בית משפט השלום באילת

ת"פ 36202-02-21 מדינת ישראל נ' דבורקין(עציר)

בפני

כבוד השופט גיל אדלמן

בעניין:

המאשימה

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עוה"ד שירלי הדר

נגד

הנאשם

איגור דבורקין (עציר)

ע"י ב"כ עוה"ד אביב סטרול

גזר דין

המסגרת העובדתית

1.      הנאשם, איגור דבורקין, הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לו התפרצות למגורים/תפילה בכוונה לבצע עבירה - עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: החוק) וכן בתקיפה סתם - עבירה לפי סעיף 379 לחוק.

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 13.2.2021 בשעה 13:41 לערך, הגיע הנאשם אל בית מגוריו של אחד, סאן בריבו (להלן: בריבו) באילת (להלן: הבית). הנאשם התפרץ לביתו של בריבו בכך שנכנס לחצר והזיז לוח גבס אשר נועד לסגור ולכסות את פתח הכניסה לבית, ותר אחר רכוש. בהמשך, עלה הנאשם לקומה השנייה בבית.

אז, נתקל הנאשם בבריבו, אשר שהה באותה עת בחדר השינה בקומה השנייה; בריבו ניסה לתפוס את הנאשם, ואילו הוא ניסה להימלט מפניו. בהמשך, הנאשם ובריבו "נפלו על הרצפה והתקוטטו", ואז ריסס הנאשם לעבר בריבו גז מדמיע, וברח מהבית. בעת מנוסתו של הנאשם הוא נכנס לחצרות של בתים שכנים, וגרם בכך נזק לגדר.

על פי כתב האישום, לבריבו נגרמו חבלות בדמות סימנים אדומים בידיים, ולנאשם עצמו נגרמו חבלות בדמות קרע בשריר הגלוטאוס בעכוז.

3.      בדיון שהתקיים ביום 22.4.2021 הציגו הצדדים הסדר טיעון, במסגרתו הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע בעבירות המפורטות לעיל; הוסכם כי הוא יופנה לשירות המבחן על מנת לבחון השתלבותו בקהילה טיפולית, והטיעונים לעונש ישמעו לאחר מכן.

4.      תסקיר שירות המבחן, שהוגש כחודשיים לאחר הדיון, עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, ועדכן שהוא שוהה מזה כחודשיים בקהילה טיפולית סגורה (אליה שוחרר במסגרת הליך המעצר). מאז, הוגשו תסקירים נוספים מעת לעת, אשר סקרו את התקדמותו של הנאשם בהליך הטיפולי בקהילה, ועד לסיומו ושהותו של הנאשם בהוסטל. בסך הכל, שהה הנאשם בקהילה למעלה משנה, ולאחר מכן שולב בהוסטל שם התגורר במשך מספר חודשים.

5.      בד בבד להליך הטיפולי, הודה הנאשם בתיקים פליליים נוספים שעמדו לחובתו, וצרפם להליך דנא, על פי הפירוט הבא.

א.    ת"פ 40041-08-21: בו הורשע הנאשם בעבירות של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין, וגניבה (2 עבירות), לפי סעיף 384 לחוק העונשין. על פי כתב האישום, ביום 19.10.2020 גנב הנאשם אוזניות אלקטרוניות בשווי של 460 ₪ מחנות חשמל באילת (להלן: החנות). לאחר ששה ימים, גנב מהחנות זוג אוזניות אלקטרוניות נוסף (בשווי זהה). יום למחרת, הורחק הנאשם מאילת בהחלטת קצין משטרה, אותה הפר מספר ימים לאחר מכן.

ב.      ת"פ 13671-05-21: בו הורשע הנאשם בעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין. כתב האישום מספר כי ביום 19.10.2020 גנב הנאשם מחנות באילת שתי מברגות בשווי של כ-3,000 ₪, ומכרן על מנת לרכוש סם מסוכן.

ג.       ת"פ 4911-03-21: בו הורשע הנאשם בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, ביום 17.7.2020 גנב הנאשם מזון ושתייה (אלכוהול) מחנות מכולת באילת; שווי המוצרים שנגנבו הוערך ב 800 - 1000 ₪.

