1

 

 

 

 

 

כתב האישום

 

1.         נאשם 1 הוא בנו של נאשם 2. ביום 14.3.09 בשעה 05:00 או בסמוך לכך, ברחוב הרצל ברמלה, נסע הנאשם 1 ברכב מסוג מאזדה. משהבחין שוטר ברכב שהוא נוסע במהירות גבוהה, בלם נאשם 1 את הרכב, פתח את דלת הנהג והחל להימלט מהמקום בריצה. בהמשך, השוטר פתח במרדף אחרי נאשם 1 תוך שהוא צועק לעברו "עצור, משטרה", אולם הנאשם המשיך במנוסתו ולא נעתר לקריאותיו של השוטר. משנתפס נאשם 1 ע"י השוטר והובא לתחנת המשטרה, התבקש לבצע בדיקת נשיפה לצורך בדיקת שכרות, אולם הנאשם סירב לבצע את הבדיקה.

 

2.         נאשם 2 הגיע לתחנת המשטרה ומשהבחין נאשם 1 בנאשם 2, החל להשתולל תוך שהוא מניף את ידיו לכל עבר ומטיח את ראשו בדלת הכניסה לתחנה. משהבחין נאשם 2 בנאשם 1 משתולל, ניסה נאשם 2 למשוך את נאשם 1 מחוץ לתחנה, תוך שהוא דוחף שוטר אחד ובועט באמצעות ברכו במפשעתו של שוטר אחר. בנוסף, נאשם 2 איים על השוטר שאותו דחף באומרו "אם קורה משהו לילד שלי, אתה מת היום, אני ארצח אותך, אתה תמות היום".

 

2

3.         לנאשם 1 יוחסו העבירות הבאות: הכשלת שוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין); היזק במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א -1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא ביטוח עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל -1970; נהיגה בשכרות לפי סעיפים 62(3) לפקודת התעבורה, כאשר סירובו לבצע בדיקת שכרות מקים חזקה בדבר היותו שיכור לפי סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה.

 

4.         לנאשם 2 יוחסו העבירות הבאות: תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

 

5.         שני הנאשמים הודו בכתב האישום והורשעו בעבירות הרלוונטיות שיוחסו לכל אחד מהם. לא היה הסדר בין הצדדים לעניין העונש.

 

רישום פלילי ותעבורתי

 

6.         לחובתו של הנאשם 1, בתחום הפלילי, 6 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, עבירות אלימות וסמים. בתחום התעבורה לחובתו גיליון רישום תעבורתי שכולל 50 הרשעות בעבירות שונות, כאשר שתיים מהן נוגעות לסוגיית השכרות. לעברו התעבורתי של הנאשם 1 בסוגיית השכרות עוד אתייחס בהמשך.

 

7.         לחובתו של הנאשם 2, בתחום הפלילי, 7 הרשעות קודמות בעבירות סמים, תקיפת שוטר וניסיון תקיפת עובד ציבור וכן גרם מוות ברשלנות. הנאשם גם ריצה מספר מאסרים בפועל. כמו כן, תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי של 6 חודשים אשר הינו בר הפעלה במקרה שבפני וזאת מכח גזר דין שניתן ביום 27.4.08 בת"פ 1498/06 של בית משפט השלום ברמלה.

 

תסקירי שירות המבחן

 

8.         לגבי הנאשם 1, התקבלו מספר תסקירים מטעם שירות המבחן ואשר מהם עולה, בתמצית, התמונה הבאה: הוא נשוי ואב לשלושה ילדים קטינים; בנקודות זמן שונות נהג להשתמש בסמים מסוג קוקאין; ניסה להשתלב בתוכנית לטיפול בגמילה מסמים אך בסופו של יום, ניסיונותיו עלו בתוהו ושירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו עקב העדר שיתוף פעולה והעדר בשלות ומוכנות להליך טיפולי מתאים.

 

3

9.         לגבי הנאשם 2, התקבל תסקיר בעניינו מטעם שירות המבחן ואשר לפיו הינו אב לשישה ילדים, גרוש, סובל מבעיות רפואיות שונות: סוכרת, בעיות גב, חרדות פוסט טראומטיות בעקבות תאונת דרכים שבה היה מעורב ואשר במסגרתה קופחו חייו של אדם והורשע בעבירת גרימת מוות ברשלנות. בנוסף, נאשם 2 סובל מבעיות כלכליות שונות בשל העדר מסגרת תעסוקתית מתאימה עבורו.

