כתב האישום

1.       הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בכל העבירות שבכתב האישום. כתב האישום כולל ארבעה אישומים והנאשם הורשע בעבירות של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, עבירה לפי סעיף 287 (ב) לחוק העונשין (ריבוי עבירות), עבירה של הטרדה באמצעות מתקן של בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק בזק").

2.       על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.11.21 במסגרת תיק בית משפט 54254-06-21 (ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות) אושרה ע"י כב' השופטת מאיה לוי פסיקתה לפיה הוצא צו מניעה קבוע (להלן: "צו המניעה") כנגד הנאשם אשר אוסר עליו, בין היתר לנהוג באלימות על סוגיה וביטוייה כלפי גברת מ"ח, אמו של הנאשם (להלן: "המתלוננת") וכלפי בני ביתה, להטריד את המתלוננת בכל דרך ובכל מקום לרבות ביתה ומקום עבודתה, להיכנס למקום מגוריה ברח' ... או מבית העסק שבבעלותה ברח' ..., ו/או להימצא במרחק 500 מטר מהם, לאיים, לבלוש, להטריד, ליצור עמה כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר וכיוצ"ב (להלן: "צו ההגנה").

במועד הרלבנטי לעובדות כתב האישום עשתה המתלוננת שימוש בפלאפון סלולרי שמספרו 050-3322108 (להלן: "טלפון נייד של המתלוננת"). ארון החשמל של בית המתלוננת, מצוי בסמוך לדלת הבית (להלן: "ארון החשמל").

במועד הרלבנטי לעובדות כתב האישום עשה הנאשם שימוש בפלאפון שמספרו 055-6803725 (להלן: "טלפון נייד של הנאשם").

הרקע לאירועים המתוארים בעובדות כתב האישום הינו סברת הנאשם, כי בית המתלוננת שייך לו מאחר והמתלוננת התגרשה מאביו המנוח בטרם פטירתו.

אישום מס' 1:

כעולה מעובדות האישום הראשון, ביום 20.10.2022 בסמוך לשעה 08:05 איים הנאשם בפגיעה שלא כדין בגופה של המתלוננת בכך ששלח מסרונים מהפלאפון שבחזקתו לטלפון הנייד של המתלוננת באומרו כדלקמן: "יבת אלף זונות אני צריך לבקש הלוואות, בזמן שהכסף שלי אצלך; היום את מתה תזמיני משטרה מעכשיו". בהמשך למתואר, באותו מועד, בסמוך לשעה 12:12, הפר הנאשם את צו ההגנה בכך שהגיע לבית המתלוננת, הלם על דלת ביתה וניתק את אספקת החשמל לביתה משכך, הודיעה לו המתלוננת כי בכוונתה להתקשר למשטרת ישראל ,אז השיב לה הנאשם כי זה ביתו.

אישום מס' 2:

כעולה מעובדות האישום השני, ביום 21.12.2022, בסמוך לשעה 15:31, הפר הנאשם את צו ההגנה בכך שהגיע לבית המתלוננת.

ביום 21.12.22, בסמוך לשעה 18:59 הפר הנאשם את צו ההגנה בכך שהגיע לבית המתלוננת וניתק את אספקת החשמל לביתה.

אישום מס' 3:

כעולה מעובדות האישום השלישי, ביום 02.01.2023 בסמוך לשעה 17:10, הפר הנאשם את צו ההגנה בכך שהגיע לבית המתלוננת, שהה עמה במעלית בניין בית מגוריה ולאחר שנכנסה לבית, ניתק את אספקת החשמל לביתה.

אישום מס' 4:

כעולה מעובדות האישום הרביעי ביום 5.1.2023 בסמוך לשעה 18:24 הפר הנאשם את צו ההגנה בכך שהגיע לבית המתלוננת.

כמו כן כתב האישום מייחס לנאשם, כי הנאשם הטריד את המתלוננת באמצעות מתקן בזק וכן הפר את צו ההגנה בכך שיצר קשר טלפוני עם המתלוננת, לטלפון הנייד שבחזקתה באמצעות הטלפון הנייד שבחזקתו כפי שיפורט כדלקמן:

                    א.        בין המועדים 4.10.22 ועד 31.10.22 הנאשם פנה למתלוננת 118 פעמים באמצעות מסרונים ושיחות טלפון.

                     ב.         בין המועדים 01.11.2022 ועד 27.11.2022 הנאשם פנה למתלוננת 107 פעמים באמצעות מסרונים ושיחות טלפון.

