1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד איתי שמואלי

ב"כ הנאשם עו"ד שי אדרי

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

אני מרשיע הנאשם על פי הודייתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל.

ניתנה והודעה היום ב' אדר ב תשע"ד, 04/03/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הודה והורשע בכניסה לישראל בניגוד לחוק הכניסה לישראל. על-פי הודייתו בתאריך 17/11/2012 נכנס הנאשם לתחום המדינה ושהה בה מבלי שהחזיק באישור שהייה או אישור עבודה.

2

הצדדים חלוקים בדעותיהם באשר לעונש ההולם העבירה ונסיבותיה. ב"כ התביעה בבואו לעתור לעונש שם דגש על עברו הקודם הפלילי של הנאשם בתוך כך הדגיש ביצוע מספר לא מבוטל של עבירות כניסה לישראל. כמו כן, הפנה תשומת הלב שבעת שביצע הנאשם העבירה נשוא כתב האישום, עמד נגדו מאסר מותנה לתקופה של 4 חודשים.

ב"כ המאשימה עתר להפעיל המאסר המותנה וככל שהוא הולך אחר מתחם הענישה שנקבע לבתי המשפט המחוזיים נצרת ומחוזי מרכז בעניין עטאללה וג'בור- בהתאמה, הרי מדובר במתחם שבין חודש מאסר לבין שישה חודשי מאסר. סופו של דבר עתר ב"כ התביעה להשית על הנאשם עונש כולל של 10 חודשי מאסר.

ב"כ הנאשם עתר להסתפק בהפעלת עונש המאסר המותנה בלבד. עתירה זו מבוססת רובה ככולה על נסיבותיו האישיות של הנאשם אשר נכנס לישראל אך ורק לשם עבודה ולא כדי לפגוע בתושביה. כמו כן הפנה תשומת הלב לנסיבות גזר הדין בו הושת על הנאשם עונש המאסר המותנה לתקופה של 4 חודשים. ב"כ הנאשם הסבר תשומת הלב שנגזר עליו, כך לפי דעתו, של 7 חודשי מאסר בפועל בגין כניסה אחת לישראל.

ראשית באשר למתחם העונש. תיקון 113 אכן מחייב קביעת מתחם עונש בטרם גזירת הדין. כפי שקבעתי במקרים רבים אחרים וכאן המקום לציין שלנוכח כתבי האישום הרבים, לשון המעטה, שמגישה התביעה בעבירה זו, גזרתי דינם של נאשמים רבים ביותר, ושם קבעתי מתחם עונש כפי שנקבע על ידי בתי המשפט המחוזיים.

תכלית הענישה במקרה שלנו שמא אעשה שימוש בלשון תיקון 113 לחוק העונשין הוא הערך החברתי שנפגע. הערך החברתי שנפגע הוא בעיקר בטחוני. הואיל וכוחות הביטחון אינם יודעים להבחין בין אלה הנכנסים לישראל כדי לפגוע בתושביה ואלה הנכנסים לישראל כדי לשבור שבר, נקבעה מדיניות ענישה מחמירה שיש ובבסיסה רעיון ההרתעה. עוד אוסיף ואומר כי כניסה לישראל בניגוד לחוק יש בה כדי פגיעה בריבונות המדינה, והדברים ברורים.

3

ראשית לכל מצאתי לפנות לדברי ב"כ הנאשם לעניין העונש החמור שנגזר עליו בבית-משפט שלום קריות, רוצה לומר, מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים בגין כניסה לישראל שלא כחוק, גזר דין מיום 4/2/2010. השאלה שאני שואל עצמי האם נסיבה זו עומדת לצדו של הנאשם או שמא ההיפך, שהרי תכלית הענישה היא בין היתר הרתעת הנאשם היא מלהמשיך ולעבור עבירות. וכלל שעונש מאסר למשך 7 חודשים לא הרתיעו, שמא אומר שיש להחמיר בענישה זו הפעם על מנת להשיג תכליתה.

אין אני קובע מסמרות בעניין זה. אני בוחן גזר דינו של הנאשם בהתאם למצוי לפניי. המצוי לפניי הוא אדם שנדון בשני הליכים נפרדים בגין כניסות לישראל בניגוד לחוק, אשר בעת שביצע עבירה עמד נגדו מאסר מותנה לתקופה של 4 חודשים שלא היה בו כדי להרתיעו.

אל מול נסיבות לחומרה אלה הקשורות בביצוע העבירה, עומדות נסיבותיו האישיות של הנאשם. שמעתי דברי הנאשם בטרם גזר הדין. אין ספק שיש בדברים אלה כדי להקל עם נאשם משום רחמי בית-המשפט. יחד עם זאת, לנוכח האמור לעיל לעניין תכלית הענישה והצורך להרתיע הן את הנאשם שלפניי כמו הרתעת הדברים, אין בנסיבותיו האישיות של הנאשם כדי להביא לעתירה לפיה יש להסתפק אך בהפעלת המאסר המותנה.

ככל שגזרתי דינם של נאשמים אחרים שעמד נגדם גזר דין דומה, ואביא אך כדוגמא את ת"פ 19262-02-13 בעניין קאהר גונדי, כך אגזור דינו של הנאשם שלפניי. בענייו של קאהר גונדי גזרתי חודשיים מאסר בצירוף עונש המאסר המותנה שהופעל- למשך 4 חודשים.

סוף דבר, שאלה העונשים שאני משית על הנאשם:

אני מורה על הפעלת המאסר המותנה שהושת על הנאשם בת"פ 826-02-10 למשך 4 חודשים על פי גזר דין מיום 4/2/2010.

בגין העבירה בה נדון הנאשם לפניי, אני גוזר עליו חודשיים מאסר בפועל.

שתי תקופות המאסר הללו ירוצו במצטבר באופן שתקופת המאסר הכוללת היא למשך 6 חודשי מאסר.

עונש המאסר ירוצה מיום מעצרו של הנאשם, 18/1/2014 ועד היום, וכן יש לקזז מעצרו הקודם של הנאשם מיום 17/11/2012 עד יום 25/11/2012.

4

4 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

אינני משית על הנאשם סנקציה כספית כלשהי.

ככל שהנאשם או מי מטעמו הפקידו סכום כסף בתיק מ"ת 35674-11-12 הוא יוחזר לאדם שהפקידו.

זכות ערעור 45 יום.

ניתנה והודעה היום ב' אדר ב תשע"ד, 04/03/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידיאייליןאלון