כתב האישום המתוקן (להלן: "התיק המוביל")

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירת איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 22.1.20 בשעה 10:00 בקריית מוצקין, נגנבו אופניים חשמליים שבבעלות המתלוננים. בתאריך 22.1.20 או בסמוך לכך בגן גולדה בקריית מוצקין סייע הנאשם למתלוננים לקבל את האופניים החשמליים בחזרה אשר מרבית מחלקיו חסרים.

בהמשך לאמור ועוד באותו יום בשעה 22.34 או בסמוך לכך עת שוחחו המתלוננים עם הנאשם וביקשו ממנו כי יחזיר את החלקים החסרים איים הנאשם על חייה וגופה של המתלוננת באומרו לה: "...את רוצה אני אבוא ייקח לבעלך את העיניים אל תדליקו אותי בקיצור...אני אקח לבעלך את הראש אם צריך יא מפגרת...את מדליקה אותי אחו שרמוטה עדיף שתתני לבעלך לדבר איתי למה השיחה הזו לא תיגמר בטוב היום...".

תיק הצירוף - ת"פ 67351-12-20 (להלן: " תיק הצירוף")

3.      הנאשם ביקש לצרף תיק נוסף והורשע על פי בהתאם להודאתו בעבירות איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין ועבירה של תקיפה סתם - עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין + סעיף 382(ב) לחוק העונשין.

4.      על פי עובדות כתב אישום מתוקן בתיק הצירוף הנאשם הוא בנה של המתלוננת. ביום 1.8.18 סמוך לשעה 20:00 בבית המתלוננת בחיפה ועל רקע דיון שנערך בין המתלוננת והנאשם, איים הנאשם על המתלוננת בכך שאמר לה: "למה מה תעשי יא בת זונה יא שרמוטה אני ארצח אותך, היום אני קובר אותך". בהמשך למעשיו אמרה המתלוננת לנאשם שילך לעשן את הסמים שלו, אז תקף הנאשם את המתלוננת בכך שסטר לעינה הימנית עם צידה ההפוך של ידו ומשהודיעה המתלוננת לנאשם שהיא מזמינה לו משטרה, חטף הנאשם את הטלפון של המתלוננת מידה. בהמשך למתואר יצאה המתלוננת מביתה, דפקה בדלת שכנתה וביקשה את הטלפון האלחוטי של השכנה על מנת לצלצל למשטרה. בתגובה החל הנאשם לצעוק וחטף את הטלפון הקווי של השכנה מידה של המתלוננת ותקף אותה באופן שנגח בראשה. בהמשך לאמור, לקח הנאשם את תיק הצד של המתלוננת שבו ארנק, כסף, כרטיס אשראי ות"ז ועזב את המקום. בהמשך החזיר הנאשם את הרכוש למתלוננת.

5.      לאחר הרשעתו הופנה הנאשם לקבלת תסקיר של שירות המבחן ולאחר שלא התייצב לראיון בשירות המבחן מספר פעמים הוגש בסופו של יום תסקיר בעניינו של הנאשם.

