1

מבוא

1.             הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בכתב האישום המתוקן, בעבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 ובעבירה של התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין.

לפי כתב האישום המתוקן, ביום 13.11.16 בשעה 03:45, התפרץ הנאשם לביתו של המתלונן בכוונה לבצע גניבה, בכך שפתח את תריס חלון ביתו של המתלונן. בהמשך לכך, ובעוד המתלונן ובני משפחתו ישנים בבית, נטל הנאשם במרמה 300₪, 3מכשירי טלפון סלולרי ומפתחות לרכב. הנאשם יצא מבית המתלונן וגנב את רכב המתלונן אשר חנה מחוץ לבית. משם נסע בכביש 443, ומשהבחין במחסום משטרתי, עצר את הרכב במרחק מה מהמחסום ומצא מסתור בשיחים שהיו בקרבת מקום.

2.             לפי הסדר הטיעון שבין הצדדים, נשלח הנאשם לעריכת תסקיר שירות המבחן, התביעה הגבילה עצמה לעתור לעונש של מאסר לתקופה של 18 חודשים לצד ענישה נלווית.

2

תסקיר שירות המבחן

3.             לפי תסקיר שירות המבחן מיום 17.8.17, הנאשם בן 20, סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות ירדנית. הנאשם נעדר עבר פלילי. הנאשם מועסק בניהול ספרייה בבעלות משפחתית במקום אביו שנפצע בתאונת דרכים. להערכת שירות המבחן, עול פרנסת המשפחה אילץ את הנאשם לצאת לעבוד בעבודה שהיא מעבר ליכולותיו ההתפתחויות. עוד התרשם שירות המבחן, כי הנאשם נעדר דפוסי חשיבה עברייניים וביטא שאיפות להתקדמות והתפתחות אישית.

להערכת שירות, חרף העבירות החמורות, הטלת מאסר בפועל עלולה לחשוף את הנאשם לדפוסי עבריינות ולהביא לנסיגה במצבו. מכאן המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצויים.

4.             בתסקיר משלים מיום 11.3.18 הוסיף שירות המבחן, כי בתקופת הדחייה החל הנאשם בהליך טיפולי כ"יחידה לקידום הנוער" במזרח ירושלים. מגורמי הטיפול נמסר כי הוא מגיע לפגישות פרטניות, וכי הוא משתף פעולה באופן מלא עם הליך הטיפול. להמלצת שירות המבחן, על הנאשם להמשיך בטיפול פרטני. הנאשם מבטא חרטה על מעורבותו בפלילית ומכיר בחומרתן של העבירות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מגלה מוטיבציה לשינוי ומשקיע מאמצים בהליך הטיפול חרף קשייו. עוד ציין שירות המבחן כי הטלת מאסר בפועל עלולה להוביל לרגרסיה במצבו של הנאשם ולחשיפה של הנאשם לדפוסי עבריינות. לאור האמור, חזר שירות המבחן על המלצתו לסיים ההליך בהטלת עבודות שירות לצד מאסר על תנאי, צו מבחן לתקופה של שנה ופיצויים.

טיעונים לעונש

5.             באת כוח התביעה טענה, כי כתוצאה מביצוע העבירות שבהן הורשע הנאשם נפגעו הערכים של הגנה על תחושת הבטחון של המתלוננים ושמירה על קניינם. לצד זאת, נפגעה שגרת חייהם. הפגיעה בערכים המוגנים, לטענתה, היא גבוהה.

6.             עוד טענה, כי נסיבות האירוע חמורות. המדובר בהתפרצות לבית באישון לילה והפוטנציאל להתפתחות אירוע אלים הוא גבוה, בהינתן כי בני המשפחה ישנו בביתם באותה העת.

7.             לטענתה, לאור נסיבות העניין ומדיניות הפסיקה, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים ועד מאסר לתקופה של 36 חודשים.

8.             עוד הוסיפה וטענה כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות לביצוע העבירות: הנאשם אמנם הודה בביצוע העבירות, אולם מהתסקיר עולה כי הנאשם לא עבר כל תהליך שיקומי והנאשם אף מצמצם בתיאור חלקו באירוע; הנאשם נעדר עבר פלילי אולם לא די בכך כדי למנוע הטלת מאסר בפועל.

3

9.             לטענתה, העבירות בוצעו על רקע בצע כסף ומכאן כי יש להטיל על הנאשם גם רכיבי ענישה כלכליים.

10.         מכאן טענה, כי יש להטיל על הנאשם עונש ברף התחתון של המתחם, הכולל מאסר לתקופה של 18 חודשים, בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים משמעותיים.

11.         לטענת בא כוח הנאשם, העבירות אינן ברף גבוה, מדובר באירוע אחד, והנזק אינו רב. עוד טען, כי רכבו של המתלונן הושב באותו ערב ללא נזק, ונגנב מהבית סכום של 300 ₪ ו-3 מכשירי טלפון ישנים בלבד.

