בית משפט השלום בחיפה

 

ת"פ 36684-05-21 מדינת ישראל נ' מנאע

 

 

בפני     כבוד השופט שלמה בנג'ו

 

בעניין: המאשימה

            מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז חיפה

           

נגד

 

            הנאשם

אחמד מנאע

ע"י ב"כ עוה"ד עאדל דבאח

 

 

גזר דין

 

 

כתב האישום:

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירה של התפרעות - עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 ועבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 275 (א) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

לפי עובדות כתב האישום, ביום 11/5/21, בעיצומה של מערכה צבאית, במהלך מבצע "שומר חומות", החל משעה 21:00 לערך, התקהלו במג'ד אל כרום, סמוך לכיכר שליד הכניסה המערבית, מאות אנשים, וזאת מבלי שקיבלו אישור או רישיון לכך (להלן: "ההתקהלות").

המשתתפים בהתקהלות, חלקם רעולי פנים, הבעירו צמיגים, עצים ופחי אשפה, חסמו כביש סמוך, המוביל לכביש 85, וגרמו לנזקים לתחנת אוטובוס סמוכה. בנוסף, יידו המשתתפים בהתקהלות אבנים, סלעים, בקבוקי תבערה, וכן ירו זיקוקים לעבר שוטרים שפעלו במקום במטרה לשמור על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור, וכן ירו זיקוקים לעברם, כל זאת תוך הפרת השלום והסדר הציבורי, באופן שיש בו כדי להטיל אימה על הציבור, ותוך קריאות "אללה הוא אכבר", "יא בני ז...", וכן קריאות לשחרור אל אקצא.

בעקבות ההתפרעויות הללו, ובמטרה לשמור על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור, נאלץ כוח המשטרה לעשות שימוש באמצעים לפיזור הפגנות, לרבות שימוש ברימוני הלם, טילי גז וירי באוויר.

הנאשם נטל חלק בהתפרעות, ובשעה 23:00 לערך, יידה אבנים, בצוותא חדא עם מתפרעים אחרים, לעבר כוח משטרה וניידות משטרה שהיו במקום, כשהוא מעודד את המתפרעים סביבו בתנועות ידיים, קורא להם לזרוק אבנים לעבר השוטרים, וכן קורא לעברם "תיזהרו משטרה", ו- "כנסו פנימה", זאת עשה הנאשם, כחלק מההתפרעות ובמסגרתה, ובכוונה להפריע לשוטרים כשהם ממלאים את תפקידם כחוק ולהכשילם בכך.

השוטרים באסם אבו ח'לה והישאם חוג'יראת (להלן: "השוטרים") אשר עמדו בסמוך, הבחינו במעשיו של הנאשם, עצרו אותו. במהלך מעצרו, החלה התקהלות של מתפרעים סביב הנאשם והשוטרים, אשר צעקו וקיללו את השוטרים, באופן שאילץ את השוטר בסאם אבו ח'לה לירות מספר כדורים באוויר.

 

ראיות לעונש:

ב"כ המאשימה הגיש כראיה מטעם המדינה לעונש, את גיליון הרשעותיו של הנאשם שסומן ג/1.

ב"כ הנאשם לא הגיש ראיות לעונש.

 

תסקיר שירות המבחן:

בתסקיר עמד שירות המבחן על נסיבותיו האישיות של הנאשם, וערך הערכת סיכון וסיכויי שיקום.

צוין, כי העבירה בוצעה נוכח מאפייני אישיותו של הנאשם. לעמדת שירות המבחן, הנאשם נעדר בשלות רגשית והוא ניחן, בין היתר, בהתנהגות אימפולסיבית, ללא חשיבה על התוצאות, נגררות, אך נראה, כי לא קיימת אידאולוגיה מגובשת מאחורי מעשיו.

אשר לסיכון בדבר הישנות העבירות שביצע, צוין, כי נוכח מאפייני אישיותו, בהעדר טיפול רגשי, הנאשם יתקשה להימנע מהתנהגות דומה בעתיד.

בסופו של יום, המליץ שירות המבחן, להטיל על הנאשם, צו מבחן למשך שנה, כדי לשלבו בטיפול, צו לביצוע עבודות לתועלת הציבור למשך 200 שעות, מאסר מותנה משמעותי והתחייבות כספית.

