ת”פ 34003/10/12 – מדינת ישראל נגד ישראל שונים
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
ת"פ 34003-10-12 מדינת ישראל נ' שונים
תיק חיצוני: 0000 |
1
בפני |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
הנאשם |
ישראל שונים |
|
גזר דין |
רקע
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת גניבה. על פי עובדות כתב האשום, הנאשם שירת כשוטר בבסיס משמר הגבול. במסגרת תפקידו, ניתן לנאשם מפתח למחסן, אשר בתוכו היה חדר נעול בו אוחסנה מערכת הגברה. ביום 24.12.11 נכנס הנאשם למחסן, ודרכו נכנס לחדר הנעול, דרך פרצה בקיר, הוציא ממנו את מערכת ההגברה והטמין אותה בצמחיה שמחוץ לבסיס. למחרת היום לקח הנאשם את מערכת ההגברה לביתו. לאחר מכן שמע הנאשם כי נערכת חקירה ביחס לגניבת מערכת ההגברה ואז העבירה מביתו לבית חברו. בשל כך הורשע הנאשם בעבירת גניבה.
ב"כ המאשימה שמה דגש על חומרת העבירה. לשיטתה, מתחם העונש ההולם את העבירה נע בין מאסר על תנאי ועד חודשי מאסר ובקשה להשית על הנאשם עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות.
ב"כ הנאשם שם דגש על נסיבותיו האישיות של הנאשם, על הודאתו, על חרטתו ועל העובדה שמדובר באדם צעיר, אשר עתידו לפניו. לאור אלה, ביקש לבטל הרשעת הנאשם ולהשית עליו של"צ.
מתחם העונש ההולם
2
חומרת מעשי הנאשם ברורה. הנאשם ניצל אמון אשר ניתן בו, עת הופקד בידיו מפתח המחסן, וגנב רכוש מתוכו. אין בידי נתונים על שוויה של מערכת ההגברה, אך נקל לשער כי מדובר ברכוש יקר, אשר שוויו מעל אלף ש"ח. בעת ביצוע העבירה היה הנאשם עובד הציבור, וחסר גדול נעשה עמו בכך שהוראת החיקוק אשר יוחסה לו היא גניבה "סתם" ולא גניבה בידי עובד, או גניבה בידי עובד הציבור, אשר בצדן עונש חמור בהרבה.
יתרה מכך, מעשה הגניבה בוצע לשיעורין. ראשית הוציא הנאשם את הרכוש מהחדר הנעול אל מחוץ לבסיס והסתירו בצמחיה. לאחר מכן העבירו לתחנת האוטובוס, למחרת היום העביר הרכוש אל ביתו ולאחר מכן, כאשר חשש מגילוי הרכוש, העבירו לחברו - ובכך חטא והחטיא את החבר.
עיקר החומרה שבמעשה הוא ניצול האמון אשר ניתן בנאשם, אשר קיבל מפתח למחסן במסגרת תפקידו. הנאשם מעל באמון אשר ניתן בו בצורה גסה ובוטה. כן אני רואה חומרה גם בכך שמדובר בארוע "מתגלגל", אשר הנאשם היה יכול להפסיקו ולהחזיר הגלגל לאחור, אך לא עשה כן.
מתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר לרצוי בעבודות שירות ועד שנת מאסר.
נסיבות אשר אינן קשורות לעבירה
הנאשם יליד 1991, אין לחובתו הרשעות קודמות.
מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם שירת תחילה כלוחם במג"ב, ובשל הארוע מושא כתב האשום הועבר לתפקיד עורפי, כטבח. אביו של הנאשם מרצה עונש מאסר ממושך, וענין זה פגע במשפחה פגיעה כלכלית ותפקודית. להערכת השירות לנאשם ערכים חיוביים והוא מקבל אחריות מלאה על מעשיו ומביע עליהם חרטה. השירות הוסיף, כי הנאשם מגלה כיום "נכונות ראשונית להסתייע בתהליך טיפולי על מנת להשיג שינוי באורח חייו".
כיום הנאשם מעונין להתגייס לשירות קבע, בתפקיד טבח בפיקוד העורף. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי החלטה בענין תתקבל לאחר סיום ההליכים בתיק זה.