ד.      ת"פ 50617-05-20: בו הורשע הנאשם בעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק העונשין וכן בעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין בכך שביום 24.1.2020 גנב הנאשם שלוש זוגות משקפיים מחנות משקפיים באילת, בשווי של 623 ₪. כמו כן החזיק רכוש חשוד כגנוב (2 תיקי נשים; 2 זוגות אזניות שמע; 2 זוגות משקפיים; בקבוק בושם).

6.      אף לאחר דיון הצירוף, נדחו הטיעונים לעונש, לבקשת שירות המבחן, על מנת לאפשר לנאשם, לאחר שסיים את הטיפול בקהילה, להשתלב בהוסטל מטעמה.

7.      ביום 8.9.2022 (כ-18 חודשים מאז שולב הנאשם בקהילה, ולאחר מספר חודשים בהם שהה בהוסטל של הקהילה) הודיע שירות המבחן כי הנאשם עזב את הקהילה הטיפולית (ההוסטל), לאחר שבבדיקות שנערכו לו נמצאו בגופו שרידי סם. הנאשם הסגיר את עצמו לידי המשטרה כעבור מספר ימים, והובא לדיון בפני ביום 18.9.2022. בהסכמת הנאשם וב"כ, הוחלט כי הנאשם יוותר במעצר עד החלטה אחרת, ויוגש תסקיר בעניינו, אשר יבחן בין היתר את אפשרות השבת הנאשם למסלול השיקומי, לאור כברת הדרך אותה עבר עד לעזיבת ההוסטל.

8.      בדיון שהתקיים ביום 22.1.2023, בהסכמת הצדדים, צרף הנאשם תיק נוסף, תיק פלא 416121/2022, בו הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין. תיק זה, עניינו הפרת הוראת בית המשפט לפיה על הנאשם לשהות במסגרת הקהילה הטיפולית. הנאשם כאמור עזב על דעתו את הקהילה הטיפולית ובכך למעשה הפר הוראה חוקית.

9.      ביום 22.1.2023 , לאחר שהתקבל תסקיר נוסף בעניינו של הנאשם, טענו הצדדים לעונש.

תסקירי שירות המבחן

10.  בתסקיר הראשון, שהוגש ביום 30.6.2021 סקר שירות המבחן את רקעו האישי והמשפחתי של הנאשם. התסקיר ציין כי הנאשם זקוק לטיפול בבעיית התמכרותו לסמים והמליץ לשלבו בקהילת "הרטוב" אליה הועבר כבר, במסגרת הליך המעצר, ביום 26.4.2021.

שירות המבחן ציין כי הנאשם נעדר עבר פלילי, ועד גיל 36 ניהל אורח חיים נורמטיבי במסגרתו הצליח להתמיד בעבודה ולפרנס את עצמו. עוד ציין שירות המבחן כי בשנת 2020 החל טיפול בקהילה טיפולית סגורה "קהילת הדרך" אך עזב עקב קושי כעבור שבועיים.

11.  בעניינו של הנאשם הוגשו, כאמור, מספר תסקירים, אשר סקרו את השתלבותו בקהילה הטיפולית והתקדמותו בהליך השיקומי. שירות המבחן ציין כי הנאשם הודה בעבירות שביצע וביטא חרטה וצער.

12.  התסקיר האחרון, מיום 16.11.2022, הוגש כאמור לאחר שהנאשם עזב את הקהילה הטיפולית, הסגיר את עצמו למשטרה ונעצר. התסקיר נערך בעוד הנאשם שוהה בבית המעצר. שירות המבחן התבקש לבחון בשלב זה האם ניתן לשלב את הנאשם מחדש בטיפול. בשיחה עם הנאשם, ציין האחרון כי אכן עבר כברת דרך ארוכה במסגרת הקהילה הטיפולית, ולדבריו סיגל לעצמו כלים שיסייעו לו בהמשך דרכו. עם זאת, שירות המבחן התרשם כי בעת הזו הנאשם אינו מעוניין בהמשך ההליך הטיפולי ומעדיף להתחיל בדרך חדשה בחייו לאחר שיסיים לרצות את עונשו. משכך, המליץ התסקיר על ענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל. קצינת המבחן ביקשה כי בית המשפט יתחשב בהליך הטיפולי אותו עבר הנאשם, עד אשר כאמור כשל.

טיעוני הצדדים לעונש

13.  בטיעוניה לעונש הדגישה המאשימה את הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם; הגנה על שלום הציבור ורכושו, תחושת ביטחון הציבור, הגנה על פרטיות אזרחי המדינה ותושביה, זכותו של אדם על גופו, שמירה על שלטון החוק ועמידה בהוראותיו.

