלם הכולל הגיע ל-72.44 ק"ג. עוד הורשע בחיבור פיראטי של המעבדה לרשת החשמל ובנטילת חשמל שלא כדין בעלות משוערת של כ-17,426 ₪. מדובר בעבירות שבוצעו בתכנון מוקפד, בתקופת פעילות המעבדה הקדיש הנאשם את זמנו לתפעולה וזה היה מקור פרנסתו. ברקע מעשיו עמדה הסתבכותו הכלכלית וצבירת חובות רבים לבנקים ולגורמים שוליים. כעולה מתסקירו, הנאשם לא הצליח לעמוד בהחזר חובותיו ובחר בגידול הסם, פתרון קל ועברייני בכדי להסיר מעליו את לחצי בעלי החוב ולצורך פרעון חובותיו. מידת פגיעת מעשיו בערכים המוגנים היא ברף הבינוני- בהקשר זה נתתי דעתי לתקופת פעילות המעבדה, היקף הגידול והסיבה להקמתה, ומנגד לכךשהמעבדה הוקמה וצוידה על ידי אחרים.

 

מדיניות הענישה הנוהגת

 

13.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות גידול סם קנבוס במעבדה במשקל דומה מעלה כי מנעד הענישה כולל ברובו עונשי מאסר הנעים בין 24-48 חודשי מאסר:

 

בע"פ 3398/22 גמליאל נ' מדינת ישראל (17.7.2022) נדחה ערעורו של נאשם, שגידל במעבדה שהקים סם קנבוס במשקל של כ-65 ק"ג נטו, ונטל חשמל שלא כדין בשווי של כ-21,000 ₪. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 48-22 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בגילו הצעיר והיעדר עבר פלילי נדון למאסר בן 22 חודשים;

 

5

בע"פ 5807/17 משה דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.2020) נדחה ערעורו של נאשם, שגידל במעבדה שהקים סם במשקל של כ-77 ק"ג נטו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 48-24 חודשי מאסר, נדון למאסר בן 30 חודשים;

 

בע"פ 871/20 אברג'יל נ' מדינת ישראל (30.3.2020) נדחה ערעורו של נאשם שגידל במעבדה סם במשקל 80 ק"ג, לחובתו עבר פלילי כבד שהתיישן, נדון למאסר בן 26 חודשים;

 

בע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.2022) קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה בעניין נאשם שהקים מעבדה בה נתפסו 286 שתילים במשקל של כ-63 ק"ג נטו, וגנב חשמל בשווי של למעלה מ-70,000 ₪. כתוצאה ממעשיו נגרם נזק לארון החשמל. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 48-18 חודשי מאסר, וגזר עונשו ל-9 חודשי עבודות שירות תוך סטייה מהמתחם מטעמי שיקום. בית המשפט העליון החמיר עונשו והעמידו על 18 חודשי מאסר בפועל מאחר שלא שוכנע שמדובר בנאשם משוקם;

 

בת"פ (מח' מרכז) 67338-02-20 תומר בימרו נ' מדינת ישראל (23.2.2022) הורשע נאשם בעבירות ייצור והכנת סם קנבוס במעבדה שהקים ובנטילת חשמל, במעבדה נמצא סם במשקל כולל של 82.81 ק"ג. נקבע מתחם ענישה הנע בין 48-24 חודשי מאסר בפועל. הנאשם, בן 29, בעל עבר פלילי לא מכביד, מצוי בהליך טיפולי בשלביו הראשוניים, נדון למאסר בן 24 חודשים;

 

בת"פ (מח' מרכז) 25458-11-18 מדינת ישראל נ' ארז אליאב (19.9.2019) הורשע נאשם, בעל עבר פלילי לא מכביד, בעבירות ייצור והכנת סם קנבוס במעבדה שהקים, ובנטילת חשמל בשווי רב, במעבדה נמצאו 768 שתילי קנבוס במשקל כולל של 80.3 ק"ג. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 46-22 חודשי מאסר, הנאשם נדון למאסר בן 25 חודשים;

 

בת"פ (מח' מרכז) 17677-04-17 מדינת ישראל נ' דוכן (2.11.2017) הורשע נאשם בעבירות ייצור והכנת סם קנבוס במעבדה שהקים ובנטילת חשמל, במעבדה נמצאו 235 עציצי קנבוס בגדלים שונים ועלי קנבוס מיובשים, בכמות כוללת של 72.8 ק"ג. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 46-22 חודשי מאסר, לחובת הנאשם הרשעה אחת ישנה בעבירות סמים ונשק, נדון למאסר בן 27 חודשים;

