1.      הנאשם 2, הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המייחס לו את העבירות כדלקמן:

 

אישום מס' 1

                     א.        כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב -1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").

                     ב.         הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

                      ג.         גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין.

                     ד.         פריצה לרכב, עבירה לפי סעיף 413ו רישא לחוק העונשין.

                     ה.        נהיגה ללא רישיון נהיגה -מעולם לא הוציא, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נ"ח), התשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

                      ו.         חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה לחוק העונשין.

                      ז.         שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי [מעצר וחיפוש], תשכ"ט - 1969.

                     ח.        נהיגה ללא רישיון רכב, לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה.

                     ט.        נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי ס' 2א לפקודת בטוח רכב מנועי (נ"ח), התש"ל - 1970 (להלן: "פקודת בטוח רכב מנועי").

 

 

אישום מס' 2

                    א.        גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין.

                     ב.         פריצה לרכב, לפי סעיף 413ו רישא.

                      ג.         נהיגה ללא רישיון נהיגה - מעולם לא הוציא, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

                     ד.         כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל.

                    ה.        נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי ס' 2א לפקודת בטוח רכב מנועי.

                      ו.         נהיגה ללא רישיון רכב, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה.

 

אישום מס' 3

                    א.        פריצה לרכב, לפי סעיף 413ו רישא לחוק העונשין.

                     ב.         גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין.

                      ג.         נהיגה ללא רישיון נהיגה - מעולם לא הוציא, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

                     ד.         כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל.

                    ה.        נהיגה ללא רישיון רכב, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה.

                      ו.         נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי ס' 2א לפקודת בטוח רכב מנועי.

                     ז.         גניבה מרכב, לפי סעיף 413ד (א) לחוק העונשין.

 

עובדות כתב האישום המתוקן

2.      בהתאם לחלק הכללי של כתב האישום המתוקן, במועדים המפורטים בכתב האישום החזיק נאשם 1 ברכב פורד טורנו בעל לוחית זיהוי 6643971 ובנייד שמספרו 0524503231 ואילו נאשם 2 החזיק בנייד שמספרו 0523000212.

 

על פי עובדות אישום מס' 1, ביום 8.12.21 בשעה 08:00 או בסמוך הגיעו הנאשמים 1 ו-2 לרחוב שדרות בן גוריון בעיר אשקלון. נאשם 2, התפרץ לרכב מסוג סיטרואן בעל לוחית זיהוי 6395964, השייך למתלונן יבגני בלקאי, בכך שעקר את מנעול דלת הנהג ממקומו, שבר את חובק ההגה ואת המתנע והניע את הרכב באמצעות כלי חד. זאת, לאחר שנאשם 1 הצביע על רכבו של יבגני. כוחות משטרה אשר הוזעקו למקום נסעו בעקבותיו של נאשם 2 וחסמו את נתיב נסיעתו. השוטרים קראו לעברו "עצור משטרה", אך נאשם 2 לא נענה לדרישתם והחל בנסיעה כשהוא עובר את השוטר גיא שונק ונמלט בנסיעה. השוטרים המשיכו בנסיעה בעקבותיו ברחובות העיר אשקלון כאשר ברחוב איגר עקיבא, הנאשם 2 ירד ממושב הנהג ברכב של המתלונן יבגני והחל בריצה ובריחה מהשוטרים. השוטרים החלו מרדף רגלי אחריו במהלכו הנאשם 2 נפל והשוטרים הצליחו להשיגו. השוטרים אחזו בנאשם 2 והשוטר חיים נצר הודיע לנאשם על מעצרו. מששמע זאת, התנגד הנאשם בכוח למעצר, הניף את ידיו בתנועות אגרוף לעבר אחד השוטרים והשתולל. השוטרים השתלטו עליו תוך שימוש בכח סביר. נאשם 1 נעצר בהמשך הכביש על ידי צוות שוטרים אחר שנסע בעקבותיו. נטען כי הנאשם 2 נטל ונשא את רכבו של יבגני במרמה בלי הסכמת הבעלים שהוא מתכוון בשעת נטילתו לשלול את הרכב שלילת קבע מהבעלים וכן גרם לחבלה במזיד ברכב של המתלונן יבגני בכך ששבר את מנעול הדלת ואת המתנע. כמו כן, הכשיל שוטר והתנגד למעצרו. כמו כן, נטען כי הנאשם 2 תושב הרשות הפלסטינית אשר שהה בישראל ללא אישור שהייה כדין. באותו מעמד נהג הנאשם 2 ברכב ללא רישיון נהיגה, רישיון רכב ופוליסת ביטוח בת תוקף. נטען כי נאשם 1 סייע לגניבת הרכב.

