ת”פ 40097/09/16 – משטרת ישראל/לשכת תביעות תעבורה גליל – עכו נגד ש ק
בית משפט השלום בעכו |
||
ת"פ 40097-09-16 משטרת ישראל/לשכת תביעות תעבורה גליל - עכו נ' ק(עציר) ת"פ 40105-09-16
|
|
16 פברואר 2017 |
1
|
|
|
מספר פל"א 401167/2016 |
|
|
|
לפני כבוד השופטת שושנה פיינסוד-כהן |
|
|
המאשימה |
משטרת ישראל/לשכת תביעות תעבורה גליל - עכו
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
ש ק (עציר)
|
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה -עו"ד צביקה שרייר
הנאשם -נוכח
הסנגורית -עו"ד אוריאן בן מוחה, ס.ציבורית
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
1.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת איומים, עבירה על פי סעיף
2
2. על פי עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם הנאשם והגב' נ נ היו בקשר רומנטי של מספר שנים ונפרדו כשנה לפני האירועים נשוא כתב האישום, אך המשיכו לקיים קשר טלפוני. התעורר ביניהם ויכוח על רקע טענתו של הנאשם כי הגברת חבה לו 700 ₪. ביום 13.9.16 התקשר הנאשם אל אמה של הגב' נ ואיים "יא שרמוטה, אני בא אני הורג את כולכם, אני מראה לכם מה זה, אני סוגר אתכם חשבון היום ואני רוצה את ה- 700 שלי". בהמשך הגיע לבית אמה של הגב' נ ודפק בחוזקה על הדלת וקרא "תפתחי, אל תפחדי", משלא נענה עזב את המקום. אז, הגיעו שוטרים למקום. בעודם מלווים את הגב' נ ואימה לתחנת המשטרה להגשת תלונה, הגיע הנאשם למקום וקרא לעברן "זונות, אני אזיין אתכם, חכי, חכי". כאשר אחד השוטרים נעמד בינו לבינן הנאשם קרא לעברו "אני שם זין עליכם, מה אתה מסוגל לעשות?". אז הודיעו לו השוטרים על מעצרו והכניסו אותו לנייד.
3. הנאשם נעצר, לאחר מכן שוחרר לתנאי מעצר בית מאל בבית דודו בעיר מגורים אחרת, נפתחו חלונות התאווררות. לאחר תקופה עבר לבית הוריו בעכו, עיר מגוריו ומגורי הגב' נ ואמה ובהדרגה יצא לחלונות התאווררות ועבודה מפוקחים גם בעיר עכו.
4. לבקשת הנאשם וסנגורו הופנה הנאשם ביום 21.9.16 לקבלת תסקיר שירות המבחן.
מן התסקיר אשר הוגש לבית המשפט עולה כי הנאשם מבטא חרטה וצער על מעשיו אשר נשמעו כנים לעורך התסקיר. כן הביע רצון בהליך טיפולי על מנת לטפל בהתנהגותו התוקפנית והאימפולסיבית ולא לחזור על מעשים דומים. שירות המבחן סיים תסקירו בהמלצה בדבר העמדתו של הנאשם בצו מבחן למשך שנה וחצי במסגרתו ישולב בהליכים טיפוליים מתאימים וכן השתת עונש מאסר מותנה מרתיע.
5. עבירת האיומים הינה עבירה הפוגעת בערך המוגן של זכות האדם לבצע בחירות חופשיות בחייו ללא מורא ופחד. עבירת האיומים פוגעת בזכותו של אדם לחופש ושלווה.
6. באשר למתחם הענישה, דומה בעיני כי מתחם הענישה בעבירות איומים מהסוג המתואר בכתב האישום, מתחיל במאסר מותנה וממשיך ועולה עד כדי מאסר בן 12 חודשים.
7. המלצת שירות המבחן איננה חורגת ממתחם הענישה ,אולם בהתחשב בעברו מקלה היא עמו.