בכל הנוגע לעבירת ההתפרצות לבניין מגורים ותקיפת המתלונן, הדגישה המאשימה כי "בכל תיק התפרצות, כאשר אנחנו טוענים לעונש אנו מדברים על הנזק הפוטנציאלי במפגש עם האזרח, פה יש את התרחש הגרוע ביותר שכן התקיים מפגש עם האזרח והמפגש אלים ואף הותיר חבלות על אותו האזרח".

אשר לתיקים הנוספים אותם צרף הנאשם, שעניינם עבירות רכוש , הדגישה המאשימה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הגבוה, שכן מדובר ברצף של אירועים במספר מקומות כלפי מספר קורבנות, וערך הרכוש שנגנב הוא גבוה.

לעניין מתחם הענישה, המאשימה ביקשה לקבוע כי מדובר ב- 6 מתחמים שונים בעלי מסכת עובדתית שונה, והעבירות נעברו כלפי אזרחים שונים במועדים שונים ונפרשו על פני תקופה של שנתיים.

המאשימה עתרה לקביעת מתחמי ענישה בתיק העיקרי ובתיקים המצורפים כמפורט להלן:

בת"פ 50617-05-20 (החזקת נכס החשוב כגנוב וגניבה)- ממאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר וביקשה למקם את הנאשם ברף הגבוה בהתחשב בחפצים שגנב וברכוש החשוד כגנוב שנמצא אצלו.

ת"פ 4911-03-20 (גניבה)- ממאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר וביקשה למקם את הנאשם ברף הנמוך שכן אין עתירה למאסר.

ת"פ 13671-05-21 (גניבה) - ממאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר וביקשה למקם את הנאשם ברף הבינוני ולהטיל עליו מספר חודשי מאסר.

ת"פ 40041-08-21 (2 עבירות גניבה והפרת הוראה חוקית) - מ 6 חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר וביקשה למקם את הנאשם ברף הגבוה ולהטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר.

פל"א 416121/2022 (הפרת הוראה חוקית) - מאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר וביקשה למקם ברף בינוני נמוך שכן הנאשם עזב את הקהילה אך הסגיר עצמו.

בתיק העיקרי, ת"פ 36202-02-21 (התפרצות ותקיפה סתם) - 24 חודשי מאסר ועד 48 חודשי מאסר וביקשה למקם את הנאשם ברף הגבוה.

לשיטת המאשימה יש ליתן משקל בכורה במקרה דנן לשיקולי גמול והרתעה שכן על אף שהנאשם השתלב בקהילה טיפולית אין מדובר בהליך טיפולי שצלח, ולראייה הנאשם התייצב לדיון בליווי שב"ס ובהיותו עצור.

כן עתרה המאשימה להטלת ענישה נלווית בדמות מאסרים מותנים ביחס לכל העבירות בהם הורשע הנאשם, פיצוי לכל המתלוננים מהם גנב ובמיוחד למתלונן בתיק העיקרי, וכן קנס.

התובעת הפנתה לפסיקה על מנת לתמוך בעתירתה העונשית.

14.  ההגנה עתרה למתחם ענישה ביחס לתיק העיקרי ברף הנמוך של 5 עד 6 חודשי מאסר, וביקשה שלא לזקוף לחומרה את ההתקלות של הנאשם עם הקורבן, שכן הנאשם ניסה להימלט מפני הקורבן שרדף אחריו. עוד צוין כי במהלך ניסיונו להימלט, נפצע הנאשם משמעותית. אשר לעבירות הגניבה שצורפו, הדגישה ההגנה כי בחלקן לא עתרה המאשימה למאסר בפועל, ולשיטת ההגנה הענישה הראויה היא מאסר מותנה. ב"כ הנאשם סבר כי ניתן להסתפק בימי מעצרו של הנאשם במסגרת תיק זה, המסתכמים בכ- 7 חודשים.

