א. כתב-האישום המתוקן:

 

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בכתב-אישום מתוקן שבמסגרתו בוטלו רוב עובדותיו, ויש לקרוא אותן רק החל מסעיף 11 והלאה, בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952, גניבת רכב לפי סעיף 413ב(ב) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961, נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי תש"ל - 1970 ושימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

 

בהתאם לסעיף 11 לעובדות והלאה, קיבל הנאשם לידיו רכב גנוב, עם חלק מן הרכוש הגנוב, הוא נהג בו ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, נעצר בדרכו בידי שוטר והזדהה בפניו באמצעות תעודת זהות מזויפת, אותה הכין מבעוד מועד בשמו של אחר.

 

ב. מתחם ענישה:

 

נוכח עקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע מתחם ענישה שנע בין 10 - 24 חודשי מאסר בפועל.

התכלית העומדת אחר העבירות אותן ביצע הנאשם היא מניעת הפגיעה ברכוש הזולת, מניעת גניבת רכבים, מניעת הנזק הישיר הנובע מאותה גניבה, דרך הפגיעה בתחושת הקניין והביטחון האישי ומניעת הנזק העקיף הכללי הנובע מכך.

 

למרבה הצער, גניבות של רכבים והובלתם מתחומי ישראל לתחומי האזור הפכה למכת מדינה ממש בהיותה תופעה עבריינית רווחת, הגוזלת משאבי אכיפה רבים והיא ראויה למענה עונשי מיוחד.

 

בית-המשפט העליון קבע לא אחת, כי "למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור...כמעט שהפכה לעשר מכות, היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית, המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך" (ראו: ע"פ 11194/05 אבו סביח נגד מדינת ישראל - 15.5.06).

 

אפנה אל פסקי הדין הבאים שאותם יש לקרוא בשינויים המחויבים:

 

רע"פ 7577/17 נסיראת נגד מדינת ישראל (24.12.17:

 

נאשם, שהורשע לפי הודאתו בגניבת רכב, בפריצה לרכב, הוא ניתק את מחשב הרכב, חיבר אותו למחשב חלופי, נעצר בדרכו עם הרכב אל תחומי הרשות, צורף תיק נוסף של נהיגה בזמן פסילת רישיון, בעל הרשעה קודמת אחת, בעל 14 הרשעות תעבורה, תסקיר שלילי, נדון ל - 11 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 9269/17 אבו עישא נגד מדינת ישראל (15.1.18):

 

גניבת רכב, נהיגה בפסילה, ניצל את העובדה כי הרכב הושאר מונע ובעליו עזב אותו, נכנס אל הרכב, נהג בו בדרך נמהרת ורשלנית, נמלט משוטר, לא ציית להוראת שוטר לעצור, תסקיר חיובי, נדון ל - 15 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 2054/18 רבאיעה נגד מדינת ישראל (12.3.18):

 

גניבת רכב, נהיגה פוחזת, נהיגה ללא רישיון, הפרעה לשוטר, ללא עבר פלילי, תסקיר הממליץ על ענישה שיקומית, נדון ל - 10 חודשי מאסר בפועל.

 

 

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 61853-01-13 דעמה נגד מדינת ישראל (7.4.13):

 

הנאשם נדון ל - 15 חודשי מאסר בפועל בגין גניבת רכב אחת, נהיגה פוחזת ושב"ח.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 26049-12-12 אל טורי נגד מדינת ישראל (24.2.13):

 

הנאשם נדון בגין גניבת רכב ל - 12 חודשי מאסר בפועל. בית-המשפט המחוזי המליץ למערער לחזור בו מן הערעור, וכך נעשה. דובר בצעיר, בעל תסקיר חיובי.

 

ג. שיקולי ענישה:

 

הנאשם ביצע עבירה חמורה, עת קיבל לידיו רכב גנוב, והמשיך את מעשה הגניבה בנהיגתו, במטרה להעבירו אל תחומי האזור, נהג בו בלא רישיון ובלא ביטוח והתייצג בפני שוטר עם תעודת זהות מזויפת.

 

הענישה במקרים שכאלה חייבת להעביר לנאשם ולנאשמים בכוח מסר הרתעתי מובהק, אשר יתרום למלחמה היום-יומית, העיקשת, בתופעה הרעה של גניבות רכבים והעברתם אל תחומי האזור, ואכן אין לך יום שיפוטי שבית-משפט זה אינו נדרש לדון בעניינם של גנבי רכבים ולגזור את דינם, כך שבהחלט מדובר בתופעה עבריינית רחבה מאוד, שבתי-המשפט נדרשים אליה תדיר.