 

טענות הצדדים:

ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, חלקו הפעיל בהתפרעות, כאשר יידה אבנים לעבר השוטרים, במהלך התפרעות שכללה גם הבערת צמיגים וירי זיקוקים לעבר השוטרים. עוד הדגישה, את היותו במה שכינתה "הקו הראשון" במתפרעים, כאשר הזהיר את המתפרעים מפני המשטרה, ולאחר שנעצר התקהלו סביבו הרבה מתפרעים.

נטען, כי בתיק זה כמו בתיקים דומים, יש להעביר מסר חד וברור, כי כל הנוטל חלק בהתפרעות מסוג זה, ומסכן את כוחות הביטחון, במיוחד בעת מלחמה וחירום, ראוי לענישה מחמירה, תוך הדגשת שיקולי הרתעת היחיד והרבים נוכח אופי העבירות.

ב"כ המאשימה עתרה לקביעת מתחם הנע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, ולקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

הסניגור פתח את דבריו בפסול הטמון במעשים הללו, אשר גרמו לתדמית שלילית לחלק מהמגזר הערבי. המעשים מאפיינים אך חלק קטן מהמגזר הערבי, באותה עת, ולא את כל הציבור הזה. לדבריו, כל הציבור, אלה שלא נטלו חלק בהתפרעות ואלה שנטלו חלק פעיל בהן, מבינים כעת, את חומרת המעשים.

צוין, כי בהתפרעויות לא נפגע אף שוטר אלא ניזוק אך ורק רכוש, רובו רכוש ציבורי "השייך" לתושבי מג'ד אל כרום.

מדובר במעשה שנמצא ברף הנמוך של מעשי התפרעות, מאחר והנאשם נגרר לבצע את העבירות, לא הגיע למקום בכוונת מכוון לפגוע בכוחות הביטחון, ולא גרם נזק לרכוש או לאדם.

נטען, כי הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי, הוא מכה על חטא, מתבייש במעשיו, משפחתו הגרעינית גינתה את מעשיו, וכאות לכך, לא עמדה לצידו במהלך הליכי המעצר, ורק בזכות דודיו שוחרר ממעצר.

הסניגור הפנה לתסקיר, טען כי מדובר בתסקיר חיובי, עם זאת, הבהיר כי אין הוא עותר לקבלת המלצותיו, אך ביקש שבית המשפט יתחשב באמור בו, ויטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות.

 

דבר הנאשם בטרם מתן גזר הדין:

הנאשם אמר לבית המשפט: "אני מצטער, מצטער מאוד".

 

דיון והכרעה עונשית:

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

מעשיו של הנאשם פגעו בשלום הציבור בביטחונו, בשלומם של כוחות הביטחון, בשלטון החוק והסדר הציבורי.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית עד גבוהה.

 

מדיניות הענישה (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

מדיניות הענישה הנוהגת בעניינם של פורעי חוק, אשר היו מעורבים באירועים דומים במבצע "שומר החומות", היא הטלת עונשי מאסר ממושכים, גם לנעדרי עבר פלילי, ולעיתים על אף המלצת שירות המבחן להקלה עונשית, תוך הדגשת חומרת המעשים שנעשו בעיצומה של מערכה צבאית, והצורך להמחיש בענישה את ההלימה העונשית הראויה בגין מעשים אלה, תוך מתן משקל, בין היתר, לשיקולי הרתעת היחיד והרבים כדי לרסן את התופעה שעלולה לסחוף המון רב ולצאת משליטה (ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' מוחמד אסווד (24.2.22); ע"פ 3982/22 מדינת ישראל נ' מוחמד חג'וג' (27.10.22).

להלן תמצית מהפסיקה הרלבנטית לנדוננו:

בע"פ 3253/19 אבו חומוס נ' מדינת ישראל (24.6.2020) - דובר בנאשם שנטל חלק בהתפרעות רבת משתתפים, יידה אבנים לעבר שוטרים שנכחו במקום, בצוותא עם אחרים, ירה זיקוקים לעבר כוחות בטחון. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של מעשה רשלנות בחומר נפיץ, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל. הנאשם ערער על הכרעת הדין וגזר הדין, אך ערעורו נדחה.