ב"כ הנאשם הציג מכתב מפקדו של הנאשם, ממנו עולה הנאשם הוא אדם אחראי, רציני ובעל משמעת עצמית. עוד עולה מהמכתב, כי הנאשם כבר חתם על חוזה לשירות קבע למשך שנה, אך הדבר מתעכב בשל בדיקות רפואיות (ולא בשל ההליך הפלילי).
לאור אלה, המלצת שירות המבחן היא לבטל הרשעת הנאשם ולהשית עליו של"צ בהיקף מצומצם.
דיון והכרעה
שאלת ההרשעה:
הכלל הוא, כי דינו של מי שעבר עבירה להיות מורשע בה, והמנעות מהרשעה היא חריג. לא ראיתי, כי נסיבותיו של תיק זה מצדיקות ללכת בדרך החריג.
3
אכן, הנאשם צעיר ונמצא בתחילת דרכו, וסביר כי ההרשעה תפגע בו ותקשה עליו מן הבחינה התעסוקתית. עם זאת, מדובר בעבירה אותה ביצע הנאשם במסגרת תפקידו, תוך מעילה קשה באמון אשר ניתן בו. עוד אוסיף, כי אמנם מדובר בעבירה יחידה אותה ביצע הנאשם, אך העבירה נעברה בשלבים, כאשר היו לנאשם די הזדמנויות בהן יכול היה לעצור עצמו מלבצעה. ביטול ההרשעה יש בו כדי להעלים מידע זה מעיני מי שזכאי לקבלו ובכך להכשילו.
אדגיש, כי אין באמור למעלה משום קביעה שהנאשם פסול מלהתקבל לעבודה, אלא ציון העובדה כי העבירה בה נכשל הנאשם, לאור נסיבותיה, היא נתון אשר יש להביאו בחשבון, אם יהיה הנאשם מועמד לקבלת תפקיד רגיש, המחייב מדת אמון גבוהה, על ידי מעסיק הרשאי לקבל מידע בדבר הרשעות קודמות.
אוסיף על כך, כי ממכתבו של מפקדו של הנאשם עולה, כי הצבא החתים את הנאשם על חוזה העסקה, וכל אשר נותר להשלמת ההתקשרות הוא השלמת בדיקות רפואיות. מכאן עולה, כי ניהול ההליכים לא חסם דרכו של הנאשם לגיוס לשירות קבע. ענין זה מתיישב גם עם האמור במסמך בדבר מדיניות גיוס של מועמדים לשירות בטחון בעלי רשום פלילי שהוצג על ידי ב"כ המאשימה (ר' לענין זה ע"פ 5831/13, פלוני. יש בכך כדי למתן הפגיעה בנאשם כתוצאה מן ההרשעה.
העונש
כפי שציינתי, מתחם העונש ההולם את העבירה נע בין מאסר בעבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל. השיקולים אשר אינם קשורים בעבירה ממקמים את הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם.
לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם וקשייו הכלכליים, ראיתי לחרוג מן המתחם ולהשית על הנאשם עונש של של"צ בהיקף מורחב במקום עונש מאסר. השיקול המרכזי לענין זה היה העובדה שהנאשם מתעתד לשרת שירות קבע, אשר להערכת השירות מהווה מסגרת מטיבה עם הנאשם ותומכת בו, והטלת עונש מאסר עלולה לסכל הענין ולפגוע בשיקומו של הנאשם.
לאור חומרת העבירה, לא ראיתי לאמץ ההמלצה להשית על הנאשם של"צ בהיקף מצומצם, של 100 שעות, אלא בהיקף נרחב יותר במידה ניכרת.
סיכום
לאור האמור למעלה, גוזר על הנאשם את הענשים הבאים:
4
א. 250 שעות של"צ. העבודות יבוצעו בפיקוח שירות המבחן. ככל שיהיה צורך בשינוי מקום ביצוע העבודות ומועדן, הדבר יעשה על ידי שירות המבחן ללא צורך בצו שיפוטי נוסף.
ב. חודשיים מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת גניבה תוך שלוש שנים מהיום.
ג. צו מבחן למשך שנה. המבחן יהיה בפיקוח שירות המבחן ללא צורך בצו שיפוטי נוסף.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
ניתנה היום, ה' אדר תשע"ד, 05 פברואר 2014, במעמד הצדדים.