1

 

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד נורית זקן גבעתי

ב"כ הנאשם 1: עו"ד אנואר פריג'

ב"כ הנאשם 2: ד"ר עו"ד יריב וינצר אין הופעה

ב"כ הנאשם 3: עו"ד אחמד יאסין בשם עו"ד מסרוואה

הנאשם 1: אין הופעה

הנאשמים 2,3 : בעצמם

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

גזר דין

 

רקע

2

1.      נאשם 1 הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של איסור לכלוך והשלכת פסולת, עבירה לפי סעיפים 2 ו-13(ב)(1) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984; מטרד לציבור, עבירה לפי סעיף 215(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); ניהול עסק ללא רישיון, עבירה לפי סעיפים 4,14 ו-15 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968; וצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995, פריטים 5.1 ב' ו-8.3 ב'.

2.      נאשמים 2 ו-3 הורשעו במסגרת הסדר טיעון סגור בעבירות של איסור לכלוך והשלכת פסולת, עבירה לפי סעיפים 2 ו-13(ב)(1) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984.

3.      על פי עובדות כתב האישום, ביום 14.1.16נהג הנאשם 2 במשאית בבעלות נאשם 1, הוביל והשליך פסולת בניין לרבות בלוקים, עודפי עפר וברזלים וזאת בשליחותו של נאשם 1 ובהוראת נאשם 3.

4.      לאחר הטיעונים לעונש הגיעו ב"כ הצדדים 2 ו-3 והמאשימה להסדר טיעון בעניינם. הסדר הטיעון סביר וראוי ובכוונתי לאמצו. נוכח כך, אתמקד בגזר הדין ובטיעוני הצדדים בעניינו של נאשם 1.

טיעוני הצדדים

5.      ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם. ובפרט בעבירה שמטרתן כלכלית, חיסכון כספי בעלויות הובלת פסולת לאתר מורשה ותשלום עבורו. ב"כ המאשימה עתרה לענישה בדמות מאסר על תנאי, קנס שלא יפחת מסך של 75,000 ₪ והתחייבות. כן ציינה ב"כ המאשימה כי לנאשם 1 יש קודם דו"ח בעבירה דומה. ( הדוח לא הוגש לעיוני).

6.      ב"כ הנאשם 1 ציין כי הנאשם כלל לא נכח בשטח במועד ביצוע העבירות. לטענתו, הסתמך על מסמך מטעם העירייה (נ/1) וסבר כי החומר שהושלך אינו פסולת. עוד ביקש ב"כ הנאשם להתחשב בעובדה כי משאית הנאשם נתפסה ושוחררה לאחר הליך משפטי, כך נפגע מטה לחמו של הנאשם.

7.      הנאשם 1 מסר כי אינו עובד כיום ומצבו הכלכלי בכי רע.

 

3

קביעת מתחם העונש ההולם

8.      מתחם העונש ההולם יקבע בהתאם לעיקרון ההלימה כפי שהוגדר בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין. על מנת ליישם עיקרון זה, על בית משפט להתחשב בשלושה פרמטרים: הערך החברתי שנפגע כתוצאה מהעבירה ומידת הפגיעה בו; מידת אשמו של הנאשם ומידת הנזק שנגרם או שצפוי היה להיגרם מהעבירה שבוצעה; ולבסוף, מדיניות הענישה הנהוגה.

9.      הערך החברתי המוגן בעבירה של פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה הוא שמירה על איכות וניקיון הסביבה. על חשיבות ההגנה על הערך המוגן עמד כב' הנשיא א' ברק בבג"צ 4128/02 אדם טבע ודין נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נח (3) 503 (2004):

