1

 

 

 

נוכחים:

 

ב"כ המאשימה: עו"ד אסתי ששון ועו"ד עדנה טנא
הנאשם וב"כ: עו"ד עדי ברקאי ועו"ד משה שמיר

 

 

גזר דין

 

חלק ראשון: כללי

 

1.      הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשני כתבי אישום נפרדים, שצורפו לבקשת הנאשם, כמפורט להלן. כן יפורטו טיעוני באי כוח הצדדים לגבי כל אחד מהתיקים בנפרד.

 

כתב האישום בתיק העיקרי

 

2

בהתאם לחלק הכללי של עובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי, בתקופה שבין השנים 2013 ל-2014 (להלן: "התקופה הרלוונטית לכתב האישום") לקח הנאשם חלק בתוכנית עבריינית רחבת היקף להפצת חשבוניות מס פיקטיביות בנסיבות מחמירות, במהלכה רומו רשויות המס והרשות לאיסור הלבנת הון. במסגרת התוכנית העבריינית פעל הנאשם לביצוע עבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה") וחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), בהתאם להנחיותיו של מיכאל (מיקי) גילון ענתבי (להלן: "ענתבי") ואנשים נוספים.

 

כתב האישום בתיק העיקרי מורכב משלושה אישומים כדלקמן:

 

אישום ראשון - עבירות על חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה

 

מעובדות האישום הראשון עולה כי במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום ביצע הנאשם פעולות שונות במסגרת המערך העברייני, ובהן, בין היתר, פעולות להפצת חשבוניות פיקטיביות ע"ש חברת גלנדאואר אנרגיה תשנ"ט בע"מ (להלן: "חברת גלנדאואר") לשלושה עוסקים המפורטים בכתב האישום: חברת גולד פאר דלקים בע"מ (להלן: "חברת גולד פאר"), עוסק מורשה זוהר אברמן (להלן: "ע.מ אברמן") ועוסק מורשה מנחם רפאל (להלן: "ע.מ מנחם רפאל" ו/או "מ. ישראל"), במטרה לסייע להם לחמוק מתשלום מס הכנסה ומע"מ. הסכום הכולל של 32 החשבוניות הפיקטיביות ע"ש חברת גלנדאואר שהופצו לשלושת העוסקים דלעיל הסתכם בסך 28,388,410 ₪, וסכום המע"מ הכלול בהן עומד על סך 4,330,437 ₪. מעשיו של הנאשם אף היוו הפרה של הוראות פקודת מס הכנסה בסך כולל של 24,057,973 ₪.

 

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, עמד הנאשם בקשר עם אלכס הירש (להלן: "הירש"), בעליה של חברת גולד פאר, וקיבל ממנו את הנתונים הכוזבים שיש לרשום בחשבוניות הפיקטיביות, בקבלות ובתעודות המשלוח הכוזבות ע"ש חברת גלנדאואר לחברת גולד פאר. בנוסף, באותה תקופה, עמד הנאשם בקשר עם זוהר אברמן וקיבל ממנו את הנתונים הכוזבים שיש לרשום בחשבוניות הפיקטיביות, בקבלות ובתעודות המשלוח הכוזבות ע"ש חברת גלנדאואר למ. ישראל.

3

על פי הנחית ענתבי, העביר הנאשם את הנתונים שקיבל מהירש וזוהר אברמן לגיא מלול (להלן: "מלול"), אשר בהסתמך עליהם הפיק חשבוניות מס פיקטיביות וקבלות כוזבות ע"ש חברת גלנדאואר. הנאשם העביר נתונים אלו אף לצדוק אליאב (להלן: "אליאב"), אשר הפיק באופן רטרואקטיבי תעודות משלוח כוזבות ע"ש חברת גלנדאואר הנוגעות לאספקות פיקטיביות של חברת גלנדאואר להירש ולמ. ישראל.

הנאשם קיבל ממלול את החשבוניות הפיקטיביות ע"ש חברת גלנדאואר לחברת גולד פאר ולמ.ישראל ומאליאב את תעודות המשלוח הכוזבות שנרשמו לחברת גולד פאר ולמ.ישראל והעבירן להירש ולזוהר אברמן. בנוסף, ולפי הנחיית ענתבי, מסר הנאשם במקומות שונים ברחבי הארץ חשבוניות פיקטיביות ע"ש חברת גלנדאואר שנרשמו לע.מ אברמן לזוהר אברמן. הנאשם אף גבה עמלות מחלק מהגורמים להם העביר את החשבוניות הפיקטיביות ע"ש חברות מ.ט.ר מסחר קמעונאי ומתן שירותים בע"מ (להלן: "חברת מ.ט.ר") וגלנדאואר וניתב כספים אלו למטרות שונות בהתאם להנחיות שקיבל מענתבי. בנוסף, בחלק מהתקופה הרלוונטית לכתב האישום, עמד הנאשם בקשר עם הירש והעביר לידיו חותמת של חברת גלנדאואר.

 

לפיכך הורשע הנאשם בעבירות הבאות: מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו בנסיבות מחמירות - 32 עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ.

הנאשם, במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, הכין או קיים או הרשה לאדם להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, עבירה לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה.

הנאשם, במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, השתמש בכל מרמה, עורמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן, עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

 

אישום שני - עבירות על חוק איסור הלבנת הון

 

בהתאם לעובדות האישום השני, במסגרת התוכנית העבריינית ביצע הנאשם בעצמו ויחד עם אחרים, עבירות על חוק איסור הלבנת הון.

בחודש מרץ 2005 פעל מאיר נחמני לרישומה של אשתו, ענת נחמני, במשרד האוצר אצל רשם נותני שירותי מטבע, כנותן שירותי מטבע, בשם "נחמני ענת" ברמלה (להלן: "הצ'יינג'"), וזאת בהתאם להוראות חוק איסור הלבנת הון.

4

בפועל, ומרגע הקמת הצ'יינג', שימש מאיר נחמני, כנותן שירותי מטבע במסגרת הצ'יינג', ובכלל זה כמנהל הצ'יינג'. בהיותו נותן שירותי מטבע, היה חייב מאיר נחמני בחובות זיהוי של מבקשי ומקבלי השירות ממנו, וכן בחובות דיווח לרשות המוסמכת (להלן: "הרשות לאיסור הלבנת הון"), על שירותים מסוימים שניתנים על ידו למבקשי ולמקבלי השירות ממנו, וזאת על פי הוראות חוק איסור הלבנת הון וצו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע), התשס"ב-2002, אשר הוחלף ביום 30.3.15 על ידי צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול, רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד-2014.

 

סמוך לתקופה שבין ינואר 2014 לדצמבר 2014, העביר אלכס הירש או מי מטעמו לצ'יינג' המחאות על שם חברת גולד פאר בסכום של לפחות 49,592,206 ש"ח אשר נרשמו לפקודת חברת מ.ט.ר ולפקודת חברת גלנדאואר (להלן: "ההמחאות על שם גולד פאר").

מאיר נחמני פעל לרישום ההמחאות על שם חברת גולד פאר, בכרטיסים שנפתחו בצ'יינג', על שם חברות מ.ט.ר וגלנדאואר (להלן: "החברות שנחזו להיות מקבלות השירות"), וזאת על מנת ליצור מצג שווא לפיו ההמחאות שייכות לחברות אלו, במסגרת היותן מקבלות שירות לכאורה, ואינן קשורות למקבלי השירות האמיתיים.

יחד עם פתיחת הכרטיסים, ניתנו על ידי אייזנבך (בעליה של חברת מ.ט.ר) וחיים צבי (בעליה של חברת גלנדאואר) ייפויי כוח לנאשם ולענתבי, לפעול בשמן של החברות שנחזו להיות מקבלות השירות.

לצורך יצירת מצג לפיו קוימו חובות הזיהוי והדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, חתם הנאשם בצ'יינג', לפי הנחיותיו של ענתבי ובתיאום עם מאיר נחמני, על הצהרות כוזבות ביחס להמחאות על שם חברת גולד פאר (להלן: "ההצהרות הכוזבות").

בהצהרות הכוזבות נרשם שמבקש השירות, שהיה לכאורה הנאשם, פועל לכאורה בעבור מי מהחברות שנחזו להיות מקבלות השירות. כמו כן, ועל פי הצהרות כוזבות אלו, הביא הנאשם את ההמחאות על שם גולד פאר לצ'יינג', וקיבל את תמורת ההמחאות שנפרטו, בניכוי עמלה, בכסף מזומן לידיו. אלא שבפועל, הנאשם לא הביא את ההמחאות על שם חברת גולד פאר לצ'יינג'. הנאשם גם לא קיבל לידיו את תמורת ההמחאות מחברת גולד פאר ואף החברות שנחזו להיות מקבלות השירות, לא קיבלו את תמורת ההמחאות מחברת גולד פאר. הנאשם חתם על הצהרות כוזבות בנוגע להמחאות על שם גולד פאר בסך כולל של 35,946,498 ₪.

