ת”פ 38393/09/13 – מדינת ישראל נגד י’ ק’
בתי המשפט |
||
בית משפט השלום קריית גת |
|
ת"פ 38393-09-13
28 מאי 2014 |
בפני: כב' השופטת בכירה רובין לביא |
1
בעניין: |
מדינת ישראל |
|||
|
|
המאשימה |
|
|
נ ג ד |
|
|||
|
י' ק' |
|
|
|
|
|
הנאשם |
|
|
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד - אביעד כ"ץ
הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד - רוזנטל
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
הנאשם נתון בתנאים מגבילים תקופה ארוכה ומידי פעם מתקבלים אף תסקירים וגם היום התקבל תסקיר ארוך ומפורט אך לצערי אין בו מענה למספר נקודות, שהועלו הן על ידי התביעה והן על ידי בית המשפט.
2
בהחלטה ארוכה מיום 2.4.14 ציינתי מפורשות כי על פי כתב האישום מדובר במי שהודה בעבירות אלימות לאחר ששתה אלכוהול, ולכן שירות המבחן נתבקשו לבחון אם מדובר במי שמכור לאלכוהול ועל רקע התמכרות זו מאבד שליטה ונוהג באלימות. אולם, שירות המבחן החליטו כי אין מקום לשלוח אותו למרכז לנפגעי אלכוהול לצורך אבחון על ידי רופא או פסיכיאטר, שכן התרשמו מדבריו ומדברי בני משפחתו כי הוא צורך אלכוהול רק במסיבות חברתיות, כחלק מהווי תרבותי ותופס מצבו כבשליטה ולכן כאמור הגיעו למסקנה שאין מקום לשלחו לאבחון. לכן, ציינתי מפורשות עמ' 17 שורה 18, כי מסקנה זו לא מקובלת עלי וכי לא ניתן להיבנות מדברי הנאשם ובני משפחתו שהם מגוננים והיה מקום, כפי שהתכוונו מלכתחילה, לשלוח אותו לאבחון. אף הוספתי שאפילו אם האבחון יעלה שהוא לא מכור, אלא מי שצורך אלכוהול לרעה, ניתן לבחון אפשרות שילובו בקבוצה טיפולית המיועדת לעושים שימוש ברעה באלכוהול, אך דבר זה נמנע ממנו בשל המסקנה של שירות המבחן שכן בא לפני זמנה.
הסניגורית טוענת שכפי הנראה דברי לא הובנו ולכן אני שבה ומציינת, כי יש מקום לשלוח אותו לאבחון מקצועי ולא להסתמך על דבריו ועל דברי משפחתו. ציינתי מפורשות בעמ' 17 בסיפא כי מבחינת בית המשפט כשאבי המשפחה שותה אלכוהול ובהשפעת אלכוהול תוקף את בתו הקטינה ואת אשתו, יש לבחון לעומק הקשר בין צריכת אלכוהול להתנהגות אלימה ו/או אובדן שליטה.
בנוסף לאמור, צוין בתסקיר כי הם בחנו אפשרויות טיפוליות אך ללא הצלחה, למרות שמדובר בתמונה מורכבת של משפחה המתקשה להתמודד עם שינויי תרביות מנטליות ואשר יש להורים פערים בדפוסים החינוכיות בנוגע לקטינה שאף היא מתקשה להסתגל למסגרות וכי קיים פער בציפיות של ההורים ממנה וכי עצם ההליך הפלילי יצר משבר משמעותי במשפחה. הוספתי, כי קיימת אפשרות כי המשפחה מתקשה להסכים לטיפול במסגרת ציבורית ולכן פונה למסגרת פרטית.
הסניגורית טוענת כי שירות המבחן אינם מסוגלים לטפל בו וכי אין להם קבוצות המיועדות לדוברי רוסית, ואם זה נכון אבקש ששירות המבחן יציינו זאת מפורשות, שכן בעיקר בעיר ***** ישנם נאשמים רבים שהם דוברי שפת אם רוסית ואשר סובלים מבעית התמכרות מאלכוהול, וככל הידוע למותב זה ישנם קבוצות טיפוליות לדוברי רוסית.