 

עיון בגיליון הרישום הפלילי (במ/1) הכולל 9 הרשעות קודמות מלמד, כי עומד בפניי נאשם חזרתי, אשר שב ומבצע עבירות רכוש מתחום הרכב כדרך חיים, אשר אינו נרתע מגזרי-דין שונים ומריצוי תקופות מאסר שונות המוטלות עליו. הנאשם יליד 1980 אך הוא בילה שנים רבות מהן מאחורי סורג ובריח.

 

את דרכו העבריינית החל הנאשם בשנת 1994 עת הורשע בהשלכת בקבוק תבערה.

 

לאחר מכן, בשנת 1998 הורשע בעבירות הנוגעות לרכבים ונדון ל - 16 חודשי מאסר בפועל.

 

בשנת 2002 נדון פעם נוספת בגין עבירות רכוש רכב והפעם ל - 12 חודשי מאסר בפועל.

 

בשנת 2004 נדון בגין עבירות סמים ל - 14 חודשי מאסר בפועל.

 

בשנת 2005 נדון בגין עבירות סמים והחזקת סכין ל - 17 חודשי מאסר בפועל.

 

בשנת 2007 נדון ל - 10 חודשי מאסר בפועל.

 

בשנת 2008 נדון בגין עבירות רכוש הנוגעות לרכבים ל - 17 חודשי מאסר בפועל.

 

בשנת 2010 נדון בגין שורה ארוכה של עבירות, בין השאר עבירות רכוש הנוגעות לרכבים ל - 24 חודשי מאסר בפועל.

 

בשנת 2015 נדון בגין עבירות רכוש רכב ל -45 חודשי מאסר בפועל, שכללו הפעלת מאסרים מותנים.

 

בדבריו האחרונים בטרם גזר-דינו האחרון דלעיל אמר הנאשם (במ/2): "אני מצטער על הכל. אני רוצה להתחתן ולשקם את עצמי. אני לא רוצה לעבור יותר עבירות ואני רוצה הזדמנות אחרונה. זו הפעם האחרונה שאני עושה כאלה דברים ואני לאולם לא אחזור על מעשי".

 

אכן, נוכח דבריו דלעיל, הבעת הצער של הנאשם בפניי (עמוד 16 שורה 3 והלאה): "אני מצטער, אני לא אחזור על זה" חלולה, ריקה מתוכן וחסרת כל משמעות

 

תמונת המצב דלעיל, מובילה למסקנה פשוטה והיא שיש לקבוע את עונשו של הנאשם ברף העליון של המתחם.

 

שקלתי את כלל הנסיבות שהוצגו בידי ב"כ בעת הטיעון לעונש, אולם אין בהם להטות את הכף נוכח תמונת המצב העבריינית החזרתית המחייבת ליתן בכורה לשיקולי הגמול, הרתעת היחיד והרבים.

 

הטענה כי משנת 2015 ניתן לראות "רגיעה" (עמוד 15 שורה 21 לטיעוניו) בעבריינותו של הנאשם, היא משום שהוא נדון ל - 45 חודשי מאסר בפועל, והנה מיד שב לסורו.

 

אכן, כל אימתי שנאשם זה מצוי מאחורי סורג ובריח נמנעת מן הציבור פגיעה רכושית עבריינית.

 

ה. תוצאה:

 

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א. 24 חודשי מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו ה - 9.11.22.

 

ב. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירת רכוש הנוגעת לרכב.

 

ג. 3 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מהיום אחת מיתרת העבירות בהן הורשע.

 

ד. פסילת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים מיום שחרורו מן המאסר. אין לנאשם רישיון נהיגה ואין צורך בהפקדתו.

 

ה. פסילת רישיון נהיגה על תנאי ל - 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי שלא יעבור עבירת רכוש הנוגעת לרכב או נהיגה בלא רישיון נהיגה או בלא ביטוח.

 

ו. קנס בסך 5,000 ₪ או 30 ימים מאסר תמורתו והקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים, הראשון בתאריך 1.8.23 והנותרים בכל ראשון לחודש שלאחר מכן.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

צו כללי למוצגים.

התיק סגור.

ניתן היום, י"א סיוון תשפ"ג, 31 מאי 2023, במעמד הצדדים.