הסניגור ביקש מבית המשפט להתחשב במאמצים שעבר הנאשם שעה ששולב ושהה במשך שנה בקהילת "הרטוב", ומעידתו התרחשה לאחר כשנה חצי בה עבר הליך שיקומי. לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם פרש מההליך לדרישת הקהילה, לאחר שבדיקות השתן שלו נמצאו מלוכלכות. הנאשם הסגיר את עצמו למשטרה לאחר 5 ימים, בהם אין חולק כי לא ביצע כל עבירה. הגנה הדגישה כי הנאשם קיבל כלים בהליך הטיפולי הממושך שעבר, אשר יסייעו לו לשמור על ניקיון מסמים, ואף לפני הסתבכותו ניהל אורח חיים נורמטיבי. העבירות אותן ביצע הנאשם החלו באמצע שנות ה- 30 לחייו, על רקע שימוש בסמים.

ההגנה הפנתה לפסיקה על מנת לתמוך בעתירתה העונשית.

15.  הנאשם בדברו האחרון אמר: "אני רוצה לומר כי אני עברתי קהילה שנה ו- 4 חודשים והוסטל. וב- 4 חודשים שהייתי משוחרר ניתן לומר בהוסטל, לא עשיתי שום דבר ולא התכוונתי לעשות שום דבר, לא התכוונתי לעשות שום דבר עד גיל 35 בכלל לא השתמשתי בסמים ואני לוקח אחריות על עצמי לא רק בעניין הסמים שהייתי יכול להתנהל אחרת, אני מצטער על מה שעשיתי באמת. אני לא מצטער על זה שעברתי קהילה והייתי צריך לעבור את זה. שם התבגרתי באמת, אני יודע מה אני רוצה מהחיים, קרה מה שקרה ואני הסגרתי את עצמי למשטרה כי לא רציתי להמשיך את החיים שהיו לי, אני מתבייש על זה ומתבייש לחזור לעיר שלי. בגלל זה אני רוצה לגור בעיר אחרת ולא לבצע עבירות".

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

16.  החלטתי לקבוע מספר מתחמי ענישה נפרדים, נוכח מסקנתי כי העבירות בהן הורשע הנאשם מגלמות מספר אירועים נפרדים; מסקנתי זו מבוססת על יישום מבחן הקשר ההדוק, שנקבע במסגרת ע"פ 4910/13 ‏ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.2014).

17.  נסיבות ביצוע העבירות מושא כתב האישום המתוקן בתיק זה נוגעות לעבירת ההתפרצות לדירת מגורים ותקיפת המתלונן. יתר כתבי האישום שצורפו, עניינם, בעיקר, בעבירות רכוש והפרת הוראה חוקית; מדובר בעבירות גניבה שבוצעו מתוך חנויות ובתי עסק שונים, חלקן בסמיכות זמנים. באחד מהמקרים נדרש הנאשם להתרחק מהעיר אילת כחלק מתנאי שחרורו על ידי קצין משטרה, ובהמשך הופר הצו. במקרה אחר, נתפס באמתחתו של הנאשם רכוש החשוד כגנוב. הנאשם צרף תיק נוסף, המהווה אירוע נפרד, ועניינו הפרת ההוראה החוקית המורה לו לשהות בקהילה הטיפולית. בנסיבות אלה, אין המדובר בפרשה אחת, ובהתאם לכך יש לקבוע מתחם עונשי נפרד לכל אירוע; אירוע ההתפרצות, אירוע עבירות הגניבה מתוך חנויות ובתי עסק (והעבירות הנלוות שם) ואירוע הפרת ההוראה החוקית.

18.  הערכים המוגניםשנפגעו כתוצאה מהעבירות שביצע הנאשם הם ההגנה על קניינו של הפרט, הזכות לפרטיותו וביטחון הציבור. מלבד הפגיעה בשגרת החיים ועוגמת הנפש אשר קיימת בכל עבירות הרכוש, בעבירות של התפרצות לדירת מגורים קיים גם סיכון אינהרנטי להתדרדרות האירוע לפגיעה פיזית בחיי אדם. בנסיבותינו, סבורני כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית.

19.  אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, לקחתי בחשבון כי הנאשם הפגין תעוזה רבה בביצוע עבירות הרכוש המרובות בטווח זמן קצר, אך אין אינדיקציה לתכנון מוקדם לביצוע העבירות ולא נראה כי היה תחכום רב בביצוען; נראה כי הרקע והמניע לביצוע העבירות, נעוץ בהשגת רווח כלכלי קל ומהיר.