                      ג.         בין המועדים 11.12.2022 ועד 31.12.2022 הנאשם שלח למתלוננת 58 מסרונים וכן התקשר למתלוננת פעמיים ביום 31.12.2022.

בין המועדים 01.01.23 ועד 05.01.23 הנאשם שלח למתלוננת 18 מסרונים.

3.       כאמור, הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וביום 25.6.23 הרשעתי את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

טיעוני הצדדים לעונש

4.       ב"כ המאשימה הגיש במסגרת הראיות לעונש את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ע/1) וכן הגיש נספח לטיעונים לעונש באשר לערכים חברתיים מוגנים בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק ואיומים (ע/2) . המאשימה עתרה למתחם ענישה שנע בין עונש של 12 חודשי מאסר ברף התחתון ל- 24 חודשי מאסר בפועל הרף העליון. כמו כן הגיש ב"כ המאשימה נספח ערכים חברתיים מוגנים בעבירה של הפרת הוראה חוקית (ע/3 וכן ע/4). ב"כ המאשימה טען כי מדובר במפר סדרתי . ב"כ המאשימה טען כי מתחם הענישה לכל העבירות בהן הורשע הנאשם צריך לנוע בין עונש של 18 חודשי מאסר ועד ל - 36 חודשי מאסר על כלל האירועים שבכתב האישום. ב"כ המאשימה ציין את הקושי הרב שחוותה המתלוננת כאשר נאלצה להעיד כנגד בנה והוסיף כי רק עונש בדמות של מאסר לתקופה ארוכה מאחורי סורג ובריח ישקף את ההגנה על המתלוננת והמענה לסבלה. ב"כ המאשימה הגיש פסיקה רלוונטית בנסיבות דומות (ע/5). לאור האמור ונוכח עברו הפלילי של הנאשם גם אם הוא ישן עתרה המאשימה לעונש של מאסר בפועל שלא יפחת מ - 24 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי.

5.       ב"כ הנאשם בטיעוניו הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם, יליד 1988, רווק ומדובר באדם נורמטיבי. הרשעותיו הקודמות כך נטען ישנות והתיישנו זה מכבר. הרשעתו האחרונה של הנאשם בגין עבירה משנת 2014 בגינה ריצה עונש מאסר של 10 ימי מאסר בלבד. לראשונה הנאשם שוהה זמן כה ממושך מאחורי סורג ובריח. ב"כ הנאשם טען כי המעשים שבכתב האישום בגינם הורשע הנאשם מהווים אירוע אחד כולל. הנאשם כך נטען לא פגע פיסית במתלוננת וכי האיומים היו טלפוניים שמשקפים רף חומרה פחות. ב"כ הנאשם טען כי מתחם הענישה לא עתרה המאשימה אינו משקף את מדיניות הענישה והגיש פסיקה (ענ/1). לאור האמור עתר ב"כ הנאשם לעונש שתואם את תקופת מעצרו של המשיב אשר ריצה יותר משישה חודשים.

6.       הנאשם בדברו טען כנגד העובדות שהוצגו לבית המשפט והלין על הכרעת הדין. הנאשם טען שנעשה לו עוול גדול וטען עוד כי פנה בכל דרך אפשרית בניגוד לנטען להליך שיפתור את הסכסוך ודרך "שתעשה טוב לשני הצדדים" והוסיף "אני לא צריך לקפוץ מהגג כדי לגלות אמפתיה".

דיון והכרעה

7.       תיקון 113 לחוק העונשין קובע, כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לסעיף 40ג לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם. בשלב הראשון יש מכן יש לקבוע את מתחם הענישה ההולם את האירוע ובסופו של תהליך, יש להחליט אם נכון לחרוג מהמתחם שנקבע, שאחרת ייגזר העונש בגדרי המתחם.

8.       בשלב הראשון על בית המשפט לבדוק האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים. אם יגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר באירועים נפרדים עליו לקבוע מתחם ענישה הולם לכל אירוע בנפרד ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם עונש נפרד לכל אירוע ובד בבד לקבוע האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר. בית המשפט יכול להגיע למסקנה כי יש להשית עונש אחד כולל לאירועים כולם (ראה בעניין זה : ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל ; ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל להלן: "עניין ג'אבר")). בעניין ג'אבר קבע בית המשפט העליון, כי עבירות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק ושניתן לקבוע כי מדובר במסכת עבריינית אחת ייחשבו לאירוע אחד. כתב האישום שהנאשם הורשע על פי עובדותיו מתאר ארבעה אישומים הכוללים עבירות איומים ועבירות של הפרות צו שנועד להגן על אדם והטרדה באמצעות מתקן בזק . יחד עם זאת מדובר במסכת עבריינית אחת .