 

על פי עובדות אישום מס' 2, ביום 7.12.21 בשעה 17:00 לערך, נשא ונטל נאשם 2, תושב הרשות הפלסטינית, השוהה בישראל ללא היתר כדין, רכב מסוג סיטרואן ברלינגו, בעל לוחית זיהוי 8761578 השייך למתלונן אלכסנדר מירונישצנקו וזאת, ללא הסכמת הבעלים ובמרמה כשהוא מתכוון לשלול את הרכב שלילת קבע מהבעלים. נאשם 1 נהג ברכבו והראה לנאשם 2 את הרכב של המתלונן. הנאשם 2 גנב את הרכב וחצה את המחסום לכוון השטחים. נאשם 2 נהג ברכב ללא רישיון נהיגה בתוקף, ללא רישיון רכב וללא פוליסת ביטוח בת תוקף. כמו כן, נאשם 2 שהוא תושב הרשות הפלסטינית שהה בישראל ללא אישור שהיה כדין. נטען כי נאשם 1 סייע לגניבת הרכב.

 

על פי עובדות אישום מס' 3, ביום 10.11.21 בין השעות 16:30- 18:20 לערך, התפרץ נאשם 2 לרכב מסוג סיטרואן ברלינגו בעל לוחית זיהוי 2122471 השייך למתלונן שרון חן נטל ונשא את הרכב ללא הסכמת הבעלים במרמה וכשהוא מתכוון לשלול את הרכב שלילת קבע מהבעלים. באותו מעמד נטל ונשא נאשם 2 מהרכב של המתלונן שרון כלי עבודה - סט מברגות ניקיטה, שני פטישונים, מקדחות, קונגו, מסור, דיסקים גדולים, ספירלה חשמלית, סולמות וכלי עבודה נוספים - בשווי של כ-20,000 ₪ וזאת ללא הסכמת הבעלים ובמרמה תוך שהוא מתכוון לשלול את הרכוש שלילת קבע מהבעלים. נאשם 1 הראה לנאשם 2 את הרכב של המתלונן שרון ונאשם 2 גנב את הרכב ועבר במחסום אל השטחים. הנאשם 2 נהג ברכב ללא רישיון נהיגה בתוקף, ללא רישיון רכב וללא פוליסת ביטוח בת תוקף. כמו כן, הנאשם 2, שהוא תושב שטחים, שהה בישראל ללא אישור שהיה כדין. הנאשם 1 סייע לגניבת רכב.

 

הסדר הטיעון

3.      ביום 19.7.22 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשמים יחזרו בהם מכפירתם ויודו בכתב אישום מתוקן, יורשעו והטיעונים לעונש יטענו באופן חופשי. עוד הוסכם כי כל אחד מהנאשמים ישלם פיצוי : בסך 1,500 ₪ למתלונן יבגני בלקאי, עת/1 ; בסך 1,500 ₪ למתלונן אלכסנדר מורושינצ'נקו עת/21; בסך 7,000 ₪ למתלונן שרון חן עת/23 ; בסך 5,000 ₪ למתלונן עזרא דומראני עת/25 על אף מחיקת האישום מכתב האישום. ביחס ליתר רכיבי הענישה, יטענו הצדדים באופן חופשי.

 

טיעוני הצדדים לעונש בעניין נאשם 2

 

4.      ב"כ המאשימה, עו"ד נחשון ארוסי, הגיש טיעונים לעונש בכתב. בתמצית ייאמר כי נטען שמידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים היא גבוהה ביותר בשל חלקו הדומיננטי של הנאשם 2. נטען כי הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו הם הגנה על קניינו ובטחונו של הפרט, שמירה על שלום הציבור ובטחונו, שלמות הגוף וביטחון החיים, פגיעה בריבונותה של המדינה שמעלה את הפוטנציאל הטמון בעבירה לביטחון המדינה, פגיעה בערך של בטחון משתמשי הדרך ופגיעה בסדרי שלטון החוק. במקרה דנן, טען ב"כ המאשימה כי מתחם הענישה לכל אחד מן האישומים שביצע הנאשם נע בין 18 חודשים ל- 30 חודשי מאסר בפועל.

