א.    רקע כללי:

1.       הנאשם הורשע - על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, שניתנה במסגרת הסדר טיעון - בביצוע עבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון, לפי הוראות סעיף 412 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).

2.       על פי הנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 07.07.2020 נטל אחר, שזהותו אינה ידועה, חמישה קורקינטים חשמליים השייכים לחברה העוסקת בהשכרת קורקינטים חשמליים לשימוש ארעי, בין השאר בעיר תל אביב. חמשת הקורקינטים האמורים נגנבו בחמישה מקומות שונים בעיר תל אביב. הנאשם קיבל לידיו את הקורקינטים הגנובים והעמיס אותם לרכב, אך נתפס. הקורקינטים הוחזרו לחברה.

3.       בדיונים המקדמיים נתבקשו דחיות מטעם הנאשם, בין השאר על רקע חילופי ייצוג. מכל מקום, בסופו של דבר ולרקע קיומם של קשיים ראייתיים הגיעו הצדדים להסדר טיעון שבמסגרתו הוגש כתב האישום המתוקן, אשר עובדותיו פורטו לעיל. במסגרת התיקונים בכתב האישום הומר אישום הנאשם בגניבת הקורקינטים באישום בעבירה של קבלת נכסים בעוון, תוך שינוי הוראת החיקוק בהתאם, וכן נערכו תיקונים נוספים.

4.       הנאשם הודה אפוא בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע, על יסוד הודאה זו, בעבירה שבה הואשם כאמור בפסקה 1 דלעיל. הצדדים עתרו במשותף לקבלת תסקיר שירות המבחן, כאשר בד בבד הודיעה המאשימה כי עמדתה היא לענישה שתכלול מאסר בפועל, לנשיאה בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי וקנס משמעותי. עוד הוסכם כי הצדדים ישובו לשוחח לאחר קבלת התסקיר (בפרוטוקול, עמ' 7 שורה 8 ואילך). בית המשפט נעתר לבקשת הצדדים והורה על עריכת תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם.

ב.     עיקר תסקיר שירות המבחן:

5.       תסקיר שירות המבחן (מיום 20.04.2023) מפרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, יליד שנת 1978 (בן 45 שנים כיום). הנאשם נשוי ואב לחמישה ילדים קטינים. אשתו של הנאשם עובדת כמאפרת והמשפחה מתגוררת בכפר קאסם, בדירה שבבעלותם. הנאשם סיפר כי סיים רק 7 שנות לימוד משום שיצא לעבודה, כדי לסייע לפרנסת משפחתו. בגיל 19 הוציא הנאשם רישיון נהיגה, עבר קורס להסעת נוסעים ומאז הוא עובד כנהג.

6.       לנאשם הרשעות קודמות והוא מוכר לשירות המבחן מאבחונים קודמים. בהתייחסותו לעבירה דנא נטל הנאשם אחריות על ביצועה, תוך שהביע צער וחרטה על מעשיו. הנאשם תיאר כי בעת שחזר מעבודתו עצר לאדם אשר ביקש את עזרתו בהעברת הקורקינטים לחנות צעצועים באזור, תמורת סכום כספי. הנאשם סיפר כי הוא נענה לבקשה משום שהתמודד עם תקופה מורכבת מבחינה כלכלית, והביע תחושות אכזבה ממעורבותו החוזרת בפלילים. כמו כן תיאר הנאשם את אכזבת משפחתו ואשתו ואת תחושות ההשפלה והכישלון שגרם להם עקב מעצרו. הנאשם הביע נכונות לשתף פעולה עם שירות המבחן ולשאת בתוצאות מעשיו, על מנת לשקם עצמו ולהתמודד עם ההליך המשפטי.

7.       שירות המבחן בחן את גורמי הסיכוי והסיכון בעניינו של הנאשם. בין גורמי הסיכון נמצאו: חומרת העבירות; נטיית הנאשם להתנהגות אימפולסיבית; התמקדותו בקשייו ובצרכיו; והעובדה שסנקציות עונשיות קודמות לא מנעו ממנו מלעבור על החוק פעם נוספת. אשר לגורמי הסיכוי ציין שירות המבחן את העובדה שהנאשם נטל אחריות על מעשיו והביע צער וחרטה על התנהגותו; העובדה שהנאשם שומר על יציבות תעסוקתית ושואף לנהל אורח חיים נורמטיבי; ונכונות הנאשם לשתף פעולה עם גורמי הטיפול.

8.       שירות המבחן העריך אפוא כי רמת הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק מצד הנאשם פחתה ועל כן המליץ להסתפק בענישה חינוכית-שיקומית, במסגרת צו של"צ בהיקף של 300 שעות.

