ת"פ 36253/02/15 – מדינת ישראל נגד א צ'
בית משפט השלום בנתניה |
||
ת"פ 36253-02-15 מדינת ישראל נ' צ'(עציר) ת"פ 36273-02-15
|
|
24 פברואר 2015 |
1
|
|
|
בפני כב' השופט חגי טרסי |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
א צ' (עציר)
|
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה - עוה"ד סיגל אלפר
ב"כ הנאשם - עוה"ד רן עמר
הנאשם - הובא ע"י שב"ס
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
בעניינו של הנאשם התקבלה חוות דעת
פסיכיאטרית, אשר על פי ממצאיה הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, בשל מצב פסיכוטי בו הוא
נתון, כתוצאה ממחלת נפש. עוד עולה מחוות הדעת כי מגישיה מניחים בסבירות גבוהה כי
מצבו בעת ביצוע העבירות היה דומה למצבו כיום, כלומר שיפוטו היה פגום והוא לא היה
אחראי למעשיו. בנסיבות אלה עותרת התביעה להפסקת ההליכים בהתאם להוראת סעיף
במסגרת ע"פ 9078/09 פלוני נ' מדינת ישראל (14.2.12), הבהיר ביהמ"ש העליון מפי כב' השופטת עמית את מעמדה המשפטי של חוות הדעת הפסיכיאטרית. ביהמ"ש קבע כדלקמן:
2
"חוות דעת פסיכיאטרית לגבי מצבו
הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה היא אך ראיה אחת, מני מספר ראיות המובאות בפני ביהמ"ש
לצורך קביעת אחריותו הפלילית של הנאשם, בעת ביצוע העבירה. הן ההגנה והן התביעה
רשאיות לחקור את נותן חוות הדעת ולנסות לקעקע את ממצאיה, אך חוות הדעת אינה ראיה
קונקלוסיבית שאין בלתה. הפוסק האחרון בשאלות העובדתיות - משפטיות הוא ביהמ"ש
ועליו לקבוע אם הנאשם עומד בתנאי הפטור של סעיף
בשים לב לדברים ברורים אלה, הרי משבא ביהמ"ש וקובע בשלבים מקדמיים אלה של ההליך, דהיינו בטרם נשמעו ראיות כלשהן, כי יש מקום להפסיק את ההליכים או לקבוע כי הנאשם אינו אחראי מהותית למעשיו, אין החלטה מסוג זה נסמכת ישירות על האמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית, אלא היא ניתנת מכח הסכמת ב"כ הצדדים לאימוץ המלצות חוות הדעת. משכך, בהעדר הסכמה לאימוץ חלק כזה או אחר של חוות הדעת ומשקיימות טענות של מי מהצדדים המחייבות בירור עובדתי בנוגע למצבו הנפשי של הנאשם, לא ניתן על יסוד חוות הדעת בלבד לקבוע כי הנאשם נהנה מהגנת אי השפיות. ההסכמה במקרה זה נוגעת אך ורק לקיומה של אי כשירות דיונית ועל כן ניתן להורות אך ורק על הפסקת ההליכים לפי סעיף 170, ולא מעבר לכך.
יתרה מכך, בעניין וחנון הנ"ל נאמר
מפורשת על ידי כב' השופט הנדל, בפסקה 12 לפסק הדין, כי על בתי המשפט להקפיד על
מילוי אחר הוראות סעיפים 34 ח' ו-170 הן בהיבטים המהותיים והן בהיבטים של סדרי
הדין. ממילא לא דן כב' השופט הנדל באותה מסגרת בסדרי הדין, ולמעשה אף לא נדון מקרה
דומה למקרה הנוכחי, בו קיימות במקביל התייחסויות לאי כשירות דיונית ואי כשירות
מהותית. בנושא זה קיימת פסיקה מושרשת של ביהמ"ש העליון ולפיה מקום בו קיימת
אי כשירות דיונית אין מקום להוסיף ולבדוק את הכשרות המהותית ויש להפסיק את ההליכים
לפי סעיף
3
אני ער לעובדה כי החלטות ביהמ"ש העליון
שצוטטו לעיל נסמכות בין היתר על ההלכה אשר חלה עד לאחרונה ולפיה נאשם אשר אינו
כשיר מהותית בשל אי שפיות מוכרז "לאו בר עונשין", בעוד בעניין וחנון
נקבע כי יש לזכותו. יחד עם זאת, כמובן מבלי לקבוע כל מסמרות באשר קטונתי מעיסוק
במחלוקת שנפלה בין שופטי ביהמ"ש העליון, ספק בעיני האם ההחלטה הנוכחית הינה
בבחינת סוף פסוק. אני שומע כי עתידה להיות מוגשת בקשה לדיון נוסף. פסק הדין בעניין
וחנון עומד בסתירה חזיתית לפסיקה קודמת של ביהמ"ש העליון בעניין מאיר ומעוררת
קשיים ישומיים, דוגמת ההליך שבפני, וכן קשיים משפטיים, בין היתר גם בשים לב
להוראות תיקון מס' 8 ל
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על הפסקת
ההליכים בהתאם להוראת סעיף
העתק יועבר לפסיכיאטר המחוזי.
הנאשם ילקח בתום הדיון ע"י שב"ס לביה"ח לב השרון, שם ישוחרר ממעצרו.
הפסיכיאטר המחוזי מתבקש לעדכן הן את הסנגוריה הציבורית והן את התביעה, באמצעות הפרטים שנמסרו בפרוטוקול, לגבי כל התכנסות של וועדה פסיכיאטרית בעניינו של הנאשם.
ניתנה והודעה היום ה' אדר תשע"ה, 24/02/2015 במעמד הנוכחים.
|
חגי טרסי , שופט |
הוקלדעלידידוריתסבג