"האדם הוא חלק מסביבתו. הוא מקיים עם סביבתו יחסי גומלין. הוא משפיע על סביבתו והוא מושפע ממנה. הקרקע, המים, האוויר הם היסודות לקיום האנושי... הם הבסיס לקיום הפיזי. הם הבסיס לקיום הרוחני. איכות החיים נקבעת על-פי איכות הסביבה. אם לא נשמור על הסביבה, הסביבה לא תשמור עלינו. מכאן החשיבות הרבה - לכל פרט ופרט ולחברה ככלל - בשמירה על איכותה של הסביבה שבה מתנהלים חיינו... אכן, אחד האתגרים החשובים ביותר של ימינו (בעולם ובישראל) הוא זה של איכות הסביבה. יש בו ביטוי לצורך של "[שמירת הטבע והנוף - מעשה בראשית - בלא שיד אדם תקלקל את מעשה הבריאה" (השופט מ' חשין בבג"ץ 2920/94 הנ"ל, בעמ' 455). אחד הערכים החברתיים הראויים להגנה הוא זה של שמירה על משאבי הטבע".

10.  במקרה שלפנינו, בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה הינה ממשית. הנאשמים השליכו פסולת בהזדמנות אחת ברשות הרבים.

4

11.  אשר לנסיבות ביצוע העבירה (בהתאם לסעיף 40ג'לחוק), הרי שבענייננו מדובר בנאשם 1 שמנהל עסק להובלת פסולת ללא רישיון ושהינו הבעלים של המשאית שהשליכה פסולת במקום. נאשם 2 נהג במשאית ונאשם 3 הינו מנהל העבודה בשטח שהורה על השלכת הפסולת במקום אסור.

12.  יש ליתן את הדעת אף לעובדה כי מדובר בעבירות שבביצוען עומד אינטרס כלכלי כאמור.

13.  הטענה לפיה הסתמך נאשם 1 על מסמך זה או אחר, אינה ראויה בנסיבות תיק זה ובשלב בו אנו נמצאים כאשר מוטלת עליו, בין השאר, חובה כבעלים לבדוק באיזה חומר מדובר ולא בפסולת המושלכת במקום אסור.

14.  בשקלול כלל הפרמטרים שהובאו לעיל, הנני קובע כי לגבי העבירות בהן הורשו הנאשמים, מצויים הם בדרגת אשם בינונית- גבוהה.

15.  בהתחשב בהסדר הטיעון שהוצג ביחס לנאשמים 2 ו-3 והיות שמדובר בהסדר סביר - אכבדו.

 

מדיניות הענישה הנהוגה

16.  כעת, יש לבחון מהי מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות דומות ובדרגת אשם בינונית גבוהה, כפי שקבעתי. בהקשר לנאשם 1, בעל המשאית:

17.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב:

                                א.        בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 6288-05-13 חדיגה נ' מדינת ישראל (1.12.13), נדחה ערעורם של הנאשמים ביחס לגובה הקנס שהוטל עליהם. הנאשמים הורשעו על-פי הודאתם בביצוע שתי עבירות של איסור לכלוך והשלכת פסולת והנאשם 1 הורשע אף בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון. באותו עניין הנאשמים הורשעו בהשלכת פסולת בשני מקרים בשטח השייך להם. על הנאשם 1 הוטל קנס בסך של 50,000 ₪ ועל הנאשם 2 הוטל קנס בסך של 15,000 ₪ וכן התחייבות בסך של 10,000 ₪.

5

                                 ב.         בע"פ (מח' חי') 20526-01-10 בשר נ' המשרד להגנת הסביבה (2.2.10) דחה בית-המשפט המחוזי ערעור על גזר דין שבו הוטל על הנאשם קנס בסך של 40,000 ₪ בגין עבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים ועבירות נלוות.

                                  ג.         בעפ"א (מח' מרכז-לוד) 3482-04-08 וילנר נ' עירית נתניה (29.12.10), התקבל ערעורה של המדינה, ביחס לגובה הקנס, על קולת העונש בעניינם של הנאשמים, אשר הורשעו בביצוע עבירה שעניינה איסור לכלוך והשלכת פסולת. הנאשם 1 הורשע אף בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון. בית המשפט המחוזי העמיד את שיעור הקנס שבו חויב כל אחד מהנאשמים על סך של 20,000 ₪, והותיר את ההתחייבות לכל אחד מהנאשמים על סך של 25,000 ₪.

