1

א.        פתח - דבר

1.         הבקשה שבפני מטעמו של המבקש היא להורות כי הסתיימה כבר פסילת המבקש מנהיגה לתקופה בת 24 חודשים שנקבעה בתאריך 5.10.10 בגזר הדין בתיק דנן.

ב.         טיעוני המבקש

2.         לטענת המבקש, הוא סיים בתאריך 15.3.2012 לרצות את תקופת המאסר שהוטלה עליו בתיק דנן. לאחר שחרורו הוא לא הפקיד את רשיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב, שכן רשיונו לא היה מצוי ברשותו, וזאת מאחר והרשיון נלקח ממנו על ידי משטרת ישראל ביום ביצוע העבירה (24.2.09)ומאז לא הוחזר לו.

3.         ב"כ המבקש פירט בסעיף 5 לבקשה את הנסיבות בהן נלקח רשיון הנהיגה של המבקש על ידי בוחן תנועה, כאשר לטענת עו"ד אוביץ, עוד בטרם נחקר המבקש על ידי חוקר המשטרה, הוא תושאל על ידי בוחן תנועה, וזה נטל ממנו את רשיון הנהיגה שלו, ומילא טופס "ירידה מהכביש".

עוד לדברי ב"כ המבקש, רשיון הנהיגה מעולם לא הוחזר לנאשם, ולא הונפק לו רשיון חדש.

2

4.         כאן יוער, כי הפירוט המופיע בסעיף 5 לבקשת המבקש לא נזכר בתצהיר עליו חתום המבקש, והאחרון ציין בתצהירו רק ש"רשיוני נלקח ממנו (צ"ל כנראה "ממני" אבל כך מופיע באופן שגוי בתצהיר - י.א.) ע"י משטרת ישראל עוד ביום ביצוע העבירה, ומאז לא הוחזר לי".

5.         בסעיף 3 לבקשת המבקש, מציין בא כוחו כאמור, את העובדה שרשיונו של המבקש נלקח ממנו על ידי משטרת ישראל ביום ביצוע העבירה, וכן מוסיף: "מצורף בזה העתק אישור משרד התחבורה מיום 28.4.14 מסומן נספח 3".

לכאורה, מתקבל הרושם שאישור משרד התחבורה שסומן נספח 3 מאמת את הנטען: נטילת רשיון הנהיגה ע"י בוחן התנועה.

ג.         טיעוני ב"כ המאשימה

6.         עיון באישור משרד התחבורה (נספח 3) מלמד כי נרשם בו: "ביטול רשיון נהיגה - חוק ההוצאה לפועל" וכאשר צויין הגוף ששלל את הרשיון נרשם: "בית משפט מחוזי ת"א", וצויין "רשיון הופקד - לא".

אשר על כן בדין נרשם על ידי באת כוח המשיבה בתגובתה לבקשה, כי נספח 3 אינו מאשר את הנטען, כלשונה:

"האמור בסעיף 3 אינו נכון ונספח 3 לא מאשר זאת".

7.         עוד הוסיפה ב"כ המשיבה, כי היא מתנגדת לבקשת המבקש בציינה כדלקמן:

"נערך בירור מקיף על ידי החתומה מטה במשטרת את"ן תל אביב ולא הופקד הרשיון במשטרה ולא נלקח על ידי המשטרה".

8.         קיימת איפוא מחלוקת עובדתית אם אכן רשיון הנהיגה נלקח מהמבקש על ידי בוחן התנועה כטענת ב"כ המבקש, שלא אושרה כאמור, בתצהירו של המבקש עצמו או שטענתה של באת כוח המשיבה היא הנכונה, והרשיון כלל לא נלקח על ידי איש משטרה.

3

ד.         דיון

9.         בתיק דנן עסקינן בנאשם שהורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה שבתאריך 24.2.09 כשעה לאחר חצות, נהג המבקש ברכב שבו ישבו שני שוהים בלתי חוקיים.

שוטר שישב בניידת משטרה הורה למבקש לעמוד בצד הדרך. המבקש עצר תחילה את הרכב, אך כאשר התקרב אליו השוטר הוא החל בנסיעה מהירה ופרועה, כשהוא חוצה צמתים באור אדום, גורם לכלי רכב שנסעו בנתיב הנגדי לסטות מדרכם כדי להימנע מפגיעה, וסיכן בנהיגתו את חיי המשתמשים בדרך את חיי השוטרים שרדפו אחריו, וכן את חיי הנוסעים שישבו עימו ברכב.

