1.         הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של תקיפת בת זוג - לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: החוק) ובעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק.

 

2.         למקרא עובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם והמתלוננת בני זוג נשואים, במועד הרלוונטי לאישום בנם הקטין היה בן 3 ובני הזוג התגוררו בדירתם בבת ים.

ביום 9.7.21, בדירה, על רקע סירובה של המתלוננת להצטרף לנאשם לאירוע משפחתי, התגלע ויכוח בין השניים. בהמשך הלך הנאשם לחדר השינה, הפך את המיטה ואמר למתלוננת שהיא אישה לא טובה וכי תשלם על כך. בהמשך יצא מהבית וטרק את הדלת בחוזקה. למחרת בבוקר, עת הזהירה המתלוננת את הקטין מפני סכין צעצוע ששיחק עמו, איים עליה הנאשם "הוא לא צריך להיזהר, את זאת שצריכה להיזהר" וכן איים כי "ישבור אותה" וישאיר אותה בלי כלום, תוך שאמר כי "מת" להרביץ לה ו"להעיף" לה אגרוף.

בהמשך לנסיבות המתוארות התקשרה המתלוננת לאמו של הנאשם וביקשה ממנה שיגיעו לקחת את הנאשם מהדירה. אביו של הנאשם הגיע למקום.

מאוחר יותר, באותו היום, עת הקטין ואביו של הנאשם שהו בסלון הדירה ומשסירבה המתלוננת כי הנאשם יאכל מהלחמניות שהכינה, תקף אותה הנאשם בכך ששפך תכולת צלחת פלסטיק שהכילה מזון על ראשה וכן היכה אותה בראשה באמצעות הצלחת. בתגובה השליכה המתלוננת את מכשיר הטלפון של הנאשם לעברו, תוך שאמרה לו כי לא יכה אותה וכן השליכה על הרצפה קופסת עץ קטנה. בהמשך אחז הנאשם בצווארה של המתלוננת ואמר לה "בואי תרביצי" ובתגובה הדפה אותו המתלוננת.

או-אז דחף הנאשם את המתלוננת בסלון עד לפתח הדירה, בעוד הקטין ואביו של הנאשם נמצאים במקום, פתח את הדלת והדף את המתלוננת אל מחוץ לדירה עד שזו נפלה. המתלוננת דפקה על דלת שכניה וביקשה מהם להזעיק את המשטרה.

או-אז פתח הנאשם את דלת הדירה ודחף את המתלוננת פעם נוספת. עת נכנסה המתלוננת לדירת השכנה, דפק הנאשם בחוזקה על הדלת באמצעות גלון מים גדול, בעט בדלת וקילל את השכנים.

עת הגיעו שוטרים למקום איים הנאשם על המתלוננת בפניהם, תוך שאמר: "בת זונה, אני ארצח" וכן ירק על המתלוננת מרחוק.

 

3.         בין הצדדים לא נקשר הסדר עונשי והנאשם נשלח לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן וחוו"ד מטעם הממונה על עבודות השירות.

 

4.         התובעת המלומדת עמדה על נסיבות ביצוע העבירות, הערכים המוגנים והפגיעה בהם, הפנתה לפסיקה ועתרה לקביעת מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל- 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלווית.

            הפנתה לתסקיר שירות המבחן ולטיפול שעבר הנאשם, לדפוסיו התוקפניים. התביעה התנגדה להמלצת שירות המבחן להטלת צו מבחן לצד צו של"צ, הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם (ת/1) ועתרה להשית על הנאשם מאסר שלא יפחת מ- 4 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. ציינה, בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה, כי המתלוננת עודכנה על ההסדר ומסרה שהיא מבקשת להקל עם הנאשם "וכי מדובר באירוע שיצא משליטה".