ענ"פ (חיפה) 43700-03-22 מדינת ישראל נגד פלוני (קטין) (8.12.22) - באותו מקרה דובר בקטין, אשר הורשע בעבירות של התפרעות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, וכן צירף תיק של החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית. נסיבות אותו התיק, התרחשו גם הן, בעיצומו של מבצע "שומר חומות". הנאשם השתתף בהתפרעות, יידה שתי אבנים לעבר שוטרים, אשר עמדו במרחק של מעל 50 מטר ממנו, זאת תוך שמתפרעים אחרים ששהו סמוך אליו, זורקים אבנים נוספות לעבר שוטרים, והכל בצוותא חדא עימם. בית משפט לנוער הטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי לצד עונשים נלווים. בית משפט המחוזי דכאן קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, והעמיד את עונשו על 12 חודשי מאסר בפועל, לצד יתר רכיבי הענישה, תוך שציין, כי על אף שמדובר בקטין שעברו נקי, העבירות בהן הורשע הן חמורות וביתר שאת כאשר בוצעו על רקע מצב ביטחוני קשה שפקד את המדינה.

 

עפ"ג (חיפה) 26998-04-22‏ ‏ מדינת ישראל נ' מיאתב אבו היג'א (9.5.2022) - באותו מקרה דובר על מי שהורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרעות, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים. המעשים התרחשו בעיצומו של מבצע "שומר חומות", כבענייננו. הנאשם נטל חלק בהתפרעות המונית בכניסה הראשית לטמרה, במהלכו יידו אבנים לעבר שוטרים וניידות משטרה, שרפו צמיגים וחסמו כביש. הנאשם יידה אבנים בצוותא עם מתפרעים אחרים לעבר שני השוטרים, וכן לעבר הניידת כשהשוטר השלישי ישב בתוכה במושב-הנהג, ממרחק של כעשרים מטרים, כשהוא רעול פנים. חלק מהאבנים שאותם יידו הנאשם וחבריו פגעו בניידת. הנאשם ברח מהשוטרים, וכאשר נתפס, התנגד באופן אלים למעצרו, קילל את השוטרים, ירק ואיים עליהם. נגרם נזק לשוטרים ולרכוש. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 8-24 חודשי מאסר והטיל על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דכאן, קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, תוך שנקבע, כי אין הלימה בין חומרת מעשיו של הנאשם, לעונש המקל שנגזר עליו. צוין, כי לכל הפחות על מתחם הענישה להתחיל ב-12 חודשי מאסר בפועל. בסופו של יום, הכפיל בית המשפט את עונשו של הנאשם והעמידו על 16 חודשי מאסר בפועל, וזאת לאחר שהודגש כי העונש יוחמר במידה מתונה, אך ורק, מהטעם שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין.

 

עפ"ג (חיפה) 26952-04-22 מדינת ישראל נ' נדים אנטקלי (09.05.2022) - הנאשם נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל בגין הרשעתו, בהתאם להודאתו, בשלוש עבירות של התפרעות, ושלוש עבירות של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות. אף במקרה זה בוצעו המעשים על רקע מבצע "שומר חומות", כאשר הנאשם השתתף בהתפרעויות אלימות בעיר עכו, יידה אבנים לעבר שוטרים. כמו כן, בהתפרעויות שבהן השתתף המשיב נזרקו אבנים נוספות על שוטרים, גם באמצעות רוגטקות, נחסם כביש באמצעות עצים שהונחו והוצתו, והוצתה דלת כניסה למלון. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והעמיד את עונשו של הנאשם על 14 חודשי מאסר בפועל.

 

עפ"ג (חיפה) 26975-04-22 מדינת ישראל נ' אחמד שמוך (12.5.2022) - הנאשם נדון ל-7 חודשי מאסר בפועל בגין הרשעתו, על פי הודאתו בעבירות של התפרעות והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות. באותו מקרה, שהתרחש על רקע מבצע "שומר חומות", השתתף הנאשם בהתפרעויות אלימות בעכו, במסגרתן יידה אבנים לעבר שוטרים. כמו כן, בהתפרעות שבה השתתף המשיב נזרקו אבנים נוספות על שוטרים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש והעמיד את עונשו של הנאשם על 12 חודשי מאסר בפועל.