 

ב"כ המאשימה הגיש גיליון רישום פלילי של הנאשם (ת/1) וציין כי לחובתו של הנאשם שמונה הרשעות קודמות, האחרונה בשנת 2019 בעבירות שעניינן כניסה לישראל שלא כחוק, שימוש בכוח למנוע מעצר, חבלה במזיד לרכב, החזקת כלי פריצה- לרכב, גניבת רכב ופריצה לרכב בכוונה לגנוב. בגין הרשעה זו ריצה הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 20 חודשים, והוטלו עליו מאסרים מותנים של 12, 6 ו-4 חודשים, שלא יעבור עבירות של רכוש מסוג פשע, עבירות רכוש מסוג עוון ועבירה של כניסה לישראל, בהתאמה.

 

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם מאסר ברף הגבוה של המתחמים אשר לא יפחת מחמש שנות מאסר בפועל; הפעלת המאסרים המותנים במצטבר לעונש המאסר בתיק זה; הפעלת פסילה על תנאי; פסילת רישיון נהיגה על תנאי; הפעלת התחייבות (ת/3); מאסר על תנאי מרתיע; התחייבות ופיצוי למתלוננים בהתאם להסכמת הצדדים.

 

5.      ב"כ הנאשם, עו"ד ראובן טקו, ציין בטיעוניו כי הנאשם ביצע עבירות רכוש וכי נדחף לבצען בשל מצבו הפיזי הקשה ולצורך מימון טיפול יקר ברשות הפלסטינית. עוד ציין כי בנו סובל ממחלה קשה ביותר, ועובר אף הוא ניתוחים וניתוחים משקמים. נטען כי עול הטיפול בבן נופל על אשתו של הנאשם. בין היתר, נטען כי למרות החומרה מדובר בעבירות רכוש במהותן ורשויות שב"ס עתידות בעוד מספר חודשים לשחרר אלפי אסירים שהעברות שביצעו חמורות יותר. נטען כי רף הענישה המבוקש על ידי המאשימה איננו סביר. נטען כי יש להפעיל את המאסרים על תנאי במצטבר ולהוסיף עליהם מספר חודשים בלבד. ב"כ הנאשם טען כי שהותו של הנאשם בין כתלי הכלא תשית על המדינה הוצאות הכרוכות בטיפול בו וגם מן הטעם הזה יש מקום להקל עמו. ב"כ הנאשם ביקש להעביר מסמכים רפואיים לאחר הדיון.

בהמשך, העביר ב"כ הנאשם לתיק בית המשפט מספר אישורים רפואיים המעידים על פציעתו ברגליו על הצורך לעבור ניתוח שיקום ושחזור בשתי רגליו וכן אישור רפואי בדבר התסמונת ממנה סובל בנו של הנאשם (יובהר כי המסמכים הוגשו לתיק בית המשפט לאחר הדיון ונסרקו לתיק הנייר).

 

6.      הנאשם 2 במעמד הטיעונים לעונש ציין כי הוא בן 37 ואב ל-5 ילדים, כאשר בנו הגדול בן 12. עוד הוסיף כי מגיל צעיר שהה בבתי סוהר, כ-7 פעמים במספר. נטען כי התדרדר לשימוש בסמים. עוד טען כי בית המשפט יכול לשפוט אותו ככל שהוא רוצה אך הנאשם ביקש מבית המשפט לשהות באגף טיפול בבית הסוהר על מנת לטפל בבעיית ההתמכרות לסמים ממנה הוא סובל.

 

קביעת מתחם העונש ההולם

 

7.      קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

8.      כתב האישום אוחז שלושה אישומים ועל כן, על בית המשפט לקבוע האם מדובר ב"אירוע" אחד המחייב קביעת מתחם עונש אחד, או מספר אירועים, המחייבים קביעת מתחם עונש הולם לכל אחד מן האישומים בנפרד.

 

9.      בע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)‏‏ (להלן: "ג'אבר"), נדונה השאלה כיצד ניתן לקבוע מהו אירוע והדבר משמעותי לאור הוראות סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין, שם נקבע מבחן ה"קשר ההדוק", בהתאם לחוות דעתה של כב' השופטת ד. ברק ארז, (סעיף 5 לפסק הדין) לפיו ייקבע מתחם ענישה אחד לפעולות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק תוך התייחסות לכך שהתבצעו בדרך זו. עבירות שיש ביניהן קשר הדוק ייחשבו לאירוע אחד. המונח "קשר הדוק" נותר בעל רקמה פתוחה ואין לקבוע אותו באופן קשיח. בית המשפט העליון עמד על כך שבאופן רגיל ניתן לומר כי קשר כזה בין עבירות יימצא כאשר תהיה ביניהן סמיכות זמנים או כאשר הן תהיינה חלק מאותה תכנית עבריינית אף כאשר הן בוצעו לאורך תקופת זמן שאיננה קצרה.