 

טענות הצדדים לעונש

 

10.       המאשימה טענה שלגבי כל אחד מהנאשמים יש להשית עונש מאסר בפועל שיבטא את החומרה שמשתקפת מביצוע סוג העבירות שכל אחד מהם הורשע בהן, תוך הפניה גם לעבר הפלילי של כל אחד מהם. בנוסף, לגבי נאשם 1, המאשימה טענה שיש לפסול את רישיונו לפרק זמן שלא יפחת מ-10 שנים וזאת לאור העובדה שלחובתו 2 הרשעות קודמות בעבירה של נהיגה בשכרות.

 

11.       ב"כ הנאשמים הדגיש את הנסיבות האישיות של כל אחד מהנאשמים כפי שפורטו בתסקירי שירות המבחן ועתר לענישה מידתית. כמו כן, לגבי נאשם 2, הגיש אישורים רפואיים לגבי מצבו הרפואי (נ/1 - נ/4) וכן הגיש דוח סיכום מחדר מיון ואשר לפיו במועד האירוע נשוא כתב האישום הוכה ע"י השוטרים ונגרמו לו חבלות (נ/5). בכל מקרה, נאשם 2 לא הגיש תלונה למחלקה לחקירות שוטרים.

 

סוגיית עברו התעבורתי של נאשם 1 ותקופת פסילת המינימום

 

12.       מעיון בגיליון הרישום התעבורתי של נאשם 1 עולה שיש לחובתו שתי הרשעות אשר נוגעות לנהיגה בשכרות:

 

א.        הרשעה מספר 46: במקרה זה מדובר בהרשעה של בית משפט השלום ברמלה ואשר לפיה הורשע בביצוע עבירות לפי סעיפים 10 לפקודה (נהיגה ללא רישיון) ו-62 לפקודה (ללא פירוט של סעיף המשנה הרלוונטי לסעיף 62, כאשר נרשם ליד הוראת החיקוק שבה הורשע "נהיגה בהיותו שיכור"). גזר הדין ניתן ביום 6.3.06 ונדון לתקופת פסילה של שנתיים (להלן: הרשעה מספר 46).

 

4

ב.         הרשעה מספר 48: במקרה זה מדובר בהרשעה של בית המשפט לתעבורה בתל אביב ואשר לפיה הורשע בביצוע עבירה לפי תקנה 169ו לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961 ונרשם "נהיגת רכב בשכרות". הנאשם נדון ל-3 שנות פסילה וקנס כספי. גזר הדין ניתן ביום 13.3.08 (להלן: הרשעה מספר 48).

 

13.       יודגש כי המאשימה לא הגישה את כתבי האישום וגזרי הדין הרלוונטיים להרשעות מספר 46 ו-48 וזאת לתמיכה בבקשתה שיש לפסול את רישיון הנהיגה של הנאשם 1 לתקופה מינימאלית של עשר שנים. מכל מקום, כפי שיובהר בהמשך, אם נלך לפי הדברים שמופיעים בגיליון הרישום התעבורתי, דין הבקשה לפסילת רישיון הנהיגה של הנאשם 1 לתקופה מינימאלית של 10 שנים, להידחות.

 

14.       סעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה קובע כדלקמן:

 

"הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין התשל"ז -1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, פסילה לתקופה שלא תפחת מעשר שנים."

 

15.       על מנת לפסול את רישיונו של הנאשם 1 לתקופה מינימאלית של 10 שנים יש להוכיח כי במהלך עשר השנים שחלפו עובר למועד מתן גזר הדין שבו מתבקשת הפסילה האמורה, היו לו שתי הרשעות קודמות בעבירה לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה שעניינה נהיגה בשכרות. אין זה המקרה שבפני. לנאשם 1 יש הרשעה אחת בלבד בעבירה לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה שהיא הרשעה מספר 46 אשר ניתנה ביום 6.3.06. הרשעה מספר 48, על פי גיליון הרישום התעבורתי, היא בעבירה לפי תקנה 169ו לתקנות התעבורה ולא לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה.

 

16.       למען השלמת התמונה, אפנה גם להוראות סעיף 39א לפקודת התעבורה ואשר קובע כדלקמן:

 

5

"הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3) דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה - פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר".

