1

 

 

 

 

גזר דין

 

הנאשם הורשע ביום 14.9.2014, בהעדרו לפי סעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בפגיעה בערך טבע מוגן, עבירה לפי סעיפים 33(ג) ו-57(א) לחוק הגנים הלאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1988. זאת, בגין כך שקטף, עם שלוש נשים, צמח עכובית הגלגל השמור בהיקף של כ-100 ק"ג.

 

באת כוח המאשימה טענה כי מדובר בכמות גדולה של הצמח. כן טענה כי הנאשם קיבל אזהרה ובררת קנס בגין אותה עבירה בעבר, כך שהיה מודע בפועל לאיסור בעת ביצוע העבירה. נטען כי מתחם הענישה ההולם בענין הקנס נע בין 8,000 ₪ ל-15,000 ₪, אך הקנס בענייננו צריך להיות נמוך יותר כי יש להתחשב בכך שכמות זו נקטפה בידי ארבעה אנשים. כן נטען כי יש להטיל עת הנאשם חתימה על התחייבות בסך 15,000 ₪.

 

סימן א'1 לפרק ו'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012 (ס"ח 101)) מבנה את שיקול הדעת של בית המשפט בגזירת העונש.

 

 

 

2

 

1.         מתחם העונש ההולם

 

א.        הערך החברתי הנפגע

חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1988 (להלן- חוק גנים לאומיים) נועד לאפשר שמירה על ערכי הטבע, על שמורות טבע ועל המערכת האקולוגית ונופי הארץ בשמורות השונות, בגנים הלאומיים, באתרי המורשת ובשטחים הפתוחים.

 

ראו דברי ההסבר להצעת חוק גנים לאומיים ושמורות טבע, התשכ"ב-1962 , ה"ח 528 לפיהם:

 

"הצמח והחי, שיש בהם ענין של מדע ושל נוי, מהווים פינות תרבות בכל ארץ מתוקנת. בימינו, כשהמכונה והתכשירים הכימיים חודרים לכל מקום וכשאמצעי התובלה מאפשרים להגיע בקלות לכל פינה, נשקפת ביותר סכנת ההשמדה לצמחים ולבעלי חיים נדירים."

 

ב.         מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע

בענייננו מדובר בפגיעה בלתי מבוטלת בערך החברתי הנפגע.

 

ג.         מדיניות הענישה

 

א.      ב-ת"פ (קצרין) 1017-05-12 מדינת ישראל נ' טאהא (6.6.2013), לאחר שהנאשם שם הורשע בפגיעה בערך טבע מוגן ובהחזקה בו בגין קטיף 6 ק"ג עכובית הגלגל, קבע כבוד השופט א' גולדקורן כי מתחם העונש ההולם בענין הקנס נע בין 1,500 ל-7,000 ₪ וגזר על הנאשם שם קנס בסך 6,000 ₪, נוכח שיקול לקולא בדבר הודאת הנאשם ושיקול לחומרא נוכח עבר פלילי.

 

3

ב.       ב-ת"פ (שלום ק"ג) 43841-06-12 מדינת ישראל נ' מסארווה (29.1.2013), פרשה בה הורשעו ארבעה הנאשמים בפגיעה בערך טבע מוגן ובהחזקה בו, קבעה כבוד השופטת נ' חת מקוב כי טווח הענישה בגין קטיף עכובית הגלגל נע בין 1,500 ל-7,000 ₪, כאשר ברוב המקרים הסכומים נעו בין 1,500 ל-2000 ₪. באותה פרשה מדובר היה בכמות של כ-75 ק"ג עכובית הגלגל ונגזר על הנאשם 1 שם קנס בסך 2,500 ₪ (צוין כי בהעדר טיעונים מטעם הנאשם אין להשית את הקנס ברף הגבוה ביותר, ולחומרא נשקלה עבירה קודמת).

 

ג.        ב-ת"פ (שלום נצ') 39330-07-12 מדינת ישראל נ' עאסלה (30.4.2013) הטילה כבוד סגנית הנשיא ל' יונג-גופר קנס בסך 2,500 ₪ בגין קטיף עכובית הגלגל במשקל כולל של 26 ק"ג; זאת, תוך שבית המשפט שקל לחומרא עבירות קודמות (לרבות הרשעה אחת בגין אותה עבירה), ולקולא, שהנאשם שם היה קשיש, שהועמד לדין פעמים בגין עבירות שבוצעו בהפרש של שבוע זו מזו, ושבשנתיים מאז ביצוע העבירה הנאשם שם לא חזר על מעשיו והתחייב כי חדל מקטיף צמחים מוגנים).

