1

רקע כללי

1.       הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, האוחז בשלושה אישומים, בעבירות הבאות: תקיפת בת זוג לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), תקיפה חבלנית של בת זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק, איומים לפי סעיף 192 לחוק (4 עבירות).

2.       כמפורט באישום הראשון, ביום 14.6.16, לאחר שהמתלוננת אמרה לנאשם, כי תתלונן למשטרה על יחסו כלפיה, איים עליה הנאשם בפגיעה בגופה, אחז בידה מתחת לכתפה וגרם לה חבלה. שבוע לפני כן איים שוב הנאשם על המתלוננת (אישום שני) ובמועד אחר, הכה בה מכת אגרוף בעינה, בעודה מחזיקה את בנם הפעוט.

3.       ביום 11.6.17הגיעו הצדדים להסדר טיעון דיוני, והנאשם הופנה לקבלת תסקיר.

תסקיר שירות מבחן

2

4.       מהתסקיר עלה, כי הנאשם בן 29, נשוי ואב לשני ילדים. עד מעצרו עבד כנהג ושליח וזכאי לקצבה עקב נכות בידו. הנאשם נעדר עבר פלילי, תחילה שהה בפיקוח איזוק, אך בהמשך נוכח המלצה על הפחתה במסוכנותו הוקלו תנאיו. מאז שהה תקופה ארוכה במעצר בית ומורחק מהמתלוננת. הנאשם נתון בפיקוח מעצרים, הודה ונטל אחריות על מעשיו, משתתף בקבוצה טיפולית ועורך מאמצים לבצע הנדרש ממנו. באשר לרקע לביצוע העבירות, מסר שתקופה ארוכה עובר לאירועים חלה הרעה בקשר עם המתלוננת, הנובעת גם ממצבם הכלכלי ומכך שהתגוררו בבית הוריו. המתלוננת עצמה מסרה, כי כיום הקשר בניהם טוב ויציב והיא אינה חוששת מהנאשם. שירות המבחן התרשם שעמדת המתלוננת דואלית, מאחר שמצמצמת בעיתיות. שירות המבחן התרשם מנאשם נורמטיבי, המגלה תובנה לבעייתיות בהתנהלותו ובוחנה באופן ביקורתי. עוד נכון להמשיך להשתלב בהליך טיפולי. על כן בא בהמלצה להעמידו בפיקוחם ולהטיל עליו עבודות שירות ברף מינימלי.

תמצית טיעוני הצדדים

5.       ב"כ המאשימה, עו"ד שושן, עמדה בטיעוניה על חומרת מעשי הנאשם, הדגישה את כיעורם ופגיעתם במתלוננת. המאשימה אינה מתעלמת מהמלצות התסקיר אך סבורה שאין להקל עם הנאשם. על כן עותרת למאסר שנע בין 8-16 חודשים, מבקשת למקם עונשו בשליש התחתון לצד ענישה נלווית.

6.       מנגד, עתר ב"כ הנאשם, עו"ד יגור, להסתפק בענישה שיקומית. ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו החיוביות, להליך הטיפולי שהפחית מסוכנותו, לתקופת מעצר ושהייה בתנאים מגבילים ממושכת. עוד סבור שיש מקום להימנע אף מהטלת מאסר קצר, מאחר ששירות המבחן התעלם מתקופת מעצרו של הנאשם. עוד שמעתי את הנאשם עצמו שהביע חרטה על מעשיו וכן את מר מרעי זהאר, איש דת במקום ישובו של הנאשם, שסיפר, כי עקב אחר שיקומו של הנאשם והשינויים בהתנהלותו ודפוסי חשיבתו ומבקש להתחשב בו.

דיון והכרעה

גזירת דינם של נאשמים בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין

3

7.       על בית המשפט לקבוע עונש ההולם את מעשה העבירה בהתאם לעקרון ההלימה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין), תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות המקרה הספציפי.

מתחם העונש ההולם

8.       הערך החברתי המרכזי שנפגע כפועל יוצא מביצוע עבירה של אלימות כלפי בן זוג הינו זכותה החוקתית של המתלוננת לביטחונה ושלומה הפיזי והנפשי. המחוקק עצמו אמר את דברו בנדון, שעה שהכפיל את עונש המאסר בעבירות תקיפה המבוצעת כלפי בן משפחה לעומת עבירה של תקיפה רגילה, ובתי המשפט, על ערכאותיהם השונות, עמדו על חומרת עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, אשר "הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להיאבק בה" ראה רע"פ 6577/09 ניר צמח נ' מדינת ישראל, מיום 20.08.09.