תסקיר שירות המבחן

6.      ביום 31.1.23 הוגש תסקיר של שירות המבחן. בתסקיר סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם, בן 23 רווק. מבחינה תעסוקתית עובד מזה כחצי שנה בחברת "דן רהיטים" בתפקיד מוביל ומרכיב רהיטים. שירות המבחן מציין בתסקיר את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, והתמקד במערכת היחסים של הנאשם ואמו כמפורט בתסקיר. כיום מדווח הנאשם על קשר תקין עם אמו. בגיל 18 החל להסתבך עם החוק. הנאשם מסר לשירות המבחן שבחווייתו לא הצליח להתמקם בחברה כששוחרר ממעצר ובהיעדר קורת גג ומזון חיפש לחזור פעם נוספת למאסר. לדברי הנאשם לאחר שחרורו מהמאסר השני חזר לעשן קנאביס באופן יומיומי וכי בחודשים האחרונים הפסיק באופן עצמאי מתוך רצון להתמודד עם חייו ללא חומרים משני תודעה, עם זאת בדיקות לשרידי סם לא תאמו את הדיווח אותו מסר והעידו על שרידי סם. בהמשך לכך, זימנו אותו שוב לבדיקה אליה התייצב ומסר בדיקה נקייה מחומרים פסיכואקטיביים. הנאשם הכיר חלקית בעובדות כתבי האישום המתוקנים. שירות המבחן לא הצליח ליצור כל קשר עם המתלוננת אמו של הנאשם בתיק המוביל. הוצע לנאשם לבחון התאמתו לבית המשפט הקהילתי ואולם הנאשם בסופו של דבר מסר שאינו מעוניין ובעיקר התקשה להתחייב להליך טיפולי ארוך טווח ואמר שהוא מעדיף לסיים את ההליך המשפטי בדרך הקצרה ביותר. שירות המבחן מציין כי הוא מעריך כי הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד והתנהגות פורצת גבולות נותר גבוה. במכלול השיקולים שירות המבחן מעריך כי גורמי הסיכון עולים על גורמי הסיכוי לשינוי ועל כן לא המליץ שירות המבחן המלצה טיפולית או שיקומית.

טיעוני הצדדים לעונש

7.      ב"כ המאשימה הגישה טיעונים לעונש בכתב (ת/1) וכן במסגרת הראיות לעונש הגישה את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ת/2) ואת כתב האישום המתוקן במסגרת תיק הצירוף (ת/3) והדגישה את הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים כתוצאה ממעשיו של הנאשם. המאשימה סבורה כי יש לקבוע לכל אחד מכתבי האישום המתוקנים בהם הודה הנאשם והורשע על פיהם כי מדובר באירוע אחד בגינו יש לקבוע לכל אחד מהאירועים מתחם עונש אחד. באשר לתיק המוביל עתרה המאשימה למתחם ענישה שנע בין עונש של מאסר קצר בדרך של עבודות שירות לבין עונש של 12 חודשי מאסר בפועל. באשר למתחם העונש ההולם את תיק הצירוף עתרה המאשימה לעונש שנע בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל ברף העליון. באשר לעונש ההולם בתוך מתחמי הענישה הפנתה המאשימה לתסקיר שירות המבחן אשר אינו ממליץ על ענישה שיקומית והפנתה לגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם והעובדה שלחובתו ארבע הרשעות קודמות בגין עבירות מגוונות ובגינם ריצה עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח. לאור זאת עתרה המאשימה לעונש של 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פיצוי כספי למתלוננים 2 + 3 בתיק הצירוף, קנס כספי וכן לחייב את הנאשם בהתחייבות כספית להימנע מעבירה.

8.      ב"כ הנאשם טען כי יש לשקול לקולא את העובדה שהנאשם הודה ללא שנשמעו ראיות בשני כתבי האישום המתוקנים. כמו כן טען הסנגור לשיהוי בהגשת כתב האישום וכי חלוף הזמן פועל לטובתו של הנאשם. ב"כ הנאשם טען לנסיבות ביצוע העבירות בתיק המוביל וטען כי בנסיבות שברף הנמוך בחומרתן. היחסים עם אמו של הנאשם תקינים והוא אף מסייע כלכלית לאמו ואחיותיו. כמו כן הדגיש הסנגור את חלוף הזמן ביחס לתיק המוביל. הלכה למעשה גם אם הנאשם לא התגייס להליך טיפולי במסגרת שירות המבחן הרי שלקח עצמו בידיים ומתפקד וכי שלוש שנים לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים. כמו כן הדגיש ב"כ הנאשם את גילו הצעיר של הנאשם. שליחתו למאסר, כך נטען תדרדר את מצבו של הנאשם.