 

בדנ"פ 2999/16 ערן מזרחי נ' מדינת ישראל (22.5.16) נכתב בעניין זה כך:

"דומני כי לשאלה אימתי עסקינן באירוע אחד ואימתי במספר אירועים, כאשר עסקינן בפרשה פלילית רבת היקף, לא תיתכן "תשובת מחשב", והיא תלויה - גם בהגדרות המשוכללות ביותר - בנסיבות המקרה ובמבטו הכולל של בית המשפט על הפרשה. לשיקול הדעת נודע מקום מובהק, ובית המשפט ישקול אם צריך הוא להיכנס ל"פרטנות חשבונאית" או לקבוע שורה תחתונה ראויה".

 

10.  ב"כ המאשימה עתרה לכך שבית המשפט יקבע מתחם ענישה לכל אירוע בנפרד. ב"כ הנאשם בטיעוניו לא התייחס לשאלה זו.

 

11.  ענייננו בנאשם אשר ביצע עבירות של גניבת כלי רכב בתוך מדינת ישראל והעברתם לשטחי הרשות הפלסטינית, ישנה סמיכות זמנים ביחס לביצוע הגניבות בימים 7.12.21; 8.12.21; 10.11.21; מדובר בביצוע שיטתי תוך תכנון מוקדם; על אף שהעבירות בוצעו כלפי כלי רכב של מספר מתלוננים שונים ואין מדובר באירוע אחד ומתמשך, נראה כי כל העבירות אותן ביצעו הנאשמים הן חלק מתכנית עבריינית אחת והן בעלות קשר הדוק ומאפיינים דומים. הנאשם 2 הגיע לזירה על מנת לגנוב כלי רכב עליהם הצביע הנאשם 1, הוא פרץ לכלי הרכב וגנבם ונסע בחזרה לשטחי הרשות הפלסטינית. כלי הרכב שנגנבו היו מאותו סוג רכב ובאותה שיטת פעולה. כמו כן בעת ביצוע העבירות הנאשם 2 לא החזיק ברישיון כניסה לישראל ולא היה לו רישיון נהיגה וביטוח בתוקף. משכך, אני קובעת מתחם ענישה אחד לעבירות אותן ביצע הנאשם 2.

12.  בתי המשפט מצווים להילחם מלחמת חורמה בתופעת גניבת כלי רכב, תופעה המסיבה נזק של ממש לפרטים ולחברה. בית המשפט העליון עמד לא אחת על הצורך בענישה מרתיעה בכל הקשור לעבירות של גניבת רכב [ ראו: ע"פ 5724/95 אבו דחל נ' מדינת ישראל (12.5.1996); ע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל (15.5.2006); רע"פ 10116/08 כהן נ' מדינת ישראל (17.12.2006)].

 

13.  הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע עבירות של גניבה ופריצה לרכב וכן חבלה במזיד ברכב הם הזכות לשמירה על הרכוש והקניין וזכות האדם כי לא יפגעו בו וברכושו ורכב שהושאר בחניה יישאר שלם וללא פגע. כמו כן הגנה מפני הנזקים הכלכליים העקיפים הנגרמים ליחיד ולרבים כתוצאה מגניבת כלי רכב. הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר הם שמירה על שלטון החוק, הסדר הציבורי ושלום הציבור. הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע עבירות של כניסה לישראל ללא היתר היא זכות המדינה לקבוע את הבאים בשעריה, לצורך שמירה על בטחון המדינה, שלום הציבור ומקומות התעסוקה. הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, ללא רישיון רכב וללא ביטוח הם שלום הציבור, בטחונו ושלומם של כלל משתמשי הדרך, תוך יצירת סיכון הממשי למשתמשי הדרך ופוטנציאל נזק גבוה כתוצאה מנהיגתו של נאשם 2.

 

14.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה, זאת בשים לב לריבוי העבירות והנסיבות המתוארות לעיל; סמיכות הזמנים, כמו גם הפגיעה במס' מתלוננים. כאשר העבירות מבוצעות על ידי תושב שטחים השוהה בישראל שלא כדין ונכנס לישראל על מנת לשוב ולבצע עבירות רכוש ועבירות נוספות.