                                 ד.         בע"פ (מח' י-ם) 8491-02-12 דויאת נ' מדינת ישראל (1.5.12), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירה של השלכת פסולת בניין, ונגזר עליו קנס בסך של 20,000 ₪, וכן התחייבות בסך של 20,000 ₪.

                                ה.        בת"פ (נת') 5202/09 מדינת ישראל נ' צבי כהן ואחיו חברה קבלנית לעבודות עפר (20.3.13) הוטלו על הנאשמים קנסות בסך של 50,000 ₪ כל אחד (ערעור לבית-המשפט המחוזי נדחה).

                                  ו.         בת"פ (כ"ס) 27655-11-09 מדינת ישראל נ' חאג' יחיא (11.9.13), הורשע הנאשם 3 בביצוע עבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים והנאשם 4 הורשע בביצוע עבירת ניסיון להשלכת פסולת ברשות הרבים. על הנאשם 3 הוטל קנס בסך של 75,000 ₪ וכן התחייבות באותו סכום ועל הנאשם 4 הוטל קנס בסך של 50,000 ש"ח וכן התחייבות באותו סכום. ערעור בעניינם של הנאשמים תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

6

                                 ז.         בת"פ (רמ') 11847-08-11 מדינת ישראל נ' גיען (2.6.13), הורשע הנאשם 1 בביצוע עבירות של איסור לכלוך והשלכת פסולת ובניהול עסק ללא רישיון, ונדון לקנס בסך של 50,000 ₪ ולהתחייבות בסך של 60,000 ₪.

                                ח.        בת"פ (ראשל"צ) 1311-10-11 מדינת ישראל נ' אליקים בן ארי בע"מ (15.4.12) הורשעו הנאשמים 2 ו-3 בעבירות של השלכת פסולת ונדונו, בהתאם להסדר הטיעון, לקנסות בסך של 40,000 ₪ ו- 20,000 ₪ ולהתחייבויות בסך של 80,000 ₪ ו- 40,000 ₪ בהתאמה.

                                ט.        בת"פ (פ"ת) 37759-11-11 מדינת ישראל נ' סרסור (30.1.12) הוטלו על נאשמים שהורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בהשלכת פסולת ממשאית ברשות הרבים, קנסות בסך של 40,000 ₪ ו- 10,000 ₪, וכן התחייבויות בסך של 60,000 ₪ ו- 20,000 ₪ בהתאמה.

                                  י.         בת"פ (כ"ס) 2215/09 מדינת ישראל נ' עבד אל חי (12.5.13), הורשע הנאשם 2, בשני כתבי אישום, בביצוע עבירות של איסור לכלוך והשלכת פסולת ובניהול עסק ללא רישיון, ונגזר עליו קנס בסך של 40,000 ₪. הנאשם 2 שימש כקבלן העבודות בשטח, מזמין העבודה ונותן ההנחיות, ואילו הנאשם 3 עבד כשכיר, ולכן הוטל עליו, בגזר דין נפרד, קנס בסך של 16,000 ₪.

                               יא.       בת"פ (פ"ת) 26740-09-10 מדינת ישראל נ' טאהא (28.2.13), הורשע הנאשם בביצוע עבירה של איסור לכלוך והשלכת פסולת, והוטל עליו קנס בסך של 30,000 ₪, וכן התחייבות בסך של 60,000 ₪.

18.  לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים אני קובע כי מתחם העונש בנסיבות מקרה זה נע בין קנס בסך של 15,000 ₪ - 75,000 ₪, לצד התחייבות להימנע מביצוע עבירה ומאסר על תנאי.

7

19.  במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם לחומרה או לקולא. אף השיקול השיקומי אינו מצדיק סטייה מהמתחם.

 

 

 

גזירת העונש המתאים לנאשם:

20.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

                                א.        הנזק שנגרם מביצוע העבירה: על חומרת העבירה למותר להכביר מילים. לא זו אף זו, מדובר בנאשם שהורשע אף בניהול עסק ללא רישיון.

                                 ב.         פגיעת העונש בנאשם לרבות בשל גילו: הנאשם יליד 1973, מצבו הכלכלי אינו טוב לטענתו. אתחשב בכך במידה מסוימת.

