1

1.                  ביום 1.11.17, הציגו ב"כ הצדדים הסדר טיעון לפיו, הנאשמת תחזור מכפירה, כתב האישום יתוקן, הנאשמת תודה במיוחס לה בכתב האישום המתוקן, תורשע ותופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן בטרם הטיעונים לעונש. עוד הוסכם, כי המאשימה תעתור ללא קשר להמלצת שירות המבחן להטלת עונש מאסר שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת של הממונה על עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי, וב"כ הנאשמת יטען חופשי לעונש   ויהיה רשאי לטעון לביטול הרשעת הנאשמת.   

2.                  במסגרת הסדר הטיעון הורשעה הנאשמת על יסוד הודאתה בכל המיוחס לה בכתב האישום המתוקן בביצוע 3 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק התקשורת"), בעבירה של הסגת גבול, עבירה לפי סעיף 447(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), בעבירה של הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק,והופנתה  לקבלת תסקיר שירות מבחן ולממונה על עבודות שירות, מבלי לקבוע עמדה לעונש ומבלי לפתח צפיות בנאשמת שאכבד את המלצת שירות מבחן ו/או את המלצת הממונה על עבודות שירות.

2

3.                  מעובדות האישום הראשון לכתב האישום המתוקן עולה, כי כשלושה חודשים עובר לתקופה הרלוונטית לכתב האישום, נפרדה הנאשמת מא.ש  (להלן: "המתלונן") והנאשמת קינאה בע.מ (להלן: "המתלוננת") על רקע היות המתלונן מכר של המתלוננת.   בנסיבות אלו, ביום 13.10.14 בין השעות 06:28- 03:58, הטרידה הנאשמת את המתלוננת והפריעה לה באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלה, בכך שהתקשרה ממכשיר הטלפון הנייד שלה אל מכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת כ-12 פעמים. באותן נסיבות פרסמה הנאשמת מודעה באתר אינטרנט, לפיה המתלוננת מספקת שירותי עיסוי בעל אופי מיני (להלן: "השירות"), כשבמודעה צוין מספר הטלפון הנייד של המתלוננת. כתוצאה מכך, קיבלה המתלוננת ביום 13.10.14, בין השעות 12:33-13:30, 44 שיחות טלפון מגברים שהתעניינו בשירות ובכך הטרידה הנאשמת את המתלוננת באמצעות אחרים. בנוסף עולה מהאישום הראשון  , כי בשעה 10:39, התקשרה הנאשמת למתלוננת ואמרה לה: "שלום, קוראים לי הילה, תקשיבי לי טוב ע, כדאי לך מאוד להתרחק מא', את אישה נשואה".  

מעובדות האישום השני לכתב האישום המתוקן עולה, כי בין התאריכים 10.10.14- 13.10.14, בשעות היום והלילה, הטרידה הנאשמת את המתלונן באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלה בכך שהתקשרה למכשיר הטלפון הנייד של המתלונן, וכן שלחה מסרונים בהם קיללה אותו: ביום 10.10.14 פעם אחת, ביום 12.10.14 פעמיים  וביום 13.10.14 31 פעמים.   באותן נסיבות התקשרה הנאשמת למתלונן ואמרה לו, בין היתר, "אם אתה תזיק לי אני אזיק לך". ביום 13.10.14 בשעות הבוקר, הגיעה הנאשמת אל ביתו של המתלונן ונכנסה אל דירתו של המתלונן ללא רשותו, כאשר במשך חצי שעה ביקש המתלונן מהנאשמת לצאת מדירתו אך היא סירבה.

מעובדות האישום השלישי לכתב האישום המתוקן עולה, כי ביום 26.10.14, במסגרת הסכמה בין הנאשמת למתלוננים ניתן בתיקים ה"ט 24096-10-14+ 24134-10-14, צו האוסר על הנאשמת למשך 6 חודשים, ליצור קשר כלשהו עם המתלוננים, במישרין או בעקיפין, להטרידם בכל דרך, לאיים, לעקוב, לפגוע בפרטיותם, או להתקרב למי מהם, לביתו של המתלונן, לביתה של המתלוננת, לבית הספר בו לומדות בנותיה של המתלוננת או למקום עבודתה של המתלוננת מרחק של 100 מטר (להלן: "ההוראה החוקית"). ביום 16.11.14 בשעת חצות או בסמוך לכך,  בגבעתיים, הפרה הנאשמת את ההוראה החוקית בכך שהגיעה לביתו של המתלונן וביקשה לדבר איתו. 