 

5

לפיכך הורשע הנאשם בעבירה של סיוע לעשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח, לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, עבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

 

אישום שלישי - עבירות על פקודת מס הכנסה

 

בהתאם לעובדות האישום השלישי, בגין פעילותו העבריינית של הנאשם בחברות מ.ט.ר וגלנדאואר קיבל הנאשם בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שכר חודשי במזומן. למרות פעולותיו של הנאשם במסגרת שתי החברות הנ"ל, הנאשם היה רשום אצל רשויות המס כעובד של חברת גלנדאואר. כמו כן, למרות פעולותיו של הנאשם, דיווח רק על חלק קטן משכר העבודה שקיבל הנאשם מעבודתו במסגרת חברות מ.ט.ר וגלנדאואר, ולא דיווח על שכר עבודה נוסף סכום שאינו פחות מ-85,830 ₪. משכך הורשע הנאשם בשתי עבירות של מי שקיבל הכנסת עבודה ביודעו שלא נוכה ממנה מס לפי סעיף 218 לפקודת מס הכנסה.

 

הסדר הטיעון בתיק העיקרי

 

2.      ב"כ הצדדים בתיק העיקרי הגיעו להסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום כמפורט, והוסכם כי המאשימה תעתור להשית על הנאשם 40 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בגין תיק זה, וההגנה תהא חופשית בטיעוניה. כן הוסכם כי על הנאשם יוטל מאסר על תנאי לפיו הנאשם לא יעבור עבירות מסוג פשע על חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה וכן יושת עליו קנס כספי בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.

 

תמצית טיעוני ב"כ הצדדים בתיק העיקרי

 

טיעוני ב"כ המאשימה - עו"ד אסתר ששון

 

3.      ב"כ המאשימה טענה כי יש לראות בכלל מעשיו של הנאשם כאירוע אחד, אף שעסקינן במספר אישומים נפרדים במסגרתם מיוחסות לנאשם עבירות שונות, שכן מדובר במסכת אירועים אחת שהתבצעה לאורך זמן.

6

 

ב"כ המאשימה הציגה את השיקולים שנלקחו בחשבון בעת ההגעה להסדר הטיעון עם הנאשם, ובכללם: מספר העבירות וחומרתן, משך ביצוע העבירות והעובדה כי לא מדובר במעידה חד פעמית, אלא בעבירות שבוצעו בשיטתיות במשך למעלה משנה; הפגיעה באינטרסים המוגנים של כלכלת המדינה והשמירה על הקופה הציבורית, פגיעה במנגנון גביית המס ובערך השוויון בנשיאת נטל המס; חלקו של הנאשם בפרשה בה היו מעורבים גורמים נוספים וכן הודייתו של הנאשם שהביאה לחיסכון ניכר בזמן שיפוטי.

 

ב"כ המאשימה התייחסה למדיניות הענישה הנהוגה והפנתה לפסיקה ענפה. לגישת ב"כ המאשימה, מתחם העונש ההולם את שלושת האישומים נע בין 50 ל-70 חודשי מאסר בפועל, בשים לב לכך שבענייננו הורשע הנאשם גם בסיוע לעבירה על פי חוק איסור הלבנת הון, בנוסף לעבירות המס הרבות.

 

כן הפנתה המאשימה לגזרי הדין שניתנו בעניינם של המעורבים בפרשה, בשים לב לשינויים המחויבים, ובמיוחד לחלקם היחסי בפרשה והעבירות בהן הורשעו, כפי שיפורט להלן:

 

אלכס הירש הורשע בעבירות על חוק מע"מ בסך של כ-7 מיליון ₪, בעבירות על פקודת מס הכנסה בסך של כ-50 מיליון ₪ ובעבירות לפי סעיף 3א' לחוק איסור הלבנת הון בסך של כ-45 מיליון ₪, בנוסף לעבירות של קשירת קשר ורישום כוזב במסמכי תאגיד. בגין עבירות אלו ובמסגרת הסדר טיעון שאומץ על ידי בית המשפט, הושתו עליו 6 שנות מאסר בפועל, קנס בסך 500,000 ₪, מאסר על תנאי וכן חילוט כספים ונכסים בסך כמיליון ₪.

 

נידאל אלג'רושי הורשע ב-10 עבירות לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מע"מ, עבירה לפי סעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ, עבירה לפי סעיף 119 לחוק מע"מ, 2 עבירות לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה, שתי עבירות לפי סעיף 224א לפקודת מס הכנסה וכן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. בגין עבירות אלו הושת על הנאשם במסגרת הסדר טיעון עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 100,000 ₪.

המאשימה הדגישה כי העבירות בהן הורשע אלג'רושי הינן עבירות של "אחריות מנהלים" ולא של כוונה להתחמקות מתשלום מס. כן הוסיפה כי אלג'רושי לא הורשע בעבירות על חוק איסור הלבנת הון.

7

 

מאיר נחמני הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות לפי סעיף 3ב' לחוק איסור הלבנת הון בסכום של כ-49 מיליון ₪. המאשימה עתרה להשית עליו 6 חודשי מאסר ויום לריצוי בפועל וההגנה עתרה להשית עליו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. בית המשפט הטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 6 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, חילוט סך 1.7 מיליון ₪ וכן קנס בסך 40,000 ₪. יודגש כי נחמני לא עמד לדין בגין עבירות מס.

 

אשרף חמידיאן הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות על חוק מע"מ בסך של כ-10 מיליון ₪ וכן בעבירות לפי פקודת מס הכנסה בסך של כ-55 מיליון ₪. הוסכם בין הצדדים כי המאשימה תטען למאסר בפועל לתקופה של 5 שנים וההגנה תהיה חופשיה בטיעוניה לעניין תקופת המאסר, וכן הוסכם כי יושת על הנאשם מאסר מותנה וקנס בסך 151,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם 45 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים וכן את הקנס הכספי המוסכם. יוער כי חמידיאן לא הורשע בעבירות על חוק איסור הלבנת הון.

 

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם לא שימש כ"איש קש", שכן עובדות כתב האישום מלמדות על תפקידו המרכזי במערך הפצת החשבוניות הפיקטיביות. זאת ועוד, לגישתה, אף אם נקבל הנחה זו, אין בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו של הנאשם, שכן הוא היה מודע להם ועמד בחזית ביצוע העבירות כעולה מעובדות כתב האישום.

ב"כ המאשימה ציינה כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, בעבירות מס יש להעדיף את שיקולי הגמול וההרתעה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, והדגישה כי הנאשם לא הסיר את המחדלים נשוא כתב אישום זה. נוכח כל המפורט לעיל עתרה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם בגין העבירות בתיק העיקרי עונש כולל של 40 חודשי מאסר בפועל, המהווה, לטעמה, עונש ראוי שיהיה בו כדי לאזן בין האינטרס הציבורי ובין הצורך בחסכון במשאבים ובזמן ציבורי, וכן מאסר על תנאי וקנס.

 

הראיות לעונש מטעם ההגנה

 

8

4.      מטעם הנאשם העידה בתו הבכורה, גב' דקלה דינו (להלן: "דקלה"), העובדת כמרכזת חטיבה בפנימייה שיקומית בגן יבנה. לדבריה, היא בחרה לעסוק בתחום החינוך בעקבות הערכים להם חונכה כילדה. דקלה מסרה כי אביה שימש עבורה כמודל לחיקוי, ולאורך השנים תמך בהחלטתה ועודד אותה להמשיך בשליחות החינוכית. עוד הוסיפה דקלה כי הנאשם הינו אב טוב ולקח חלק פעיל בחייה. לדבריה, משפחתה שימשה כמשפחה מארחת עבור שלושה ילדים במהלך שבתות וחגים וכי הדבר הותיר בה חותם. עוד הוסיפה כי הנאשם הינו שומר חוק ואחדות המשפחה מהווה עבורו ערך עליון. דקלה מסרה כי הנאשם מתגורר כיום עם אמו הקשישה והסיעודית ומסייע לה באופן שוטף, וביקשה כי בית המשפט יתחשב בנתונים אלו בעת גזירת דינו.

 

כן הוגשו מסמכים לפיהם הנאשם שירת בצבא קבע ביחידת הבינוי של חיל האוויר, זכה להערכת מפקדיו ופרש משירות הקבע בדרגת סגן אלוף בשנת 2003.