9.      הנאשם בדברו סיפר שהוא עובד באופן קבוע כבר למעלה מחצי שנה והוסיף: "בעברי לפחות פעמיים בשבוע הייתי מגיע לבית המשפט. אני גדלתי באופן של מצוקה, ברחובות, משימוש שלי שנבע משימוש שראיתי בבית, חוסר תמיכה מהמשפחה, שום רוח גבית וכל התמיכה מכל מערכת שהיא. אם בחרתי בתור ילד להתנהל בצורה עקומה אבקש להתחשב בי. אני היום במקום אחר, אני לא נעצר אפילו לבדיקה שגרתית. גם עבודות השירות לקח לי זמן רב לסיים. אני מאד רוצה וביקשתי גם להקדים את הדיון לסיים עם הכל ולהתחיל עם החיים שלי, גם בשירות המבחן אני אמרתי שאני רוצה להוריד את הכותרת של עבריין, לחיות כאדם מן השורה. כיום אני גר לבד, יש לי בת זוג שאיתי לסירוגין. אני מחזיק את עצמי. אני גם מסייע בבית לאמי. חידשתי הקשר גם עם אבי שלא דיברתי איתו מגיל 6 וגם עם אחי. אני עושה כל שביכולתי לעלות על דרך". ...אבקש להתחשב בי. אני מצטער על כל מה שקרה".

דיון והכרעה

10.  תיקון 113 לחוק העונשין קובע כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לסעיף 40ג לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם. בשלב הראשון יש מכן יש לקבוע את מתחם הענישה ההולם את האירוע ובסופו של תהליך, יש להחליט אם נכון לחרוג מהמתחם שנקבע, שאחרת ייגזר העונש בגדרי המתחם.

11.  בשלב הראשון על בית המשפט לבדוק האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים. אם יגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר באירועים נפרדים עליו לקבוע מתחם ענישה הולם לכל אירוע בנפרד ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם עונש נפרד לכל אירוע ובד בבד לקבוע האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר. בית המשפט יכול להגיע למסקנה כי יש להשית עונש אחד כולל לאירועים כולם (ראה בעניין זה : ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל ; ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (להלן: "עניין ג'אבר")). בעניין ג'אבר קבע בית המשפט העליון, כי עבירות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק ושניתן לקבוע כי מדובר במסכת עבריינית אחת ייחשבו לאירוע אחד. הנאשם שבפני עומד לדין בגין שני תיקים שאין ביניהם כל זהות או קשר על פי מבחן "הקשר ההדוק" שנקבע בפסיקה . לפיכך אני סבורה כי כל אחד מכתבי האישום המתוקנים, מהווה אירוע בפני עצמו ובגינו של כל אירוע יש לקבוע מתחם עונש אחד ולבסוף יושת על הנאשם עונש כולל אחד.

12.  באשר לתיק המוביל הנאשם פגע פגיעה חמורה בערכים חברתיים מוגנים של שמירת ביטחונם האישי של המתלוננים, ובאשר לערכים חברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של ה נאשם כלפי אמו בתיק הצירוף הרי שמדובר בערך של שמירה על שלמות גופה של המתלוננת וביטחונה האישי וניתן רק לתאר את תחושותיה של המתלוננת שעה שבנה איים עליה, ופוגע בה פיסית, רגשות השפלה ופחד שעה שהייתה נתונה לאיומי בנהרק בשל העובדה שדאגה לבנה על רקע שימושו בסמים.

13.  נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על חומרה משמעותית ופגיעה קשה בערכים חברתיים מוגנים.

