1

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של יבוא סם מסוכן (עבירה על סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973; להלן: "פקודת הסמים") והחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי (עבירה על סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים) והוכרז כ"סוחר סמים".

2.     נסיבות ביצוע העבירות מפורטות בכתב האישום והן כדלהלן:

הנאשם, אזרח קולומביה, קשר קשר עם אחר לשמש כבלדר ליבוא סם מסוג קוקאין מקולומביה לישראל. וזאת לאחר שהנאשם פגש את אותו אחר וסיפר לו על מצבו הכלכלי הקשה ובמהלך השיחה ביניהם למד האחר כי הנאשם ביקר בעבר בישראל ומזוודותיו לא נבדקו.

הוסכם כי הנאשם יקבל סכום של 8,000$ מידי מי שיפגש עימו בישראל ויקבל מידיו את הסמים.

2

בהמשך קיבל הנאשם לידיו מזוודה בעלת דפנות כפולות, שבה הוטמן סם הקוקאין, כרטיס טיסה לישראל, שובר למלון ושני מכשירי טלפון ניידים, האחד לשימושו בקולומביה עד עלייתו למטוס והשני לשימוש בינלאומי.

הנאשם נחת בישראל כשהוא נושא במזוודה קוקאין במשקל 2,378.93 גרם נטו ונעצר בנתב"ג על ידי משטרת ישראל.

יחד עם הנאשם הועמד לדין נאשם נוסף (להלן: הנאשם 2), שהיה אמור לקבל מידיו את הסמים בישראל, ואף הוא הודה והורשע במיוחס לו, אך דינו טרם נגזר.

3.     על פי ההסדר, יוטלו על הנאשם 45 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי והוא יוכרז כ"סוחר סמים" לצורך חילוט. עוד הוסכם, כי מטעמים הומניטריים יוחזר לנאשם מתוך הסכום שיחולט, סך של 150$ לשם רכישת כרטיסי חיוג.

4.     ב"כ המאשימה ביקשה לכבד את ההסדר שכן הוא מבטא את מדיניות הענישה המחמירה הנהוגה בעבירות של ייבוא סמים, הוא נותן מענה לשיקולי ההרתעה, לחומרת העבירה והפגיעה בקורבנות הפוטנציאליים וכן לנוכח מעמדו הנמוך של הנאשם במדרג העברייני - שהתמצה בהעברת הסם לישראל ושיתוף הפעולה שלו עם רשויות החוק, הודאתו המהירה והעדר עבר פלילי כמו גם העובדה כי הוא נתין זר.

5.     ב"כ הנאשם הגישה מכתב קונסולרי המלמד כי אין לנאשם עבר פלילי בקולומביה. כ"כ עמדה על נסיבותיו האישיות של הנאשם: ילדי 54', סובל מבעיות רפואיות שונות ובכללן לחץ דם, בעיות נשימה וקלסטרופוביה, המקשה עליו את השהייה במאסר. עוד ציינה כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע מצוקה כלכלית קשה אליה נקלע ולא היה היוזם של ביצוע העבירה והוצאתה לפועל.

לאור גילו, מצבו הרפואי, אי ידיעת השפה העברית, יכולתו המוגבלת לעמוד בקשר עם בני משפחתו בחו"ל בשל עלות השיחות, ביקשה כי ביהמ"ש יאמץ את הסדר הטיעון.

הנאשם עצמו בכה, אמר שמעולם לא היה מעורב בפשיעה וביקש סליחה.

6.     לאחר בחינת טיעוני הצדדים לאור הלכת פלוני (ע"פ 1958/98) ולנוכח הנסיבות הייחודיות של ביצוע העבירות ושל הנאשם עצמו, כפי שפורטו בטיעוני הצדדים, החלטתי לקבל את ההסדר העונשי עליו הסכימו הצדדים.

3

אין חולק, כי העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות חמורות וכי בתי המשפט מטילים ענישה ממשית וקשה על המעורבים בהן.

על עמדת הפסיקה בעבירות דומות עמד לאחרונה ביהמ"ש המחוזי מרכז בת"פ 737-10-13, וראו הפסיקה המגוונת המוזכרת שם.

יחד עם זאת, כעולה מעובדות כתב האישום (סעיפים 3-8) הנאשם הופעל על ידי אחר, שהיה היוזם והמוציא לפועל של הקשר, קיבל ממנו את כל שדרוש לשם ביצוע משימת הבלדרות, והכל על רקע מצוקה כלכלית קשה אליה נקלע הנאשם.

לכך מצטרפת העובדה כי הנאשם שיתף פעולה על רשויות החוק, הודה במיוחס לו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר.

על רקע נסיבותיו האישיות ובייחוד העובדה כי הוא זר בישראל, אינו דובר את שפת המקום, רחוק ממשפחתו ובשל כך סובל מקושי ניכר ביכולת לעמוד עימה בקשר טלפוני ועברו הנקי עד עתה, מתיישב העונש עליו הוסכם עם עקרון ההלימה האמור בסעיף 40 לחוק העונשין ועם עקרונות כיבוד הסדרי הטיעון, שבהלכת פלוני הנ"ל.

7.     משכך, אפוא, אני מכבד את הסדר הטיעון ודן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.     45 חודשי מאסר לריצוי בפועל, שייחשבו לנאשם מיום מעצרו ביום 4.10.13.

ב.     15 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור הנאשם עבירת סמים מסוג פשע.

ג.       אני מורה על חילוט הרכוש המפורט בסעיפים א,ב ו-ג לבקשת החילוט שבכתב האישום.

4

ד.      אני מורה כי סך של 150$ מהכסף שיחולט בסעיף ג לבקשת החילוט יועבר לידי הנזירה עמנואלה מהכנסייה הקתולית בירושלים, באמצעות השגרירות הקולומביאנית, שתחזקי בו עבור הנאשם.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ח' אייר תשע"ד, 08/05/2014 במעמד הנוכחים.