 

17.       במקרה שבפני, נאשם 1 הורשע בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה. לפיכך, לפי סעיף 39א רישא לפקודת התעבורה, חלה לגביו תקופת פסילה מינימאלית של שנתיים.

 

18.       עולה השאלה האם הוראת סעיף 39א סיפא לפקודת התעבורה חלה על הנאשם, כך שיש לפסול את רישיונו לפחות לארבע שנים. על שאלה זו יש להשיב בשלילה. האירוע נשוא כתב האישום התרחש ביום 14.3.09, בעוד שמועד מתן גזר הדין בהרשעה מספר 48 היה 13.3.08. יוצא מכך, שהאירוע נשוא כתב האישום התרחש יום אחד לאחר תום השנה מהרשעתו הקודמת. יתר על כן, הרשעה מספר 48 היא בעבירה לפי תקנה 169ו לתקנות התעבורה ולא לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה. לפיכך, בכל מקרה, סעיף 39א סיפא לפקודה, שעניינו תקופת פסילה מינימאלית של ארבע שנים, לא חל על הנאשם 1.

 

19.       יתר על כן, בסעיף 38(1) לפקודת התעבורה נקבע כדקלמן:

 

"38.     הורשע אדם -

                                                                        (1) על עבירה מהמפורטות בתוספת הראשונה;

                                                                        (2) ...

                                                                        (3) ...

דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה שלא תפחת משלושה חודשים. אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר".

 

20.       מבין העבירות המופיעות בתוספת הראשונה לפקודת התעבורה היא עבירה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה שבה הורשע הנאשם 1 שעניינה נהיגה ללא רישיון.

 

6

21.       לסיכום, במקרה שבפני, קיימות שתי תקופות פסילת מינימום של רישיון הנהיגה של נאשם 1, ואשר מצטברות אחת לשניה: ראשית, פסילת מינימום של שנתיים לפי סעיף 39א רישא לפקודת התעבורה וזאת בשל הרשעתו כיום בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה. שנית, פסילת מינימום של שלושה חודשים לפי סעיף 38(1) לפקודת התעבורה, עקב הרשעתו בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה.

 

 

 

קביעת מתחם העונש ההולם לעבירות שבוצעו ע"י נאשם 1

 

22.       שני הנאשמים שבפני הורשעו בשתי קטגוריות שונות של עבירות ולכן לכל אחד מהם יקבע מתחם עונש הולם נפרד שיהיה רלוונטי לסוג העבירות שבהן הורשע. לגבי נאשם 1, הוא הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח וכן הכשלת שוטר ועבירה נוספת של היזק במזיד לרכוש (על אף שלגבי עבירת ההיזק במזיד לרכוש אין תיאור עובדתי בכתב האישום לסוג הנזק שגרם, כאשר הנתון היחיד שקיים הוא שהטיח את ראשו בדלת אך אין קביעה שנגרם נזק לדלת). נביא להלן דוגמאות של פסקי דין שיש בהם בכדי ללמד על מדיניות הענישה הנוהגת בסוג העבירות שבהן הורשע הנאשם 1:

 

א.        רע"פ 4389/12 סצקו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.6.12). באותו עניין המבקש הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח וכן נהיגה בקלות ראש. בית משפט השלום לתעבורה השית עליו פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לתקופה של שלושים חודשים, פסילה על תנאי וקנס בסך 4,000 ₪. בכל מקרה, לא הושת עליו מאסר על תנאי וגם לא מאסר בפועל. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

 

ב.         רע"פ 9197/12 שחר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (30.12.12). במקרה זה המבקש הורשע ע"י בית המשפט השלום לתעבורה בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה ונהיגה ללא רישיון לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה. המבקש נדון לפסילה בפועל לשלושים חודשים, פסילה על תנאי, התחייבות עצמית בסך 15,000 ₪ וכן קנס בסך 2,500 ₪. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

 

7

ג.         רע"פ 5801/07 בנאי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.10.07). במקרה זה המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה בתל אביב בגין עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה וכן עבירה של נהיגה ללא רישיון לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה. הושתו עליו 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, 24 חודשי פסילת רישיון, 4 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 3,000 ₪. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון.