9.       ההלכה הפסוקה אף אמרה את דברה בקול ברור ונחרץ באשר לכיעורן ומסוכנותן של עבירות הפוגעות בגופה של האישה ובכבודה ולתחושות הביזוי, השפלה והכאב שנגרמים לקורבנות האלימות במשפחה.

דברים ברוח זו נאמרו גם בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל, מיום 11.10.07:

"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך המשפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב על ידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג;"

10.   בענייננו, מעשיו של הנאשם פגעו פגיעה מוחשית בערכים המוגנים אלו, בכך שהנאשם תקף המתלוננת בשתי הזדמנויות, בנוכחות ילדיהם הקטינים. הנאשם אף איים מספר פעמים באיומים קשים על המתלוננת. עם זאת, יש מקום לציין כי מדובר במעשים שהתרחשו בסמיכות ואין חולק שמהווים אירוע אחד.

מדיניות הענישה המקובלת בעבירות אלימות במשפחה

4

11.   בחינת מדיניות הענישה המקובלת בעבירות אלימות במשפחה מלמדת על מנעד ענישה רחב וגמיש ותלוי בשילוב נאשם בהליך טיפולי, עברו הפלילי וחומרת המעשים.

12.   בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), מצאתי כי מתחם העונש ההולם בעבירות שבהן הורשע הנאשם, נע בין מספר חודשי מאסר ממש ועד שנת מאסר.

13.   הנאשם שלפניי נעדר עבר פלילי, נתון בפיקוח שירות מבחן תקופה ארוכה מאז שחרורו ומתמיד בשיתוף פעולה עם הגורמים הטיפוליים. שירות המבחן עומד על השינוי לטובה שחל בהתנהלותו ובדפוסי חשיבתו. הנאשם נוטל אחריות מלאה, מגלה אמפתיה למתלוננת ומבין את הפסול במעשיו. על כן סבור שירות המבחן כי חלה הפחתה במסוכנותו ומנה מספר גורמי שיקום וסיכוי.

14.   לאחר ששקלתי את כלל השיקולים שוכנעתי שהוצגו בעניינו של הנאשם נתונים המלמדים על סיכוי ממשי לשיקומו, המאפשר, ברוח סעיף 40ד' לחוק, לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם תוך התחשבות בשיקולי שיקומו.

15.   הנאשם מצוי במעקב שירות המבחן למשך תקופה ממושכת וניכר, כי נתרם מההליך הטיפולי אשר בפירותיו החיוביים ניתן להבחין כבר היום, ויש לקוות שיסייעו לו עם חזרתו לחיים משותפים עם המתלוננת.

16.   על כן מצאתי לחרוג חריגה מתונה מטווח הענישה מטעמי שיקום ולהטיל על הנאשם מאסר קצר החופף תקופת מאסרו לצד ענישה נלווית. לא מצאתי לגזור על הנאשם קנס. לכך אוסיף המלצת שירות המבחן להותיר הנאשם תחת עינו הפקוחה, ולסייע לו בהמשך דרכו.

אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:

א.    מאסר בפועל בן 40 יום בניכוי תקופת מעצרו (15.5.16-27.7.16). למען הסר ספק, הנאשם סיים לרצות מאסרו.

ב.     מאסר על תנאי בן 6 חודשים לבל יעבור הנאשם עבירות אלימות במשפחה מסוג פשע, וזאת תוך 3 שנים מהיום.

5

ג.       מאסר על תנאי בן 3 חודשים לבל יעבור הנאשם עבירת איומים, וזאת תוך 3 שנים מהיום.

ד.     מעמידה הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. הנאשם מחויב בשיתוף פעולה עם שירות המבחן, וככל שלא יעשה כן, ניתן להפקיע הצו ולהטיל עליו עונש חלופי.

הערבון שהופקד בהליך המעצר - יושב לנאשם או למי מטעמו בכפוף לכל מניעה חוקית אחרת.

עותק מפסה"ד יועבר לשירות המבחן.

חילוט/השמדה רובה אוויר - לשיקול דעת קצין משטרה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ח, 08 ינואר 2018, במעמד הצדדים.