 

ת"פ (שלום חיפה) 36148-05-21 מדינת ישראל נ' ג'מאל שבאט (14.07.2022) - הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, התפרעות בצוותא חדא עם אחרים ועבירה של מעשה פזיזות ורשלנות. על רקע מבצע "שומר חומות", נטל הנאשם חלק בהתפרעות בסמוך לצומת הראשית בכפר נחף, במסגרתה השליכו המתפרעים בקבוקי תעבורה וירו זיקוקים לעבר כוח משטרה שנכח במקום. בנוסף, המשתתפים בהתקהלות הציתו פחים וגלגלו אותם לעבר כוח המשטרה. הנאשם עודד מתפרעים אחרים לזרוק אבנים, קרא "אללה הוא אכבר", וירה זיקוקים ישירות לעבר כוח המשטרה, כשהוא רעול פנים, במטרה להפריע לשוטרים. בהמשך, התנגד באופן אלים למעצרו וגרם נזק לשוטר שנחבל במרפקו במהלך ההתנגדות למעצר. על הנאשם הוטלו 16 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

 

ת"פ 9143-06-21 מדינת ישראל נ' מועתז בלאה ואח' (3.11.22, ו- 1.2.23) - הנאשמים הורשעו בעבירות של התפרעות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות ומעשי פזיזות ורשלנות בצוותא עם אחר בגין מעורבותם בהתפרעות על רקע מבצע "שומר חומות". הנאשמים עמדו יחד במרחק של עשרות מטרים מהשוטרים, כשהם רעולי פנים וירו לעברם זיקוקים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12-24 חודשי מאסר בפועל והטיל על כל אחד מהנאשמים 13 חודשים מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

 

ת"פ 20454-11-22 מדינת ישראל נ' סבחה (18.6.23) - הנאשם הורשע בשלוש עבירות של התפרעות והפרעה לשוטר בנסיבת מחמירות, בשל מעורבותו בהתפרעות דומה לנדוננו, בצומת ג'דיידה מכר. הנאשם יידה אבנים על שוטרים בשלוש הזדמנויות. נקבע מתחם שנע בין 14 ל- 32 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים. נוכח תסקירו החיובי, העדר עבר פלילי וההודאה, נגזרו עליו 14 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

 

נסיבות שקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין):

לפי העובדות שהנאשם אישר והודה בהן, הוא נטל חלק בהתפרעות אלימה, במג'ד אל כרום, כמפורט להלן, בעיצומה של מערכה צבאית בין מדינת ישראל לארגון חמאס, במהלך מבצע "שומר החומות", כאשר האוכלוסייה בישראל נתונה תחת מתקפת רקטות.

בה בעת, בעוד כוחות הביטחון מתמודדים עם הסכנה מחוץ, החלו הפרות סדר וגל התפרעויות מבית, ברחבי הארץ, ובין היתר ביישוב מג'ד אל כרום, על רקע לאומני-גזעני, שכוונו כלפי אזרחים יהודים וערבים.

אשר לנסיבות הקונקרטיות, במועד הנקוב בכתב האישום, התגודדו מאות אנשים בסמוך לכיכר שליד הכניסה המערבית ליישוב, ללא אישור או רישיון להתקהלות זו.

המשתתפים בהתקהלות הבעירו צמיגים, עצים, פחי אשפה, חסמו כביש, גרמו נזקים לרכוש ציבורי, יידו אבנים, סלעים לעבר השוטרים, השליכו בקבוקי תבערה וירו לעברם זיקוקים, תוך שהשמיעו קריאות לעבר השוטרים "אללה הוא אכבר", "יא בני ז.." וקריאות לשחרור אל אקצא.

אשר לחלקו של הנאשם באירוע, צוין בכתב האישום, כי הנאשם נטל חלק פעיל בהתפרעויות הללו, והיה חלק מההמון הפורע שקרא קריאות לאומניות לעבר כוחות הביטחון.

בנוסף, הוא יידה אבנים על שוטרים וניידות משטרה, בצוותא חדא עם אחרים, עודד את המתפרעים סביבו בתנועות ידיים, הנחה, הכווין, והזהיר את ההמון הפורע, תוך שקרא להם: "תזהרו משטרה"; "כנסו פנימה", כאשר לפי הודאתו בכתב האישום, עשה זאת, בכוונה להפריע לשוטרים שמלאו את תפקידם כחוק ולהכשילם.

