1

1.     בטרם שמיעת הראיות בתיק, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו כתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשם תוקן והנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, שאלה עיקריהן -

ארגון החמאס הוכרז בישראל כארגון טרוריסטי וכהתאחדות בלתי מותרת.

הנאשם תושב עזה שעובד במעבר ארז, שהינו מעבר הגבול בין ישראל לרצועת עזה, כנהג ריקשה שתפקידו להעביר את התיקים והמזוודות של אנשים העוברים מהצד הישראלי של המעבר לצד העזתי ובמסגרת זו הוא נכנס לצד הישראלי במעבר.

2

בחודש יולי 2017 או בסמוך לכך, הנאשם נפגש בעזה, בנקודת הבקורת של הרשות הפלסטינית באזור מעבר ארז, עם ספיאן אל זבדה, שהינו פעיל חמאס המנוע כניסה לישראל. הנאשם קיבל הוראה מאחר לסייע לספיאן בכל שיבקש. ספיאן אמר לנאשם כי יעביר לו מעטפות כסף על מנת להעבירם לסוחרים היוצאים לישראל, על מנת שהם ימסרו את המעטפות לאחר שנמצא בישראל. הנאשם קיבל מספיאן 14 מעטפות המכילות כסף וניסה למסרם לסוחרים שיעבירו אותן לישראל אולם, למעט מקרה אחד, הסוחרים סירבו להעביר את המעטפות. במקרה האחד הסכים סוחר תושב רמאללה לקבל מהנאשם את המעטפה על מנת למסרה בישראל, אך כעבור זמן הודיע לנאשם כי לא מסר את המעטפה אלא השאיר אותה במקום מסוים במעבר ארז, והנאשם אסף את המעטפה והחזירה לספיאן.

2.     על יסוד הודאת הנאשם בעובדות, כאמור, הוא הורשע בעבירה של נסיון לפעולה ברכוש טרור, לפי סעיף 32(א) לחוק המאבק בטרור תשע"ו-2016 וסעיף 25 לחוק העונשין תשל"ז-1977, ובעבירה של מתן שירות לארגון טרור, לפי סעיף 23 לחוק המאבק בטרור תשע"ו-2016.

3.     במסגרת הסדר הטיעון, המליצו הצדדים לבית המשפט להטיל על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו ומאסר על תנאי.

4.     התביעה ציינה כי ברקע ההסדר עומדים קשיים ראייתיים ומשפטיים בהוכחת חלק מהעבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום המקורי. הוסיפה, כי הסדר הטיעון מאזן בין הודאת הנאשם, נטילת האחריות על ידו וחסכון זמן השיפוט לבין חומרת העבירות והעובדה שהנאשם ניצל את מעמדו לביצוע עבירות.

הסנגור ביקש לכבד את הסדר הטיעון. ציין כי הנאשם יליד 1974. נשוי ואב ל- 12 ילדים. וטען כי הוא ביצע את המעשים מחשש לאבד את עבודתו.

3

5.     כסף הוא מרכיב חיוני ומשמעותי בכל ארגון המחזיק מתקנים, מפעיל אנשים ומבצע פעילויות הכרוכות בעלויות, ובכלל זה ארגוני טרור. הענין שיש לחמאס להעביר כספים מעזה למקומות אחרים, לשם קידום מטרותיו, ברור מאליו. מנגד, למדינת ישראל יש אינטרס מובהק למנוע קבלת כספים על ידי החמאס והעברתם למטרותיו, שבסופו של דבר מוכוונות לפגיעה בה ובתושביה. מי שמסייע לחמאס להעביר כספים לקידום מטרותיו, פוגע באינטרסים הבטחוניים המהותיים של מדינת ישראל. המוטיבציה הגבוהה להעברת כספים מעזה למטרות שונות של החמאס והסכנה הטמונה בכך לישראל, מחייבות הרתעת הכלל מפני ביצוע מעשים כאלה.

6.     לצד נתוני החומרה המוזכרים, בגזירת הדין הקונקרטי יש להתחשב בנסיבות המעשה והעושה המסוימים. כאן, מחד, הנאשם ניצל את נגישותו לסוחרים היוצאים מעזה לישראל כדי לנסות להעביר באמצעותם כספים לקידום פעילות החמאס, והוא עשה זאת מספר רב של פעמים, אך מאידך, בפועל, הכספים לא הועברו ליעדם, ועל פי הנטען הנאשם נלחץ לבצע את מעשיו מחשש לאבד את מקום עבודתו, המהווה עבורו מקור פרנסה, בנסיבות הקשות של מצב התעסוקה בעזה.

7.     בהתחשב במכלול הנתונים והנסיבות כאמור; וכן בכך שהודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון הכולל הסכמה לענין העונש, מתוך ציפיה שבית המשפט יכבד את הסדר הטיעון; ובכללים הנוהגים בהקשר לכיבוד הסדרי טיעון; החלטתי לכבד את הסדר הטיעון.

8.     אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.     15 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו.

ב.     שנה מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירת מתן שירות לארגון טרור או עשיית פעולה ברכוש טרור.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ז אדר תשע"ח, 14 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.