בנוסף, יש לתת את הדעת לנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירות, המתבטא הן בפגיעה ברכוש לפי שוויו והן בעוגמת הנפש, אבדן הרגשת הביטחון ומפח הנפש שלבטח ליוו את קורבנותיו של הנאשם עת נוכחו לגלות את דבר גזלת רכושם; כן יש לתת את הדעת, לפוטנציאל הנזק הטמון בעבירות מסוג זה, ובעיקר בעבירות ההתפרצות, שהינו גבוה וחמור, כאשר ניסיון העבר מלמד כי מעשיו של הנאשם היו יכולים להתפתח אף לכדי עימות אלים עם קורבנותיו.

20.  מדיניות הענישה הנהוגה: הצדדים הגישו פסיקה לתמיכה בעמדתם; מצאתי לנכון להתייחס לפסקי הדין הרלוונטיים לענייננו וכן לפסיקה נוספת כלהלן.

§        רע"פ 4830/20 סויסה נ' מדינת ישראל (28.7.2020): נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דין של בימ"ש שלום, לפיו הורשע המבקש בעבירות התפרצות וגניבה בשני אירועים שונים (בניין משרדים; דירת מגורים). מתחם העונש ההולם לאישום הראשון נקבע כנע בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 32 חודשי מאסר, ולאישום השני נקבע מתחם הנע בין שנת מאסר עד שלוש שנות מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו עונשים של 28 חודשי מאסר בפועל בגין האישום הראשון, ו- 32 חודשי מאסר בפועל בגין האישום השני שירוצו חלקם בחופף, ובסך הכל 4 שנות מאסר בפועל. הופעל במצטבר עונש מאסר מותנה של 6 חודשים, מאסרים מותנים, ופיצויים משמעותיים למתלוננים. בית המשפט העליון פסק באשר למידת העונש כי עבירת התפרצות לדירת מגורים חומרתה רבה , וכי היא מערערת את בטחונו של האזרח בביתו מבצרו, ופוגעת באופן קשה בקניינו ובפרטיותו, כמו גם עברו המכביד בעבירות רכוש, דומה כי לא ניתן לאיין מסוכנותו של הנאשם לציבור אלא בדרך כליאתו לתקופה ממושכת.

§        רע"פ 8399/15 קדוש נ' מדינת ישראל (19.5.2016): המבקש הורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה והיזק לרכוש. המתלוננת היא אימו של בת זוג המבקש. המבקש גנב מפתח נוסף לדירה. בשל הקרבה המשפחתית ידע המבקש כי המתלוננת לא תשהה בדירתה באותו היום. המבקש נכנס באמצעות המפתח לדירה וגנב תכשיטים, מעטפות כסף. לאחר ששמע רעש, פרץ את מנעול המרפסת על מנת להסתתר ולאחר מכן עזב עם הרכוש הגנוב ומכר אותו בידיעה של בת זוגו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש נע בין 12 לבין 36 חודשי מאסר בפועל וגזר על המבקש 12 חודשי מאסר, מאסרים מותנים, קנס ופיצוי למתלוננת. ערעור בבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

§        רע"פ 3250/16 שימחייאב נ' מדינת ישראל (20.4.2016): המבקש הורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה. המבקש התפרץ לבית מגורים וגנב רכוש יקר ערך הכולל מחשבים נישאים ותכשיטים. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 4 חודשי מאסר לבין 12 חודשי מאסר וגזר עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסרים מותנים ופיצוי למתלוננת. ערעור בבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

§        רע"פ 2423/15 גולדנברג נ' מדינת ישראל (8.4.2015): המבקש הורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים והפרת הוראה חוקית. המבקש התפרץ יחד עם חברו לדירת מגורים. חברו עקר את רשת החלון ומסר אותה למבקש. למשמע הרעש הגיע המתלונן ששהה בדירה והבחין בחברו של המבקש קופץ מהחלון. בימ"ש השלום קבע שמתחם העונש נע בין 6 לבין 30 חודשי מאסר. המבקש לא נמצא מתאים למאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, ונגזרו עליו 45 ימי מאסר ומאסרים מותנים. המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי החמיר עונשו ל- 6 חודשי מאסר בפועל חלף 45 ימי מאסר שכבר ריצה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

§        ע"פ 4600/12 יאשייב נ' מדינת ישראל (13.6.2012): נדחתה בקשה לרשות ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (ע"פ (חיפה) 17935-04-12) אשר דחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום (ת"פ 4522-05-09). מבקש הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות למקום מגורים/תפילה, גניבה, החזקת כלי פריצה והכשלת שוטרים. על המבקש נגזרו 5 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים ופיצוי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור לאור תוכנו של תסקיר המבחן וחומרת העבירות שביצע המבקש. גם בית המשפט העליון סבר כי לאור התסקיר וחומרת העבירות היה על בית המשפט להשית על המבקש עונש מאסר בפועל כפי שנעשה.

