1

נוכחים:

מטעם המאשימה עו"ד לני אלפורד

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

כמבוקש.

ניתנה והודעה היום ל' כסלו תשע"ה, 22/12/2014 במעמד הנוכחים.

הכרעת דין

2

לאור הודאתם של הנאשמים בפניי בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מוצא כי הנאשמים ביצעו העבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן ומרשיעם בדין.

ניתנה והודעה היום ל' כסלו תשע"ה, 22/12/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

1.         הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בביצוע עבירות ציד חית בר מוגנת בניגוד לסעיפים 2, 14(ב), לחוק להגנת חית הבר+ סעיף 29 לחוק העונשין, ציד ללא רישיון ציד- סעיף 2 ,14(ב) לחוק להגנת חית הבר ונאשם 1 הורשע בנוסף בגין עבירת החזקת חית בר מוגנת בניגוד לסעיף 8 (א) (3) + 14 (א) לחוק להגנת חית הבר.

2.         ב"כ המאשימה מדגישה חומרתם של העבירות שביצעו הנאשמים, טוענת למתחם עונש ראוי המורכב ממאסר מותנה וקנס שינוע בין 6,000 ל-10,000 ₪ , תוך שהמאשימה הותרת להטלת קנס שלא יפחת מהטווח הנמוך במתחם העונש הראוי.

3.         הנאשמים עתרו להטלת קנס נמוך ככל שניתן וזאת לאור מצוקתם הכלכלית המתבטאת במשכורתם הנמוכה במושגים ישראליים וכן בחובות אותם חבים בתאילנד, לשם הם נוהגים לשלוח חלק נכבד ממשכורתם לצורך סיוע לבני משפחה.

4.         הערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירות, הינו הצורך של החברה לשמור על בעלי החיים המוגנים החיים במחיצתה. יפים הדברים במיוחד לאותם זנים אשר הינם במסכנת הכחדה, במידה רבה בגין תופעת הציד הבלתי חוקית. בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים עמדו בשורת החלטות על הצורך להגן על הערך החברתי המוגן. מפנה לרע"פ 1161/04 וכן לערער פלילי (מחוזי מרכז)14528-10-12.

3

5.         בבחינת נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמם של הנאשמים, אני קובע כי מידת אשמם גבוהה, הנאשמים הינם המתכננים והיוזמים של ביצוע העבירות בהן הורשעו ואין נפקות ממשית בגזירת דינם של הנאשמים לשאלה האם צדו את הנמייה לצורך ציד בלבד או על מנת להגן לדבריהם על השדה החקלאי מפני הנמיות.

6.         מידת הנזק הצפויה להיגרם מביצוע עבירות דומות, הינה גבוהה באשר התנהגות זו , באם תהיה נפוצה עלולה להציב את אוכלוסיית הנמיות בפני סכנת הכחדה.

7.         מבלי לשכור החלטות פרטניות בגין מדיניות הענישה הנוהגת, אציין כי בתי המשפט נוהגים להטיל עונשי מאסר מותנים , קנסות הנעים בין 2,000 ל- 9,000 ₪ וכן חתימה על התחייבויות כספיות בעבירות דומות.

8.         המחוקק מצווה על בחינת מצבו הכלכלי של הנאשם בקביעת מתחם העונש הראוי ככל שהינו בא לידי ביטוי בהטלת עונש קנס כספי. הנאשמים הצהירו בפניי על קשיהם הכלכליים, אם כי לא הוצגו כל מסמכים בנידון.

9.         לאור האמור לעיל אני קובע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה שבפניי, הינו :

            א. מהימנעות מהטלת מאסר ועד מאסר בפועל לתקופה של מס' חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות.

            ב. קנס כספי הנע בין 6,000 ₪ ל- 10,000 ₪.

            ג. חתימה על התחייבות כספית. לציין כי במקרה זה לא עתרה המאשימה לחתימה על התחייבות כספית.

10.       לצורך קביעת העונש המתאים, בתוך מתחם העונש ההולם , אציין כי שקלתי לקולא את גילם הצעיר יחסית של הנאשמים, העובדה כי מוצאם ממורשת אשר אינה שומרת, ככל הנראה, על חייהם של חיות בר מוגנות וכן מצבם הכלכלי.

4

            מאידך, התחשבתי המסגרת גזירת העונש בעובדה כי על העונש להרתיע הנאשמים שבפניי ונאשמים פוטנציאליים אחרים מפני עבירות מהסוג שבפניי.

11.       לאור האמור לעיל, אני מטיל על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

            א. מאסר מותנה של 4 חודשים למשך 3 שנים מהיום שלא יעברו עבירה לפי החוק להגנת חית הבר, תשט"ו- 1955 ויורשעו בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

            ב. קנס על סך 6,000 ₪ או 150 ימי מאסר תמורתו . הקנס ישולם ב- 20 תשלומים שווים , חודשיים ורצופים החל מיום 22.2.15 ובכל 22 לחודש שלאחריו.

            אי עמידה באחד מתשלומים תעמיד את יתרת הקנס לפירעון מיידי.

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 ימים .

ניתנה והודעה היום ל' כסלו תשע"ה, 22/12/2014 במעמד הנוכחים.