 

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת

 

15.  לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, עיינתי בפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הצדדים וכן בפסיקה נוספת. אציין את המרכזיים שבהם:

 

·        רע"פ 2054/18 היתם רבאיעה נ' מדינת ישראל (12.03.2018) - הנאשם הודה והורשע בביצוע עבירות גניבת רכב, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה פוחזת ברכב ונהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף. הנאשם חבר לאחרים על מנת לגנוב קטנועים, הוא נהג בקטנוע הגנוב בנסיעה פראית ומסוכנת, בעודו מרכיב אחר מאחוריו. נקבע מתחם ענישה בין 25-10 חודשי מאסר. חרף קיומו של תסקיר מבחן חיובי שהמליץ להסתפק במאסר בדרך של עבודות שירות, נגזר עונשו של המבקש ל- 10 חודשי מאסר. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת הרשות לערער.

 

·        ע"פ 2519/14 ענאד אבו קיעאן נ' מדינת ישראל (29.1.2014) - הנאשם הורשע בגניבת רכב, נהיגה פזיזה ורשלנית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. מדובר במי שפרץ לרכב צבאי, החל בנסיעה ולא שעה להוראות השוטרים, אשר הציבו ניידות משטרה על הכביש במטרה לעצרוֹ. המערער התנגש בניידת המשטרה, חסם נתיב נסיעה וגרם לניידת נוספת להתנגש במכוניות שחנו בצד הדרך, אז החל להימלט רגלית ונתפס בידי השוטרים. בית המשפט המחוזי קבע מתחמי ענישה נפרדים: לגניבת הרכב בין 30-15 חודשי מאסר ואילו לחלקו השני של האירוע בין 20-8 חודשי מאסר. עונשו של המבקש נגזר ל- 30 חודשי מאסר. הערעור נדחה בכפוף לקביעה לפיה מדובר באירוע אחד שהצדיק קביעת מתחם יחיד.

 

·        רע"פ 4338/15 כהן נ' מדינת ישראל (23.6.15)- הנאשם הודה והורשע בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב. הנאשם ניפץ חלון רכב, התפרץ לתוכו וגנב ממנו תיק ובו כרטיס אשראי, מסמכים ו-400 ₪. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 ל-12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם, בן 55, בעל עבר פלילי שריצה מספר מאסרים ממושכים, בעל מצב רפואי סבוך שמקשה על תפקודו עונש של מאסר בפועל למשך 6 חודשים, הפעלת מאסרים מותנים למשך 5 ו-10 חודשים בחופף ובמצטבר כך שסה"כ ירצה הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ופיצוי המתלונן בסכום של 1,000 ₪. הערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחו.

 

·        עפ"ג (מחוזי-מרכז) 28565-10-14 מוחמד עוד נ' מדינת ישראל (14.12.14) - הנאשם הורשע בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, חבלה במזיד ברכב, שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח. הנאשם צירף תיק נוסף והורשע בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב, הפרעה לשוטר, נהיגה ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה. הנאשם פרץ לרכב, נכנס אליו ונסע מהמקום. בהמשך, כמס' ימים לאחר מכן, נמצא הרכב ברחוב בעיר. בתיק המצורף גנב הנאשם ביחד עם קטין נוסף שני כלים רכב וכאשר השוטרים סימנו לו לעצור, נמלט וסירב לשמוע להוראות השוטרים. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם בתיק העיקרי נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר ובתיק המצורף מתחם העונש נע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית. הנאשם נעדר עבר פלילי, צעיר. בית המשפט השית על הנאשם 26 חודשי מאסר בפועל ו-9 חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור של הנאשם, בשים לב לגילו הצעיר והעדר עבר פלילי והשית עליו עונש של 18 חודשי מאסר ופיצל את המאסר המותנה לשניים.

 

·        עפ"ג (מחוזי מרכז) 60489-11-19 מוחמד אבו עראם נ' מדינת ישראל (17.2.20) : הנאשם הורשע בגניבת רכב בצוותא, ניסיון גניבת רכב, קשירת קשר לפשע, כניסה לישראל שלא כחוק, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, זיוף סימני זיהוי של רכב והחזקת כלי פריצה לרכב. הנאשם ואחר גנבו בצוותא שלוש מכוניות (בשלושה מועדים נפרדים), ובמועד נוסף ניסו ללא הצלחה לגנוב שתי מכוניות. באחד האירועים זייף הנאשם את לוחיות הרכב. נקבע מתחם עונש בין 24-12 חודשי מאסר לכל אחד מהמועדים, ומתחם עונש כולל בין 72-36 חודשי מאסר. הנאשם שלחובתו עבר פלילי מכביד נדון למאסר בפועל למשך 48 חודשים, והופעלו במצטבר שני מאסרים מותנים (למשך 8 חודשים ולמשך חודשיים), סה"כ 58 חודשי מאסר בפועל. הערעור נדחה.