 

טיעוני ב"כ הנאשם בתיק העיקרי - עו"ד עדי ברקאי

 

5.      ב"כ הנאשם בתיק העיקרי ציין כי הנאשם בן 62, אב לארבעה וסב לשלוש נכדות. לדבריו, יש להבחין בין חלקו של הנאשם לבין חלקם של יתר המעורבים בפרשה. לגישתו, הנאשם לא עמד בראש הפירמידה אלא שימש כשליח בלבד, ופעל לפי הנחיותיו של ענתבי, אשר ברח מהארץ. ב"כ הנאשם התייחס למעמדם של יתר המעורבים בפרשה, לרבות הירש וזוהר הברמן, אשר קיבלו לידיהם את החשבוניות הפיקטיביות וטען כי הם שגרפו לכיסם את הכספים שהתקבלו כתוצאה מביצוע העבירות. עוד הוסיף כי גורמים נוספים שפעלו במערך של ענתבי, ונזכרים בכתב האישום, כמו מלול ואליאב, לא הועמדו לדין.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם ביצע את ההוראות שקיבל מגבוה כפשוטן, ללא כל תכנון או שיקול דעת מצדו, קיבל על עבודתו שכר תקופתי בלבד ולא נטל לכיסו כל רווח שבא לעולם בגין החשבוניות הפיקטיביות. כן טען כי הנאשם לא ניחן ביכולת אישית או בידע שהיה בו כדי לקדם את ביצוע העבירות נשוא כתב האישום המתוקן.

ב"כ הנאשם טען כי אין לקבל את מתחם העונש ההולם לו טענה ב"כ המאשימה וגרס כי מתחם העונש ההולם בענייננו מתחיל במאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, והפנה לפסיקה.

 

ב"כ הנאשם ביקש כי בית המשפט יתחשב בהודייתו של הנאשם, אשר הביאה לחיסכון ניכר בזמן שיפוטי, בלקיחת האחריות המלאה על מעשיו, בגילו של הנאשם ובשירותו ארוך השנים בצבא קבע. לדבריו, לא ניתן לצפות שנאשם יסיר את המחדלים בתיק לאור חלקו בפרשה.

9

עוד טען ב"כ הנאשם כי מעשיו של הנאשם לא בוצעו לשם בצע כסף או חמדנות, אלא לנוכח קריסת העסק אותו הקים לאחר פרישתו משירות הקבע, דבר אשר גרם לו למצוקה כלכלית קשה. לדבריו, כיום הנאשם הינו חסר נכסים ומתגורר יחד עם אמו הקשישה.

ב"כ הנאשם ביקש כי בית המשפט ישית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. עוד עתר לכך שבית המשפט ימנע מלהשית על הנאשם קנס, ולחלופין, ישית עליו קנס כספי מופחת, בשל מצבו הכלכלי והעובדה כי לא גרף את פירות העבירות לכיסו. עוד הוסיף כי אינו מתנגד להטלת עונש צופה פני עתיד, שכן אין בלבו ספק שהנאשם לא ישוב ויבצע עבירות דומות בעתיד.

כתב האישום בתיק המצורף

פל"א 19394/2015, פל"א 70956/2015, פל"א 81104/2015, פל"א 96327/2015, פל"א 120093/2015, פל"א 130315/2015, פל"א 506994/2015

 

6.      על פי החלק הכללי לכתב האישום המצורף, תרופות שונות ותכשירי און, המיועדים לטיפול באין אונות, לרבות סיאליס, ויאגרה, טייגר קינג ועוד, רשומים בפנקס רשם סימני המסחר ושייכים לחברות שונות כמפורט בכתב האישום. התרופות נשוא כתב האישום יוצרו על ידי גורם שאינו ידוע למאשימה, ללא פיקוח ובקרה של משרד הבריאות או כל גורם מוסמך אחר, בקשר לחומרים מהם יוצרו התרופות, תהליכי ייצור התרופות ותהליכי ההובלה והאחסנה של התרופות ועד להנפקתן ללקוחות.

התרופות נשוא כתב האישום, לרבות אריזותיהן והמדבקות שעליהן, סומנו בסימני מסחר, שלא על ידי בעלי הסימן וללא רשותם, באופן שעלול להטעות אדם אחר. משרד הבריאות (אגף הרוקחות, היחידה למאבק בפשע פרמצבטי) אוסר על יבוא מכירה והפצה של תרופות מפרות, בטבליות לטיפול באין אונות או בתכשירי און.

 

בתקופה שאינה ידועה במדויק למאשימה, בשנים 2016-2015, רכש הנאשם ממר יוסף אבדיאם תרופות מפרות ותכשירי און, הנחזים להיות מוצרים מקוריים, בהיקף מסחרי, לצורך הפצה ושיווק המוצרים למפיצים שונים. המפיצים סיפקו בעצמם את התרופות המפרות ומוצרי האון בכל רחבי הארץ, לכל דורש. טבליות מקוריות המכילות את החומר הפעיל עלולות לסכן חיי אדם, קל וחומר טבליות מפרות ו/או תכשירי און המכילים את החומר הפעיל במינון לא אחיד, אשר טיבם, תכולתם ומרכיביהם אינם ידועים.

 

כתב האישום בתיק המצורף מורכב משבעה אישומים:

10

 

אישום ראשון- במספר מועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, במהלך התקופה הרלוונטית לכתב אישום זה, עסק הנאשם באחסנה, שיווק והפצה של תרופות מפרות ותכשירים הנחזים להיות תכשירי אין אונות, דרך אמצעי שיווק והפצה, במועדים ובכמויות שאינם ידועים במדויק למאשימה וזאת בהיקף מסחרי.

 

בתאריך 7.9.16, בחיפוש שנערך ברכבו של הנאשם, נתפסו הפריטים הבאים בהם החזיק הנאשם: קופסאות המכילות טבליות מפרות מסוג סיאליס, שהכילו 58.5 טבליות מפרות, 2 טבליות מפרות מסוג ויאגרה הארוזות באריזה כסופה, 2 קופסאות שרקאסנס סגורות ועל פני הקופסאות הכיתוב שהן מכילות כל אחת 10 כדורים, 12 קופסאות AFAMILIARIZED סגורות ועל פני הקופסאות הכיתוב שהן מכילות כל אחת 10 כדורים. קופסא אחת של AFAMILIARIZED פתוחה, המכילה 6 טבליות, קופסא אחת של שרקאסנס פתוחה, המכילה חצי טבליה, קופסת פח עם כיתוב MAXMAN ובתוכה טבליות לא מזוהות משני סוגים, באריזות כסופות, 2 בקבוקים בכל אריזה, 5 טבליות עגולות בצבע שחור ו-3 טבליות בצורת איבר מין זכרי וחצי טבלית שאינה ארוזה, 9 מנות ארוזות של ג'ל אוראלי בשם קאמאגרה, קופסת טבליות ריקה ועליה תווית עם כיתוב סיני.

 

אישום שני - בתאריך 14.1.15, בחיפוש שנערך בביתו של הנאשם, נתפסו הפריטים הבאים בהם החזיק הנאשם: מארזים ובתוכם 10 בקבוקונים עם הכיתוב טייגר קינג, בכל בקבוקון 10 כדורים. שקית חומה ובתוכה 30 בקבוקונים ובכל בקבוקון 10 כדורים. 5 מארזים שבכל אחד מהם 12 בקבוקונים ובכל בקבוקון 10 כדורים. 19 בליסטרים המכילים 3 כדורים, 12 מארזים ובכל מארז 7 חבילות ג'ל מסוג קמגרה, 60 בליסטרים המכילים 2 טבליות, כל אחת עם כיתוב סיאליס. 8 בקבוקים המכילים 30 טבליות, כל אחד עם הכיתוב סיאליס. 12 טבליות עם הכיתוב C12. 22 טבליות עם הכיתוב C20. 15 טבליות עם הכיתוב VGR. 15 טבליות בצורת מתומן. 16 כדורים שחורים, 8 כדורים בצורת לב, 53 טבליות בתוך בקבוקון הנושא את הכיתוב ויאגרה, 38 כדורים שחורים, 16 חבילות ג'ל עם הכיתוב קמגרה, 10 כדורים שחורים עגולים ו-50 טבליות עגולות בצבע צהוב.

במעשיו אלו החזיק הנאשם טובין שסומנו או יובאו לישראל בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו.

 

11

אישום שלישי - במספר מועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, במהלך תקופה של כשנה עובר ליום 15.2.15, בתדירות של שלוש פעמים בחודש, מכר הנאשם לולרי סלע, בחנות טו סקסי טבליות מפרות (סיאליס וויאגרה) וטבליות לטיפול באון (טייגר קינג ושארק).

הנאשם מכר לולרי סלע 100 טבליות ויותר, מסוגים שונים, בכל מכירה, לפי הפירוט כדלקמן: טבליות מסוג סיאליס במחיר של 4 ש"ח לטבליה. מאות טבליות לטיפול באון, טייגר קינג, במחיר של 2 ש"ח לטבליה, מאות טבליות לטיפול באון, שארק, במחיר של 2 ש"ח לטבליה.

הנאשם לא דרש כי יוצג מרשם רפואי עובר לרכישת התרופות המפרות, ומבלי שפגש תחילה את הלקוחות וקיבל מידע רפואי ביחס למצבו הבריאותי עובר להשלמת ההזמנה.

 

אישום רביעי - במספר מועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, במהלך תקופה של כשנה עובר ליום 18.3.15, בתדירות של פעם בחודשיים שלושה לערך, מכר הנאשם לדב זרבייב, באזור, 30 קופסאות של טבליות לטיפול באון טייגר קינג, המכילות כל אחת 10 טבליות, בתמורה ל-35 ש"ח עבור כל קופסא.