ג.      עיקר הראיות והטיעונים לקביעת העונש:

9.       ב"כ המאשימה הגישה, כראיה לקביעת העונש, את תדפיס המידע הפלילי של הנאשם (סומן ע/1). כעולה מתדפיס זה לנאשם, כאמור יליד שנת 1978, חמש הרשעות קודמות, בעיקר בגין עבירות רכוש. הרשעתו הקודמת האחרונה של הנאשם היא משנת 2019. שתיים מתוך ההרשעות הקודמות כבר התיישנו.

10.   ב"כ המאשימה עמדה בטיעוניה על עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, וכן פירטה את הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם ובהם ההגנה על רכוש הציבור ועל ביטחונו. ב"כ המאשימה הדגישה את הערך הכלכלי הרב של הקורקינטים החשמליים שנגנבו וממילא את הפגיעה הכלכלית שנגרמה עקב כך לחברה-הבעלים. עוד הטעימה ב"כ המאשימה את החומרה הנובעת משיתוף הפעולה של הנאשם עם אדם אחר.

11.   אשר למדיניות הענישה הנהוגה טענה ב"כ המאשימה כי יש לגזור גזירה שווה בין המקרה דנא לבין מקרי גניבת אופניים חשמליים, ונוכח העובדה שמדובר בחמישה קורקינטים עתרה לקביעת מתחם עונש הולם שבין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל (הגם שבהמשך הדרך ציינה ב"כ המאשימה מתחם עונש הולם שתחילתו במאסר מותנה. ר' בפרוטוקול, עמ' 11 שורה 20 ואילך).

12.   ב"כ המאשימה הפנתה לת"פ (שלום י-ם) 20040-08-18 מדינת ישראל נ' עבד אלחלים (23.01.2019), שם נקבע מתחם עונש הולם, לאירוע של גניבת אופניים, שבין חודש מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל, וכן לת"פ (שלום ק"ג) 8575-01-18 מדינת ישראל נ' אבו בלאל (15.05.2019), שם נקבע לאירוע של גניבת אופניים חשמליים מתחם עונש הולם שבין מאסר מותנה לבין 8 חודשי מאסר בפועל.

13.   ב"כ המאשימה הדגישה כי לא מדובר במקרה המתאים לביטול ההרשעה (ושירות המבחן גם לא המליץ על כך). אשר לגזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם ציינה ב"כ המאשימה את עברו הפלילי הרלוואנטי של הנאשם, אך גם את נטילת האחריות וההיבטים החיוביים שבתסקיר שירות המבחן. בנסיבות אלה עתרה ב"כ המאשימה, בשורה התחתונה, להשתת ענישה שתכלול 6 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, כפי שצוין במעמד הצגת הסדר הטיעון.

14.   ב"כ הנאשם עתר, בפתח טיעוניו, לדחיית הגזירה השווה שביקשה ב"כ המאשימה למתוח בין המעשים בהם הורשע הנאשם לבין עבירות של גניבה, שכן כתב האישום תוקן ועבירת הגניבה הושמטה והומרה בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון. עוד הדגיש ב"כ הנאשם כי הקורקינטים הוחזרו לחברה-הבעלים, כך שלא נגרם לחברה כל נזק, ומאז ביצוע העבירה כבר חלפו כשלוש שנים.

15.   הסניגור הרחיב עוד בתיאור נסיבותיו האישיות של מרשו, שהוא אב לחמישה ילדים ונדרש לפרנסתם, וכן בנסיבות החיוביות העולות מתסקיר שירות המבחן. ב"כ הנאשם הדגיש כי הגם שלנאשם הרשעות קודמות, חלק מעברו הפלילי הוא ישן מאוד. בנסיבות אלה טען ב"כ הנאשם כי מדובר בעבירה שהיא בבחינת טעות ומעידה, אשר אינה מלמדת על אופיו של הנאשם, ועל כן ראוי ונכון לאמץ את המלצות שירות המבחן לענישה שיקומית-חינוכית; גם אם בהיקף גדול מזה שהומלץ על ידי השירות.

16.   לבסוף הנאשם, בדברו האחרון לעונש, אמר: "היתה טעות, אף פעם לא אחשוב שוב על זה. לפני המקרה, גם לא היו לי דברים כאלה, וגם עכשיו אין לי. אני בחיים לא אחשוב עוד פעם על השטויות האלה" (בפרוטוקול, עמ' 12 שורה 28 ואילך).