 

ד.         רע"פ 447/11 נחמן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.6.11). במקרה זה המבקש הגיע להסדר טיעון עם המאשימה בבית משפט לתעבורה שיושתו עליו 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה, פסילת רישיון ל-18 חודשים, פסילה מותנית וקנס. כל זאת בשל הרשעתו בביצוע עבירה של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח וללא רישיון רכב. יובהר שלא הורשע בעבירת שכרות. בית משפט השלום לתעבורה, לעניין רכיב המאסר, דחה את ההסדר והשית עליו 6 חודשי מאסר בפועל. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

 

23.       לאור הפסיקה שהובאה לעיל, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לגבי העבירות שבוצעו ע"י הנאשם 1 נע בין פסילה בפועל של רישיון הנהיגה, פסילה על תנאי וקנס כספי, לבין 6 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי בצירוף כל הרכיבים שצוינו, מצד שני.

 

מתחם העונש ההולם לעבירות שבוצעו ע"י הנאשם 2

 

24.       על מנת ללמוד על מתחם העונש ההולם לעבירות שבוצעו ע"י הנאשם 2, קרי תקיפת שוטרים ואיומים, אביא את הפסיקה שלהלן, שיש בה כדי לבטא את מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מעין אלה:

 

8

א.        רע"פ 6544/08 ברדוגו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (28.7.08). המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום בחדרה בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ותקיפת שוטר. על פי עובדות כתב האישום, בתוך תחנת המשטרה התנהג המבקש באופן פרוע, לאחר שהחל, לצעוק, להעליב ולגדף מספר שוטרים שנכחו במקום. אחד השוטרים ניגש אליו וביקש ממנו להירגע. המבקש סירב לעזוב את התחנה והשוטר הודיע לו שאם לא יעזוב את שטח היומן יאלץ לעכב אותו. המבקש בתגובה לכך, התקרב לכיון השוטר, נופף בידיו ותוך כדי נפנוף בידיו הכניס את אצבעו לעינו של השוטר. המבקש נדון לשישה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 3,000 ₪. המבקש הגיש ערעור על חומרת העונש ובעוד שהמדינה הגישה ערעור על קולת העונש, כל צד על פי טענותיו. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורו של המבקש וקיבל את ערעור המדינה והשית עליו 15 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.

 

ב.         רע"פ 1860/07 נחמני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.6.07). המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום בקריות בגין עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם היה בשטח השוק בחיפה וסירב להזדהות בפני שוטרים, סירב לפנות את רכבו משטח השוק, ובהמשך כאשר נאמר לו שהינו מעוכב ונדרש להתלוות לשוטרים, תקף שניים מהם באופן שבעט ופגע באחד מהם בבטנו, נשך שוטר אחר בידו ותקף שוטר שלישי שנחבל בידיו חבלות של ממש. בית משפט השלום גזר עליו 7 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו וזאת בחופף לעונש המאסר בפועל שהוטל עליו. ערעורו לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

 

ג.         רע"פ 2065/14 אבו מדיגם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.6.14). המבקש הורשע בביצוע עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. על פי עובדות כתב האישום, הגיע כח משטרתי לביתו של המבקש על מנת לבצע חיפוש. במהלך עריכת החיפוש תקף הנאשם את אחד השוטרים בכך שדחף אותו בחזהו. שוטר אחר שהיה במקום עזר לשוטר הראשון להשתלט על המבקש, תוך שהוא בועט בשני השוטרים ובנוסף גם בשני שוטרים אחרים שהיו במקום. המבקש נדון לארבעה חודשי מאסר בפועל, ובנוסף הופעל מאסר על תנאי של 6 חודשים במצטבר, כך שסה"כ היה על המבקש לרצות 10 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

 