 

אישום חמישי - במספר מועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, במהלך התקופה הרלוונטית, מכר הנאשם למשה יניב, בחנות סקס יניב ארוטיקה, במס' הזדמנויות שונות, עובר לתאריך 3.3.15, טבליות לטיפול באון טייגר קינג, בתמורה לסכום של 30 ש"ח לבקבוקון.

 

אישום שישי- במספר מועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, במהלך התקופה הרלוונטית, מכר הנאשם למרדכי כהן צדק, בחנות אל הטבע בראשון לציון, במספר הזדמנויות שונות, עובר לתאריך 22.2.15, טבליות מפרות מסוג סיאליס במחיר של 8 ש"ח עבור טבליה וכן טבליות לטיפול באון (טייגר קינג) במחיר של 4.5 ש"ח לכדור.

 

אישום שביעי - במספר מועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, במהלך תקופה של כ-5-4 חודשים עובר ליום 23.5.15, מכר הנאשם ליורם קטן, במקום שאינו ידוע במדויק למאשימה, 5-4 קופסאות המכילות טבליות לטיפול באון (טייגר) בתמורה ל-400-300 ש"ח עבור כל קופסא.

 

בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בשלושת האישומים הראשונים בעבירות של טיפול רשלני בתרופות או בחומר רעיל, לפי סעיף 338(א)(8) לחוק העונשין וכן בהחזקת טובין מפרים לשם מסחר, לפי סעיף 60(א)(4) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב- 1972 (להלן: "פקודת סימני מסחר").

12

באישום השלישי הורשע הנאשם בנוסף בעבירה של מוכר, משכיר, מפיץ טובין לשם מסחר, לפי סעיף 60(א)(3) לפקודת סימני מסחר.

באישומים הרביעי והחמישי הורשע הנאשם בעבירות של טיפול רשלני בתרופות או בחומר רעיל, לפי סעיף 338(א)(8) לחוק העונשין. בנוסף הורשע הנאשם באישום החמישי בעבירה של הפרת הוראה של הפקודה/התקנות/הצו לפי סעיף 60 + 47ב' לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (להלן: "פקודת הרוקחים").

באישומים השישי והשביעי הורשע הנאשם בעבירות של מוכר, משכיר, מפיץ טובין לשם מסחר, לפי סעיף 60(א)(3) לפקודת סימני מסחר וכן בהפרת הוראה של הפקודה/התקנות/הצו לפי סעיף 60 + 47ב' לפקודת הרוקחים.

 

טיעוני ב"כ הצדדים בתיק המצורף

 

טיעוני ב"כ המאשימה בתיק המצורף - עו"ד עידו יוסף

 

7.      ב"כ המאשימה טען כי הנאשם רכש והפיץ מאות כדורים ותכשירים, הנחזים להיות מקוריים ומפרים את סימני המסחר, ללא אישור מטעם משרד הבריאות ומבלי שניתן מרשם רפואי עבור הנפקת הכדורים, והכל תמורת תשלום כספי. לדבריו, מעשיו של הנאשם חמורים במיוחד, שכן הנאשם לא ידע מהו מינון החומר הפעיל בכדורים אותם הפיץ או מה הם מכילים בפועל. ב"כ המאשימה טען כי מעשיו של הנאשם לא היוו מעידה חד פעמית, שכן הם בוצעו במהלך תקופה של 21 חודשים, תוך תכנון מוקדם ובאופן שיטתי.

 

ב"כ המאשימה טען כי עבירות אלו גורמות לפגיעה כפולה: במישור הראשון, בסיכון לחיי הצרכנים, כשלא ברור מה הכילו הכדורים המזויפים בפועל, ובשל כך שהם נקנו ללא בדיקה רפואית מתאימה. במישור השני, מתרחשת פגיעה בזכויות היוצרים ובפרנסת החברות בעלות הזכויות וכן בתדמית המדינה וכלכלתה. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקת בתי המשפט לפיה עבירות על הקניין הרוחני הינן קלות לביצוע וקשות לתפיסה והוגדרו כ"מכת מדינה".

13

לגישת ב"כ המאשימה, קיים אינטרס ציבורי בהשתת עונשים מכבידים על נאשמים בעבירות מסוג זה, אשר יהא בהם כדי לשקף את חומרת המעשים, ולהעביר מסר חד וברור למי אשר בעבור בצע כסף גורם לנזק כלכלי ובריאותי רחב היקף.

ב"כ המאשימה טען כי מתחם העונש ההולם את העבירות בתיק המצורף נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל, וביקש להשית על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, במצטבר לכל עונש שיוטל עליו במסגרת התיק העיקרי, בנוסף למאסר על תנאי וקנס שינוע בין 10,000 ל-15,000 ₪.

 

 

 

טיעוני ב"כ הנאשם בתיק המצורף - עו"ד משה שמיר

 

8.      ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנסיבות המקלות, כשלדבריו, במרבית האישומים הורשע הנאשם בעבירות של החזקה או מכירה בכמות שאינה בהיקף מסחרי. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם לא ביצע את העבירות תוך תכנון מוקדם או תחכום, הנאשם לא היה חלק מרשת עבריינית מתוחכמת, אלא פעל לבדו, בצורה פשוטה יחסית, ללא מערך הפצה או אתר אינטרנט ייעודי. כן הוסיף וטען כי הנאשם לא ביצע את העבירות בשל בצע כסף, אלא נוכח המצב הכלכלי הקשה בו היה שרוי באותה עת.

 

ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם את העבירות נשוא כתב האישום המצורף נע בין מאסר על תנאי ל-8 חודשי מאסר בפועל, והפנה לפסיקה. אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, ציין ב"כ הנאשם כי הנאשם קיבל אך לפני כשנה הפטר על חובותיו. עוד הוסיף כי הכנסתו היחידה של הנאשם כיום היא מכספי הפנסיה שלו, אשר מחציתם עוברים ישירות לגרושתו. ב"כ הנאשם טען כי יש להתחשב בשירות הצבאי המשמעותי של הנאשם ובהודאת הנאשם אשר הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי יקר. לבסוף עתר להשית על הנאשם בגין כלל העבירות בתיק המצורף עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, וביקש כי העונש אשר יושת על הנאשם בגין התיק המצורף יהיה חופף לעונש שיוטל על הנאשם בגין התיק העיקרי.

 

דבר הנאשם

 

14

9.      הנאשם בדברו האחרון טען כי הוא לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומתחרט עליהם. לדבריו, בעשר האחרונות עבר תקופה קשה, שכללה גירושין, פשיטת רגל וחוסר יציבות כלכלית. הנאשם טען כי הסכים להעביר לגרושתו חצי מקצבת הפנסיה החודשית שלו, כדי שלא לפגוע בילדיו אף שלדבריו הגיע לה סכום קטן יותר. עוד טען הנאשם כי המעשים נשוא כתבי האישום בוצעו על רקע מצוקה כלכלית וכי מדובר במעידה חד פעמית שלא תשוב על עצמה. הנאשם הוסיף כי הוא מצוי בשליש האחרון של חייו ומעוניין לפתוח דף חדש, הדומה לעברו המפואר וכי וויתר על זוגיות על מנת לסעוד את אמו הקשישה.

 

 

 

דיון והכרעה

 

10.    כאמור, הצדדים בתיק העיקרי הגיעו כאמור להסכמות לפיהן המאשימה תגביל את עתירתה לעונש של 40 חודשי מאסר בפועל, בנוסף הוסכם כי יוטל על הנאשם מאסר על תנאי וקנס כספי שיקבעו על פי שיקול דעתו של בית המשפט.

 

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון כאשר עסקינן בהסדר טיעון במסגרתו צוין טווח ענישה מוסכם, על בית המשפט לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם, ולאחר מכן לבחון האם יש מקום לאמץ את העונש עליו הוסכם בהסדר הטיעון, בהתחשב במתחם העונש ההולם. כן הודגש כי מקום בו המאשימה הגבילה עצמה לרף עליון וההגנה נותרה חופשיה בטיעוניה אין מדובר בהסדר טווחים (ע"פ 5301/15 פינטו נ' מדינת ישראל (5.1.16)).

 

נוכח האמור, אפנה לבחינת העונש ההולם לנאשם, בשים לב לכלל השיקולים שנקבעו על ידי המחוקק במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, התשע"ב-2012 (להלן: "תיקון 113 לחוק העונשין"), שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, אשר קבע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, לשם קביעת העונש המתאים לנאשם.

תיקון זה התווה את עיקרון ההלימה, כעיקרון המנחה את בית המשפט בבואו לגזור את דינו של נאשם, ולפיו צריך להתקיים יחס הולם בין חומרת מעשי העבירות בנסיבותיהן ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

 

15

אירוע אחד או מספר אירועים שונים?