§        רע"פ 3063/11 כהן נ' מדינת ישראל (17.4.2011) : נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדרו התקבל ערעור המאשימה על גזר הדין של בית משפט השלום, לפיו הורשע המבקש, יחד עם אחר, בהתפרצות למגורים בכוונה לבצע עבירה, ניסיון גניבה, החזקת מכשירי פריצה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית משפט השלום בחיפה, בשוקלו שיקולי שיקום גזר על המבקש 18 חודשים מאסר על תנאי, צו מבחן למשך שנתיים, שירות לתועלת הציבור בהיקף של 220 שעות ופיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪. ערעורה של המשיבה לבית המשפט המחוזי התקבל, ונוסף על המאסר המותנה וסכום הפיצויים שגזר בית משפט השלום על המבקש, הושת עליו עונש מאסר של שנתיים, בקיזוז ימי מעצרו. בית המשפט המחוזי ציין כי ענישתו של המבקש בעבר לא הרתיעה אותו מביצוע עבירות נוספות, ועל כן אין מקום ליתן משקל של בכורה לשיקומו של המבקש מחוץ לכתלי הכלא. בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור וקבע כי העונש שהשית בית המשפט המחוזי הולם את העבירות בהן הורשע המבקש, במיוחד על רקע עברו הפלילי המכביד.

§        עפ"ג (ב"ש) 64054-06-22 ארואס נ' מדינת ישראל (21.9.2022) ערעור אשר התקבל חלקית על גזר דינו של בית משפט השלום (מותב זה). בית המשפט המחוזי הפחית מהעונש שנגזר על הנאשם בגין הרשעתו בעבירה של כניסה למקום מגורים לבצע עבירה, וגזר על הנאשם 17 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, תחת 20 חודשי מאסר (יחד עם הפעלת מאסר מותנה) שהוטלו עליו בליווי ענישה נוספת. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 10 חודשי מאסר ועד ל 20 חודשי מאסר (המאשימה הגישה רק את גזר הדין בערכאה הראשונה).

§        ע"פ (ב"ש) 34115-04-21 ביטון נ' מדינת ישראל (17.6.2021): נדחה במלואו ערעורו של המערער על הכרעת דינו וגזר דינו. המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע של עבירות התפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע עבירה, גניבה והסגת גבול פלילית. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 14 ועד 30 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים וענישה כלכלית והשית על הנאשם עונש של 20 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר מותנה, כך שבפועל הושתו על הנאשם 26 חודשי מאסר בפועל, עונשי מאסר מותנה, פיצוי, קנס והתחייבות. בית המשפט המחוזי לא מצא מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט השלום לעניין הכרעת הדין, ופסק כי העונש שהושת על הנאשם אינו מחמיר במידה המצדיקה התערבות ערכאת ערעור.

§        עפ"ג (ב"ש) 37682-03-13 גרניק נ' מדינת ישראל (20.11.2013): התקבל ערעורו של נאשם על חומרת העונש. המערער הורשע בבית משפט השלום בשתי עבירות התפרצות לדירה במטרה לבצע גניבה ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, פיצוי, קנס והתחייבות. בית משפט המחוזי סבר כי ניתן להקל על המערער משיקולי שיקום, שכן מתסקירי המבחן ניכר כי הוא עלה על דרך המלך, והקל עונשו ל 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וכן השית על הנאשם צו מבחן למשך 12 חודשים.

§        ע"פ (חי') 38078-07-12 מדינת ישראל נ' לזרב ואח' (29.11.2012): נדחה ערעור המדינה על קולת העונש של שלושת המשיבים וכן נדחה ערעור של משיב 1 על חומרת גזר הדין. המשיבים הורשעו בעבירה של התפרצות למקום מגורים (התפרצו בצוותא לבית פרטי), בגניבה ובעבירה שעניינה החזקת מכשירי פריצה (החזיקו בצוותא מברגים, אזמל, לום ופטיש). על נאשם 1 שהתסקיר בעניינו היה שלילי ובעל עבר פלילי עשיר, נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים ופיצוי. על משיבים 2 ו- 3 נגזרו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס כספי, צו מבחן ופיצוי. בית המשפט המחוזי לא מצא כי נפלה טעות תחת ידו של בית משפט קמא בעונשים שנגזרו ובאבחנה בין נאשם 1 לנאשמים 2 ו-3 ודחה את הערעור.