 

·        עפ"ג (מרכז) 56608-07-13 מדינת ישראל נ' ברנס (17.11.13)- הנאשם הודה והורשע בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. ביום 21/4/2012, לפנות בוקר, התפרצו הנאשם בן ה-19 והנאשם הנוסף בן 21, לרכב חונה ברחובות. הנאשמים פתחו את דלת הרכב, וגנבו ממנו פרטי רכוש, כדלקמן: מזוודה שחורה ובה כלי עבודה - מודד חשמלי בשווי כ-1,000 ש"ח, סט מקדחים, מברגה חשמלית, סט מקדחים ועוד. משהגיעו שוטרים למקום, ברחו הנאשמים לביתו של נאשם 1, שם הטמינו חלק מהרכוש הגנוב והחליפו את בגדיהם, במטרה להעלים ראיות. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם בגין העבירות שביצעו הנאשמים נע בין מאסר מותנה ל- 15 חודשי מאסר. בית המשפט קמא ביטל את הרשעתו של נאשם 1 נעדר עבר פלילי משיקולי שיקום והשית על הנאשם 250 שעות של"צ ופיצויים למתלונן בסך 1,500 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, קבע כי לא היה מקום לסטות ממתחם העונש ההולם ולבטל את הרשעתו של הנאשם וגזר על הנאשם עונש של 4 חודשי מאסר בעבודות שירות.

 

·        ת"פ (ירושלים) 22854-10-15 מדינת ישראל נ' מפארגה (23.2.16) - הנאשם הורשע בשני אישומים, האישום הראשון בגין עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, מעשה פזיזות ורשלנות, נהיגה בדרך הגורמת לנזק והכשלת שוטר במילוי תפקידו. האישום השני בגין עבירות של התפרצות וגניבה. עפ"י האישום הראשון, הנאשם שהה בישראל שלא כדין וגנב ביחד עם אחד, רכב מסוג יונדאי. לאחר מס' דקות שוטרים סימנו לנאשם לעצור, הנאשם המשיך בנסיעה בניסיון להימלט, תוך שנהג בצורה פרועה ונסע נגד כוון התנועה, עד אשר איבד שליטה והתנגש ברכב. בהמשך, יצא הנאשם מהרכב ונמלט מהשורים עד שלאחר מרדף רגלי ושימוש בטייזר נתפס הנאשם. הנאשם נשא עימו ברכב כלי פריצה. עפ"י האישום השני, בעת שהנאשם ואחר עומלים לגנוב רכב, נכנסו לבית סמוך, פרצו למחסן וגנבו שתי מזמרות. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם בנוגע לאישום הראשון נע בין 15 ו-30 חודשי מאסר בפועל ומתחם העונש בגין האישום השני נע בין מס' חודשי מאסר ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל וביחס כולל על כלל העבירות - מתחם עונש הנע בין 18 ועד 40 חודשי מאסר. בשים לב להודאתו, לגילו הצעיר ועברו הפלילי הנקי, בית המשפט השית עליו עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ומאסרים מותנים.

 

16.  במסגרת בחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לתת את הדעת לתכנון שקדם לביצוע העבירות, לכך שהנאשם ביצע את העבירות בסמיכות זמנים, פעם אחר פעם, כאשר הוא שוהה בישראל ללא היתר, פוגע במספר מתלוננים וברכושם, נוהג בכבישי ישראל ללא שהוסמך לכך, ברכב גנוב, מסכן את משתמשי הדרך ואף כשנתפס בחר להימלט מהמשטרה ועם תפיסתו - התנגד למעצרו. יש לקחת בחשבון את חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העברות כאשר חלקו עיקרי ומשמעותי, הוא למעשה גנב את כלי הרכב והעבירם את המחסום לעבר השטחים כאשר האחר, נאשם 1 הצביע על כלי הרכב. נגרם נזק רב לבעלי כלי הרכב שנגנבו כאשר לאחד מכלי הרכב נגרמו חבלות ברכב. עוד נלקח בחשבון כי הנאשם מבצע העבירות על רקע מצוקה כלכלית ורצון לקבל רווח קל. לנאשם יכולת להבין הפסול במעשים והוא אינו מורתע מעונשים מוחשיים שהוטלו עליו בעבר בעבירות דומות.

