לפניי בקשה לביטול כתב האישום המבוססת על טענות מקדמיות, ולצידה בקשה לביטול יתרת התנאים שנקבעו לשחרור רכב אשר עודם בתוקף.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הסעת שלושה תושבים זרים או יותר. על פי עובדות כתב האישום, ביום 26/12/21 הסיע הנאשם באוטובוס המצוי בבעלותו (להלן- "הרכב") 23 תושבי אזור יהודה ושומרון ללא אישור כדין.

השתלשלות העניינים:

ביום האירוע נשוא כתב האישום, עוכב הנאשם לחקירה, ובמעמד זה נתפס הרכב ע"י היחידה החוקרת.

ביום 30/12/21 בית משפט השלום בפתח תקווה נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה הרכב ישוחרר בתנאים, לרבות הפקדת פיקדון בסך של 4000 ₪. ביום 23/11/22 ניתנה החלטת בית משפט נוספת, לפיה נתקבלה בקשת ב"כ הנאשם להחזרת הפיקדון לנאשם, אך יחד עם זאת תוקף התנאים לאיסור הדיספוזיציה ברכב הוארך לתקופה של 30 יום בלבד לצורך הגשת כתב אישום, כאשר נקבע שבמידה ולא יוגש כתב אישום בתקופה זו, יבוטלו התנאים.

ביום 17/11/22 ב"כ הנאשם פנתה למשיבה, באמצעות פקס, בבקשה לקיים שימוע ולצלם את חומר החקירה. באותו המועד המאשימה שלחה לב"כ הנאשם התייחסות לפנייה בה נכתב: " ... באפשרותך להגיע לצלם את עיקרי חומר החקירה לצורך מימוש זכות השימוע...", ופורטו הזמנים שבהם ניתן להגיע לצלם את החומר. בבקשה הנוכחית של ב"כ הנאשם לא מצויין כי התייחסות זו התקבלה על ידה.

ביום 24/11/22 פנתה ב"כ הנאשם למאשימה פעם נוספת באמצעות הפקס, וחזרה על בקשתה לקיים שימוע, כאשר לטענתה היא וידאה את קבלת הפקס עם מזכירות המאשימה. לטענת ב"כ המאשימה ההודעה לא התקבלה אצלה בזמן אמת, ועל קיומה למדה רק מהבקשה הנוכחית.

ביום 15/12/22 הוגש כתב האישום נגד הנאשם.

דיון והכרעה:

לטענת ב"כ הנאשם ההתנהלות השיטתית של המאשימה, רומסת פעם אחרי פעם את זכויות הנאשם להליך הוגן- תחילה בפגיעה בקניינו של הנאשם בחוסר סמכות חוקית זמן רב לאחר שפקעו 180 הימים קבועים בחוק, המשכה בשלילת זכותו היסודית של הנאשם לקיים שימוע, והגשת כתב האישום במחטף במטרה "להכשיר" המשך קיומם של התנאים המגבילים על הרכב. על כן, יש לעמדתה להורות על ביטול כתב האישום מחמת פגם או פסול שנפל בו, ומחמת הגנה מן הצדק.

בכל הכבוד, אין בידי לקבל עמדה זו.

אין מחלוקת בין הצדדים כי המאשימה קיימה את חובת היידוע בדבר זכות השימוע כאמור בסעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי. הטענה היא כי מהנאשם נמנעה זכות השימוע בפועל, על אף שהוא פנה אל המאשימה בבקשה לקיים שימוע.

דא עקא, שמקריאת טיעוני ב"כ הצדדים ניתן להיווכח כי המאשימה לא מנעה מהנאשם בכוונת מכוון זכות זו, אלא התייחסה באופן רציני וענייני לזכותו זו, אך מחמת תקלת אנוש או כשל טכני, לא ברור אצל מי מב"כ הצדדים, התייחסות זו לא הגיעה לעיני ב"כ הנאשם. באופן משלים, התזכורת ששלחה ב"כ הנאשם בעניין השימוע אמנם התקבלה באופן טכני אצל המאשימה, אך לא הגיעה לעיניו של מי מנציגיה שיוכל לבחון אותה ולפעול בהתאם לה.

הנה כי כן, אין המדובר במקרה שבו באופן מכוון הפרה המאשימה את זכות השימוע, אלא בכך שזכות זו לא מומשה עקב פגם טכני מזכירותי, שלפחות חלקו רובץ לפתחה של המאשימה. פגם מהסוג של אי קיום שימוע שנתבקש, או אי יידוע בדבר הזכות לבקש שימוע, איננו פגם שעל פי הפסיקה יש בו בכדי לרדת לשורשו של עיקר באופן שיביא לביטול כתב אישום, אלא שיש לאזן את עוצמת הפגם עם חומרת כתב האישום.

בענייננו, לצד העובדה שהפגם שנפל בהתנהלות המאשימה הינו בעוצמה נמוכה בהיותו טכני, הרי שמדובר בכתב האישום חמור יחסית, נוכח העובדה שמיוחסת לנאשם הסעה של מספר רב מאד של שוהים בלתי חוקיים, 23 במספר. האיזון במקרה שכזה לא יכול להביא לצעד חריף של ביטול כתב האישום, אלא שניתן לרפא את הפגם באמצעי מתון ומידתי יותר של עריכת שימוע בעוד כתב האישום עומד על תילו.

לפיכך, תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה ע"י ב"כ הצדדים, המאשימה תזמן את הנאשם, באמצעות ב"כ הנאשם, לשימוע, שאותו תערוך המאשימה בלב פתוח ובנפש חפצה.

באשר לטענה לביטול התנאים העדכניים לשחרור הרכב, הרי שלא ברור כיצד זו באה לעולם לאחר שהמאשימה פעלה בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 23/11/22. העובדה שבזמנו התנאים נותרו על כנם במשך למעלה מ-180 יום ללא הגשת כתב אישום היוותה את נקודת המוצא לאותה החלטה, ועל כן כבר קיבלה ביטוי בכך שהפיקדון שהופקד כנגד שחרור הרכב הוחזר לנאשם, אך ללא ביטול התנאים העדכניים.

סוף דבר:

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית על שני חלקיה.

התיק נקבע להקראה ליום 15/10/23 שעה 12:30. ב"כ הנאשם תודיע לנאשם על מועד הדיון וחובת התייצבותו. עם זאת, ככל שהמאשימה תחליט לבטל את כתב האישום לאחר השימוע בדיעבד, תוגש הודעה מתאימה והדיון יבוטל.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"ג, 03 יולי 2023, בהעדר הצדדים.