9

ד.         ע"פ 8704/08 הייב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.4.09). במקרה זה היה מדובר בשני מערערים שהורשעו בביצוען של העבירות הבאות: הכשלת שוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, אי ציות להוראת שוטר ואיומים. למערער 2 יוחסה עבירה נוספת של מעשה פזיזות ורשלנות ברכב. מערער 1 היה ללא עבר פלילי קודם, למעט בהרשעה אחת בעבירה על חוק התכנון והבניה. מערער 1 היה אדם צעיר שלקח אחריות על מעשיו, הודה בכתב האישום ונעדר דפוסים עברייניים. מערער 2 היה נשוי ואב לתינוק שאומנם היו לו הרשעות קודמות בעבירות רכוש אך מאז נישואיו חלה תפנית בחייו והוא הפנה את משאביו לניהול חיים נורמטיביים. שני המערערים נסעו יחד עם קטין בשעת לילה ברכב בו נהג המערער 1. המערערים לא נענו להוראת שוטרי סיור לעצור בצד הדרך ונמלטו ברכבם תוך נהיגה מהירה. השוטרים דלקו אחר המערערים באמצעות ניידת משטרה והתפתח מרדף, במהלכו הסיט המערער 1 את רכבו כנגד ניידת המשטרה ופגע בה. משיצא אחד השוטרים מניידת המשטרה החלו המערערים לגדף, לאיים ולתקוף אותו כך שנגרמו לו חבלות. או אז, יצא מהניידת שוטר נוסף שסייע לעמיתו לעצור את המערער 1 שהתנגד למעצרו באלימות פיזית, מילולית ואיום על חייהם של השוטרים. בית משפט המחוזי בנצרת הטיל על מערער 1, 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל ועל המערער 2, 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל. ערעורם של שני המערערים לבית המשפט העליון נדחה.

 

ה.        רע"פ 2222/13 חיחיאשוילי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.5.13). המבקש הורשע בבית משפט שלום בגין ביצוע עבירות של תקיפת שוטר במילוי תפקידו והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. לפי עובדות כתב האישום, סירב המבקש לצאת מהרכב בו נסע, וזאת על אף בקשות חוזרות ונישנות של שוטר שנכח במקום. בשלב מסוים, נאות המבקש לצאת מהרכב, אלא שאז הוא הצמיד את פניו אל פני השוטר באופן מאיים וכשנשאל ע"י השוטר אם הוא שיכור, נשך המבקש את השוטר באפו. בנוסף, המבקש התנגד למעצרו ונופף בידיו לכל עבר. בית משפט השלום, וזאת לאור עברו הפלילי של הנאשם, גזר עליו 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך של 300 ₪ ופיצוי לשוטר שהותקף בסך של 3,000 ₪. ערעור שהגיש המבקש לבית משפט המחוזי נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

 

ו.         רע"פ 5979/06 בוהדנה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.7.06). המבקש הועמד לדין בבית המשפט השלום בבית שאן בגין עבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. לפי הנטען בכתב האישום, המבקש תקף שוטר אשר הגיע לביתו כשבידו צו הבאה, בכך שדחף אותו וכן הכשיל את השוטרים שבאו לעוצרו מלמלא את תפקידם, בכך שסירב להתלוות עימם לניידת המשטרה, תוך כדי שימוש בכח. המבקש זוכה ע"י בית משפט השלום, מחמת הספק, מהעבירה של תקיפת שוטר. עם זאת, בית המשפט הרשיע את המבקש בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וגזר עליו 3 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון.

 

10

ז.         רע"פ 8172/10 גזאוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.11.10). המבקש הורשע ע"י בית משפט השלום בקריות בביצוע עבירות של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. לפי עובדות כתב האישום, עת שהגיע נאשם לצומת קריית אתא, היו במקום שני שוטרים שהגיעו על מנת לבדוק דיווח שהתקבל במועד הטלפוני המשטרתי בדבר התנהגות מחשידה של שלושה בחורים. באותה עת שהו במקום המבקש ועוד שניים נוספים. באותו מעמד, ניגש אחד השוטרים אל האחר, ערך חיפוש בכליו, והוציא מכיס מעילו שקית ניילון שהכילה קופסת סיגריות ובתוכה חומר שנחשד כסם מסוכן מסוג מריחואנה. האחר משך בחוזקה את השקית מידי השוטר ובהמשך אותו אחר והמבקש דחפו את השוטר והביאו לנפילתו. בהמשך, פתח האחר בריצה וברח מהמקום בעוד שהמבקש חסם את השוטר בגופו מלבצע מרדף רגלי בעקבותיו. בית משפט השלום הטיל עליו 6 חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל, בחופף, מאסר מותנה בן 4 חודשים שהיה תלוי כנגדו, כך שסה"כ ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי וקנס בסך של 1,500 ₪. המדינה הגישה ערעור על גזר הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והעמיד את עונשו על 16 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשים בגין העבירות בתיק זה בצירוף הפעלה מצטבר של 4 חודשי מאסר על תנאי שהיה תלוי כנגדו. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון, נדחתה.

