1

ב"כ המאשימה: עו"ד עמיחי רווה

ב"כ הנאשם: עו"ד זוהר משה

רקע

1.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

א.    איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "החוק").

ב.     תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק.

2.                  על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן הנאשם והמתלוננת ניהלו בעבר קשר רומנטי שבעטיו היתה המתלוננת בחודש הרביעי להריונה. בתאריך 14.5.12 לאחר שהמתלוננת הודיעה לנאשם כי היא מבקשת להפסיק את הריונה, איים הנאשם על המתלוננת באומרו: "אם תהרגי לי את הילד אני אהרוג את א', הבן שלך". בהמשך, משביקש הנאשם לקבל מהמתלוננת הזדמנות נוספת לחזור לחיקה והיא סירבה, איים הנאשם על המתלוננת באומרו "את גמורה". בהמשך תקף הנאשם את המתלוננת בכך ששלף מפתח מכיסו וחבט באוזנה של המתלוננת. כתוצאה מכך נגרמה למתלוננת שריטה מדממת באוזנה השמאלית.

2

3.                  הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן. אולם, הנאשם לא הגיע לפגישות אליהן הוזמן על ידי שירות המבחן, וזאת על אף שניתנו לו מספר הזדמנויות לעשות כן. על כן, לא הוגש תסקיר בעניינו.

ראיות לעונש

4.                  העידה המתלוננת וסיפרה כי יחסיה עם הנאשם כיום הינם תקינים. לה ולנאשם ילד משותף כבן שנתיים, הנאשם משלם מזונות, מתראה עם הילד והיחסים ביניהם טובים. אמרה כי היא סבורה כי עדיף שהנאשם יהיה עם בנם ולא במאסר.

טיעוני הצדדים

5.                  לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד יעקב שטרנברג, הנאשם יליד 1984, בעל רישום פלילי מכביד הכולל עבירות רכוש, אלימות ועוד. הנאשם ריצה בעברו מאסרים אולם לא היה בכך כדי להרתיעו. המדובר בעבירות חמורות, עבירת האיומים הינה ברף הגבוה והתקיפה היא תקיפה שגרמה לחבלה של ממש. יש פגיעה משמעותית בערכים המגונים של שלוות נפשה ושלמות גופה של המתלוננת. אמנם הנאשם הורשע בסעיף 380 לחוק, אולם נסיבות המקרה דומות מאוד לעבירה של תקיפת בת זוג, ועל כן מתחם העונש ההולם הינו מתחיל ממספר חודשי מאסר ועד ל- 18 חודשי מאסר. ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם ברף הגבוה של המתחם נוכח הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ועברו הפלילי המכביד של הנאשם לצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

6.                  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד זוהר משה, מדובר בכתב אישום ממאי 2012. הרשעתו האחרונה של הנאשם הינה מ - 2009 בגין תיק מ - 2004. יתרה מכך, מרבית העבר הפלילי של הנאשם אינו ממין העניין. כתב האישום הוגש בעבירה לפי סעיף 380 ולא ניתן לטעון היום כי מדובר בעבירה לפי סעיף 382. מדובר באירוע נקודתי, הדברים נאמרו מתוך כעס בלהט הוויכוח מתוך מצוקה. מאז חזר הנאשם לתפקד באופן תקין, כיום נשוי לאישה אחרת, ממנה יש לו ילד בן 8 חודשים והיא נמצאת כרגע בחודש רביעי להריונה. המתלוננת העידה ומסרה כי יחסיהם היום תקינים. אין כל אינטרס לציבור בשליחתו למאסר. לאור הזמן שחלף ולאור העובדה שהחבלה שנגרמה היתה שריטה בלבד, המתלוננת לא נזקקה לטיפול רפואי ואף לא הוצגה תעודה רפואית. על כן עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש מאסר על תנאי ולחלופין עונש שירוצה בעבודות שירות.

7.                  הנאשם ביקש לנצל את המעמד והתנצל בפני המתלוננת וכן הביע חרטה על מעשיו.

דיון

8.                  כתב האישום בתיק דנן מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

3

קביעת מתחם העונש ההולם

9.                  קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

10.              במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו הינם בטחונו, שלמות גופו ושלוות נפשו של אדם.

11.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה פגיעה משמעותית בכל הנוגע לעבירת האיומים באשר איים הנאשם על המתלוננת כי אם תעבור הפלה הוא יהרוג את בנה. באשר לעבירת התקיפה הגורמת חבלה הפגיעה הינה ברף הבינוני באשר גרם הנאשם לשריטה באוזנה של המתלוננת באמצעות הטחת צרור המפתחות באוזנה.

12.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים של תקיפה הגורמת חבלה ואיומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.      בע"פ (מח' נצ') 47731-04-14 שתיוי נ' מדינת ישראל (18.6.2014) הורשע הנאשם על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תקיפה סתם ואיומים. נקבע מתחם ענישה שבין חודשיים מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין 8 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, הוטלו 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסרים מותנים, פיצוי והתחייבות. ערעורו של הנאשם נדחה.

ב.       בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 1079-04-14 יטזב נ' מדינת ישראל (17.6.2014) הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות בעבירות של תקיפה סתם ואיומים. נקבע מתחם ענישה הולם שבין מאסר מותנה לבין 8 חודשי מאסר בפועלועל הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה בן 6 חודשים לריצוי באופן חופף בחלקו, כך שעל הנאשם לרצות 9 חודשי מאסר, מאסר מותנה, קנס ופיצוי. ערעור הנאשם נדחה.