4.                  מתסקיר שירות המבחן, אשר מטעמי צנעת הפרט לא אפרטו עולה, כי הנאשמת ילידת 1983, רווקה, סיימה 12 שנות לימוד, בעלת תעודת בגרות חלקית ושירתה כצלמת בשירותה הצבאי. לאחר שחרורה מצה"ל עבדה כעורכת מוזיקה בשידורי רדיו וטלוויזיה, וסיימה קורסים רבים ברפואה משלימה. הנאשמת עוסקת כמטפלת אלטרנטיבית רב תחומית  ובעלת קליניקה משנת 2010. בנוסף הנאשמת בעלת רישיון צלילה ,לומדת משנת 2016 בארה"ב קורס טיס וכן לומדת בקורס משיט. 

הנאשמת תיארה בפני שירות המבחן קשר זוגי מעורער עם המתלונן בן 69, שהסתיים לאחר חודשיים, כאשר התקשתה לקבל את סיום הקשר על ידי המתלונן והגיבה בתוקפנות לידיעה כי הוא מנהל קשר עם בת זוג אחרת. הנאשמת קיבלה אחריות על מעשיה בפני שירות מבחן ומסרה לשירות מבחן, כי כיום היא מתקדמת בחייה ומשקיעה את הכוחות בהתקדמות מקצועית ואישית, וציינה בפני שירות מבחן כי הרשעה תפגע בסיכוייה להשלים לימודיה בקורס טייס.

3

שירות מבחן העריך כי הסיכון להישנות עבירות פחת. בנוסף התרשם שירות המבחן  כי המתלוננת בעלת תפקוד תעסוקתי תקין, משקיעה מאמצים להתפתחות מקצועית כאשר כתוצאה מדחייה בקשרים זוגיים התקשתה לשלוט בדחפיה ונהגה באלימות ושהיא זקוקה ללמוד אלטרנטיבות בונות להתמודדות במצבי לחץ ומשבר תקשורת בינאישית,  בתוך דינאמיקה זוגית. שירות מבחן המליץ לבטל את הרשעת הנאשמת  ולאפשר לה להשתלב בטיפול ייעודי בשירות מבחן, במסגרת צו מבחן כשהנאשמת הביעה נכונות בפני שירות מבחן להשתלב בטיפול.

5.                  מחוות הדעת מטעם הממונה על עבודות שירות עולה, כי הנאשמת מתאימה לבצע עבודות שירות.

6.                  בטרם הטיעונים לעונש הוגש תצהיר נפגע עבירה של התלונן משנת 2016. ב"כ המאשימה הבהיר בשלב הטיעונים לעונש כי שוחח עם המתלונן שציין בפניו כי הוא עומד מאחורי התצהיר.  מטעם ההגנה העיד אביה של הנאשמת שהעיד כי הנאשמת מתנדבת במקומות רבים, יודעת שעשתה טעות ומתחרטת. עברה תהליך, אין סיכוי שתחזור על מעשיה,  יש לה שאיפות, והרשעה תפגע בסיכוייה לממש את שאיפותיה.

7.                  תמצית טיעוני הצדדים:

א.    ב"כ המאשימה התנגד בטיעוניו לעונש לבטל את הרשעת הנאשמת וטען, כי לאור חומרת העבירות שביצעה הנאשמת היא אינה עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין ביטול הרשעה. בנוסף טען, כי מכתב האישום המתוקן עולה מסכת עובדתית שנעה סביב תחושות הקנאה והאובססיביות של המתלוננת על רקע סיום הקשר עם המתלונן, כשאין מדובר באירוע חד פעמי אלא במעשים שבוצעו מספר ימים, באופן שיטתי ועל מנת לפגוע במתלונן. עוד טען, כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל, ואין לחרוג ממתחם העונש לקולא שכן הנאשמת לא עברה טיפול ולא השתקמה, ואף אם הנאשמת תשולב בטיפול, המאשימה תעמוד על עתירתה למאסר שירוצה בעבודות שירות. לאור העדר עבר פלילי, תסקיר שירות המבחן, לקיחת האחריות והבעת החרטה של הנאשמת עתר להטיל על הנאשמת 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס.  