 

 

17.  לאחר שנתתי את דעתי למכלול השיקולים ולעקרון ההלימה ובשים לב לכך שהנאשם 2 הורשע במספר עבירות המהוות לטעמי אירוע אחד אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע כולו וביחס לנאשם 2 ותוך התחשבות במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן הוא מתחם אשר נע בין 36 חודשי מאסר בפועל ועד 72 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

גזירת העונש בתוך המתחם

 

18.  בגזירת העונש המתאים לנאשם התחשבתי, בהתאם לסעיף 40ג(ב) לחוק העונשין, בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40יא לחוק העונשין:

 

19.  לקולה, הפגיעה של העונש בנאשם בשים לב למצבו הרפואי; הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם אשר תלויה בו לפרנסת המשפחה ולמצבו הרפואי של בנו של הנאשם אשר נטל הטיפול בו הוא על אשתו של הנאשם; היותו עצור בתנאי קשים יותר בשל היותו שוהה בלתי חוקי שמשפחתו רחוקה; נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו; עוד הבאתי בחשבון את מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירות ונכונותו לפיצוי על הנזק שגרם לבעלי כלי הרכב; התחשבתי גם במצבו הרפואי ובנסיבות חייו של הנאשם לרבות העובדה שהוא מטופל בבן חולה.

 

20.  לחומרה, עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם שב ומבצע עבירות למרות מצבו הרפואי; במסגרת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לקחתי בחשבון את עברו הפלילי המכביד של הנאשם שמונה הרשעות קודמות בעבירות רלוונטיות כשהאחרונה בהם הייתה בשנת 2019 אז נגזרו עליו 20 חודשי מאסר והופעלו תנאים נוספים כך שריצה 28 חודשי מאסר בפועל והושתה עליו ענישה נלווית; את העובדה שריצה מאסרים ממושכים ואף הופעלו בעניינו מספר מאסרים מותנים וכל אלה לא היה בהם על מנת להרתיע אותו; את העובדה כי על אף שהיו תלויים ועומדים נגדו שלושה מאסרים מותנים, הוא שב לישראל לביצוע עבירות רכוש ועבירות נוספות. עוצמת המעורבות של נאשם 2 בביצוע העבירות היא גדולה משמעותית מזו של נאשם 1 ואלמלא נטל אחריות ואלמלא נסיבותיו האישיות היה מקום להעמידו במיקום גבוה יותר בתוך המתחם. לאור המקובץ, אני סבורה כי עניינו של הנאשם ממוקם ברף הבינוני -גבוה של המתחם.

 

21.  לא מצאתי מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשין.מיום 10.7.2012

 

22.  במסגרת גזר הדין לקחתי בחשבון את הצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40 ז לחוק העונשין. עוד יש לציין כי הנאשם איננו מורתע מההלכים הפלילים שהתנהלו נגדו ואף לא מעונשי מאסר ממושכים תוך הפעלת מאסרים מותנים והוא שב וחוזר לישראל לבצע עבירות דומות.

 

23.  אשר לאופן הפעלת המאסרים המותנים לאור הנסיבות שפורטו לקולה מצאתי כי יש לחפוף את חלקם וחלקם יופעלו באופן מצטבר כפי שיפורט להלן.

 

24.  לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

        א.        54 חודשי מאסר ושבועיים בפועל בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס.

 

         ב.         אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 12 חודשים שנגזר על הנאשם בת"פ 24716-08-18 בבית המשפט באשקלון מיום 25.2.19 ועל הפעלת המאסר המותנה בן 6 חודשים שנגזר על הנאשם בת"פ 24716-08-18 בבית המשפט באשקלון מיום 25.2.19 וכן על הפעלת המאסר המותנה בן 4 חודשים שנגזר על הנאשם בת"פ 24716-08-18 בבית המשפט באשקלון מיום 25.2.19.

 

המאסרים המותנים יחפפו זה לזה וירוצו כך ש- 12 חודשים במצטבר והיתרה בחופף.

 

סך הכל ירצה הנאשם 66 חודשי מאסר ושבועיים בפועל בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס.

 

          ג.         6 חודשי מאסר, וזאת על תנאי, שלא יעבור משך שלוש שנים מהיום שלא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע או ניסיון לבצע עבירות אלה.

 

         ד.         3 חודשי מאסר, וזאת על תנאי, שלא יעבור משך שלוש שנים מהיום שלא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון ו/או עבירת כניסת לישראל שלא כדין ו/או הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או ניסיון לבצע עבירות אלה.

 

        ה.        הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף - 2019 על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירה בה הורשע. ההתחייבות תהא לתקופה של שנתיים מהיום ובסך של 2,500 ₪.

 

          ו.         הפעלת התחייבות על סך 4,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתה אשר הוטלה על הנאשם בת"פ 24716-08-18 בבית משפט השלום באשקלון ביום 24.2.19. הסכום ישולם עד ולא יאוחר מיום 10.12.23.