הנאשם נטל חלק דומיננטי בהתפרעויות, מעשיו מאופיינים בתעוזה רבה, התארגנות, חבירה לקבוצה שקראה תיגר על שלטון החוק, בדיבור ובמעשה, וכל זאת על רקע לאומני-גזעני.

מעשיי הנאשם הינה מעשים מסכניי חיים, גם אם אין עדות לפגיעה באדם או ברכוש, שכן, אבן הנזרקת לעברו של אדם או רכב, היא בבחינת "נשק קר", היא יכולה לגרום לנזקי גוף קשים ואף לקפח חיים, והיו דברים מעולם.

יפים לכאן דברים שאמר בית המשפט העליון לפני שנים רבות, אשר אמנם נאמרו ביחס ליידוי אבנים על רכבים, אך ביסודם, עמד בית המשפט על סיכון החיים הטמון ביידוי אבנים לעבר רכוש או אדם:

"רק נס ומזל מפרידים בין זריקת אבנים שאין אחריה תוצאה של גרימת נזק לבין זריקת אבנים העלולה להביא לקטילת חיי אדם, במיוחד בהביאנו חשבון שמדובר בזריקת אבנים על כל רכב תוך כדי נסיעתם" (ע"פ 255/88 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (2) 575).

 

הסניגור המלומד טען ארוכות על העדר נזק גופני לאדם, אלא שהעובדה שלא ניזוק אדם בשל מעשיי הנאשם, אינה בשל העדר כוונה מצידו של הנאשם לפגוע ברכוש או אדם, שהרי, כפי שהנאשם הודה הוא: "יידה אבנים בצוותא חדא עם מתפרעים אחרים לעבר כוח משטרה וניידות שהיו במקום" (סעיף 4 לכתב האישום).

אמור אם כן, כי לא נפגע אדם רק בשל "נס ומזל", כדברי בית המשפט העליון, ונקל להבין אם כך, כי מעשיו של הנאשם סיכנו חיים, גם אם בפועל לא גרמו לפגיעה באדם.

עוד עולה מהעובדות בהן הודה, כי הנאשם לא רק נטל חלק פעיל, אלא היה בחזית הפורעים. הוא שימש כדמות מכוונת, סימן לפורעים בידיו והזהיר אותם מפני המשטרה, תוך שהוא מכוון אותם. כאשר נתפס ונעצר ע"י השוטרים, צבאו על השוטרים מתפרעים רבים וקיללו אותם, עד שאחד השוטרים נאלץ לירות באוויר על מנת להחלץ מהמקום.

 

מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין):

בהינתן הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה, מכלול הנסיבות הכוללות של האירוע, חלקו של הנאשם באירוע, חומרת מעשיו בנסיבותיהם, מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

הנאשם (22), רווק, מתגורר עם משפחתו במג'ד אלכרום, עובד למחייתו כפועל במפעל מתכת.

לחובת הנאשם הרשעה אחת של החזקת סכין מיום 3/11/20 בגינה נדון לשל"צ, מאסר מותנה והתחייבות.

הנאשם הודה, הביע חרטה, טען שהוא מצטער על מה שעשה, וחסך מזמנו של בית המשפט.

תסקיר שירות המבחן מגולל את נסיבותיו האישיות והאבחנות הנוגעות לאישיותו.

 

העונש המתאים (סעיף 40יד (2) לחוק העונשין):

בענייננו, נמצא לדחות את המלצת שירות המבחן, אשר כידוע הינה המלצה בלבד ובית המשפט אינה מחויב לקבלה (ראו: רע"פ 7009/20 ישראילוב נ' מדינת ישראל (2020); רע"פ 1756/16 ימיני נ' מדינת ישראל (2016)).

בית המשפט מצווה לפי חוק, לשקול מכלול שיקולים עונשיים לצורך גזירת העונש, כשהשיקול המנחה אותו בענישה הוא הלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת האשם שהפגין הנאשם לבין סוג ומידת העונש (סעיף 40ב לחוק העונשין).