 

11.    השאלה הראשונה הניצבת בפני בית המשפט נוכח תיקון 113 לחוק העונשין, היא כיצד יש לקבוע את מתחם העונש ההולם שעה שקיימות מספר עבירות בכתב האישום. כלומר, האם יש לראות בהן כ"אירוע אחד" או כ"מספר אירועים נפרדים".

 

סעיף 40יג לחוק העונשין, שנחקק במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, דן במצב של ריבוי עבירות, וקובע כי כאשר מדובר במספר עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע בית המשפט עונש הולם לאירוע כולו ויגזור עונש אחד לכלל העבירות שבוצעו, בעוד שאם עסקינן במספר עבירות שניתן לראותן כמספר אירועים שונים, יקבע בית המשפט מתחם עונש הולם לכל אירוע ואירוע, ולאחר מכן יגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים.

 

אשר לעבירות נשוא התיק העיקרי, בפסיקה נקבע כי כל עבירת מס מהווה אירוע העומד בפני עצמו ואין בדמיון בין הפעולות המתבצעות בכל עבירה ועבירה בכדי לגרום לפעולות נפרדות אלו כדי להפוך למקשה אחת (רע"פ 5953/08 עתמאלה נ' מדינת ישראל (22.10.08)). עם זאת, אף שעסקינן בשלושה אישומים נפרדים, הכוללים עבירות שונות אשר בוצעו לאורך זמן, יש לראותם כמסכת עבריינית אחת ולקבוע בגינם מתחם עונש אחד, בשל הקשר ההדוק בין העבירות, כפי שנקבע ב-ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14). מכתב האישום עולה דפוס פעולה דומה ושיטתי בו בוצעו העבירות כלפי רשויות החוק השונות, כחלק מתכנית עבריינית כוללת בה לקחו חלק מספר מעורבים כמפורט בעובדות כתב האישום בתיק העיקרי.

 

אשר לעבירות נשוא התיק המצורף, מדובר במספר אישומים נפרדים, שבוצעו במועדים שונים ולאורך תקופה של כשנתיים. עם זאת, האישומים קשורים זה לזה והינם חלק מאותה תכנית עבריינית אותה ביצע הנאשם, במסגרתה מכר תרופות מפרות לכל דורש. לפיכך יש לקבוע מתחם עונש אחד לכלל העבירות נשוא כתב האישום המצורף.

 

יודגש כי באי כוח הצדדים הן בתיק העיקרי והן בתיק המצורף דבקו במתווה זה, והתייחסו בטיעוניהם לעונש למתחם העונש ההולם לכלל האישומים והעבירות שבכל תיק.

 

16

הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם

 

12.    במסגרת התיק העיקרי, הורשע הנאשם בעבירות על חוק המע"מ, פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון. עבירות המס מתאפיינות בחומרה יתרה בשל הפגיעה הישירה בקופה הציבורית, הפגיעה העקיפה בכיסו של האזרח הקטן וכן הפגיעה בעקרון השוויון בנשיאת נטל המס (רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13)).

 

הערכים החברתיים עליהם נועד להגן חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה הם עקרון השוויון בנשיאת נטל המס ודיווח שומת אמת לרשויות המס, שמירה על הקופה הציבורית ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון ב-רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח (4) 381, 384 (2004) -

 

"בית משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמירקם החברתי, ופגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקת בית משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה...".

 

17

הערך החברתי עליו נועד חוק איסור הלבנת הון להגן הוא השגת הון בלתי חוקי, על ידי מניעת היכולת להעלים ולטשטש כספים או רכוש שמקורם בעבירה, תוך ניודם והעברתם ממקום למקום ואף ממדינה למדינה באמצעות המערכות הפיננסיות השונות, עירובם והטמעתם בכספים שהושגו בדרך חוקית. בית המשפט העליון עמד על חשיבות הרתעת הרבים מביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון, תוך התייחסות אליהן כעבירות עצמאיות שיש לגנותן ולהוקיען -

 

"חוק איסור הלבנת הון נחקק מתוך הכרה בדרכים הרבות והמגוונות שבהן מתבצעות עבירות של הלבנת הון. הסכנה החברתית הטמונה בעבירות אלה היא רבה וחמורה, כאשר המאבק בתופעה של הלבנת הון מהווה אמצעי למאבק בעבריינות ובפשיעה... ודוק - הגם שהעבירות הניצבות בבסיס המהלך שהוביל לחקיקתו של חוק איסור הלבנת הון הינן עבירות חמורות ביותר הקשורות במישרין להתגברותה של תופעת הפשיעה המאורגנת, כגון עבירות הקשורות לסחר בסמים, זנות, סחר בנשק, הימורים וכדומה, הרי שהרציונאל האמור חל ביחס לכל העבירות הכלולות בתוספת הראשונה לחוק, שכל אחת מהן עשויה להפיק לעבריין שביצע אותן פירות אסורים שלא ניתן להשלים עם הטמעתם במערכת הפיננסית או במערכות "כשרות" אחרות, באופן שיאפשר לעבריין את המשך ביצוען של עבירות או למצער, הנאה מפירות אלו...".

ע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל, פס' 233 לפסק דינה של כב' הש' פרוקצ'יה (12.7.10).

 

בענייננו, עסקינן בהלבנת הון ובעבירות מס בסכומים גבוהים, אשר בוצעו בשיטתיות ולאורך זמן ממושך, ומשכך פגיעת הנאשם בערכים המוגנים הייתה ממשית, משמעותית ומוחשית.

 

בהתאם לעובדות כתב האישום בתיק המצורף, הנאשם הקים רשת הפצה באמצעות האינטרנט למכירת כדורים מפרים מסוגים שונים לטיפול באין אונות, אותם הציג כמקוריים, תוך הפרת הזכויות של בעלי הסימנים הרשומים. הנאשם מכר את הכדורים המפרים ללא מרשם רפואי, ללא כל פיקוח על הליך ייצורן, ללא קבלת אישור רפואי או מרשם מלקוחותיו ותוך העמדת לקוחותיו בסיכון בריאותי. הנאשם קיבל את ההזמנות מלקוחותיו ואף דאג להספקת הכדורים ללקוחות בכוחות עצמו.

 

הערכים המוגנים שנפגעו בתיק המצורף הם הגנה על זכויותיהם של בעלי סימני המסחר הרשום, תדמיתם והמוניטין שלהם בעיני הציבור, הגנה על ציבור הצרכנים הסבור שהוא קונה מוצרים מקוריים, הגנה על בריאות ציבור הצרכנים ועל המוניטין והאינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל (רע"פ 9102/15 פאר נ' מדינת ישראל (26.1.16)).

18

 

מידת הפגיעה בערכים המוגנים בתיק המצורף הינה משמעותית, נוכח העובדה שהנאשם פעל בשיטתיות כדי להפיץ את הכדורים המפרים, מבלי לתת את הדעת לנזקים הבריאותיים העלולים להיגרם ללקוחות עקב כך שמדובר בתרופות מרשם שיש צורך בבדיקת רופא טרם נטילתן, ובגרסתן המפירה אין כל פיקוח על תכולתן. הנאשם מכר את הכדורים לכל דורש, מבלי שידע מה מצבו הרפואי והכל תוך אדישות לנזק שעלול להיגרם כתוצאה מנטילת הכדורים.

 

 

 

הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות

 

13.    אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות בתיק העיקרי יש להתחשב בכך שמדובר בעבירות שבוצעו בשיטתיות לאורך תקופה של כשנה.

 

אשר לחלקו של הנאשם בביצוע העבירות יצוין כי בהתאם לעובדות כתב האישום בתיק העיקרי, הנאשם העביר לאחרים נתונים כוזבים לשם הפקת חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, מסר לעוסקים את החשבוניות הפיקטיביות, גבה עמלות מחלק מהגורמים להם העביר חשבוניות אלו וכן חתם על הצהרות כוזבות לשם יצירת מצג שווא כלפי הרשות לאיסור הלבנת הון בעשרות מיליוני שקלים.

 

אין חולק כי הנאשם ביצע את הפעולות בהתאם להנחיות שקיבל ממעורבים נוספים בפרשה, והיו אחרים שחלקם במעל היה גדול בהרבה, כדוגמת ענתבי והירש, וכן כי הנאשם גרף לכיסו משכורת קבועה בתמורה למעשיו, וברי כי יש לתת לכך משקל הולם בקביעת מתחם העונש. יחד עם זאת, עובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי מלמדות כי פעולותיו של הנאשם בתוך המערך העברייני הכולל היו משמעותיות, זאת בשונה מהמצב העובדתי המתואר ב-ת"פ (שלום-ראשל"צ) 6791-03-10 מדינת ישראל נ' מרקוס ואח' (10.1.12), אליו הפנה ב"כ הנאשם, שכן אין עסקינן בנאשם ששימש קלדן או שליח גרידא.