§        ת"פ (פ"ת) 48878-03-13 מדינת ישראל נ' יוסבשוילי (28.1.2014): הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא ביטוח ובנהיגה בזמן פסילה. מתחם העונש ההולם לעבירת ההתפרצות נקבע כנע בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד ל- 24 חודשים. באשר לעבירות התעבורה, מתחם העונש נקבע החל ממאסר מותנה ועד ל- 8 חודשי מאסר. המתחם לאירוע כולו נקבע החל מ- 10 חודשי מאסר בפועל ועד ל- 26 חודשי מאסר. בית המשפט השית על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה, סך הכל 11 חודשי מאסר, מאסרים מותנים, קנס כספי, פיצוי, פסילה בפועל למשך 18 חודשים ופסילה על תנאי.

§        ת"פ (ק"ג) 39799-04-17 מדינת ישראל נ' פלוני (14.6.2020): הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה וגניבה (נטל מפתח מתיקה של אחותו, התפרץ לביתה וגנב 4,100 ₪ מארנקה). נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 8 חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות לבין 22 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט השית על הנאשם 8 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. מאסרים מותנים, פיצוי והתחייבות.

§        ת"פ (ק"ג) 43755-04-17 מדינת ישראל נ' ביטון (1.1.2019): הנאשם הורשע על פי הודעתו בארבעה כתבי אישום בעבירות של התפרצות למגורים בכוונה לבצע גניבה(אישום ראשון) ; גניבה (אישום שני); הפרעה לשוטר והחזקת כלי פריצה (אישום שלישי); לעבירת ההתפרצות באישום הראשון נקבע מתחם הנע בין 6 לבין 12 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. מתחם העונש ההולם לעבירות ביתר התיקים שצורפו נע בכל אחד מהתיקים ממאסר מותנה ועד 9 חודשי מאסר. בית המשפט השית על הנאשם, צעיר אשר סרב להליך טיפולי, 6 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח בניכוי ימי מעצרו, מאסרים מותנים, קנס, פיצוי למתלוננים והתחייבות.

§        ת"פ (ת"א) 33768-02-16 מדינת ישראל נ' קריספיל (28.11.2017) : הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של הפרת הוראה חוקית, גניבה, התפרצות לדירת מגורים לשם ביצוע עבירה, וכן בתיקים שצורפו, בעבירה של הסגת גבול (ת"פ 49421-04-12) ובעבירה של התפרצות לדירת מגורים לשם ביצוע עבירה (ת"פ 34602-03-17). עבור שני מקרי הפריצה (שוני במטרות המעשים ובשווי הפגיעה) נקבעו מתחמים שונים- בגין האחד החל מ- 8 ועד 18 חודשי מאסר ובגין השני החל מ- 12 ועד ל- 24 חודשי מאסר. עבור עבירה של הסגת גבול נקבע מתחם החל מ- 4 חודשי מאסר ועד 8 חודשי מאסר. על הנאשם, אשר לו עבר פלילי, נגזרו 20 חודשי מאסר בצירוף הפעלת מאסר מותנה ובסך הכול 22 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מאסרים מותנים, והתחייבות.

21.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של גניבה מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסרים מותנים ועד מספר חודשי מאסר (ת"פ (ת"א) 3976-01-16 מדינת ישראל נ' עטיאס (9.7.2018), ת"פ (פ"ת) 4139-06-13 מדינת ישראל נ' אבוקסיס (28.1.2014)וההפניות הרבות שם בפסקה 17).

22.  אשר על כן, בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות והיחס ההולם בין חומרת מעשי העבירות בנסיבותיהם ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש שיש להטיל עליו, אני קובע כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירת ההתפרצות ותקיפת המתלונן נע בין 12 חודשי מאסר ועד ל 24 חודשים; מתחם הענישה הנוגע לעבירות הגניבה (ובחלק מן המקרים עבירות נלוות) נע בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר בפועל; ביחס לעבירת הפרת ההוראה החוקית מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר בודדים, שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות.

העונש המתאים לנאשם

23.  הנאשם הודה בהזדמנות מוקדמת בעבירות המיוחסות לו תוך נטילת אחריות על מעשיו והביע רצון לשקם את חייו. הנאשם הוסיף וצרף מספר תיקים במטרה "לנקות שולחן" ולהתמקד בהליך השיקומי בו החל לאחר ששוחרר לקהילה טיפולית.

24.  הנאשם נעדר עבר פלילי. מעיון בתסקירי שירות המבחן עולה כי עד היותו כבן 36, ניהל הנאשם אורח חיים נורמטיבי. הנאשם נחשף לסמים בעקבות קשר זוגי שקיים ומצבו התדרדר עד לביצוע עבירות פליליות, עבירות רכוש, שנועדו ככל הנראה לצורך מימון התמכרותו לסמים.

25.  הנאשם, אשר נעדר מערכות תמיכה משמעותיות והתקשה להתמודד עם מצבו, פנה בעברו (שלא בתיק זה) לקהילה טיפולית בניסיון להיגמל מצריכת הסמים, אז לא עלה בידו של הנאשם לסיים את הליכי הטיפול.

במסגרת הליכי מעצרו בגין תיק זה, פנה הנאשם שוב לקהילה טיפולית, וכאמור השתלב בה, שהה בה למעלה משנה תמימה, וסיים אותה בהצלחה. הנאשם הועבר להוסטל הקשור לקהילה, גם שם המשיך בהתמדתו בהליך הטיפולי, עד מעידתו ושימושו בסם המסוכן. הנאשם כאמור הסגיר את עצמו למשטרה מספר ימים לאחר שעזב את ההוסטל, וניכר כי במציאות החדשה מתוך בית המעצר, לא מצא את הכוחות לשוב לאפיק הטיפולי בעת הזאת.

26.  על אף שלא ניתן לומר כי הנאשם ממש שוקם, נוכח מעידתו ומעצרו החוזר, אין להתעלם מהדרך הטיפולית הארוכה והקשה אותה עשה, ומהמלצת שירות המבחן לפיה יש להתחשב בהליך הממושך אותו עבר הנאשם, בצד הטלת עונש מוחשי בדמות מאסר בפועל.

שהייה בקהילה טיפולית סגורה של מי שהוא מכור לסמים, במשך חודשים ארוכים, וסיומה בהצלחה, אינה עניין של מה בכך. ידוע הוא שגמילה מסמים היא קשה, וטומנת בחובה עליות, וגם נפילות, אולם אין לי ספק כי השתלבותו המוצלחת של הנאשם בהליך הטיפולי (חרף המעידה וחזרתו למעצר), תתרום לו רבות בעתידו. אני מעודד את הנאשם, שימשיך בדרכו אותה החל במסגרת הטיפול בקהילה הטיפולית הסגורה ובהוסטל, ולאחר שחרור ממאסר דנא, ימשיך בהליך הגמילה הקשה, על מנת לשקם את חייו, ולפתוח דף חדש בעתידו.

אני מקווה כי הנאשם אכן רכש כלים והתבגר במהלך התקופה הממושכת בה שהה בקהילה, כפי שהתבטא בדברו האחרון.

27.  לאור כל האמור לעיל, לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, ונתתי דעתי למכלול הנסיבות לקולא ולחומרא בעניינו של הנאשם, לטיעוני הצדדים, לדברי הנאשם ולהמלצת שירות המבחן, מצאתי לנכון להשית על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 13 חודשים. מתקופת מאסרו ינוכו ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירות רכוש מסוג פשע ועבירות אלימות, למעט תגרה.

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 2 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירות רכוש מסוג עוון ועל עבירת הפרת הוראה חוקית.

פיצוי - הנאשם ישלם למתלונן, ע"ת 1 בתיק העיקרי פיצוי בסך של 2,000 ש"ח. הפיצוי ישולם החל מיום 10.10.2023 ב 4 תשלומים שווים ורצופים בכל 10 לחודש. התשלום יבוצע לקופת בית המשפט, וממנה יועבר למתלונן על פי כתובתו שבכתב האישום.

קנס - הנאשם ישלם קנס בסך 1,500 ₪, או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב 4 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.10.2023 . לא ישולם אחד מהתשלומים תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

מוצגים - יושבו לבעליהם או יושמדו/יחולטו בהתאם לשיקול דעת המאשימה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 45 יום מהיום.