 

6

בת"פ (מח' מרכז) 45480-02-19 מדינת ישראל נ' סויסה (22.1.2020) הורשע נאשם בעבירות ייצור והכנת סם קנבוס במעבדה שהקים ובהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, במעבדה נמצא סם במשקל 79.9 ק"ג. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 46-22 חודשי מאסר, והשית על הנאשם, בעל עבר פלילי, נדון למאסר בן 30 חודשים, הופעל עונש מאסר מותנה במצטבר כך שירצה סך הכל 36 חודשי מאסר;

 

אשר על כן, לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם, לרבות חלקו היחסי, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת מתחם ענישה הנע בין 46-20 חודשי מאסר בפועל.

 

האם יש מקום להעתר לבקשת ההגנה ולאמץ את המלצת שירות המבחן?

14.  הנאשם שלפני בן 33, ללא עבר, נשוי ואב לארבעה ילדים קטינים. הנאשם גדל בסביבה נורמטיבית, התקשה למצוא את דרכו בעולם העסקי ונוכח התנהלות לקויה ולא שקולה, צבר חובות כבדים לבנקים ולגורמים שוליים. הנאשם בחר בפתרון השולי והקל, הסתיר ממשפחתו את דבר הסתבכותו, לא ביקש את עזרתם ושמר על פסדה חיצונית של תפקוד תקין. הנאשם אינו משתמש בסמים. בחירתו, גם אם נעשתה לאחר לחצים שהופעלו עליו, לתפעל מעבדת סם שהוקמה, בידיעתו ובהסכמתו, במחסן ששכר, נבעה בעיקר מרצון לגרוף רווח כלכלי מהיר וקל לכיסוי חובותיו. אין חולק שעל הסתבכותו במעשים מושא התיק שילם ומשלם מחירים אישיים, משפחתיים וכלכליים כואבים.

 

15.  הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם גורמי הטיפול ואף שולב בקבוצה טיפולית ובסדנת חוק ומשפט. שירות המבחן בא בהמלצה שלא לגזור עליו עונש מאסר ממש והמליץ על ענישה מוחשית המשלבת עבודות שירות וצו פיקוח. ודוק, אין מדובר בהמלצה שיקומית, שירות המבחן נימק את המלצתו בעיקר בכך שמדובר בנאשם נורמטיבי, שזו הסתבכותו היחידה בפלילים, וכי שליחתו למאסר עלולה להגביר את מצוקתו הכלכלית שעמדה ברקע מעשיו.

 

7

16.  לאחר שבחנתי את כלל נסיבות הנאשם והמלצות התסקיר מצאתי כי עניינו אינו נופל בגדר מקרי השיקום, ואין בנתוניו כדי לשמש בסיס לחריגה ממתחם העונש ההולם. התשובה לשאלה אילו מן המקרים ייחשבו מקרי שיקום כמשמעותו בסעיף 40ד' לחוק ואילו לאו מורכבת ותלויה במספר פרמטרים, בין היתר חומרת העבירה, נסיבות הנאשם, טיבו של הליך השיקום והסיכון להישנות עבירות. לשון סעיף 40ד' לחוק מלמדת, כי לעיתים כאשר "נאשם השתקם" או כי "יש סיכוי של ממש שישתקם", עשויים שיקולי השיקום לגבור על שיקולי ההרתעה והגמול (ראו רע"פ 7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל (23.10.2012)) ואולם, אין די בנאשם המראה נכונות כנה להשתלב בהליך שיקום אלא יש להציג הליך משמעותי המגלה פוטנציאל שיקומי ממשי, תוך קביעה כי הסיכוי לביצוע עבירות נוספות בעתיד הוא נמוך ביותר (ראו ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (14.07.13)). הציפייה היא להליך שיקומי עמוק ומובהק המצדיק להעדיף את הפן השיקומי על פני ענישה הולמת.