14.  אשר לעבירות האיומים, ככל שמדובר בעבירה יחידה, מתחם העונש המקובל בפסיקה נע בין מאסר מותנה לבין שנת מאסר בפועל. ראו רע"פ 96/16 טמוזרטי נ' מדינת ישראל (6.1.16); ע"פ (מחוזי חיפה) 42146-02-15 יעקב בכר נ' מדינת ישראל (06.05.2015) (במקרה זה בוטלה ההרשעה); ת"פ (שלום חיפה) 7990-10-16 מדינת ישראל נ' סער מור (07.05.17); ת"פ (שלום אשקלון) 36801-03-15 מדינת ישראל נ' פלוני (27.04.15); ת"פ (שלום רחובות) 1068-08-14 מדינת ישראל נ' יוסף כהן (03.12.2014); ת"פ (שלום אילת) 47527-11-12 מדינת ישראל נ' פלוני (01.04.2014); ת"פ (שלום רמלה) 34966-02-13 מדינת ישראל נ' שמעון מהרט (25.03.2014); ת"פ (שלום פ"ת) 10504-03-13 מדינת ישראל נ' א' צ' (04.11.2013).

15.  מדיניות הענישה במקרים דומים של אלימות כלפי הורים מלמדת על מנעד רחב. להלן מספר דוגמאות במקרים חמורים יותר כלפי בן משפחה:

רע"פ 3210/19 פלוני נ' מדינת ישראל (12.5.2019), בו נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בשלוש עבירות איומים כלפי אמו, הפרת הוראה חוקית והפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם ונידון ל-45 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

רע"פ 6100/12 פלוני נ' מדינת ישראל (16.8.2012), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בשתי עבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם והיזק לרכוש במזיד בכך שבשתי הזדמנויות הגיע לבית המתלוננים בניגוד לצו שהוצא כנגדו ובאחת ההזדמנויות שבר את מכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת. בית משפט השלום הורה על הארכת מאסר מותנה, ערעור המדינה על קולת העונש התקבל והנאשם נידון לשלושה חודשי מאסר בפועל, והפעלת מאסר מותנה בחופף, כך שסה"כ הוטלו עליו שישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בקשת רשות ערעור שהגיש נדחתה.

ת"פ 20820-03-18 מדינת ישראל נ' טוילי (שלום ב"ש) הנאשם הורשע בעבירות איומים ותקיפה סתם של אמו לאחר שהאחרונה סירבה להתקשר לאחיו שיגיע לקחת אותו לטיפול רפואי כפי שדרש. הנאשם חנק את אמו, הושיבה על כיסא ולא נתן לה לישון תוך שהוסיף ואיים עליה "עכשיו אני לא אתן לך לישון". המדובר בנאשם אשר לחובתו הרשעה אחת משנת 2013 בעבירות דומות. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין של"צ או מאסר קצר בפועל ל-10 חודשי מאסר בפועל, נתן משקל נכבד לנסיבות ביצוע העבירה ומצבו הנפשי הרעוע של הנאשם וגזר עליו שלושה חודשי מאסר בפועל.

ת"פ 34422-07-18 מדינת ישראל נ' ארונוב (שלום ב"ש), הנאשם הורשע על יסוד הודאתו באיומים, תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה ממש, בכך שבעט ברגלה וישבנה של אמו וגרם לה חבלות המתבטאות בשטפי דם רבים. הנאשם הוסיף ואיים על אמו כי יפגע בה אם תתקשר למשטרה, והכל על רקע דרישתה שלא יכנס לביתה ולא יעשה שימוש ברכבה. בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר וגזר על הנאשם, בעל עבר פלילי ותסקיר חיובי, 5 חודשי מאסר בפועל.

ת"פ 23715-07-16 מדינת ישראל נ' אבו עגינה (שלום ב"ש) מקרה בו הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות איומים כלפי אמו בכך שאמר לה כי יחתוך את כל הרחוב בסכין, וישרוף את הבית אם לא תיתן לו כסף. במועד אחר איים בטלפון כי ישרוף את הבית. בית המשפט קבע את מתחם עונש ההולם בין מאסר מותנה ועד 9 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם, צעיר-בגיר, בעל עבר פלילי לא מכביד אם כי כזה שכלל עבירת אלימות (חוזרת) כלפי אמו - 4 חודשי מאסר בפועל.

