1

במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם והורשע בתיק זה בכתב אישום מתוקן ביום 14.7.14, וביום 18.9.14 הורשע בארבעה תיקים נוספים אותם צירף.

הנאשם הורשע אפוא בעבירות הבאות:

א.        קשירת קשר לביצוע עוון, לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

ב.         גניבה, לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל [20 עבירות].

ג.         מעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(9) לחוק הנ"ל.

ד.         מעשה פזיזות ורשלנות, לפי 338(א)(3) לחוק הנ"ל.

ה.        הסגת גבול פלילית, לפי סעיף 447(א) לחוק הנ"ל.

ו.         הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק הנ"ל.

ז.         ניסיון גניבת מתקן תשתית, לפי סעיף 384א(א)(1) בצירוף סעיף 25 לחוק הנ"ל.

ח.        ניסיון גניבה, לפי סעיף 383(א)(1) בצירוף סעיף 25 לחוק הנ"ל.

ט.        הסתייעות ברכב לביצוע עוון או פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) [19 עבירות].

בהתאם למוסכם, הופנה הנאשם לשירות המבחן לשם עריכת תסקיר, והצדדים הסכימו שבין רכיבי העונש ייכלל קנס בסך 60,000 ₪ (35,000 ₪ על-דרך חילוט הפקדה ו-25,000 ₪ נוספים ישולמו בעשרה תשלומים). עוד הוסכם כי התביעה לא תעתור לעיצום כספי נוסף של קנס ופיצוי.

2

מעשי הנאשם:

1.      רבים ממעשי העבירה ביצע הנאשם עם מאור בלאס, יליד 1994, שנדון בנפרד, הודה והורשע, בת"פ 25862-10-13 (להלן - בלאס ועניין בלאס, בהתאמה). יודגש עם-זאת כי בלאס הודה והורשע בעשרה מקרים בלבד, כולם גניבת סולר, מבין כל המקרים בהם מיוחס לנאשם ביצוע בצוותא עימו.

2.      ביום 23.11.11, יחד עם אחר, גנב הנאשם ארבעה בלוני גז משני בניינים בחולון והוביל אותם באופן רשלני שיש בו כדי לסכן חיי אדם - ברכב פולקסווגן שאינו מורשה להעביר בלוני גז, כשהוא סגור ולא מאוורר ואין מחיצה בין הבלונים לנוסעים. בגין מעשה זה הורשע הנאשם בעבירות גניבה ומעשה פזיזות ורשלנות (ת"פ 46601-12-13).

3.      ביום 19.12.11, יחד עם בלאס, ניסה הנאשם לגנוב בלוני גז מבניין בראשון לציון. במהלך פירוק וחיתוך הצינור והכבל שהיו מחוברים לבלונים, דלף גז וריחו העז הזעיק שוטר שעבר בסמוך. בלאס נמלט ואילו הנאשם נתפס מסתתר במקום. בגין מעשה זה הורשע הנאשם בעבירות ניסיון גניבה ומעשה פזיזות ורשלנות (ת"פ 49247-12-13).

4.      ביום 11.8.12, יחד עם שניים נוספים[1], הגיע הנאשם למתקן של חברת מקורות בחולון כדי לגנוב סולר. הנאשם טיפס על הגדר ונכנס למתקן, חיבר צינור למיכל החברה והמעורבים החלו בשאיבת סולר למיכלים גדולים שהותקנו על רכב בו הגיעו. מאבטח של החברה מנע את השלמת הפעולה, אחד המעורבים נלכד והנאשם ואחר נמלטו מהמקום. בגין מעשה זה הורשע הנאשם בעבירות ניסיון גניבת מתקן תשתית והסגת גבול (ת"פ 24393-09-13).

5.      מחודש אוקטובר 2012 ועד לחודש אוקטובר 2013 (שאז נעצר), ביצע הנאשם מעשי גניבה חוזרים של סולר מתחנות דלק שונות של חברת "פז", תוך הכנה ותיאום מדוקדקים. חמישה ממעשים אלו ביצע לבדו, ואת היתר ביצע עם בלאס במסגרת קשר שקשרו לשם כך. הנאשם ובלאס הסתייעו לביצוע המעשים בשלושה כלי רכב שהיו רשומים על-שם קרובי משפחה אך היו בשימושם, וכן רכש הנאשם לצורך זה שני מיכלים, משאבה וצינורות גומי. הנאשם ובלאס אף תכננו לבצע את המעשים בשעות הערב, כשהתחנות ריקות, ולאחר שהנאשם בדק ווידא שאין מצלמת אבטחה המכוונת לפתחי מיכלי הדלק התת-קרקעיים בתחנות. מעשי גניבת הסולר בוצעו כך:

                    א.        בהגיעם לתחנה, היה הנאשם מחנה את הרכב שבשימוש הנאשמים ליד מיכלי הדלק התת-קרקעיים בתחנה, פותח את מכסי המיכלים ושואב את הסולר לתוך מיכל ריק שברכב;

                     ב.         תפקידו של בלאס היה לתצפת על התחנה ולהסיח את דעתם של המתדלק או הקופאי, בזמן שאיבת הסולר על-ידי הנאשם;

3

                      ג.         הנאשם ובלאס היו מובילים את הסולר הגנוב לביתו של הנאשם, שהיה מוכר את הסולר לאחרים תמורת 5-7 ₪ לליטר (כשמחיר מומלץ לצרכן בעת הרלוונטית היה 7.5 ₪ לליטר). הנאשם היה נותן לבלאס סך של 2,000 ₪ עבור כל אירוע;

                     ד.         כך ביצע הנאשם, לבדו ועם בלאס, 19 מעשי גניבה, בהם גנב מתחנות הדלק 17,929 ליטר סולר ששווים כ-90,000 ₪.

                    ה.        בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בעבירות קשירת קשר לעוון, גניבה והסתייעות ברכב לביצוע עבירה.

6.      ביום 4.4.14 בשעת צהריים, כשהיה הנאשם אמור להיות במעצר בית ובפיקוח מפקח, הפר הנאשם את הוראת בית המשפט, יצא לבדו מהבית, רכב על אופנוע, ואף ביצע עבירת תנועה. בגין מעשה זה הורשע הנאשם בעבירת הפרת הוראה חוקית (ת"פ 11854-04-14).

דרך קביעתם של מתחמי העונש ההולם:

1.      מעשי העבירה שביצע הנאשם, ודאי אלו שמהותם גניבת סולר, יכולים היו להיות יחד נושא לקביעתו של מתחם עונשי אחד כולל, לפי מבחני הפסיקה שנקבעו בע"פ 4910/13 בני ג'אבר נ' מ.י. (2014): מדובר ברצף מעשים שבוצע כחלק מתכנית עבריינית אחת, על-אף שהביצוע נמשך על-פני תקופת-זמן ניכרת, מה-גם שבכמעט כל האירועים נפגעה חברת דלק אחת, פז חברת נפט בע"מ.

2.      עם-זאת, עתרו שני הצדדים לקביעתם של מתחמי עונש נפרדים עבור כל אירוע עבירה, וכיון שגם בכך אין משום מלאכותיות יתירה, ייקבעו המתחמים כדרכם.

גניבת סולר - קביעת מתחם העונש ההולם:

1.      במקרה דנן, כשמדובר במספר רב של אירועי עבירה חוזרים, יקבע מתחם לכל אירוע-גניבה מבלי לבחון דקויות של כמויות סולר וכו'. זאת, לפי הלכה שנקבעה בע"פ 512/13 פלוני נ' מ.י. (2013), בסעיף 22 לפסק הדין (והשוו נקיטת דרך זו בתפ"ח 16414-07-12 מ.י. נ' מיכאל (2013) ובתפ"ח 51536-06-11 מ.י. נ' פלוני (2012) ). כך נעשָה גם בעניינו של בלאס.

2.      המתחם שייקבע ייגזר משילוב העבירות שבוצעו בכל אירוע עבירה, תוך מתן משקל דומיננטי לעבירת הגניבה (והשוו ע"פ 1127/13 גברזגיי נ' מ.י. (2014)).

3.      הערך המוגן בעבירת הגניבה הוא הגנת הקניין והחזקה. במקרה דנן, בו נגנבו באופן חוזר כמויות סולר גדולות בשווי ניכר, היתה פגיעתו של הנאשם בערך זה קשה, והנזק שנגרם רב.

4

4.      כשמדובר בגניבתו של חומר דליק מסוג זה, שנשאב, הובל ונמכר ללא פיקוח וללא עמידה בתקנים מחמירים, פוטנציאל הנזק יכול להיות הרסני, וסכנתם של דליקה ופיצוץ אינה רחוקה מהדעת. אלו, כידוע, יכולים גם להיות קטלניים. גם ערכי שמירת שלום הציבור ובריאותו ושמירת הסביבה נפגעו אפוא במקרים דנן.

5.      העבירות בוצעו בצורה מתוכננת, מאורגנת ומתמידה: הנאשם ביצע את העבירות תוך שימוש בציוד, שחלקו נרכש לצורך "המשימה", כמו המיכלים שהותקנו על כלי רכב. עד-כדי כך גדולה היתה נחישותם של הנאשם ובלאס בביצוע המזימה הפלילית, שגם כישלון הניסיון באוגוסט 2012 ולכידתו של הנאשם, לא מנעו מהם להמשיך במעשיהם.

6.      המניע של הנאשם לביצוע העבירות היה השגת כסף קל ומהיר. הנאשם התעלם כליל מסיכון הסביבה וראה לנגד עיניו את צרכיו שלו, כפי שאמר לשירות המבחן. לדברי הנאשם, התכוון כך להחזיר חובות - בכך אין כמובן כל סיבה מקלה, שכן הנאשם תכנן ופעל לפתור את בעיותיו על-דרך סיכון הזולת וגזילתו.

7.      מעמדו העברייני של הנאשם היה הבכיר מבין השניים:

                                א.        לדברי הנאשם עצמו לשירות המבחן, היה זה הוא שהגה את תכנית הגניבה, אליה צרף את בלאס, הצעיר ממנו. להזכיר, כי בלאס היה באותה תקופה כבן 19 בלבד;

                                 ב.         חלק ניכר ממעשי הגניבה בוצע על-ידי הנאשם ללא מעורבותו של בלאס, חמישה מתוך 19;

                                  ג.         בשעת הביצוע, הנאשם הוא שביצע את הגניבה בפועל, בעוד שחלקו של בלאס - נכבד כשלעצמו - היה לתצפת, להתריע, להסיח את דעתם של עובדי התחנה ולהשתתף בהובלת הסולר;

                                 ד.         לאחר ביצוע הגניבה היה זה הנאשם שמכר את השלל, קיבל את תמורתו, וממנו הקצה לבלאס את חלקו;

8.      לעניין הפסיקה הנוהגת, מראה סקירת הפסיקה שהציגו הצדדים ופסיקה נוספת כי העונשים שהוטלו בגין מעשים דומים (של מספר אירועי עבירה) נעו בין חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 23 חודשי מאסר (וראו למשל ת"פ 35371-08-13 מ.י. נ' קדוש (2014), ת"פ 35355-08-13 מ.י. נ' כהן (2014) ות"פ 40896-08-10 מ.י. נ' לגובנקו (2012) בו נגזרו עונשים על מספר מעורבים).

9.      בעניינו של בלאס נקבע מתחם עונשי שבין מאסר מותנה לבין שמונה חודשי מאסר בפועל, כעונש עיקרי, לכל אירוע גניבה מסוג זה.

10.  מעמדו הבכיר יותר של הנאשם והיותו הוגה התוכנית, מחייבים קביעת מתחם מחמיר יותר, וזה ייקבע בין מאסר מותנה לבין שנת מאסר בפועל, כעונש עיקרי.

גניבת הגז וניסיון גניבת הגז - קביעת מתחם העונש ההולם:

1.      גניבת מיכלי גז ממבנים, המתבצעת בדרך הפיראטית המתוארת באישומים, פוגעת בשתי מערכות ערכים - ערכי הקניין והחזקה, וערכי שמירתם של שלום הציבור ובריאותו.

5

2.      הנאשם פגע חמורות בשתי מערכות אלו, וניסיון הגניבה מעיד כי התרברבותו של הנאשם בהיותו מוסמך להובלת גז ולטיפול בו ריקה מתוכן לחלוטין בכל הנוגע לבטיחות הציבור: גז דלף בכמות שהספיקה להזעיק שוטר שעבר בסמוך. לנאשם תעודה כי השתתף בקורס לנהגים ולעוסקים בגז (בתוך נע/2), אך הנאשם השתמש בידע שרכש לביצוע העבירות (כפי שמסר לשירות המבחן) ולאו דווקא להגנה על בטיחות.

3.      נגרם אפוא נזק קונקרטי כשבאחד המקרים נגנבו ארבעה מיכלי גז ובמקרה אחר היה צורך בתיקון המערכת, ואילו הנזק הפוטנציאלי יכול היה להיות הרסני ואף קטלני.

4.      העבירות היו מתוכננות והמניע להן כספי במובהק, כאמור לעיל. הנאשם היה שליט על ביצוע העבירות, אותן ביצע יחד עם בלאס, וכאמור לעיל - מעמדו היה בכיר יותר.

5.      בהתחשב בנסיבות, ובהתאמה למדיניות הענישה הנוהגת, ייקבעו מתחם זהה, הן לאירוע העבירה המושלמת והן לאירוע הניסיון, לנוכח תוצאותיו: ממאסר מותנה וקנס בצדו ועד לתשעה חודשי מאסר בפועל כעונש עיקרי.

לא אקבע מתחמים נפרדים לעבירות הניסיון והסגת הגבול הנוגעות לאירוע שבמתחם מקורות (ת"פ 24393-09-13) ולהפרת ההוראה החוקית (ת"פ 11854-04-14) שכן אין בכך כדי להשליך מהותית על העונש.

נסיבות אישיות - קביעת העונש במתחמים:

1.      מתסקיר שירות המבחן וממוצגי ההגנה לעונש ובהם חוות דעת, נלמדו הנתונים המובאים להלן.

2.      הנאשם יליד 1974, כבן 40, נשוי ואב לשלושה. מוצא הנאשם במשפחה נורמטיבית ותומכת, הוא סיים 12 שנות לימוד ושירת שירות צבאי מלא. לאורך השנים עבד כעצמאי, ובין היתר כבעל קיוסק - עסק שכשל וגרר לדברי הנאשם חובות לשוק האפור. הנאשם גם עבד כסוכן של חברת גז ועבר קורסים מתאימים (תע/2).

3.      לנאשם אין עבר פלילי, אף לא תיקים פתוחים פרט לתיקים שרוכזו בתיק דנן.

4.      באשר לעבירות, תלה הנאשם את ביצוען ברצון להשיג במהירות כסף, לצרכיו ולכיסוי חובות - לעניין זה לא הוצגו כל מסמכים המאמתים טענה זו של קיום חובות. שירות המבחן מציין, כי הנאשם פעל לסיפוק צרכיו מבלי שנתן דעתו על הפגיעה בזולת ועל סיכון הסביבה. הנאשם הביע חרטה ובושה, ונוטל אחריות על התנהגותו. אם בתחילה התרשם השירות שמדובר במבע מילולי בלבד, הרי בהמשך השתכנע כי מדובר בחרטה כנה.

6

5.      מחודש דצמבר 2013 מטופל הנאשם במסגרת פרטית. המטפל פרופ' נתנאל ציין בחוות דעתו שלנאשם היתה נטייה לשליטה עצמית נמוכה ולהתנהגות אימפולסיבית, לפזיזות ולהתנהגות תוך הפעלת שיקול דעת מועט, כפי שהתרשם גם שירות המבחן. לנוכח נתוניו האישיים, פונה הנאשם לפתרונות מהירים וקלים לבעיותיו, לרבות פתרונות "שוליים" ופוגעניים.

6.      שירות המבחן, בדומה למטפל, התרשם כי הנאשם הוא אדם נבון ובעל יכולת, המסוגל להיתרם מטיפול. הטיפול המשולב, בקבוצה טיפולית במסגרת שירות המבחן יחד עם הטיפול הפרטי, מסייע לנאשם להגברת התובנה למצבו ולחומרת העבירות. השירות אינו מתעלם מאישיותו הבעייתית של הנאשם, מחומרת ומשך העבירות, מנטייתו לאימפולסיביות ומחבירתו לחברה עבריינית, אך מבקש שלא לקטוע את התהליך הטיפולי "במסגרתו התחיל להבין את הבעייתיות שבמעשיו ובעבירותיו" - השירות סומך המלצתו בעברו הנורמטיבי של הנאשם, כישוריו הטכניים והמילוליים, התמיכה המשפחתית, וההרתעה שבהליך המשפטי. השירות המליץ אפוא על מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס וצו מבחן.

7.      המטפל פרופ' רונאל מצביע אף-הוא על נקודות-חוזק אלו שבעולמו של הנאשם ומציע תוכנית שיקומית שכוללת חזרה לשוק העבודה, מאסר מותנה מרתיע, ליווי גורם שיקומי ואבחון תעסוקתי. אף הנאשם, בדברו לעונש, ביקש את ההזדמנות להמשיך בשיקומו.

8.      קריאה זהירה מעלה כי שירות המבחן אינו כה אופטימי כפרופ' רונאל, ומצביע על-כך שבשלב זה מדובר על התחלה, ושמא התחלה שבראשיתה בלבד - התחלת הבנה אצל הנאשם, לאחר חודשים ארוכים של טיפול, איננה בבחינת הישג מרעיש.

9.      יש לתת משקל למאמצי השיקום של הנאשם, אך לנוכח האמור, ולנוכח חומרת הפרשה ונסיבותיה, לא יהיה בהם כדי להחריג את עונשו של הנאשם ממתחמי העונש ההולמים, בהצטברם ולו בחפיפה מסוימת.

10.  לזכות הנאשם יש לזקוף את הנתונים הבאים, להם משקל ניכר:

                    א.        הודיית הנאשם במיוחס לו, וחרטתו הכנה;

                     ב.         פגיעה עתידית של העונש בנאשם, נטול עבר פלילי, ובמשפחתו לה הוא משמש מפרנס עיקרי;

                      ג.         מאמצי השיקום של הנאשם, תוך השקעת משאבים ניכרים של זמן, כוחות וכסף;

                     ד.         היעדרו של עבר פלילי, לרבות תיקים פתוחים;

11.  עניינו של בלאס, שהודה והורשע בעשרה מקרים של גניבת גז, הסתיים בעונש של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס בסך 60,000 ₪, פיצוי בסך 55,000 ₪ ופיקוח שירות המבחן. אבהיר, כי לא ראיתי מקום להשוואה בין עניינו של הנאשם לבין עניינו של בלאס, על-אף העיקרון הכללי של מניעת אפליה בענישה:

                    א.        בלאס הורשע סוף-דבר בעשרה מקרי גניבת סולר בלבד, פחות ממחצית מכמות מעשיו של הנאשם, שהתגוונו גם בגניבת מיכלי גז;

7

                     ב.         כפי שפורש לעיל לעניין עצם המעשים, יש מקום לאבחנה ניכרת בין השניים לנוכח מעמדם הפלילי, היות הנאשם היוזם של עיקר המעשים, והמעשים הרבים שביצע הנאשם מבלי שבלאס השתתף בהם - חמישה ממקרי גניבת סולר, מקרי הגניבה וניסיון הגניבה של מיכלי הגז, והפרת ההוראה החוקית;

                      ג.         לעניין שונות העבריינים, ודאי שאין דומה עניינו של הנאשם, אדם בוגר ומגובש, לעניינו של 'בגיר צעיר' כבן 19, שעונשו נקבע במפורש בהסתמך על שיקולי שיקום;

                     ד.         נתונים אלו יצדיקו אפוא אבחנה מחויבת בין הנאשם לבין בלאס, שאיננה בשום פנים ואופן אפליה פסולה (וראו למשל ע"פ 7632/11 פלוני נ' מ.י. (2013);

12.  עונשו של הנאשם ייקבע כאחד, כשבכך יש משום הקלה-רבתי שבחפיפה משמעותית של העונשים בגין כל מעשה, שכל אחד ואחד מהם היה מוטל לריצוי בפועל. באשר לעיצומים כספיים, הרי אלו כבר הוסכמו בין הצדדים, לרבות הסכמה על הימנעות מפיצוי.

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        14 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 9.10.13 עד 19.11.13 ומיום 10.4.14 עד 12.6.14 (ואפילו יראו רישומי שב"ס אחרת).

ב.         מאסר על-תנאי בן ארבעה חודשים למשך שנתיים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירה עליה הורשע בתיק זה, וכן כל עבירת רכוש למעט החזקת נכס החשוד כגנוב.

ג.         קנס בסך 60,000 ₪, אשר ישולם בעשרה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, שהראשון שבהם לא יאוחר מיום 1.4.15 . לא ישולם הקנס, ייאסר הנאשם למשך שלושה חודשים נוספים. מחדל או עיכוב באחד התשלומים יעמיד מלוא הסך לפירעון מיידי.

ד.         רכב שברולט מ.ר. 39-416-00 יחולט, ואילו רכב פולקסווגן שנתפס בחקירה יושב לנאשם.

הוראות נלוות:

א.        מוצגים: כל מוצג שלא הוריתי מה ייעשה בו, למעט כסף, יועבר להכרע פרטנית של קצין משטרה;

8

ב.         בהסכמה, ניתן לקזז כנגד הקנס פיקדון בסך 35,000 ₪ שהופקד בתיק מ"ת 35924-10-13, אם אכן קיים ואיננו מעוקל. יתרת הסכום תשולם בעשרה תשלומים כאמור לעיל. באחריות ההגנה לוודא ביצוע הקיזוז;

ג.         עותק גזר הדין יועבר לידיעת שירות המבחן;

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, א' שבט תשע"ה, 21 בינואר 2015, במעמד הצדדים.