 

 

5.         הסנגורית המלומדת עשתה כל שניתן לטובת מרשה. ציינה כי המדובר בכתב אישום שתוקן לקולא בצורה משמעותית, הנאשם חסך בזמן שיפוטי וחסך בהעדת המתלוננת. הפנתה לחלוף הזמן, העדר פתיחת תיקים חדשים והטיפול שעבר ועובר הנאשם. הטעימה כי עברו של הנאשם ישן וגם ההרשעה באיומים אינה מתחום האלמ"ב.

            ציינה כי המדובר בתסקיר חיובי, הפנתה לטיפול הזוגי שעוברים בני הזוג, עמדה על כך שפחת הסיכון להישנות התנהגות תוקפנית והפנתה לעמדת המתלוננת בתסקיר.

הסנגורית הפנתה לפסיקה ולמקרים חמורים מענייננו, כולל חבלות של ממש, בה הוטלה ענישה הצופה פני עתיד לצד קנס. ביקשה לבכר את הפן השיקומי ולאמץ את המלצות שירות המבחן ובתוך כך להטיל על הנאשם צו מבחן לצד צו של"צ.

הסנגורית עמדה על יציבותו התעסוקתית של הנאשם, בעל חברת ניקיון המעסיקה 25 עובדים (ס/1), ציינה כי ככל שיוטלו על הנאשם עבודות שירות כלכלת הבית תפגע כמו גם של רבים אחרים.

הסנגורית ביקשה להגיש השלמת טיעונים עלי כתב (22.5.23) ועמדה על המשך הטיפול שעובר הנאשם ועל כך שאינו מאופיין בדפוסי התנהגות אלימים קבועים בהקשר הזוגי. ציינה כי מבחינת נסיבה חדשה בחודש מרץ האחרון בעקבות המלצת שירות המבחן בהליך המ"ת הותר לנאשם לחזור לביתו ולחיק משפחתו ומתגורר כיום עם אשתו ובנם המשותף.

 

 

6.         הנאשם בדברו האחרון ציין: "אני מקווה שזה לא יחזור מה יש לומר? למדתי הרבה".

 

 

 

דיון והכרעה

 

7.         על פי תיקון 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה, אשר מכוון ליצירת יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו.

על בית המשפט, בקביעת מתחם העונש ההולם, להתייחס לנסיבות ביצוע העבירות, הערך המוגן שבבסיסן, מידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת.

 

 

8.         מעשיו של הנאשם מלמדים על חומרה לא מבוטלת. המדובר באיומים קשים שהפנה הנאשם כלפי בת זוגו, איומים בהכאתה - "ישבור אותה", "מת להעיף לה אגרוף" וכן איום קשה שירצח אותה, והכל באוזני שוטרי משטרת ישראל. הנאשם נהג בפרץ אלימות אימפולסיבי ובתוך כך תקף את המתלוננת לעיני אביו ובנו הקטין, בסלון הדירה, שפך תכולת צלחת שהכילה מזון על ראשה - התנהגות אלימה, מבזה ומשפילה ובהמשך אחז בצווארה, הדף את המתלוננת מחוץ לדירה עד שזו נפלה.

הנאשם הגדיל לעשות עת שמע כי פנתה לשכנים להזעיק את המשטרה, פתח את הדלת ודחף את המתלוננת פעם נוספת, דפק על דלק השכנים עם גלון מים וגידפם וכאמור המשיך לאיים על המתלוננת, גם בנוכחות השוטרים וירק לעברה.

 

9.         הערכים המוגנים הינם ערכים של שלמות הגוף והנפש כאשר לעבירות אלימות בתוך המשפחה, או בתוך התא הזוגי נודעת משמעות מיוחדת המשקפת את רצון החברה להכיר בחומרתן היתרה של עבירות מסוג דא.