משכך, אקבע מתחם עונש כולל בגין מכלול מעשיו של הנאשם. לצד האמור, יש ליתן את הדעת לכך שכל מעשה או עבירה יזכו להתייחסות ראויה במסגרת גזירת העונש. אפנה לעניין זה לעפ"ג (מחוזי באר שבע) 39844-08-13 מדינת ישראל נ' פאיז אבו רקייק, (26.12.2013)).

9.       הנאשם פגע פגיעה חמורה בערכים חברתיים מוגנים של שמירת ביטחונה האישי של המתלוננות, אמו וכן טלטל את שלוות רוחה של המתלוננת כאשר פעם אחר פעם ערער את ביטחונה האישי גם אם בפועל לא הורשע בעבירה שעניינה אלימות פיסית. פגיעה בשלוות רוחו של אדם וטלטול חייו מהווה פגיעה של ממש בערכים חברתיים מוגנים גם אם אין כל פגיעה פיסית.

נסיבות ביצוע העבירות פורטו באריכות בהכרעת הדין שניתנה על ידי ואפנה בעניין זה להכרעת הדין וקביעותי שם. אני סבורה שהנאשם פגע פגיעה קשה בערכים חברתיים מוגנים. העובדה שהנאשם לא עבר עבירת אלימות פיסית איננה מפחיתה את הפגיעה בערכים חברתיים לרף נמוך. הנאשם במעשיו כאמור טלטל את חייה של המתלוננת אמו מבלי שהרפה וכל זאת על מנת להפעיל עליה מורא ופחת ולהפעיל עליה לחץ מצד הנאשם שתעשה כדברו.

10.   מדיניות הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם מלמדת כי בעבירות דומות קיים מנעד רחב של ענישה . בעבירת איומים בודדת מדיניות הענישה כי ככל שמדובר בעבירה יחידה, מתחם העונש המקובל בפסיקה נע בין מאסר מותנה לבין שנת מאסר בפועל. ראו רע"פ 96/16 טמוזרטי נ' מדינת ישראל (6.1.16); ע"פ (מחוזי חיפה) 42146-02-15 יעקב בכר נ' מדינת ישראל (06.05.2015) (במקרה זה בוטלה ההרשעה); ת"פ (שלום חיפה) 7990-10-16 מדינת ישראל נ' סער מור (07.05.17); ת"פ (שלום אשקלון) 36801-03-15 מדינת ישראל נ' פלוני (27.04.15); ת"פ (שלום רחובות) 1068-08-14 מדינת ישראל נ' יוסף כהן (03.12.2014); ת"פ (שלום אילת) 47527-11-12 מדינת ישראל נ' פלוני (01.04.2014); ת"פ (שלום רמלה) 34966-02-13 מדינת ישראל נ' שמעון מהרט (25.03.2014); ת"פ (שלום פ"ת) 10504-03-13 מדינת ישראל נ' א' צ' (04.11.2013).

בענייננו דובר בעבירת איומים כאשר נלוות לה עבירות נוספות המעצימות את חומרת עבירת האיומים. מתחם העונש הכולל לכלל העבירות בוודאי שאינו יכול להתחיל מעונש של מאסר על תנאי ברף התחתון.

אפנה לפסקי דין נוספים בעבירות דומות ובנסיבות דומות ואף חמורות יותר :

ת"פ 44843-03-16 מדינת ישראל נ' קליצבסקי (25.12.16) בו נידון נאשם ל-3 חודשי מאסר בעבודות שירות בגין איומים חוזרים ונשנים על בן זוגו לשעבר (לצד עבירות נלוות).

ת"פ 18972-07-13 מדינת ישראל נ' ליברכט (4.2.14), הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעבירה של איומים כלפי בת זוגו לשעבר. לנאשם היה עבר פלילי שאינו מכביד, והוא נידון ל- 7 חודשי מאסר ומחצה, בפועל.

ת"פ (חי) 7518-09-09 מדינת ישראל נ' ברכה - הורשע נאשם בביצוע 3 עבירות של הפרת הוראה חוקית ובעבירת איומים ונדון למאסר בפועל למשך 7 חודשים לצד עונשים נלווים.