 

25.       לאור הפסיקה שהובאה לעיל, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות שבוצעו ע"י הנאשם 2, נע בין 3 ל-12 חודשי מאסר בפועל.

 

 

העונש המתאים

 

26.       בעת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם שרלוונטי לנאשם 1, לקחתי בחשבון את הנתונים שלהלן: הודאה וחיסכון בזמן שיפוטי, עובדת היותו נשוי ואב לשלושה ילדים קטינים שפרנסתם עליו, עברו הפלילי ועברו התעבורתי.

 

11

27.       בעת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם שרלוונטי לנאשם 2, לקחתי בחשבון את הנתונים שלהלן: הודאה וחיסכון בזמן שיפוטי, עובדת היותו אב לשישה ילדים, מצבו הרפואי והנפשי. מן הראוי לציין שלאור העובדה שיש לחובתו מאסר על תנאי של שישה חודשים וכן לאור חומרת האירוע נשוא כתב האישום שעניינו תקיפה ואיומים על שוטרים בתוך תחנת המשטרה, היה מקום להשית עליו עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח. עם זאת, לקחתי בחשבון את חלוף הזמן מאז האירוע, כמעט 5 וחצי שנים, וכן את נסיבותיו האישיות כפי שהובאו לעיל, ולכן החלטתי להסתפק בעבודות שירות בלבד.

 

28.       לאור כל האמור לעיל, הנני משית על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

 

 

לגבי נאשם 1:

 

א.        4 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום, לא יבצע עבירה לפי סעיפים 10 או 62 לפקודת התעבורה, או עבירה לפי סעיפים 275 ו-452 לחוק העונשין.

 

ב.         פסילה בפועל לתקופה של 3 שנים מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה. מובהר בזאת שתקופת פסילה זו הינה במצטבר לכל פסילה אחרת.

 

ג.         8 חודשי פסילה על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום, לא יבצע עבירה לפי סעיפים 10 או 62 לפקודת התעבורה.

 

ד.         הנאשם ישלם קנס בסך 2,500 ₪ , או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.1.15 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד, אזי יעמוד מלוא סכום הקנס לפירעון מידי.

 

ה.        הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מהיום מביצוע עבירה לפי סעיף 10 או 62 לפקודת התעבורה. ההתחייבות תיחתם עוד היום במזכירות בית המשפט. לא יחתום הנאשם, ייאסר למשך 20 ימים.

 

 

לגבי נאשם 2:

 

א.        הנני מפעיל את המאסר המותנה של 6 חודשים שהוטל על הנאשם ב-ת"פ 1498/06 של בית המשפט השלום ברמלה מיום 27.4.08.

 

12

ב.         3 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בחופף לעונש המאסר שהוטל לעיל.

 

סה"כ ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, וזאת בדרך של עבודות שירות. הנאשם יתייצב ביום 7.12.14 בשעה 08:00 ביחידת עבודות השירות, מפקדת מחוז מרכז ברמלה. עבודות השירות יבוצעו ב-"תומכי תמימים" כפר חב"ד, יועסק 5 ימים בשבוע, 8 וחצי שעות עבודה יומיות, הכל על פי הוראות והנחיות הממונה על עבודות שירות.

 

ג.         7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום, לא יבצע עבירה לפי סעיפים 273, 274 ו-275 לחוק העונשין, או עבירת אלימות.

 

ד.         הנאשם ישלם פיצוי בסך 500 ₪ לעד התביעה 2, פקד דבחי אליקים וכן ישלם פיצוי בסך 1,000 ₪ לשוטר, רס"ר איציק בן אברהם, עד התביעה 4. הפיצוי לפקד דבחי אליקים ישולם עד ליום 1.1.15. הפיצוי לרס"ר איציק בן אברהם ישולם עד ליום 1.2.15.

 

ה.        הנאשם ישלם קנס בסך 2,500 ₪ , או 10 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשים שווים ורצופים כאשר הראשון שבהם עד ליום 1.3.15 והיתרה ב- 1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד, אזי יעמוד מלוא סכום הקנס לפירעון מידי.

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

 

 

ניתן היום, כ"ד חשוון תשע"ה, 17 נובמבר 2014, במעמד הצדדים.