 

19

הנאשם היה מעורב בפעולות שנדרשו לשם הפקת החשבוניות הפיקטיביות, היה מודע לחלקו בפרשה ולמשמעות הפעולות אותן ביצע, וללא עזרתו לא ניתן היה להשלים את ביצוע העבירות הלכה למעשה. כאן המקום להפנות להחלטת בית המשפט המחוזי ב-ת"פ (מח'-ת"א) 51807-12-15 רשות המיסים נ' לויטן (9.3.16) המתאימה גם לענייננו:

 

"המשיב היה חלק מאותם "גלגלי שיניים" שהפעילו את כל המנגנון העצום שייצר בסופו של יום את הגזלה מאוצר המדינה של למעלה מ-157 מיליון מיסים שונים. אלמלא מעשיו של המשיב לא ניתן היה להשלים את המרמות... ייתכן שהמשיב לא היה גלגל השיניים המרכזי, עדיין פעילותו נדרשת לשם הנעת המכלול".

התייחסות למעשיו של הנאשם כאל פעולות טכניות בלבד, כטענת ההגנה, מקטינה מחומרתן ויש לדחותה, במיוחד בשים לב לשיטתיות ביצוע העבירות, התמשכותן והנזק המשמעותי שהסבו לקופת המדינה, נזק אשר לא הוסר עד היום. יתר על כן, אף אם נצא מנקודת הנחה לפיה הנאשם מילא תפקיד משני בלבד בתכנית העבריינית הכוללת וביצע את ההנחיות שהוטלו עליו על ידי הוגי התכנית ותו לא, אין בכך כדי להקהות מחומרת מעשיו. לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון ב-רע"פ 4791/08 כהן נ' מדינת ישראל (9.2.09):

 

"אף אם נקבל את טענת המבקש כי היה איש קש עבור אותו רבי אשר ניהל בפועל את החברה, אין זה ברור כלל וכלל כי יש בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו. אדם המאפשר במודע כי יעשה בו שימוש כ"איש קש", היינו עומד בחזית העבירה על מנת שאליו תפנה האצבע המאשימה מה לו כי ילין על ש"תוכניתו" התגשמה?".

 

הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירות נשוא התיק העיקרי לקופת המדינה הינו משמעותי, במיוחד לנוכח היקף הכספים הגבוה בו עסקינן - חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל ל-28 מיליון ₪, שסכום המע"מ הגלום בהן הינו כ-4 מיליון ₪, עבירות על פקודת מס הכנסה בהיקף של מעל 24 מיליון ₪ וכן סיוע לעבירות הלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, הכל כמפורט בעובדות כתב האישום בתיק העיקרי.

 

20

14.    אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות בתיק המצורף יש להתחשב בתכנון שקדם לביצוע העבירות, בהפרתם של סימני המסחר השונים, בכמות הכדורים המפרים שנמכרה ובכמות הכדורים שנתפסה אצל הנאשם, בסכומי הכסף שהגיעו לידי הנאשם כתוצאה מביצוע העבירות ובאורך התקופה בה ביצע הנאשם את העבירות. אשר לחלקו של הנאשם בביצוע העבירות יצוין כי מעובדות כתב האישום המצורף עולה כי הנאשם פעל לבדו וכי העבירות בוצעו ללא תחכום מיוחד מצדו.

 

מעשיו של הנאשם במסגרת התיק המצורף היו עלולים להביא לגרום לנזק משמעותי, שכן הוא הפיץ את הכדורים המפרים לכל דורש, בשיטתיות ולאורך תקופה ארוכה, והכל מבלי לתת את הדעת לנזקים הבריאותיים הרבים אשר היו עלולים להיגרם לצורכי כדורים אלו. יודגש כי עסקינן בתרופות הנמכרות בבתי המרקחת בהתאם למרשם מתאים ולאחר בדיקת רופא קפדנית, בעוד שבדנן לא היה כל פיקוח על תכולת הכדורים המפרים אותם מכר הנאשם.

 

נראה כי הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את כלל העבירות, הן בתיק העיקרי והן בתיק המצורף, נעוצות ברצונו לגריפת רווח כספי קל ומהיר.

באי כוח הנאשם טענו כי העבירות נשוא שני כתבי האישום שלפניי בוצעו נוכח מצבו הכלכלי הבעייתי של הנאשם באותה עת, לאחר קריסת העסק שניהל עם פרישתו משירות צבאי, אשר הוביל להליך פשיטת רגל ולקבלת צו הפטר לפני כשנה, אך לא הוצגו לפניי כל מסמכים התומכים בטענתם.

בהקשר זה יוער כי טענת באי כוח הנאשם מעלה את השאלה האם העבירות נשוא שני כתבי האישום בוצעו עת היה הנאשם מצוי בהליכי פשיטת רגל.

 

לא נפגמה יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה או להימנע מעשיית המעשים בהם הורשע בתיק העיקרי ובתיק שצורף.

 

מדיניות הענישה הנהוגה

 

21

15.    עיון בפסיקת בתי המשפט מלמד כי קשה לאתר פסקי דין דומים לענייננו העוסקים הן בעבירות על חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח והן בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, והכל בשים לב לנסיבות המיוחדות בתיק זה, במיוחד נוכח חלקו של הנאשם במסגרת המערך העברייני כמפורט בהרחבה לעיל. בשל האמור, מצאתי לנכון להתייחס לפסיקה בתיקים העוסקים בעבירות על חוק מע"מ בהיקפים של מיליוני שקלים, ממנה ניתן להשליך לענייננו, בשינויים המחויבים, בדומה לפסיקה אליה הפנו ב"כ הצדדים בתיק העיקרי במסגרת טיעוניהם לעונש.

יצוין בחינת מדיניות הענישה בתיקים אלו מעלה כי, ככלל, הוטלו בהם עונשי מאסר ממושכים מאחורי סורג ובריח:

 

רע"פ 1342/17 ח'ורי נ' מדינת ישראל (13.2.17) - הנאשם הורשע בעבירות על חוק מע"מ בגין ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך, בעבירות של מסירת דו"ח הכולל ידיעה כוזבת וכן בעבירה של סירוב או הימנעות ממסירת ידיעה או מסמך בסכום כולל של כשני מיליון ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם, שהיה מנהלה הפעיל של החברה, 22 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי וקנס כספי בסך 120,000 ₪. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי וכן בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחו.

 

רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.3.14) - הנאשם הורשע בעבירות רבות על חוק מע"מ, בכך שהוציא 291 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ-32 מיליון ₪, באמצעות הקמת חברה בלתי פעילה. סכום המס הכולל שהיה גלום בחשבוניות הפיקטיביות עמד על כ-4.5 מיליון ₪. נקבע כי הנאשם לא היה הוגה התכנית העבריינית, ביצע את העבירות על פי הוראותיו של אדם אחר, חלקו היה פחות מחלקם של הנאשמים המרכזיים בפרשה, אך הוא לא שימש כ"איש קש "בלבד, אלא היה מעורב בפעילות העבריינית לאורך תקופה ממושכת. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל וכן מאסרים על תנאי, קנס כספי והתחייבות. ערעור מטעם המדינה על קולת העונש התקבל על ידי בית המשפט המחוזי, ועונשו של הנאשם הוחמר והועמד על 30 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון נדחתה.

 

22

רע"פ 10170/08 עיסא נ' מדינת ישראל (2.3.09) - הנאשם הורשע ב-22 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות ובעבירה של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, בסכום כולל של מעל ל- 21 מיליון ₪, כאשר סכום המס הנובע מהן הוא מעל 3 מיליון ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם 4 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 250,000 ₪. בערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט המחוזי הופחת הקנס לסכום של 150,000 ₪ ויתר רכיבי הענישה נותרו על כנם. בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון נדחתה.

 

עפ"ג (מח'-מרכז) 39990-02-15 מודן נ' מדינת ישראל (12.5.15) - הנאשם הורשע בביצוע עבירות של ניהול פנקסי חשבוניות פיקטיביות על פי חוק מע"מ וניכוי מס תשומות שלא כדין. סכום החשבוניות הסתכם בכ-8 מיליון ₪ וסכום המס שנוכה בגינן הסתכם בכ- 1.4 מיליון ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם 21 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח וענישה נלווית של מאסר על תנאי וקנס בסך 100,000 ₪. ערעור מטעם המדינה על קולת העונש התקבל, ועונשו של המערער הוחמר והועמד על 30 חודשי מאסר בפועל ויתר רכיבי הענישה הנלווים נותרו על כנם.