                                  ג.         נטילת אחריות מצדו של הנאשם על מעשיו: הנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו.

                                 ד.         עברו הפלילי של הנאשם או היעדרו: מאחר ולא הוצג גיליון רישום פלילי או דוח קודם שנטען כי עומד לחובתו, אתעלם מעבר פלילי אם קיים.

באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של  מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. מצאתי כי בנסיבות תיק זה יש למקם את עונשו של הנאשם 1, בהתחשב בענישה שהוטלה על אחרים, במרכז, בין שני הנאשמים הנוספים כאשר אתחשב מחד כי מדובר במי שמעורבותו נמוכה מזו של נאשם 3 אך מאידך במי שהורשע בעבירות נוספות.

 

סוף דבר

8

21.  נוכח כל האמור לעיל, בהתחשב בכלל הנתונים, לרבות הודייתו של הנאשם ונטילת אחריות והעונש שהוטל בהסכמה על יתר הנאשמים, הנני גוזר על הנאשם 1 את העונשים הבאים:

                      א.        3 חודשי מאסר על תנאי, וזאת לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום, על עבירה בה הורשע.

                       ב.         קנס כספי בסך 30,000 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-30 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.3.18 ובכל 10 לחודש שלאחר מכן. לא ישלם הנאשם את התשלומים כפי שנקבע, יעמוד הסכום כולו לפירעון מידי.

הקנס ישולם לטובת הקרן לשמירת הניקיון.

                       ג.         הנאשם 1 יחתום על התחייבות כספית בסך 60,000 ₪ להימנע למשך שנתיים מהיום מביצוע העבירות בהן הורשע. לא תיחתם ההתחייבות תוך 7 ימים מהיום, ייאסר הנאשם למשך 10 ימים.

 

22.  הריני מטיל על נאשם 2 את העונשים הבאים:

                                א.        3 חודשי מאסר על תנאי, וזאת לבל יעבור הנאשם 2 במשך שלוש שנים מהיום, על עבירה בה הורשע.

                                 ב.         קנס כספי בסך 26,000 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-25 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.3.18 ובכל 10 לחודש שלאחר מכן. לא ישלם הנאשם 2 את התשלומים כפי שנקבע, יעמוד הסכום כולו לפירעון מידי.

                                 ג.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 30,000 ₪ להימנע למשך שנתיים מהיום מביצוע העבירות בהן הורשע. לא תיחתם ההתחייבות תוך 7 ימים מהיום, ייאסר הנאשם 2 למשך 10 ימים.

                                 ד.         3 חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי, וזאת לבל יעבור הנאשם 2 במשך שלוש שנים מהיום, על עבירה בה הורשע.

9

 

23.  על נאשם 3 הריני מטיל את העונשים הבאים:

                                            א.        3 חודשי מאסר על תנאי, וזאת לבל יעבור הנאשם 3 במשך שלוש שנים מהיום, על עבירה בה הורשע.

                                             ב.         קנס כספי בסך 50,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-25 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.3.18 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן. לא ישלם הנאשם 3 את התשלומים כפי שנקבע, יעמוד הסכום כולו לפירעון מידי. הקנס יועבר אל הקרן לשמירת ניקיון.

                                             ג.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 60,000 ₪ להימנע למשך שנתיים מהיום מביצוע העבירות בהן הורשע. לא תיחתם ההתחייבות תוך 7 ימים מהיום, ייאסר הנאשם 3 למשך 10 ימים.

 

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 יום.

 

 

 

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תשע"ח, 08/01/2018 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

בהסכמת ב"כ הנאשם 1, מורה על קיזוז סך של 10,000 ₪ מתוך היתרה שהופקדה בה"ת 50173-01-16 בית משפט השלום בפתח-תקווה.

בהתאמה יתרת הסכום שתישאר לתשלום תשולם ב-25 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 10.3.18. יתר חלק גזר הדין יוותרו על כנם.

10

 

 

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תשע"ח, 08/01/2018 במעמד הנוכחים.

 

 

 

 

 

הוקלדעלידינועהלוי - פ"ת