בשלב מסויים של המרדף הצטרפה ניידת נוספת, והמבקש סטה פעמיים לעברה עד שפגע בה, ואז התהפך הרכב בו נהג, והוא נעצר.

למבקש עבר פלילי עשיר בעבירות רכוש בעיקר בעבירות הקשורות לשימוש ברכב וזיוף סימני זיהוי של רכב, אך גם בעבירות של התחזות, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כמו כן למבקש עבר פלילי עשיר בעבירות תעבורה הכולל שש עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, שתי עבירות של נהיגה באור אדום, ובנוסף לכך עבירות של אי ציות לתמרורים שונים.

בגזר הדין נקבע כי גליון הרשעותיו של המבקש - הפלילי והתעבורתי חושף אדם המזלזל בשלטון החוק לאורך שנים.

בסופו של יום נדון המבקש ל-28 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וכן עונש פסילה מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה לתקופה בת 24 חודשים מיום שחרורו ממאסר.

10.       סעיף 61 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 קובע כי מי שנפסל מהחזיק רשיון נהיגה חייב להמציא את הרשיון "לרשות הנקובה בתקנות תוך התקופה שנקבעה בהן".

תקנה 556 לתקנות התעבורה משלימה את הוראות הפקודה הנ"ל, וקובעת בס"ק (א):

4

"נפסל בעל רשיון נהיגה על ידי בית משפט מהחזיק ברישיונו, ימציא בעל הרשיון את רשיון הנהיגה שלו לאותו בית משפט שהורה על פסילתו מיד אחר שהודע לו על הפסילה...".

11.       לאחרונה דן בית המשפט העליון בבש"פ 9075/12 מוחמד ג'אבר (פורסם במאגרים - 14.4.14) בסוגיות הבאות: מאימתי למנות את ימי פסילת רשיון הנהיגה על פי גזר דין? מיהו הפורום המתאים לדון בכך? מה בין הפקדת הרשיון במשטרה לבין הפקדתו בבית המשפט? והאם מוצדקת הפקדת רשיון הנהיגה בעידן הדיגיטלי?

כב' השופט סולברג אשר נתן את פסק הדין בבש"פ 9075/12 הנ"ל (אליו הצטרפו כב' השופטים מ' נאור וא' שוהם) ציין כי הסמכות לחשב מניין ימי פסילת רשיון נהיגה מסורה לרשות הרישוי, והביקורת השיפוטית על החלטתה נתונה בידי בית המשפט לעניינים מינהליים.

עוד נקבע, כי מי שרישיונו נלקח ממנו במהלך חקירתו במשטרה - אין לחייבו בהמצאת תצהיר חלף הפקדת הרישיון.

12.       מהאמור לעיל עולה, כי השאלה המונחת כיום, לפיתחו של בית המשפט היא אם אכן נלקח רשיון הנהיגה מהמבקש שבפני על ידי בוחן תנועה , ואז המבקש לא היה צריך להפקיד תצהיר חלף רשיון הנהיגה, ותקופת הפסילה- הסתיימה.

ברם, אם לא נלקח ממנו רשיון הנהיגה שלו על ידי בוחן התנועה, אזי, מאחר ולא הפקיד תצהיר חלף הרשיון - תקופת הפסילה טרם החלה.

13.       השאלה, איפוא, אם אכן נלקח הרשיון על ידי הבוחן - אם לאו שנויה במחלוקת בין הצדדים.

אשר על כן, פסקי הדין בהם נקבע כי הפקדת רשיון הנהיגה במשטרת ישראל די בה כדי למלא אחר דרישת הפקדת הרשיון, ואין לדרוש עוד מהמבקש להפקיד את רשיונו במזכירות בית המשפט - ב"ש 2562/08 מזרחי נ' מ"י (18.6.2008) וכן ת"פ 3039/04 מ"י נ' שטונוב (3.5.12) - אינם יכולים לסייע למבקש שכן באשר אין הוכחה שרשיונו אכן נמסר על ידו לבוחן התנועה.

5

14.       מותב זה כבר סיים את מלאכתו בגזר דין, ואין הוא מוסמך לדון בשאלה אם נמסר רשיון הנהיגה לבוחן התנועה אם לאו. הסמכות כיום לחישוב מניין ימי פסילת רשיון הנהיגה מסורה כיום לאור בש"פ 9075/12 לרשות הרישוי.

15.       לאור כל המקובץ לעיל - הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ט סיוון תשע"ד, 17 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

                                                                         חתימה