 

עפ"ג (מח'-מרכז) 51012-06-13 צרפתי נ' מדינת ישראל (8.9.14) - הנאשם הורשע בעבירות של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות ובכך שהשתמש במרמה או בתחבולה או שהרשה לאחר להשתמש בהן או עשה מעשה אחר במטרה להתחמק מתשלום מס. סכום החשבוניות הסתכם בכ-3 מיליון ₪, כשסכום המס הנובע מהן הוא כ-490 אלף ₪. כן הורשע הנאשם בכך שהוציא חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כשני מיליון ₪, ולא הגיש חמישה דוחות מע"מ. בית המשפט השלום השית על הנאשם 40 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי וקנס בסך 300,000 ₪. בית המשפט המחוזי אישר את מתחם העונש שנקבע על ידי בית משפט השלום שהעמידו על תקופה שבין שנתיים לחמש שנות מאסר בפועל ואת העונש שהושת על הנאשם, בציינו כי מדובר בעונש ראוי לאור נסיבות ביצוע העבירות ומיקומו של המערער בתוך מתחם העונש, ודחה את ערעור הנאשם.

 

יצוין כי ב"כ המאשימה בתיק העיקרי לא הציגה פסיקה התומכת במתחם לו עתרה (בין 50 ל-70 חודשי מאסר בפועל), ובהתאם לפסיקה שהוצגה על ידה העונש המקסימלי שהוטל היה של 4 שנות מאסר בלבד (רע"פ 10170/08 עיסא לעיל). אף אם נצא מנקודת הנחה כי יש מקום להחמיר עם הנאשם בדנן שעה שהורשע גם בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, סבורני כי אין מקום לאמץ את מתחם העונש לו עתרה ב"כ המאשימה בתיק העיקרי, בשל מיקומו של הנאשם בתוך המערך העברייני, בשים לב לטיב העבירות בהן הורשע הנאשם ולעונשים שהושתו על יתר המעורבים בפרשה, כמפורט בהרחבה לעיל.

 

23

אשר לפסיקה אליה הפנה ב"כ הנאשם בתיק העיקרי, אציין כי לא ניתן ללמוד ממנה באשר למתחם העונש ההולם בענייננו, נוכח השוני המשמעותי בהיקפי ביצוע העבירות, היקף הנזק שנגרם לקופה הציבורית וכן בשל נסיבות משמעותיות שאינן רלוונטיות לתיק שלפניי.

כך לדוגמה ב-ת"פ (שלום-ראשל"צ) 4592/07 מדינת ישראל נ' טו.בי.פור.יו.קורפריישן בע"מ (9.12.14) הורשע הנאשם בעבירות שונות על חוק מע"מ, הכוללות פעולה במטרה להביא אדם אחר להתחמק או להשתמט מתשלום מס, מסירה כוזבת, ניכוי מס תשומות ללא מסמך, שימוש במרמה או בתחבולה או הרשאה לאחר להשתמש. באישום הראשון עמד סכום החשבוניות על סך של 1,837,271 ₪, כשסכום המס הנובע מהן הסתכם בסך של 279,533 ₪, והאישום השני עניינו ניכוי מס תשומות שלא כדין בסכום של 697,893 ₪.

השיהוי המשמעותי בתיק זה בין מועד ביצוע העבירות (2003) ועד למתן גזר הדין (2014), אשר חלקו הארי נגרם שלא בעטיו של הנאשם, היווה שיקול נכבד בשיקולי המשפט להשית על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר בלבד שירוצו בדרך של עבודות שירות. זאת בעוד שבענייננו עסקינן בעבירות על חוק מע"מ בהיקפים כספיים גדולים באופן משמעותי, בנוסף לעבירות על פקודת מס הכנסה וכן על חוק איסור הלבנת הון. זאת ועוד, בדנן לא נטען כי אירע שיהוי.

 

ב-ע"פ (מח'-ת"א) 4832-10-13 נפתלי נ' מדינת ישראל (17.2.14) הורשע הנאשם בעבירות על פקודת מס הכנסה של אי דיווח על רווחי החברה שבבעלותו בסכום של כחמישה מיליון ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-24 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, מאסרים על תנאי וקנס כספי. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי התקבל ונקבע כי בשל שיהוי ניכר מצד המאשימה בין המועד בו התגלו העבירות לרשויות המס (2005) לבין מועד הגשת כתב האישום (2012), העדר ממצא מדויק בשאלת גובה החוב ומחלת הסרטן בה חלה הנאשם בעת ביצוע העבירות, יש להעמיד את עונשו בתחתית מתחם העונש ההולם. זאת בעוד שבתיק דנן הנאשם הורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה בהיקף גדול בהרבה של עשרות מיליוני שקלים, בנוסף לעבירות לפי חוק מע"מ ולפי חוק איסור הלבנת הון. זאת ועוד, וכפי שציינתי לעיל, בדנן לא הועלתה כל טענת שיהוי או מצב רפואי חריג.

 

מתחמי הענישה

 

24

16.    נוכח הפסיקה המפורטת לעיל, בהתחשב בכלל הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, בדגש על חלקו של הנאשם במערך העברייני כמפורט בהרחבה לעיל, ובשים לב לפסיקה בעניינם של יתר המעורבים בפרשה, סבורני כי מתחם הענישה ההולם את העבירות נשוא התיק העיקרי נע בין 24 חודשי מאסר לבין 44 חודשי מאסר בפועל וכן ענישה נלווית.

 

אשר למתחם הענישה ההולם בתיק המצורף אציין כי לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הרלוונטיים, ובייחוד לנוכח שילובן והצטברותן של העבירות אותן ביצע הנאשם בשיטתיות ולאורך זמן, מתחם העונש לו עתרה המאשימה בתיק זה הינו צר יתר על המידה, במיוחד בשים לב לרף העליון שהתבקש, ראו והשוו: עפ"ג (מח'-מרכז) 109-05-16 בנימין נ' מדינת ישראל (8.11.16) וכן ת"פ (שלום-קרית גת) 14538-01-13 מדינת ישראל נ' פפיאשוילי (9.6.14).

 

מסקנה זו מתחזקת נוכח הפסיקה אליה הפנו ב"כ הצדדים בתיק המצורף, אשר במרביתה רף הענישה העליון היה גבוה יותר. כן יצוין כי במרבית פסקי הדין אליהם הפנה ב"כ הנאשם בתיק המצורף, העונש שהושת על הנאשם היה ברף התחתון של מתחם הענישה בשל נסיבות שאינן מתקיימות בענייננו, כדוגמת שיהוי ניכר אשר לא נגרם בשל מעשיו של הנאשם (ת"פ (שלום-ת"א) 1003-07-11 מדינת ישראל נ' פטלביץ (12.9.13)) או לנוכח קיומו של הסדר טיעון עונשי בין הצדדים (ת"פ (שלום-ראשל"צ) 45997-09-16 מדינת ישראל נ' עמר (15.2.17)).

אשר ל-ת"פ (שלום-רמלה) 58975-01-14 מדינת ישראל נ' פאר ואח' (6.7.15) אציין כי אכן בבית משפט השלום הוטל על הנאשם מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, אולם ערעור המאשימה על קולת העונש התקבל ועונשו של הנאשם הועמד על 10 חודשי מאסר בפועל (עפ"ג (מח'-מרכז) 3933-09-15 מדינת ישראל נ' פאר (7.12.15)). בקשת רשות ערעור שהוגשה מטעמו של הנאשם לבית המשפט העליון נדחתה (רע"פ 9102/15 פאר נ' מדינת ישראל (26.1.16)).

 

נוכח האמור, סבורני כי יש מקום לקבוע מתחם רחב יותר ההולם את הפסיקה הנוהגת במקרים דומים, ולהעמיד את מתחם העונש ההולם בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

עם זאת, ולנוכח הכלל כי בית המשפט לא ישים עצמו כקטגור במקום המאשימה, לא אשית על הנאשם עונש חמור מזה לו עתרה המאשימה.

 

לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות לסטייה ממתחם הענישה לחומרא מטעמי הגנה על שלום הציבור או לקולא מטעמי שיקום, לפיכך יש לגזור את דינו של הנאשם בתוך מתחם הענישה.

25

 

הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

 

17.    אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות יצוין כי הנאשם בן 62, מתגורר עם אמו הקשישה וסועד אותה, שירת בשירות קבע ארוך שנים בצבא, ואין חולק כי העונש שיושת עליו במסגרת שני התיקים שבכותרת צפוי לפגוע בו ובמשפחתו, בשים לב לעדותה של בתו ולדברי הנאשם עצמו.

 

כן יש להתחשב לקולא בלקיחת האחריות של הנאשם על מעשיו בשני התיקים, בהודאת הנאשם אשר הביאה לחיסכון ניכר בזמן שיפוטי יקר, ובעובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי קודם ולא ריצה מעודו עונש מאסר.

עם זאת, יצוין כי במועד בו הנאשם נעצר בגין התיק העיקרי, 14.1.15, נערך גם חיפוש בביתו, ונמצאו שם כדורים מפרים כמפורט באישום השני בתיק המצורף. הנאשם לא הורתע, לא חדל מביצוע העבירות בתיק המצורף, וכתשעה חודשים לאחר מכן, נמצאו ברכבו כדורים מפרים נוספים נשוא האישום הראשון בתיק המצורף.