12.         עוד הוסיף בא כוח הנאשם וטען, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות לביצוע העבירות: הנאשם הודה במיוחס לו; הנאשם נעדר עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה והיחידה עם רשויות החוק; טרם מלאו לנאשם 21 שנים בעת ביצוע העבירות וגזר הדין; הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית; הנאשם היה נתון כחודש במעצר, לאחר מכן שוחרר למעצר בית מלא לתקופה של 4 חודשים, ובהמשך היה נתון במעצר בית חלקי; שירות המבחן העריך כי לאור אינטרס השיקום, יש חשש כי הטלת עונש של מאסר בפועל, תחשוף את הנאשם לדפוסים עבריינים. מכאן המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצויים.

13.         הנאשם הוסיף ואמר כי הוא מצר על מעשיו.

דיון והכרעה

14.         בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

15.         מביצוען של עבירה של גניבת רכב והתפרצות למקום מגורים, בהן הורשע הנאשם נפגע הערך החברתי של הגנה על שלום ובטחון הציבור וכן הגנה על קניינו של הפרט ועל פרטיותו.

16.         אין להקל ראש במידת הפגיעה בערכים המוגנים האמורים. הנאשם פרץ לבית מגורים וגנב רכב ורכוש נוסף. מעבר לפגיעה בקניינם ובפרטיותם של בני הבית, יש בעבירות רכוש גם כדי לערער את תחושת הבטחון של הציבור בכללותו (ע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (31.12.08)).

17.         בית המשפט העליוןקבע, כי מתחם העונש ההולם בעבירות דומות הכוללות התפרצות לבית מגורים וגניבת רכב, נע בין מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות ובין 20 חודשים (ע"פ 370/14 סלפיתי נ' מדינת ישראל (25.8.14)); במקרה אחרים, לא מצא, בית המשפט העליון מקום להתערב בעונשים שהוטלו בתוך מתחם זה וביחס לעבירות דומות (ראו, למשל, רע"פ 7683/13 פרלמן נ' מדינת ישראל (23.2.14); רע"פ 4156/13 בוחניק נ' מדינת ישראל (12.6.13); רע"פ 509/11 אבו עדייה נ' מדינת ישראל (8.1.12)).

4

18.         לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות בביצוע העבירות : הנאשם התפרץ לבית באישון לילה והפוטנציאל להתפתחות אירוע אלים הוא גבוה, בהינתן כי בני המשפחה ישנו בביתם באותה העת. הנאשם גנב מהבית רכב ורכוש נוסף, ונתפס רק בשל ערנותם של שוטרים.

19.         לאור האמור, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את העבירות שבהן הורשע הנאשם, בנסיבות העניין, נע בין עונש של מאסר לתקופה של 6 חודשים ובין עונש של מאסר לתקופה של 20 חודשים, לצד ענישה נלווית, לרבות רכיבים כלכליים.

העונש ההולם בתוך המתחם

20.         לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות על מעשיו; הנאשם נעדר עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה עם רשויות אכיפת החוק; הנאשם בגיר - צעיר, אשר ביצע את העבירות בהיותו בן פחות מ-21 שנים; הנאשם היה נתון כחודש במעצר, לאחר מכן שוחרר למעצר בית מלא לתקופה של 4 חודשים, ובהמשך היה נתון במעצר בית חלקי; שירות המבחן עמד על הליך הטיפול שבו נטל הנאשם חלק וציין כי הנאשם שיתף פעולה באופן מלא כל ההליך. כן העריך שירות המבחן כי לאור אינטרס השיקום, יש חשש כי הטלת עונש של מאסר בפועל, תחשוף את הנאשם לדפוסים עבריינים. מכאן המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצויים.

21.         מכאן, שמכלול השיקולים נוטה לקביעת עונש שהוא בתחתית מתחם העונש ההולם, והוא כולל מאסר בפועל שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות ומאסר על תנאי. בהינתן, כי הנאשם ביצע עבירת רכוש, לצד זאת, יוטלו עליו גם רכיבי ענישה כלכליים. בקביעת שיעור רכיבי הענישה הכלכליים, לקחתי בחשבון את הנזקים שגרם למתלונן. לא מצאתי מקום לקיזוז ימי המעצר, לאור העונש המקל שהוטל על הנאשם.

22.         לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 10.1.18, נמצא הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות.

23.         לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

                    א.               מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות. את עבודות השירות יחל הנאשם ביום 11.4.18. מובהר בזאת לנאשם, כי כל חריגה מהוראות הממונה על עבודות שירות עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל;

                    ב.                מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע לפי חוק העונשין, למשך 3 שנים מהיום;

5

                     ג.                מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון לפי חוק העונשין, למשך 3 שנים מהיום;

                    ד.                הנאשם ישלם למתלונן, עד תביעה מספר 1, פיצויים בסכום של 3,000 ₪. את הפיצויים ישלם ב-3 תשלומים שווים, החל מיום 1.4.18 וב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן.

גזר הדין יומצא לממונה על עבודות שירות.

זכת ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ח, 19 מרץ 2018, במעמד הצדדים.