ת"פ 2804-06-13 מדינת ישראל נ' קופלמן - נדון נאשם שהורשע בעבירה של איומים וצירף תיק נוסף שעניינו הפרת הוראה חוקית ל - 7 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

ת"פ (כ"ס) 13966-12-09 מדינת ישראל נ' בכר - הורשע נאשם בביצוע שתי עבירות של הפרת הוראה חוקית ונדון ל - 6 חודשי מאסר בפועל, יחד עם הפעלת מאסר על תנאי.

ת"פ (פ"ת ) 19283-08-09 מדינת ישראל נ' אבו ג'אבר - הורשעו נאשמים בביצוע עבירות של הפרת הוראה חוקית ואיומים. הנאשם שהורשע רק בעבירות אלה נדון לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

ת"פ (ראשל"צ) 1953/09 מדינת ישראל נ' מליחי - הורשע נאשם בביצוע עבירות של איומים ושל הפרת הוראה חוקית ונדון למאסר על תנאי.

ת"פ (נצ') 17383-05-09 מדינת ישראל נ' עזרן - הורשעה נאשמת בביצוע עבירות של הפרת הוראה חוקית ואיומים ונדונה למאסר על תנאי.

ת"פ 9178-01-14 מדינת ישראל נ' מצרי - הורשע נאשם בשני אישומים של איומים כלפי אביו ואחיו ונגזר עליו עונש של 10 חודשי מאסר בפועל בצד עונשים נלווים.

עפ"ג (מרכז) 741-09-13 מדינת ישראל נ' גיטצאו סייפו - התקבל ערעור המדינה ונגזרו 3 חודשים ויום על מי שהשמיע איומים כלפי בת זוגו, בהזדמנות אחת, ללא עבירות נלוות.

ת"פ (ב"ש) 1895-05-16 מדינת ישראל נ' אנדרה בן דיין - נגזר עונשו של נאשם אשר איים על אשתו ל- 7 חודשים. לנאשם הרשעות קודמות ותנאי בר הפעלה שהופעל אף הוא.

ת"פ 2925-05-17, מדינת ישראל נ' עמאשה (19.7.2017), בו נידון נאשם שאיים על אביו ונגזרו עליו חודשיים מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית. במקרה זה ניתן משקל לעדות האב המתלונן שביקש להקל עם בנו, וכן לנתונים אישיים ולצורך בטיפול.

11.   לאור כל האמור אני סבורה שמתחם העונש ההולם נע בין עונש של 6 חודשי מאסר שניתן במקרים מתאימים לשאת בדרך של עבודות שירות ברף התחתון ועד לעונש של 20 חודשי מאסר ברף העליון.

12.   לא מצאתי כי בנסיבות תיק זה יש לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא או לחומרא.

13.   באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם. לקולא נתתי משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו על ידי הסנגור בטיעוניו. כמו כן נתתי משקל לחומרא לעברו הפלילי של הנאשם, אם כי יש לציין כי הרשעותיו הקודמות התיישנו זה מכבר והרשעתו האחרונה של הנאשם משנת 2014. זכותו של נאשם לנהל משפטו ולהוכיח את צדקתו אך יחד עם זאת לא יוכל ליהנות מהקלה משמעותית הניתנת לנאשמים אשר לוקחים אחריות על מעשיהם, מביעים חרטה ובעיקר חוסכים ממתלוננים את עדותם בבית המשפט על כל הקושי המשתמע מכך. עדותה של המתלוננת היתה קשה לה במיוחד. המתלוננת נאלצה להעיד כנגד בנה, עצמה ובשרה והקושי והמורכבות שבמעמד זה ניכר עד מאד. הנאשם לא גילה כל אמפתיה כלפי אמו ותחושות הזעם כלפי משפחתו של הנאשם ניכרים היטב ותחושות אלו לא התפוגגו כלל, דבר המלמד על הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד גם אם אין כל חוות דעת מקצועית בעניין זה ולכך יש להוסיף היעדר כל אופן שיקומי. כל אלה מלמדים על כך שיש לתת משקל של ממש לשיקולי הרתעה בתוך מתחם העונש ההולם.

14.   סיכומו של דבר שאני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 5.1.23 .

5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות לרבות עבירת איומים ויורשע בה.

3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק ויורשע בה או הפרת צו שנועד להגן על אדם.

בנסיבות תיק זה לא מצאתי לנכון להשית קנס כספי או פיצוי כספי.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"א תמוז תשפ"ג, 10 יולי 2023, במעמד הצדדים.