 

בהתאם לקביעת הפסיקה, בעבירות כלכליות, כדוגמת העבירות בהן הורשע הנאשם במסגרת התיק העיקרי, מתבטאת החרטה האמיתית של הנאשם בהסרת המחדלים (רע"פ 3572/15 אלימלך נ' מדינת ישראל (18.5.16)). בדנן לא עשה הנאשם מאמץ לתיקון תוצאות העבירות נשוא התיק העיקרי, שכן המחדלים נשוא כתב האישום בתיק העיקרי לא הוסרו, ויש לזקוף זאת לחובתו. עם זאת, ובשים לב לחלקו של הנאשם בפרשה, ברי כי לא ניתן להשית את אי הסרת המחדלים הכספיים על כתפיו בלבד, ומשכך לא אתן לשיקול זה משקל רב לחומרא.

 

אני ערה לפסיקת בתי המשפט בעניינם של חלק מהמעורבים בפרשה נשוא כתב האישום בתיק העיקרי, כמפורט בהרחבה בטיעוני המאשימה לעיל, אולם יש להבחין בין הענישה שהושתה עליהם לעניינו, שעה שחלקם הורשעו בביצוען של עבירות חמורות יותר מהעבירות שיוחסו לנאשם ואף לקחו חלק פעיל ומשמעותי יותר בתפעול מעשי המרמה והלבנת ההון (כדוגמת הירש שעניינו הסתיים באימוץ הסדר טיעון שכלל 6 שנות מאסר), בעוד שחלקם של אחרים היה קטן מחלקו של הנאשם ובא לידי ביטוי בביצוע עבירות מס בלבד (כדוגמת אלג'רושי).

26

בהקשר זה יודגש כי עקרון אחידות הענישה יודגש אינו חזות הכל, ובהתאם להוראות החוק והפסיקה, יש להתחשב בו בשים לב ליתר השיקולים, לרבות חלקו של הנאשם בפרשה ונסיבותיו האישיות.

לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון ב-ע"פ 4761/15 ג'ורבאן נ' מדינת ישראל (23.11.15) שם נקבע כי:

 

"לצד חשיבותו של עקרון אחדות הענישה, הלכה היא כי עקרון זה הוא שיקול אחד במכלול השיקולים שיש לאזנם במטרה להגשים את תכלית הענישה... עקרון אחדות הענישה אינו מחייב את בית המשפט לגזור עונשים לפי שוויון אריתמטי, מקום שנסיבות ושיקולים נוספים מטים את הכף לעבר הבחנה בין עונשם של מקרים דומים זה לזה...".

 

פסיקת בית המשפט חזרה והדגישה כי בעבירות המס יש ליתן משקל מכריע לאינטרס הציבורי ולהעדיפו על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם. כן הודגש כי מצבו הכלכלי של נאשם ועברו הפלילי הנקי אינם מצדיקים הקלה בעונש, שכן במרבית המקרים עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים אשר ביצעו את העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה (ראו לדוגמה: רע"פ 1717/14 ליזרוביץ וכן עפ"ג (מח'-מרכז) 51012-06-13 צרפתי הנזכרים לעיל וההפניות שם).

 

נוכח השוני במהות העבירות בהן הורשע הנאשם בשני התיקים והעובדה כי העבירות לא בוצעו במסגרת אותה תכנית עבריינית, לא מצאתי לנכון לחפוף את תקופת המאסר שתושת על הנאשם בתיק העיקרי לתקופת המאסר שתושת עליו בתיק המצורף.

 

אשר לקנס - העבירות בהן הורשע הנאשם הן בתיק העיקרי והן בתיק המצורף הינן עבירות כלכליות מובהקות בעטיין הרוויח הנאשם סכומי כסף משמעותיים לאורך זמן. בהתאם לפסיקה, במקרים אלו על בית המשפט להשית על הנאשם קנס מוחשי ומרתיע. לעניין זה יפים דבריה של כב' הש' נאור (כתוארה דאז) ב-ע"פ 7972/11 יעקב נ' מדינת ישראל (1.11.12):

 

"...על עבירות שיש עמן רווח כספי ראוי בדרך כלל להטיל קנס שלמצער יוציא את בלעו של העבריין מפיו ויהפוך את העבירה ללא משתלמת. כך נעשה במקרה זה וכך ראוי שיעשה".

 

27

עם זאת, המחוקק קבע כי על בית המשפט להתחשב, לצד נסיבות ביצוע העבירה, במצבו הכלכלי של הנאשם. הנאשם טען כי ביצע את העבירות בהן הורשע על רקע משבר כלכלי בו היה מצוי באותה עת, וכי גם כיום מצבו הכלכלי אינו שפיר במיוחד, שכן מחצית מכספי קצבת הפנסיה שלו מועברים לגרושתו. בהקשר זה, כפי שצוין לעיל, הנאשם לא הגיש כל מסמכים שיש בהם כדי ללמד על מצבו הכלכלי בעת ביצוע העבירות או נכון למועד זה.

 

 

סוף דבר

 

18.    נוכח כל האמור לעיל, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

 

בגין התיק העיקרי -

 

א. מאסר בן 28 חודשים.

 

ב. 8 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירה מסוג פשע על פקודת מס הכנסה או על חוק מע"מ, לרבות ניסיון או סיוע לעבור עבירה מעבירות אלו.

 

ד. קנס בסך 80,000 ₪ או 150 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-16 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.1.18 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

לא ישולם תשלום מתשלומי הקנס במועדו או במלואו, יעמוד מלוא הקנס או יתרתו לפירעון מלא לאלתר.

 

בגין התיק המצורף -

 

א.   מאסר בן 8 חודשים.

 

28

                 הנאשם ירצה את עונש המאסר שהושת עליו בתיק המצורף במצטבר לעונש המאסר שהושת עליו במסגרת התיק העיקרי, כך שסך הכל ירצה הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 14.1.15 ועד ליום 29.1.15 ומיום 7.9.16 עד 13.9.16.

 

ב.    6 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק המצורף, לרבות ניסיון או סיוע לעבור עבירה מעבירות אלו.

 

ג.    קנס בסך של 10,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו.

 

הקנס ישולם ב-2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון עד ליום 1.6.19 והשני עד ליום 1.7.19.

לא ישולם תשלום מתשלומי הקנס במועדו או במלואו, יעמוד מלוא הקנס או יתרתו לפירעון מלא לאלתר.

 

טיפול במוצגים יעשה בהתאם להוראות החוק והפסיקה.

הכדורים המפרים ואריזות הכדורים יושמדו.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 45 ימים.

 

 

ניתן והודע היום י"ז כסלו תשע"ח, 05/12/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

29

 

לבקשת ב"כ הנאשם ובהסכמת ב"כ המאשימה, תשלום הקנס בסך 80,000 ש"ח ישולם ב-25 תשלומים חודשיים שווים ורצופים.

לבקשת ב"כ הנאשם, ועל מנת לאפשר לנאשם התארגנות טרם מאסרו, אני מעכבת את ריצוי המאסר בפועל עד יום 4/2/2018. על הנאשם להתייצב במועד זה בבית מעצר הדרים עד השעה 10:00 או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהותן.

על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787336, 08-9787377.

 

ב"כ המאשימה עותרת להפקדת ערבויות להבטחת התייצבות הנאשם לריצוי מאסרו, לרבות הפקדה כספית משמעותית, ערבות עצמית, ערבות צד ג' וצו עיכוב יציאה מן הארץ.

 

ב"כ הנאשם עותר להסתפק בהפקדה של ערבות עצמית וערבות צד ג' של בתו של הנאשם וכן הפקדת דרכון, ואינו מתנגד לצו עיכוב יציאה מן הארץ, אך טוען כי הפקדה כספית שיכול הנאשם להפקיד מסתכמת בסכום של כ-2,000 ש"ח בלבד.

 

ב"כ הנאשם טוען כי הנאשם התייצב לכל הדיונים, לרבות לשימוע גזר הדין, ומדובר באדם מבוגר, ולכן אין חשש להימלטות מאימת הדין.

 

אף אם אני מקבלת את העובדה שהנאשם התייצב למשפטו, אני סבורה כי משניתן גזר דין הכולל בחובו מאסר לא קצר, יש צורך בערבויות הולמות להבטחת התייצבות הנאשם לריצוי מאסרו.

 

לפיכך, אני קובעת כי עיכוב ריצוי המאסר יהיה בכפוף להפקדת הערבויות הבאות:

 

הפקדה כספית בסך 10,000 ₪, ערבות עצמית בסך 30,000 ₪, ערבות צד ג' של בתו של הנאשם-דקלה דינו, ת.ז 040567992 בסך 30,000 ש"ח, וכן הפקדת דרכון.

 

 

 

 

 

 

ניתנת אורכה להפקדת סכום המזומן עד ליום 10/12/2017 בשעה 12:00.

 

ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ למשך שנה.

 

המזכירות תשלח עותק ההחלטה למשטרת הגבולות.

 

 

 

ניתנה והודעה היום י"ז כסלו תשע"ח, 05/12/2017 במעמד הנוכחים.