 

17.  בשים לב לצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות סמים, מחייבת אותנו הפסיקה לנקוט במשנה זהירות בהפעלת חריג השיקום, ולברור בין המקרים החריגים הכוללים נאשמים שעברו שיקום יוצא דופן, לבין נאשמים, כמו במקרה שלפנינו, שנסיבותיהם טובות אך אינן מצדיקות סטייה לקולא ממתחם הענישה. בענייננו, אין חולק שהנאשם מנהל אורח חיים תקין, בעל שאיפות נורמטיביות, הודאתו במיוחס לו וחרטתו כנות, ולהליך המשפטי אפקט מרתיע שמפחית את הסיכון הנשקף ממנו. אלא שמאפייניו אינם שונים מנתוניהם של מגדלי סמים רבים, רובם אזרחים נורמטיביים, חלקם אף אינם צרכני סמים, אשר נקלעו למשבר כלכלי ותרים אחר פתרון זמין להפקת רווח קל ומהיר לתשלום חובות, ואין די בנתוניו כדי לשמש בסיס להפעיל חריג השיקום. אדרבא, הפסיקה מבקשת להעביר מסר בעיקר לנאשם ולרבים שכמותו, כי מי שייבחר בקיצורי דרך, סופו שישלם מחיר כבד היה וייתפס בעבירתו. עמד על כך כב' הש' אלרון בע"פ 2139/22 שלום ג'נאח נ' מדינת ישראל (14.7.2022):

 

"אין להסכים עם מציאות שבה פונים אזרחים מן השורה לשמש כחוליה בשרשרת אספקת הסמים וזאת כדי לגרוף רווח כלכלי "מהיר וקל". ההזדמנות "העסקית" קורצת לאלו שבמצוקה, והם נענים לה אף מתוך מודעות לאיסור שבמעשים, לנזק שייגרם כתוצאה מכך ולמחיר אותו ישלמו היה וייתפסו בעבירתם. משכך, יש צורך בענישה ממשית ואפקטיבית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוע עבירות סמים. כך, ענישה מתאימה תעביר את המסר כי ניסיונות הקמת מעבדות סמים בהיקף נרחב - אינן בעלות תוחלת כלכלית".

 

18.  הנאשם לא עבר הליך טיפולי עמוק ומשמעותי, ספק אם בכלל נזקק לו. הוא אמנם מגלה מוטיבציה להמשך ההליך הטיפולי, אך נסיבותיו האישיות ושיקולי שיקומו, על אף חשיבותם, אינם חזות הכל, ואינם מצדיקים בהכרח חריגה ממתחם הענישה (ראו ע"פ 2139/22 ג'נאח ואח' נ' מדינת ישראל, פסקה 13; ע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.22)).

 

19.  בנסיבות אלו, תוך מתן משקל לשיקולי הרתעת הרבים, אין בידי לקבל את עתירת ההגנה והמלצת שירות המבחן להסתפק בענישה שאינה כוללת מאסר ממש. עם זאת, נתוניו הטובים של הנאשם ונסיבותיו החיוביות משמשים טעמים טובים למקמו בתחתית מתחם הענישה. לכך אוסיף שהנאשם עובד, אב ובעל למופת, עושה מאמצים לפרוע את חובותיו, נעזר במשפחתו ומכיר בחומרת מעשיו. הנאשם פנה מיוזמתו לחברת החשמל, והגיע להסכם להשבת חוב בסכום של 13,000 ₪ (נע/1).

8

 

20.  לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, ונתתי משקל גם לפגיעת העונש במשפחתו, בעיקר ילדיו הקטנים, מצאתי, לפנים משורת הדין, ללכת כברת דרך נוספת לקראתו ואגזור עליו עונש מאסר תוך חריגה קלה מתחתית המתחם.

 

21.  אני מכריזה על הנאשם סוחר סמים לפי סעיף 36א(ב) לפקודה. אשר לגובה הקנס- מצאתי להתחשב בנסיבותיו על אף שמדובר בעבירה בעלת מניע כלכלי, שברגיל, מצדיק השתת קנס גבוה (ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ, פסקה 49 והאסמכתאות המובאות שם (15.2.2016)).

 

22.  אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    16 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו 2.2.22 עד ליום 6.2.22.

ב.      10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירת סמים מסוג פשע.

ג.       קנס בסך 10,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.6.23.

ד.      הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו ביום 7.5.23 עד השעה 10:00 בבית מעצר "הדרים". עד למועד כניסתו למאסר ולצורך הבטחת התייצבותו תעמודנה הערבויות שהופקדו בהליך המ"ת, ולאחר כניסתו למאסר, יושבו לנאשם או מי מטעמו.

 

עותק מהחלטתי יועבר לשירות המבחן.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

מורה על השמדת הסמים. יתר המוצגים - לשק"ד קצין משטרה.

 

 

 

 

 

ניתן היום, ז' ניסן תשפ"ג, 29 מרץ 2023, במעמד הצדדים.