4

ב.     ב"כ הנאשמת הגיש אסופת מסמכים ופסיקה ועתר לאמץ את המלצת שירות מבחן ולבטל את הרשעת הנאשמת וזאת מאחר וסיכוי השיקום של הנאשמת גוברים על הסיכונים בהתנהלותה. בנוסף טען, כי יש להתחשב בכך שעוד במשטרה הודתה הנאשמת בכל המיוחס לה בכתב האישום המתוקן והביעה חרטה. עוד עתר להתחשב בכך שחלפו 4 שנים מאז ביצוע העבירות, כשבמהלך 4 השנים לא הייתה כל תקשורת בין הנאשמת למתלוננים ולא נפתחו לנאשמת תיקים חדשים. כן ניתן להתחשב בכך שהנאשמת בעלת עסק, שיקמה את חייה,  מתנדבת בקהילה, עברה קורסים והשתלמויות לפיתוח אישי, וכן לומדת בארה"ב קורס טייס במטרה להיות טייסת מטוסים מסחריים. בנוסף טען, כי הנאשמת נעדרת עבר פלילי, היתה בת 31 בעת ביצוע העבירות, וכתב האישום אינו מבטא את התנהלותה היומיומית של הנאשמת שהינה אישה נורמטיבית, כשמעשיה בוצעו בזמן קצוב מאוד, על רקע גילויה כי מי שהיה בן זוגה בגד בה, כשהנאשמת לא פגעה ברכוש או בגוף ושילמה פיצויים למתלוננת במסגרת הסכם פשרה, בו המתלוננת ביטלה את תלונתה. בנוסף הפנה לפסיקה, לחוק הטיס, תשע"א-2011 (להלן: "חוק הטיס")ולתקנות הטייס (רשיונות לעובדי טייס), תשמ"א-1981 (להלן: "תקנות הטיס") וטען, כי באם תיוותר הרשעת הנאשמת על כנה לא תוכל הנאשמת להיות טייסת.

ג.       הנאשמת הביעה חרטה על מעשיה בפני בית משפט. סיפרה על התנדבותה בקהילה ועל תהליכים שעברה בתקופה שחלפה מאז ביצוע העבירות. כן סיפרה, כי בתקופה שחלפה קיימה מספר מערכות יחסים זוגיות שהסתיימו כלשונה: "בצורה יפה" וללא פתיחת תיקים במשטרה והביע את רצונה לסיים את קורס הטייס אותו היא מממנת בעבודה קשה, על מנת לעבוד כטייסת בטיסות מסחריות, וכן לסיים את קורס המשיטים  אותו היא לומדת.

8.                  דיון והכרעה בעתירת ההגנה לביטול הרשעת הנאשמת:      

א.     בפסיקה נקבע, כי הכלל הוא שיש להרשיע נאשם בגיר שנמצא אשם בביצוע עבירה והימנעות מהרשעה כפופה לנסיבות יוצאות דופן, כשעל נאשם העותר לאי הרשעה לשכנע את ביהמ"ש ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיבידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי. עוד נקבע כי הימנעות מהרשעה היא חריג שיופעל בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לחומרת העבירה ובהתחשב בשיקולי ענישה אחרים. בפסק הדין המנחה בסוגית הימנעות מהרשעה ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל (21.8.97) נקבע כי: "הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית סוג העבירה מאפשר לותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע מאופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים...".

