1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אורית קליינפלד

הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד ראסם ג'בארה

1.         ביום 19.11.14 נדון הנאשם בפני, במסגרת הסדר טיעון שבין הצדדים - למאסר בן 3.5 חודשים בפועל, שמניינו מיום מעצרו 12.9.14.

2.         ביום 20.11.14 הועברה הודעה ע"י שב"ס כי הנאשם מרצה, בנוסף למאסר שהוטל בתיק שבכותרת כנ"ל - מאסר למשך 3 חודשים + יום מת.פ. 29619-04-10 שלום-פ"ת.

            שב"ס ביקש להבהיר את שאלת צבירתם/חפיפתם של המאסרים - בהעדר הוראה מפורשת בגזר הדין באשר לכך.

3.         לפיכך נקבע דיון בפני לבירור טענות הצדדים באשר לדרוש הבהרה והכרעה.

4.         ב"כ המאשימה ציינה בטיעוניה את אי הבאת דבר מאסרו הנוסף בפני ביהמ"ש במהלך טיעוניה לעונש - משום אי עדכון רישומי המשטרה, ומחמת היעדר תום לב של הנאשם שלא ציין זאת בפני ב"כ - ועתרה לצבור את המאסרים.

מאידך - עתר ב"כ הנאשם שלא להתערב בלשון גזר הדין, בהיעדר קביעת ביהמ"ש בגזר הדין, באשר לסדר נשיאת המאסרים, וכמצוות המחוקק.

5.         המסגרת הנורמטיבית להכרעה הינה סע' 45(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977, ולפיו:

2

"מי שנידון למאסר, ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למאסר, ובית המשפט שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי המאסר, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא ענש מאסר אחד והוא של התקופה הארוכה יותר."

לשון החוק ברורה, וכך ברור גם כי על התביעה להביא את מכלול הנתונים הרלבנטיים לענישתו של הנאשם - בטיעוניה בטרם מתן גזר דינו, לרבות הרשעותיו הקודמות ועובדת ריצוי מאסר אחר בעת מתן גזר דין נוסף.

אין להידרש לשאלת תום הלב של הנאשם בענין זה.

בית המשפט "קם מכסאו" לאחר מתן גזר דינו של הנאשם בתיק שבכותרת, ועל כן אין מקום לקביעה, זולת הנגזרת מהוראת החוק כנ"ל, בשאלת צבירת המאסר שהוטל על הנאשם- אם לאו.

6.         בשולי הדברים, ייאמר כי מסופקני אם בסמכותי להורות על תיקון גזר הדין נוכח הוראותיו של סע' 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984 בדבר תיקון טעות בפסק דין - על כי לא נפלה טעות בפסק הדין, ואין מדובר אך "בטעות בחישוב" או "השמטה מקרית" של שאלת צבירת המאסרים או חפיפתם.

7.         לפיכך, יש להידרש למאסרים שהוטלו על הנאשם כקביעת סע' 45 (ב) לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

8.         מזכירות ביהמ"ש תשלח ההחלטה לשב"ס.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ה, 11 דצמבר 2014, במעמד הנוכחים.