הנקודה היחידה שטופלה הינה בדיקת ההסמכה של המטפלת הפרטית וציינו כי מדובר במטפלת משפחתית שדוברת רוסית והטיפול יהיה בעברית וברוסית. לא ברור לבית המשפט אם מדובר בעובדת סוציאלית או פסיכולוגית קלינית או פסיכולוגית אחרת , אלא מחזיקה בתואר שני ביעוץ חינוכי, ומה הניסיון המקצועי שלה בטפול במצבים מורכבים דומים. אף ששירות המבחן מקבלים את הידע המקצועי שלה ושל הניסיון שלה שכפי הנראה בן 5 שנים.
3
ציינתי בהחלטה כי בית המשפט עובד מול שירות המבחן ולכן בכך שהנאשם משולב בהליך טיפולי פרטי לא די כדי להבטיח כי ימשיך בטיפול לצורך צמצום מסוכנות (החלטתי עמ' 18 שורות 13 - 17).
שירות המבחן שבו וציינו כי התרשמו מהתגייסות בני המשפחה לתהליך וכי נמצאים בנקודת שבר וכי לכן יש לבטל לחלוטין את תנאי מעצר הבית. ציינתי כי המלצה אינה ברורה לי כל עוד נשקפת מסוכנות, שכן דווקא משום שנמצאים במשבר קיימת אפשרות של הסלמה לאור העובדה לא שולב באופן מעמיק בהליך טיפולי. הוספתי כי היה צורך בהליך משפטי כדי להגיע לתובנה אליה הגיעו היום בדבר צורך בטיפול משפחתי מקיף וכי אם היו עושים כך מבעוד מועד, יתכן ונשוא האישום היה נמנע.
למרות האמור, מצאתי לצמצם את תנאי מעצר הבית מחצות ועד 06:00 ונמנעתי מלבטל את צו ההרחקה כל עוד לא יחל בהליך טיפול שיאושר על ידי שירות המבחן ויפוקח על ידם. בנוסף לאמור ציינתי בעמ' 19 שורות 25 - 26 מפורשות, כי שירות המבחן ידאגו שישלח לאבחון במרכז לנפגעי אלכוהול כדי לבחון אם יש מקום לשלבו בקבוצה טיפולית למשתמשים לרעה באלכוהול.
לצערי, דבר זה לא נעשה. לא רק זאת, טוען התובע ובצדק כי מהתסקיר עולה שלא דיברו כלל עם הקטינה ולמרות זאת מבקשים לבטל את צו ההרחקה.
להתרשמות בית המשפט, בשל התובנה הראשונית וההרתמות של בני המשפחה להליך טיפולי, די בסיום ההליך בצו מבחן יחד עם צו של"צ ואפילו אינם ממליצים על עונש מרתיע כלשהו.
בהתחשב במתחם העונשי הראוי בגין אב התוקף את בתו הקטינה ואת אשתו שהוא מאסר, אין בכך להצדיק חריגה ממתחם העונשי הראוי, גם לא על פי החוק המאפשר זאת.
בנסיבות אלה, סברתי כי יש מקום לקיי הטיעונים לעונש והתובע ביקש עונש של מאסר.
בית המשפט הציע שתתקבל חוות דעת ממונה, אך הסניגורית מבחינתה מבקשת להבהיר שוב לשירות המבחן מדוע תסקיר אינו מספק כדי לחרוג מהמתחם העונשי הראוי.
4
משכך, במקום לבקש תסקיר משלים, לעת עתה לא תתקבל חוות דעת ממונה, אלא ידחה דחיה קצרה למועד שתימצא קצינת מבחן באולם בית המשפט ליום 11.6.14 שעה 13:30.
אם עד למועד זה שירות המבחן סבורים כי ניתן יהיה להשלים הנקודות שנתבקשו כבר בהחלטתי מיום 2.4.14, שלא נעשו, אאפשר להם לעשות זאת עד למועד הדיון הנדחה. אם לא תתקבלנה תשובות מספקות באשר למסוכנות הנשקפת ומדוע שירות המבחן סבורים שהמסוכנות צומצמה וכי ניתן להשיבו לביתו, ידחה שוב לצורך קבלת חוות דעת ממונה, מבלי להביע עמדה עונשית.
יש לזמן מתורגמן לרוסית.
הנאשם מוזהר בחובת התיצבות, שאם לא כן, יוצא צו להבאתו ויהיה בכך הפרה של תנאי שחרור, על המשמע.
ניתנה והודעה היום כ"ח אייר תשע"ד, 28/05/2014 במעמד הנוכחים.
|
רובין לביא, שופטת בכירה |