16.  לאור כל זאת, אני בדעה כי מתחם העונש ההולם את העבירה מושא התיק המוביל נע בין עונש של מאסר על תנאי לבין עונש של 10 חודשי מאסר בפועל ברף העליון. באשר לתיק הצירוף אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין עונש של מאסר קצר בדרך של עבודות שירות לבין עונש של 12 חודשי מאסר בפועל ברף העליון.

17.  בנסיבות תיק זה לא מצאתי כי יש לחרוג ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי לקולא או לחומרא.

18.  באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם. נתתי משקל לגילו הצעיר של הנאשם. כמו כן נתתי משקל לעובדה שהנאשם לקח אחריות בפני, הודה בהזדמנות הראשונה וחסך את עדותם של כל העדים ואמו ויש בכך כדי להוות משקל של ממש. לנאשם עבר פלילי ואין מחלוקת כי על אף גילו הצעיר צבר הרשעות קודמות. חרף זאת, יש לציין כי הרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2020 ובדין עבירה שבוצעה בשנת 2019. בגיל כה צעיר של הנאשם (יליד 1999), אני רואה בכך חלוף זמן ניכר שבו הנאשם לא הסתבך בפלילים, כך לפחות על פי הרישומים. להתרשמותי הנאשם עושה מאמץ שלא להסתבך ומתמקד בשמירה על יציבות במעגל העבודה. תסקיר שירות המבחן מלמד שהנאשם אינו פנוי בעת הזאת להשתלב בהליך טיפולי וניתן להתרשם כאמור כי הנאשם מעדיף להתמקד לבניית חייו ובהגינות סבור שנוכח זאת לא יוכל להתחייב להליך טיפולי ארוך טווח, על אף שהליך זה היה מספק לו את הכלים הדרושים ומענה לצרכיו. אך נוכח היעדר נזקקות טיפולית הרי שלא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית. הנאשם סיפר בדבריו כי יחסיו עם אמו טובים וכי הוא מסייע למשפחתו כלכלית. הנאשם עובד מזה תקופה לא מבוטלת במקום עבודה מסודר ולכך נתתי משקל לניסיונו של הנאשם ומאמציו לעלות על דרך המלך. למרבה הצער מצבו של הנאשם עם הרשעתו הראשונה ומאסרו הראשון רק הלך והתדרדר. בנקודת זמן זו לאור התרשמותי מתפקודו של הנאשם כעת החלטתי שלא לגזור על הנאשם עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח שכן אני סבורה שעונש זה, מלבד שיקולי גמול אין בו כדי להיטיב עם הנאשם ומשפחתו גם אם מדובר בעונש קצר. לעומת זאת עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות גם אם הוא קצר יהיה בו משום גורם הרתעתי וכן גורם שיש בו כדי לאזן בצורה ראויה עם נסיבותיו של הנאשם ותפקודו כעת.

19.  טרם מתן גזר הדין הנאשם הופנה לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות ובעניינו התקבלה חוות דעת של הממונה ממנה ניתן ללמוד שהנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות.

20.  סיכומו של דבר שלאחר שקבעתי שני מתחמי ענישה אני קובעת עונש אחד וגוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

5        חודשי מאסר אותם יישא הנאשם בדרך של עבודות שירות על פי חוות הדעת של הממונה על עבודות השירות במחסני עיריית קריית ביאליק.

הנאשם יתייצב לתחילת עבודות השירות ביום 2.7.23 שעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות .

הנאשם מוזהר כי עליו לבצע את עבודות השירות בהתאם להנחיות ונהלי הממונה על עבודות השירות שכן אם לא יעשה כן ניתן יהיה להפסיק את עבודות השירות והנאשם ירצה את יתרת העונש מאחורי סורג ובריח.

2 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת אלימות, לרבות עבירת איומים ויורשע בה.

בנסיבות תיק זה לא מצאתי לנכון לחייב את הנאשם בקנס כספי או פיצוי כספי.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

המזכירות תמציא לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, ט"ו סיוון תשפ"ג, 04 יוני 2023, בנוכחות הצדדים.