בע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל  (31.12.07) סקרה כב' השופטת פרוקצ'יה את ההלכה לעניין ביטול ההרשעה וכתבה:

5

"... סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 מסמיך בית משפט שהרשיע נאשם לבטל את ההרשעה במסגרת גזר הדין, ולהטיל עליו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה... החלופה העונשית של הימנעות מהרשעה, תוך הטלת צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, מהווה, ביסודה, חריג לכלל הרחב הנטוע בתורת הענישה לפיו, מקום שהוכחה אשמתו של אדם, יש להרשיעו בדין... הרשעתו של מי שעבר עבירה פלילית, היא פועל יוצא מהפרת הנורמה הפלילית... היא מגשימה את ערך השוויון בין נאשמים בהליך הפלילי, ומונעת הפלייה בדרך החלתו... חרף הכלל האמור, המשפט מניח, כי במורכבות החיים האנושיים על תהפוכותיהם, בהשתקפותם בהליך הפלילי, עשויים להיווצר מצבים קיצוניים אשר אינם מתאימים להחלת העיקרון העונשי הרחב, המחייב הרשעה פלילית בעקבות הוכחת אשמה. במצבים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן, כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי, נתון בידי בית המשפט הכח להחליט כי, חרף אשמתו של הנאשם, הוא לא יורשע בדין...

מקום שבנסיבות מיוחדות וחריגות עלול להיווצר יחס בלתי סביר באורח קיצוני בין חשיבות ההרשעה לאינטרס הציבורי הכללי לבין עוצמת הפגיעה בנאשם הצפויה מההרשעה, עשויה לקום הצדקה לעשות שימוש בסמכות השיפוטית של אי הרשעה. לצורך כך, יש להתחשב, מן הצד האחד, במשמעותה של העבירה שנעברה מבחינת השלכתה על הנורמות החברתיות, והמסר הציבורי המתחייב מהן; יש להתחשב בזהותו של עובר העבירה ובמעמדו בציבור, ולבחון באיזו מידה זהותו משפיעה על עוצמת הפגיעה שנגרמה מהעבירה על המערכת הציבורית; יש לשקול במבט רחב גם את השפעת אי ההרשעה על ההליך הפלילי בכללותו, ואת המסר החברתי שאי הרשעה עלול לאצור בחובו בנסיבות הענין הספציפי.

מנגד, יש לתת את הדעת לנאשם האינדיבידואלי, לנסיבותיו האישיות המיוחדות, ולהשפעת ההרשעה על חייו, ועל סיכויי שיקומו; יש לקחת בחשבון נסיבות אישיות שונות - גיל, עבר פלילי קודם, ונתונים שונים הקשורים למצבו האישי והבריאותי. יש לבחון את השפעת ההרשעה על עיסוקו המקצועי של הנאשם, ועל מצבו הכלכלי והמשפחתי. בסופו של יום, ניצבת השאלה בכל עוצמתה - האם, בנסיבות המיוחדות של הענין, השיקול האינדיבידואלי, על היבטיו השונים, גובר על השיקול הציבורי-מערכתי הכללי, באופן שהגם שהנאשם ביצע את העבירה בה הואשם, סובלת הנורמה החברתית הכללית את אי הרשעתו בדין...".

ב.     עוד נקבע בפסיקה, כי בית המשפט אינו כבול להמלצות שירות המבחן וכי שיקול הדעת הסופי לעניין היקף העונש וטיבו, מסור לידיו של בית המשפט והמלצת שירות המבחן, הינה אחד משיקולים הרבים שעל בית המשפט לשוות לנגד עיניו, בבואו להכריע בעניינם של נאשמים העומדים בפניו. (ראה לעניין זה לדוגמא את דברי כב' השופט דנציגר בע"פ ב8704/08 סמי הייב נ'  מדינת ישראל, (23.4.09))