ג.         בע"פ (מח' חי') 33776-01-13 שמאמי נ' מדינת ישראל (10.7.13) התקבל ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. הנאשם הכה את המתלונן בראשו באמצעות ראשו של הנאשם. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חבלות בפניו. ערכאת הערעור שינתה מהכרעת הדין ומשכך הקלה בעונשו של הנאשם והשיתה עליו 4 חודשי עבודות שירות לצד עונשים נלווים.

4

ד.           בת"פ (ראשל"צ) 15223-01-12 מדינת ישראל נ' אברהמי (3.1.13), הורשע נאשם בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש. על רקע ויכוח בין הנאשם למתלונן, שהינו כבן 65, הכה הנאשם את המתלונן במכת אגרוף בעינו וגרם לו להמטומה בעין. הנאשם נעדר עבר פלילי, נידון ל - 4 חודשי עבודות שירות ועונשים נלווים.

ה.          בת"פ (י-ם) 21519-12-12 מדינת ישראל נ' סופיר (3.11.13) הורשע נאשם בעבירת איומים ותקיפה סתם. הנאשם הכה את המתלונן בשלוש מכות אגרוף בפניו ואיים על חברו של המתלונן לבל יספר מה ארע. נדון ל- 40 ימי מאסר בעבודות שירות.

ו.              ת"פ (ראשל"צ) 56595-01-13 מדינת ישראל נ' אהרון (24.2.14), הורשע נאשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. במהלך ויכוח בין הנאשם למתלונן הכה הנאשם את המתלונן באמצעות צלחת בראשו וגרם לו לחתך. הנאשם נורמטיבי, ללא הרשעות קודמות. נידון למאסר על תנאי קנס ושל"צ.

ז.             בת"פ (עכו) 55530-06-13 מדינת ישראל נ' מנאע (19.3.14) הורשע נאשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. הנאשם הכה במתלונן באמצעות קרש וגרם לו לשפשופים בפניו ובידו. הנאשם נעדר עבר פלילי, נערכה סולחה בין הנאשם למתלונן במסגרתה פיצה הנאשם את המתלונן. נידון למאסר על תנאי.

13.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

א.          הנזק שנגרם מביצוע העבירה; כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמה למתלוננת שריטה מדממת באוזנה השמאלית. הנאשם תקף את המתלוננת בהיותה הרה.

ב.           הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; חוסר יכולתו של הנאשם לקבל את עמדתה של המתלוננת ואת סירובה לשוב אליו הם אלו שהביאו אותו לביצוע המעשים.

14.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מצו שירות לתועלת הציבור ועד לשנת מאסר בפועל.

15.              במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. הנאשם בחר שלא להתייצב בפני שירות המבחן על אף שניתנו לו מספר הזדמנויות לעשות כן, כך שאין בפני בית המשפט שום אינדיקציה על הליך שיקומי או טיפולי כלשהו, אשר יהיה בו כדי לסטות מהמתחם.

גזירת העונש המתאים לנאשם

5

16.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

א.          הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם יליד 1984, נשוי ואב לשניים. עונש קונקרטי עלול לפגוע בו ובמשפחתו. עם זאת הנאשם ריצה בעברו מאסרים.

ב.           נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם הביע חרטה ונטל אחריות על מעשיו.

ג.             חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; העבירות בוצעו במאי 2012, כתב האישום הוגש בסמוך אליהן. מאז היו דחיות לא מעטות בתיק בשל העדר התייצבות של הנאשם הן בפני בית המשפט והן בפני שירות המבחן. בנסיבות אלו סבורני כי לא ניתן לתת משקל רב לחלוף הזמן כנסיבה לקולא.

ד.           עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; לנאשם 8 הרשעות קודמות ב - 13 עבירות שעניינן רכוש, העלבת עובד ציבור, התנהגות פרועה במקום ציבורי ותקיפה סתם. הרשעתו האחרונה הינה משנת 2009 בגין עבירה שבוצעה בשנת 2004. כמו כן ריצה הנאשם 3 מאסרים מאחורי סורג ובריח.

17.              עוד נתתי דעתי לעמדתה של המתלוננת, כפי שבאה לידי ביטוי בעדותה בפני בית המשפט, בדבר יחסיה התקינים עם הנאשם כיום.

18.              עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לעברו הפלילי של הנאשם, כן יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם וזאת נוכח הצורך להרתיע מפני התנהגות אלימה בכלל וכלפי נשים בפרט.

19.              באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת. הואיל והנאשם שהה במעצר במשך תקופה משמעותית סבורני כי מן הראוי לנכות ימי מעצר אלה מתקופת המאסר, על אף שזו תרוצה בעבודות שירות.

סוף דבר

20.              אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

6

א.          6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות, בניכוי ימי מעצרו מיום 14.5.12-15.7.12. עבודות השירות תבוצענה בהתאם להמלצת הממונה על עבודות השירות. תחילת עבודות השירות ביום 11.5.15.

ב.           6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות כלפי בת זוג.

ג.             3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום עבירת איומים.

ד.           פיצוי בסך 1,000 ₪ למתלוננת. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.6.15 ויועבר למתלוננת על פי פרטים שתמסור המאשימה.

ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיק המ"ת, ישולם הפיצוי מתוך ההפקדה, והיתרה תושב למפקיד בכפוף לכל הוראה חוקית.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לממונה על עבודות השירות.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ה, 22 מרץ 2015, בנוכחות הצדדים.