 

הטעמים לחומרה נעוצים בעובדה כי מדובר בתקיפה בתוך תא סגור או מערכת זוגית סגורה, המבוססת על אמון הדדי, הקושי בחשיפה ומצבה של המתלוננת כאשר היא קרועה בין מצב של אלימות לבין רצון לגונן ולשמור על התא המשפחתי והזוגי, לצד הנזקים הקונקרטיים והפוטנציאליים, בעיקר מתחום הרגשי והנפשי הנלווים לעבירות מסוג דא - ראו בין היתר רע"פ 4875/11 מדינת ישראל נ' פלוני (26.1.12) והפסיקה הרבה המצוטטת שם.

 

בית המשפט העליון שב וקבע כי לאור נפיצותן של עבירות אלה והגורמים הייחודים הקיימים בעבירות אלימות במשפחה, או אלימות במערכת זוגית, תוך הצורך להגן על קורבנות האלימות, נדרשת ענישה הולמת ואף החמרה בענישה - ראו בין היתר רע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.07).

 

10.       לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוני הצדדים, עמדתי על נסיבות ביצוע העבירות, הערכים המוגנים לצד הפגיעה בהם ובשים לב למדיניות הפסיקה הנוהגת, מצאתי לקבוע מתחם עונשי הולם למעשיו של הנאשם הנע בין מאסר ולו קצר, שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

ראו בין היתר: רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.16); רע"פ 6037/15 צדקה נ' מדינת ישראל (7.9.15); עפ"ג (תל אביב) 70046-11-18 קרוב נ' מדינת ישראל (28.1.19); עפ"ג (תל אביב) 11387-09-18 פלוני נ' מדינת ישראל (12.12.18); עפ"ג (מרכז) 13291-09-18 פלוני נ' מדינת ישראל (16.12.18); ת"פ 50117-01-18 מדינת ישראל נ' פלוני (17.2.20) והפסיקה הרבה המצוטטת שם.

 

מיקומו של הנאשם בתוך המתחם

 

9.         הנאשם בן 34, נשוי ואב לקטין כבן 5, עובד בעסק שבבעלותו לאספקת שירותי ניקיון, תוך שמעסיק 25 עובדים (ראו ס/1).

הנאשם הודה בפתח משפטו, במסגרת דיון מקדמי באולם המוקד, נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה וחסך בזמן שיפוטי ניכר, בזמנה של התביעה הכללית ובזמנם של עדי התביעה ובעיקר חסך העדת המתלוננת.

 

10.       לנאשם עבר פלילי (ת/1) הכולל שתי הרשעות קודמות ישנות, האחת משנת 2013 בעבירות איומים והתנהגות פרועה במקום ציבורי, בגינה נדון למאסר מותנה ולהתחייבות כספית והשנייה משנת 2014 בעבירה של זיוף סימני זיהוי של רכב בגינה נדון למאסר מותנה ולהתחייבות כספית.

הנאשם מעולם לא ריצה מאסר.

           

11.       הנאשם שהה במעצר ממש 25 ימים ולאחר שחרורו בתנאים מגבילים תקופה ניכרה, ללא הפרות וללא פתיחת תיקי מב"ד חדשים.

 

12.       לתיק הוגש תסקיר מאת שירות המבחן הסוקר את נסיבות חייו של הנאשם. הנאשם הבכור בסדר הלידה במשפחת מוצאו ולו 2 אחים נוספים. השירות מציין את עברו הפלילי הישן של הנאשם וכי מאז קרות האירוע לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים.