 

 

ד.         הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה

 

1.         תכנון מוקדם - מדובר במעשה מתוכנן - קטיף בידי 4 אנשים עם שקים.

2.         חלקו היחסי של הנאשם ומידת השפעתו של אחר עליו - בכתב האישום לא יוחס לנאשם חלק גדול יותר מאשר חלקם של האנשים האחרים שעמם קטף.

3.         הנזק הצפוי מביצוע העבירה - אין נתונים, מעבר לפגיעה בערך המוגן (ראו לעיל).

4.         הנזק שנגרם מביצוע העבירה - אין נתונים, מעבר לפגיעה בערך המוגן (ראו לעיל).

5.         הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה - הנאשם לא התייצב למשפטו וממילא לא טען לענין זה.

6.         יכולתו של הנאשם להבין - הנאשם לא התייצב למשפטו וממילא לא טען לענין זה.

7.         יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה - הנאשם לא התייצב למשפטו וממילא לא טען לענין זה.

8.         מצוקה נפשית עקב התעללות על ידי נפגע העבירה - לא רלוונטי.

9.         קרבה לסייג לאחריות - הנאשם לא התייצב למשפטו וממילא לא טען לענין זה.

10.       אכזריות, אלימות והתעללות - לא מתעוררות.

11.       ניצול לרעה של כוחו של הנאשם, של מעמדו או של יחסיו - אין טענות בענין זה.

 

4

ה.        מתחם העונש ההולם: אני קובע כי מתחם העונש ההולם בגין השתתפות בקטיף 100 ק"ג עכובית הגלגל כחלק מקבוצה של 4 אנשים, כאשר ההרשעה היא בעבירת הפגיעה, הוא קנס הנע בין 2,000 ₪ ל-3,000 לנאשם וכן חתימה על התחייבות.

 

2.         גזירת העונש של הנאשם:

 

א.        הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה

 

1.         פגיעת העונש בנאשם - הנאשם לא התייצב למשפטו וממילא לא טען לענין זה.

2.         פגיעת העונש במשפחת הנאשם - הנאשם לא התייצב למשפטו וממילא לא טען לענין זה.

3.         נזק שנגרם לנאשם מביצוע העבירה ומההרשעה - הנאשם לא התייצב למשפטו וממילא לא טען לענין זה.

4.         נטילת אחריות ומאמצים לחזרה למוטב - אין. הנאשם אף לא ראה לנכון להתייצב למשפטו.

5.         מאמצים לתיקון תוצאות העבירה - הנאשם לא התייצב למשפטו וממילא לא טען לענין זה.

6.         שיתוף הפעולה של הנאשם (שיקול לקולא) - אין.

7.         התנהגות חיובית - הנאשם לא התייצב למשפטו וממילא לא טען לענין זה.

8.         נסיבות חיים קשות - הנאשם לא התייצב למשפטו וממילא לא טען לענין זה.

9.         התנהגות רשויות אכיפת החוק - הנאשם לא התייצב למשפטו וממילא לא טען לענין זה.

10.       חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה - לא חריג.

11.       עבר פלילי או העדרו - אין לנאשם עבר פלילי.

12.       מצבו הכלכלי של הנאשם (לענין קנס) - הנאשם לא התייצב למשפטו וממילא לא טען לענין זה.

 

ב.         שיקום; הגנה על שלום הציבור; הרתעת היחיד; הרתעת הציבור - אין נתונים שיש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם הענישה ההולם במקרה זה.

 

ג.         נסיבות נוספות - אין נתונים.

 

לאור כל האמור, ומאחר ומדובר בעבירת הפגיעה ללא עבירת ההחזקה, אני משית על הנאשם עונשים כדלקמן:

5

 

א.        קנס בסך 2,000 ₪ או 7 ימי מאסר תחתיו.

 

ב.         הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע מעבירה לפי הפרק השמיני לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומייים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, ב' חשבון התשע"ה (26 באוקטובר 2014), במעמד הצדדים.