ד.     קביעת מתחם העונש ההולם:

17.   בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לאירוע שבגינו הורשע הנאשם, וזאת בהתאם לעיקרון ההלימה. בהקשר זה יתחשב בית המשפט, בין השאר, בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

18.   לעניין הערכים החברתיים, שנפגעו כתולדה מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מקובל עליי טיעון ב"כ המאשימה. עם זאת, כאמור, כתב האישום תוקן והעבירה של גניבה הומרה בעבירה של נכסים שהושגו בעוון. אכן, הוראות סעיף 412 לחוק העונשין משוות בין עונשו של מקבל הנכסים לבין עונשו של מבצע העוון, כאשר במקרה דנא עבירת העוון הרלוואנטית היא עבירת הגניבה. ואולם, בקביעת מתחם העונש ההולם יש כאמור להתחשב לא רק בחומרת העבירה כשלעצמה, אלא גם בחומרתה בנסיבות ביצועה, ופשיטא כי נסיבות הביצוע של קבלת הנכסים שנגנבו אינן חמורות כשל הגניבה עצמה, שנדרשת על פני הדברים לתעוזה עבריינית רבה בהרבה.

19.   אין תמה אפוא כי סקירת מדיניות הענישה הנהוגה מלמדת שבתי המשפט אכן נוטים להקל בקביעת מתחם העונש ההולם כאשר מדובר בקבלת נכסים שהושגו בעוון, בהשוואה לענישת עבירות העוון עצמן. בהקשר זה ראו למשל ת"פ (שלום ת"א 73762-12-18 מדינת ישראל נ' בזרוקוב ואח' (13.09.2021), שם נקבע לעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון מתחם עונש הולם שבין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר בפועל, לנשיאה בדרך של עבודות שירות (ר' גם ת"פ (שלום ק"ג) 19357-04-16 מדינת ישראל נ' פלוני (10.09.2017) והפסיקה שנסרקה שם).

20.   במקרה דנא מתקיימות שתי נסיבות חומרה - הנובעות הן מריבוי הקורקינטים שנתקבלו בעוון והן מערכם הכספי הגבוה. בהתחשב בנסיבות אלה - וכמו כן במכלול השיקולים הנ"ל - אני קובע את מתחם העונש ההולם, במקרה זה, בין ענישה צופה פני עתיד בצירוף ענישה נלווית לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

ה.    גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

21.   לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה - למעט במקרים יוצאי דופן, בהם הוא רשאי לחרוג מכך, שאין עניינם לכאן - תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות.

22.   התמונה המתקבלת בעניינו של הנאשם שלפניי היא מורכבת. מדובר בנאשם בעל עבר פלילי רלוואנטי, הגם שחלקו ישן מאוד ואף התיישן, והנאשם לא שב לבצע עבירות בשלוש השנים שחלפו מאז ביצוע העבירה. הנאשם הוא בעל משפחה, אב לחמישה ילדים הסמוכים על שולחנו, עובד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו וממילא השתת ענישה שתפגע ביכולתו לעבוד תפגע גם במשפחתו. בנוסף, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, נטל אחריות על מעשיו ואף הביע חרטה, צער ובושה. אף תסקיר שירות המבחן שהתקבל בעניינו של הנאשם הוא חיובי, מעריך שהסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק פחתה וממליץ על ענישה חינוכית-שיקומית.

23.   בנסיבות אלה ניתן, אם גם לפנים משורת הדין, להסתפק ברכיב הענישה של מאסר, בענישה בתחתית מתחם העונש ההולם, דהיינו בענישה בדמות מאסר מותנה בלבד. עם זאת, יש לאזן הקלה זו בהטלת עונש של"צ בהיקף נרחב, וכן בענישה כלכלית משמעותית, שבכל מקרה נדרשת בשל האופי הכלכלי המובהק של העבירה והערך הניכר של הטובין שנתקבלו על ידי הנאשם. אכן, הקורקינטים הוחזרו לחברה-הבעלים - ועל כן אין מקום לפסיקת פיצויים, והמאשימה גם לא עתרה לכך - אך כאמור נדרשת ענישה כלכלית משמעותית.

ו.       סוף דבר:

24.   אשר על כן - ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל - אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

(א)       מאסר על תנאי למשך 4 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, את העבירה אותה עבר או עבירה של גניבה מכל סוג שהוא.

(ב)       קנס בסך של 8,000 ₪, או 60 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-8 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.09.2023 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

(ג)        שירות לתועלת הציבור בהיקף של 350 שעות. השירות יבוצע, בהתאם לתכנית שגיבש שירות המבחן, בהקדם האפשרי, החל במועד שייקבע שירות המבחן.

מובהר בזה לנאשם כי אם הוא לא ימלא אחר הוראות צו השירות יהא בית המשפט רשאי לבטל את צו השירות ולהטיל עליו, במקום צו השירות, עונש נוסף.

ניתן בזה צו כללי, לעניין מוצגים, לשיקול דעתו של קצין משטרה.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא גזר דין זה לשירות המבחן. ב"כ הנאשם יוודא יצירת הקשר בין הנאשם לבין שירות המבחן.

ניתן היום, א' אב תשפ"ג, 19 יולי 2023, במעמד הצדדים.