3
8. באשר לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, על פניו נראה כי העבירה נבעה מסערת רגשות, הגם שאין כל טענה כי הסכסוך הכספי התעורר בדיוק בסמוך לפני ביצוע העבירות. כך שמחד אכן לא קדם תכנון במובן הרגיל של המילה, אולם מנגד לא מדובר במקרה בו הגיב הנאשם לקנטור מיידי. אין ביהמ"ש דן כעת בשאלה אם אכן חייבת הגב' נ לנאשם 700 ₪ אם לאו, אולם מבחינה סובייקטיבית, כך חש הנאשם. כפי שמצביעה הסנגורית, אכן דנתי בבקשה למעצר עד תום ההליכים ונחשפתי לחומרים השונים המצביעים אודות היחסים המורכבים בין הנאשם לבין הגב' נ יחסים אשר כמפורט בתסקיר המונח בפני ידעו עליות ומורדות. בין היתר, עברו הפלילי של הנאשם, אליו אתייחס בהמשך קשור גם הוא ביחסים אלו.
9. כיום כעולה מן התסקיר ומדבריו בפניי, מבין הוא את הפסול במעשיו ומבקש לתקן דרכיו.
10. באשר לנסיבות הקשורות בנאשם, יש ראשית לציין כי עפ"י רישומו הפלילי ת/1, לחובתו של הנאשם, יליד 1993 שתי הרשעות קודמות בעבירות אלימות. הרשעה משנת 2012 בעבירות איומים, תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בגינן הושתו עליו מאסר על תנאי וקנס, אשר בוצעו כנגד הגב' נ. שנתיים לאחר מכן, הורשע גם כן בעבירות תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש ואז הושת עליו מאסר בפועל ומאסרים מותנים. המאסרים המותנים עודם בתוקף אך אינם חלים על עבירת איומים.
11. הנאשם נטל אחריות למעשיו, הודה גם בבית המשפט ואף נטל אחריות עמוקה יותר בפני שירות המבחן כולל רצון להיות בטיפול.
12.
לכאורה, שכלול כלל הגורמים אינו מעמיד את הנאשם בחלק התחתון של המתחם נוכח עברו
המכביד, דווקא בתחום זה ועם הגב' נ. יחד עם זאת, סעיף
13.
לא ניתן לקבוע בשלב זה כי הנאשם השתקם. יחד עם זאת, ובמיוחד בשים לב לערך המרכזי
של השיקום אשר בא לידי ביטוי בתיקון 113 ל
4
14. האמירה כי יש סיכוי שישתקם איננה נאמרת בחלל ריק. מאז מעצרו של הנאשם ב - 13.9.16 ועד היום, מצוי הוא בתנאים מגבילים לא פשוטים אשר ההקלה בהם נעשית באופן הדרגתי מאוד ומדוד מאוד. יש בכך שינוי משמעותי באורחות חייו כאשר מצליח הוא לעמוד בכך. מבחן עמד בפניו כאשר מיקום מעצר הבית הועבר לעיר עכו, מקום מגוריו ומגורי הגב' נ והוא עמד בכך ובכלל זה ביציאה המבוקרת והמפוקחת מביתו. לא נרשמה הפרה ולא יצירת קשר עם הגב' נ. על אף שמדובר בשינוי דרכי התמודדות בהן נקט לאורך מס' שנים, ניתן בכל זאת לראות בתקופה שחלפה כסימן לנכונות לטיפול ושינוי אורחות חיים, לא מן הפה אל החוץ בלבד אלא גם עם ביטוי בעולם המעשה. לעניות דעתי יש לתמוך בכיוון זה גם אם הוא בראשיתו, כל זאת כאמור כאשר גורמי הרתעה ימשיכו לרחף מעל ראשו.
15. לפיכך, מוצאת אני כי נכון הוא לאמץ את המלצות שירות המבחן בדמות מאסר מותנה מרתיע וצו מבחן.
16. הנני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:
א. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירת איומים ויורשע עליה בדין.
ב. צו מבחן לתקופה של 18 חודשים במסגרתה יבצע את כל הנדרש על ידי שירות המבחן.
הוסבר לנאשם משמעות צו המבחן ומשמעות הפרתו והוא קיבל אותו על עצמו.
ג. חתימה על התחייבות כספית בסך 3,000 ש"ח, להמנע מלעבור על העבירה שהורשע בגינה בתיק זה או כל עבירת אלימות תוך שנתיים מהיום. אם לא יחתום היום על ההתחייבות, יש לאסור אותו למשך 5 ימים.
המזכירות תמציא העתק גזר הדין לשירות המבחן.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"ז, 16/02/2017 במעמד הנוכחים.
|
שושנה פיינסוד-כהן , שופטת |