בית המשפט העליון פסק, וחזר ופסק, וכמוהו אף בית המשפט המחוזי דכאן, כי מעשים כדוגמת מעשיו של הנאשם, ראויים לענישה מחמירה מציבת גבולות. הטעם לכך נעוץ, הן בשיקולי הרתעת היחיד והרבים, והן בשל סכנת החיים הטמונה במעשים, והדופי המוסרי-חוקי שיש בה, שעה שהמדינה נאבקת בטרור המתרגש על תושביה, מחוץ, קמים עליה אזרחיה מבית, אנשים כדוגמת הנאשם, ונוקטים באלימות, נוטלים חלק פעיל ומסית בהמון פורע, הורסים ומשחיתים רכוש ציבורי, מיידים אבנים וסלעים על שוטרים וניידות, משלהבים את יתר הפורעים, קוראים קריאות לאומניות משלהבות, ומפירים את החוק ואת הסדר הציבורי.

בתי המשפט העליון והמחוזי עמדו, על הסכנה שיש במעשים פוגעניים מעין אלו, והתייחסו הן למתחם הראוי והן לעונש המצופה מהערכאה הדיונית, כשבא לפתחה מעשה שכזה ואחזור ואפנה לפסיקה הפותחת את פרק מדיניות הענישה.

כפי שהוטעם, מעשיו של הנאשם סיכנו אדם ורכוש, הנאשם נטל חלק דומיננטי, היה חלק מהמון פורע שהשמיע קריאות לאומניות וגרם לנזק והשחתת רכוש, תוך יידוי אבנים לעבר השוטרים והניידות.

נפסק, לא אחת, כי מעשיו של נאשם הנוטל חלק בהתפרעות מסוג זה, אינם נמדדים רק על פי תרומתו הישירה לאירוע, אלא תוך ראיית מטרת ההמון הפורע שהוא היה חלק ממנו ואפנה בהקשר זה לסעיפים 2 ו- 4 לכתב האישום בו הודה הנאשם ולדברי כב' המשנה לנשיאה השופט ע. פוגלמן בע"פ 3982/22 מדינת ישראל נ' מוחמד חג'וג' (2022) והאסמכתאות הרבות שם, בפסקה 12 לפסק דינו.

בנוסף, קבע בית המשפט העליון, כי כאשר מדובר בעבירות שבוצעו מתוך מניע גזעני, שיקולי ההגנה על שלום הציבור וביטחונו ושיקולי הרתעת היחיד והרבים גוברים על שיקולי ענישה אחרים, לרבות שיקולי שיקום ונסיבותיו האישיות של הנאשם (ע"פ 3793/18 פלוני נ' מדינת ישראל (3.5.2020) בפסקה 45, ע"פ 2826/15 עביד נ' מדינת ישראל (7.6.2016) בפסקה 14).

בהינתן מכלול השיקולים דלעיל, נמצא להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל בכליאה ממשית. אין מקום בנסיבות אלה, לחרוג מהמתחם בשל שיקולי שיקום, או להקל בעונש ולהסתפק בעבודות שירות.

מעשים אלה, יש להלום בענישה מרתיעה ומוחשית, מציבת גבולות, בה הבכורה לשיקולי גמול והרתעה, מתוך ראיית האינטרס הציבורי. על בית המשפט להעביר מסר חד וברור, כי כל החוטא בסוג זה של עבירות, צפוי לענישה הכוללת מאסר ממשי.

עם זאת, בשל השיקולים לקולא שנמנו לעיל, ומתוך התחשבות בנאמר בתסקיר, ועל אף עברו הפלילי של הנאשם שכלל עבירת אלימות, נמצא למקם את עונשו ברף התחתון של המתחם.

 

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 11.5.21 ועד יום 27.6.21.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 20.8.23 בשעה 08:00 במתקן הכליאה קישון כשהוא מצויד בגזר דין זה ובתעודת זהות לאחר שיעבור הליכי בדיקה ומיון מול שב"ס.

8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו והתנאי הוא שלא יעבור בתוך תקופה זו עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה ו/או עבירה לפי סעיף 332א לחוק העונשין התשל"ז 1977

קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1/7/23 ובכל ראשון לחודש שלאחריו או ביום עסקים אם אינו יום עסקים, פיגור יעמיד את מלוא הקנס לפרעון מיידי ויפעיל את צו המאסר שלצידו.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

 

ניתן היום, י"ג תמוז תשפ"ג, 02 יולי 2023, במעמד הצדדים.