            הנאשם שולב בטיפול במסגרת צו פיקוח המעצרים והשירות מתרשם כי הנאשם התייחס לקשייו בוויסות ובהצבת גבולות כמוקד עיקרי בטיפול וכי סובל מכך בהיבטים שונים בחייו וגם בקשר הזוגי. הנאשם הביע נכונות בהמשך ההליך הטיפולי ואף להרחיבו. שירות המבחן לא חסך בזמן ובאמצעים ושוחח עם המתלוננת אשר תיארה מערכת יחסים תקינה עם הנאשם לאורך השנים, כשלאחרונה התמודדו עם משברים שפגעו ביכולתם לנהל תקשורת מקדמת. ציינה כי היא נתרמת רבות מהקשר הטיפולי בתחום הזוגיות. השירות מציין אודות עדכון שקיבל מהמטפלת הזוגית. עלה כי הנאשם והמתלוננת משתפים פעולה באופן מלא יחד ולחוד בטיפול וההתרשמות היא מהגמשת עמדותיהם ויכולת תקשורת מקדמת יותר מבעבר. השירות התרשם כי הנאשם אינו ניחן בדפוסי התנהגות אלימים קבועים בקשר הזוגי, מתפקד באופן יציב ומשכך השירות ממליץ לבכר את הפן השיקומי בתיק זה ולהטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה וצו של"צ בהיקף של 160 שעות לצד מאסר על תנאי. השירות מציין כי יש בהמשך הטיפול כדי לתרום להפחתה ברמת הסיכון לטווח המידי והרחוק.

 

13.       אכן, האינטרס הנוגע לשיקומו של הנאשם אינו מהווה אינטרס שלו בלבד, אלא משרת גם את החברה בכללותה. יחד עם זאת, אינטרס זה מהווה שיקול אחד מבין מכלול השיקולים העומדים בפני בית המשפט בבואו לגזור את עונשו של הנאשם - ראו והשוו רע"פ 1787/15 עמר נ' מדינת ישראל (24/03/15).

 

בהינתן כך, ולאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, לא מצאתי כי תיק זה מצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם אליבא דסעיף 40ד לחוק העונשין. אינני סבור כי התנהגות אלימה אליבא דנסיבות מושא תיקנו לצד איומים קשים בהכאת המתלוננת וברצח יכולים לדור עם ענישה בדמות צו של"צ.

 

עם זאת ולאור כלל הטעמים שמניתי לעיל, ובתוך כך נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, מצאתי למקם את הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם אותו קבעתי בתיק, חרף עברו הפלילי, בעיקר לאור האמור בתסקיר שירות המבחן, הטיפול שעבר ועובר הנאשם ועמדת המתלוננת כמבואר בטיעוני התובעת לעונש.

 

 

14.       אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      60 ימי מאסר, ללא ניכוי ימי המעצר, שירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוו"ד הממונה שהוגשה לתיק.

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום   26.7.23 , עד לשעה 08:30, כשהוא מצויד בתעודת זהות, במפקדת שב"ס, מחוז המרכז - יחידת עבודות השירות רמלה.

אני מזהיר את הנאשם כי אי מילוי עבודות השירות עלול להוביל להפסקתן וריצוי יתרת התקופה מאחורי סורג ובריח.

 

2.      מאסר על תנאי בן 5 חודשים למשך 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירת אלימות או איומים.

 

3.      קנס כספי בסך של   1000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם עד ולא יאוחר מיום 9.7.23.

 

4.      צו מבחן למשך שנה מהיום בהתאם לתסקירו של שירות המבחן.

 

אני מזהיר את הנאשם כי אי עמידה בצו המבחן עלול להוביל להפקעתו, חזרתו לאולם בית המשפט וגזירת ענישה חלופית ונוספת.

 

ניתן לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאים:

בכרטיס אשראי, באתר המקוון, www.eca.gov.il, במזומן בכל סניפי בנק הדואר או באמצעות מוקד השירות הטלפוני בטלפון 073-2055000.

 

 

צו כללי למוצגים: המוצגים ככל שישנם בתיק זה יטופלו בהתאם להחלטת קצין משטרה מוסמך.

 

ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיקים קשורים, מ"י/מ"ת, הקנס יקוזז מההפקדה, בהסכמת ההגנה באולם, וככל שתיוותר יתרה תושב לנאשם או למי מטעמו, בכפוף לכל דין או החלטה אחרת.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 45 ימים מהיום.

 

 

המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

 

 

 

 

ניתן היום, ג' סיוון תשפ"ג, 23 מאי 2023, במעמד הצדדים.