6

ג.       לאחר ששקלתי את עתירת ההגנה לביטול הרשעת הנאשמת, לא שוכנעתי כי מתקיימות נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן, המצדיקות סטייה מן הכלל לפיו יש להרשיע נאשמת בגירה הנמצאת אשמה בביצוע עבירות. לטעמי, בנסיבות ביצוע העבירות, אשר כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן התרחשו בתקופה שבין 10.10.14 ל-16.11.14, כשאין מדובר במעידה חד פעמית אלא בעשרות הטרדות באמצעות מתקן בזק, לרבות באמצעות אחר, וכן הנאשמת ביצעה עבירה של הסגת גבול בלא שהנאשמת עצרה עצמה וחזרה על מעשיה, ואף צו בית משפט לא הרתיע את הנאשמת לבצע עבירה של הפרת הוראה חוקית, סבורני כי טיב המעשים ונסיבות ביצועם אינם מאפשרים את ביטול הרשעתה של הנאשמת מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. ערה אני לכך שהנאשמת המתפרנסת מעיסוקה כמטפלת אלטרנטיבית החלה ללמוד לאחר ביצוע העבירות ולאחר הגשת כתב האישום, בקורס לקבלת רישיון טייס אזרחי בישראל, וכשהופסקו לימודיה על רקע כתב האישום המשיכה בלימודיה  לקבלת רישיון טייס  בארה"ב, ועתידה לסיימו, ולאור הרשעתה קרוב לוודאי שלא תקבל רישיון טייס אזרחי בישראל. אולם סבורני, כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי המחייב ענישה מחמירה ומרתיעה והעברת מסר ברור המוקיע את מעשי הנאשמת על פני האינטרס האישי של הנאשמת לקבל רישיון טיס אזרחי ישראלי ורצונה להטיס מטוסים, לרבות מטוסים מסחריים.

9.                  מתחם העונש ההולם:

א.    הנאשמת הורשעה כאמור בביצוע עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, הסגת גבול והפרת הוראה חוקית, כאשר הערך המוגן שנפגע כתוצאה מביצוע עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק והסגת גבול הינו הגנה על שלוות נפשו של הפרט, פרטיותו, חירותו ושמו הטוב. הערך המוגן שנפגע מביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית עניינו להגן על האדם שההוראה החוקית ניתנה לצורך שמירה על שלומו, וכן היא נועדה להגן על עקרון שלטון החוק, תוך כיבוד החלטות וצווים שיפוטיים.    

ב.     מידת הפגיעה בערכים המוגנים: אני סבורה כי לאור נסיבות ביצוע העבירות מידת הפגיעה של הנאשמת בערכים המוגנים בינונית.

ג.       מדיניות הענישה הנוהגת: בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים דומים  הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח וענישה נלווית. להלן מספר דוגמאות למדיניות הענישה הנוהגת:

ברע"פ 7413/14 דוד נ' מדינת ישראל (17.11.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק ואיומים  ונידון ל-5 חודשי מאסר בפועל  הכוללים  הפעלת  מאסר על  תנאי  לצד  עונשים נלווים.

בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 26073-12-12 פלוטניקוב נ' מדינת ישראל  (5.3.13), התקבל ערעורו של נאשם, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק. הנאשם הטריד את המתלוננת, רעייתו לשעבר, ונהג להתקשר אליה מהכלא וביקש לשוחח עמה בניגוד לרצונה. הנאשם התקשר למתלוננת ב- 19 מועדים שונים, כאשר כל מועד כלל בין שיחה אחת ל- 24 שיחות.   בית משפט השלום גזר על הנאשם בעל עבר פלילי  9 חודשי מאסר בפועל. בית משפט המחוזי הקל בעונשו   ל- 6 חודשי מאסר בפועל  לצד עונשים נלווים  .

7

בת"פ שלום (פ"ת) 54810-03-14 מדינת ישראל  נ' שרעבי (4.8.14): הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של פגיעה בפרטיות, הטרדה באמצעות מתקן בזק, הפרת הוראה חוקית ואיומים. הנאשם עקב אחרי המתלוננת, הפר צו שניתן נגדו, התקשר מספר רב של פעמים אל המתלוננת ואיים עליה וכן הגיע לחצר ביתה ואיים בצעקות כי יפגע בה. לנאשם היתה הרשעה קודמת ובית המשפט השית על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועלו לצד עונשים נלווים.

בת"פ שלום  (ת"א) 19366-02-12 מדינת ישראל נ' וזנה (14.10.12), הורשע נאשם על פי הודאתו בביצוע עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, איומים, פגיעה בפרטיות ותקיפה סתם של בת זוג  ונידון ל- 11 חודשי מאסר בפועלו לצד עונשים נלווים. .            