 

         ז.         קנס בסך 1,000 ש"ח ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשני תשלומים שווים ורצופים החל מיום 24.6.23 ובכל 24 לחודש שלאחריו. הקנס נפסק על הצד הנמוך בשים לב לסכומים שנפסקו נגד הנאשם ברכיבי הענישה האחרים.

לא יעמוד הנאשם באחד מן השיעורים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי, ומובהרות לנאשם הוראות החוק ביחס לאפשרות החיוב בתוספת פיגורים כמו גם אפשרות הפעלת המאסר חלף הקנס.

        ח.        פיצוי בסך 1,500 ₪ למתלונן יבגני בלקאי (ע.ת/ 1 ברשימת עדי התביעה שבכתב האישום). הפיצוי ישולם ב- 2 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 10.3.23 ובכל 10 לחודש שלאחריו. לא יעמוד הנאשם באחד מן התשלומים במועדו, תעמוד יתרת הפיצוי לפירעון מידי ותישא תוספת פיגורים כחוק.

פרטי המתלונן יימסרו על -ידי ב"כ המאשימה וייסרקו לתיקיית חוות דעת.

 

        ט.        פיצוי בסך 1500 ש"ח למתלונן אלכסנדר מירושינצ'נקו (ע.ת/ 21 ברשימת עדי התביעה שבכתב האישום). הפיצוי ישולם ב- 2 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 10.5.23 ובכל 10 לחודש שלאחריו. לא יעמוד הנאשם באחד מן התשלומים במועדו, תעמוד יתרת הפיצוי לפירעון מידי ותישא תוספת פיגורים כחוק.

פרטי המתלונן ימסרו על -ידי ב"כ המאשימה וייסרקו לתיקיית חוות דעת.

 

          י.         פיצוי בסך 7,000 ש"ח למתלונן שרון חן (ע.ת/ 23 ברשימת עדי התביעה שבכתב האישום).

הפיצוי ישולם ב- 7 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 10.7.23 ובכל 10 לחודש שלאחריו. לא יעמוד הנאשם באחד מן התשלומים במועדו, תעמוד יתרת הפיצוי לפירעון מידי ותישא תוספת פיגורים כחוק.

פרטי המתלונן ימסרו על -ידי ב"כ המאשימה וייסרקו לתיקיית חוות דעת.

 

       יא.       פיצוי בסך 5,000 ש"ח למתלונן עזרא דומראני (ע.ת/ 25 ברשימת עדי התביעה שבכתב האישום) . הפיצוי ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 10.1.23 ובכל 10 לחודש שלאחריו. לא יעמוד הנאשם באחד מן התשלומים במועדו, תעמוד יתרת הפיצוי לפירעון מידי ותישא תוספת פיגורים כחוק.

פרטי המתלונן ימסרו על -ידי ב"כ המאשימה וייסרקו לתיקיית חוות דעת.

 

           

תשומת לב הנאשם כי החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שנקבעו בגזר הדין. ניתן יהיה לשלם את הקנס/ הפיצוי כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

·        במוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

       יב.       24 חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה אשר ירוצו מיום שחרורו.

 

        יג.        אני מורה על הפעלת עונש פסילת רישיון הנהיגה למשך 12 חודשים, כפי שנפסק על תנאי בבית המשפט השלום באשקלון בת"פ 24716-08-18 ביום 25.2.19 באופן מצטבר לגזר דין זה.

 

סה"כ ירצה הנאשם 36 חודשי פסילה בפועל אשר ירוצו מיום שחרורו.

 

הפסילה תימנה מיום שחרורו של הנאשם ועל הנאשם להמציא למזכירות בית המשפט אישור בדבר סיום ריצוי מאסרו משב"ס. לנוכח הצהרת הנאשם כי אין ברשותו רישיון נהיגה בתוקף, אין צורך בהפקדת הרישיון.

 

       יד.       12 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה וזאת, על תנאי. והתנאי הוא שמיום שחרורו ממאסר לא יעבור כל עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה או נהיגה בזמן פסילה לפי פקודת התעבורה.

 

 

ניתן בזאת צו כללי למוצגים - להשמיד, לחלט, להשיב לבעלים לפי שיקול דעת היחידה החוקרת וזאת, בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 יום מהיום .

 

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 105 (ה"ח 241)

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 105 (ה"ח 241)

 

ניתן היום, י' כסלו תשפ"ג, 04 דצמבר 2022, בנוכחות הצדדים.