בת"פ שלום (רמ') 15025-05-11 מדינת ישראל נ' בנעים (5.7.11), הורשע נאשם על פי הודאתו בשני כתבי אישום בביצוע עבירות של איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, הטרדה באמצעות מתקן בזק והפרת הוראה חוקית. העבירות הופנו כלפי המתלוננת שהינה בת זוגו. הנאשם בעל עבר פלילי נידון ל- 11 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.     

בת"פ (שלום נת') 28116-04-13 מדינת ישראל נ' סמייה (25.3.14), הורשע נאשם בהתאם להודאתו, בביצוע שבע עבירות של פגיעה בפרטיות, וכן שתי עבירות איומים, אשר בוצעו כלפי המתלוננת שהינה שכנתו. הנאשם בעל עבר פלילי נידון  ל- 5 חודשי מאסר על תנאי, לצד עונשים נלווים.

בת"פ (שלום חד')19344-03-15 מדינת ישראל נ' ליבלינג (23.5.16) הנאשם הורשע ב4עבירות של הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות מתקן בזק והוטל עליו מאסר על תנאי  לצד ענישה נלוית.

ד.      בחינת טיעוני ב"כ הצדדים לעונש מצביעה, כי התייחסו לשלושת האישומים בכתב האישום המתוקן כאל אירוע אחד. לטעמי, קיים קשר עובדתי הדוק בין כל האישומים, וכי כל מעשיה של הנאשמת הינם חלק ממסכת עבריינית אחת, ובהתאם למבחנים שנקבעו בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14), יש לראות את שלושת האישומים כאירוע אחד ויש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

לטעמי, מתחם העונש ההולם בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו, בנסיבות ביצוע העבירות ובמדיניות הפסיקה נע בין מאסר על תנאי ל-9 חודשי מאסר ועונשים נלווים.   

8

10.              בבואי לגזור את דינה של הנאשמת עמדו לנגד עיניי בנוסף למתחם העונש ההולם, טיעוני ב"כ הצדדים, דברי הנאשמת, מסמכים שהוגשו ע"י ההגנה, לרבות הסדר הפשרה עם המתלוננת אשר קיבל  תוקף של פסק דין, תצהיר המתלונן ועדות אביה של הנאשמת. בנוסף עמדו לנגד עיניי הודאת הנאשמת הנעדרת עבר פלילי ואשר לא נפתחו כנגדה תיקים חדשים,  החיסכון בזמן שיפוטי, חלוף הזמן, תרומת הנאשמת בהתנדבותה במסגרות שונות,     האמור בתסקיר שירות מבחן  , והפגיעה בנאשמת באם אגזור על הנאשמת עונש של מאסר בפועל לרבות בעבודות שירות. 

11.              לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, כשלנגד עיניי תיקון 113 לחוק העונשין, החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.      5 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, והתנאי הוא שלא תעבור   על העבירות בהן הורשעה.  

ב.      אני מעמידה את הנאשמת בפיקוח שירות מבחן לתקופה של שנה.  

ג.        הנאשמת תפקיד בקופת ביהמ"ש השלום בתל אביב פיצוי בסך  2,500 ש"ח למתלונן. הפיצוי יופקד ב-5 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.6.18. אי הפקדה של תשלום אחד במועדו יעמיד את היתרה לפרעון מיידי.

ד.      המאשימה תמציא את פרטי המתלונן בתוך 14 יום למזכירות ביהמ"ש.

ה.      קנס בסך  1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.7.18. אי תשלום שיעור אחד במועדו יעמיד את היתרה לפרעון מיידי.   

מובהר לנאשמת, אשר הביעה בפניי נכונות לעבור הליך טיפולי, כי אם לא תעמוד בתנאי הפיקוח של שירות מבחן במלואם ו/או תבצע עבירה בתקופת צו המבחן ניתן יהיה להחזיר עניינה לדיון בבית משפט, להפקיע את צו המבחן ולגזור עליה עונש חלופי. 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

מזכירות תשלח עותק של גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות. 

ניתנה והודעה היום י' אייר תשע"ח, 25/04/2018 במעמד הנוכחים.