1

31 אוקטובר 2019

לפני:

כב' השופטת חנה טרכטינגוט - שופטת בכירה

החלטה

1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום לפיו התקשרה הנאשמת 1 בהסכם לקבלת שירות עם קבלן שירות מבלי שלקבלן השירות היה רשיון כנדרש.

הנאשם 2 נושא משרה בנאשמת 1.

2.         הנאשמים הגישו בקשה למתן צו להמצאת מסמכים ומוצגים, ואלה הם:

            א.   הסכמי התקשרות עם לקוחות הקבלן (סומנו כ- מ.ס. 61-100);

            ב.    רשימת עובדי הקבלן לשנת 2015 - 2016 (סומנה כ- מ.ס. 112-113);

ג.    הסכם התקשרות מול חברת "אפ סייד דאון" (סומן כ- מ.ג. 1-4);

ד.    הסכם התקשרות מול חברת "פ.ג.ג. סוכנויות סחר תקשורת" (סומן כ- ס.ז. 1-5);

ה.   הסכם התקשרות מול חברת "ארלסנס" (סומן כ- ע.ו. 1-4);

ו.     מסמכים נוספים אשר הוצגו בפני מר סרוסי (סומנו כ- ס.ז. 6-11, ס.ז. 15-24, ע.ו. 6-35);

ז.    פרוטוקולי חקירתם של לקוחות הקבלן ששמותיהם נמנו ברשימה (סומנו כ- מ.ס. 101).

ח.   כתבי האישום שהוגשו כנגד הלקוחות שבנספח א' לעיל, כולם או חלקם.

3.         לטענת הנאשמים חקירתו של מר סרוסי (נושא משרה בקבלן השירות) נמסרה להם "עירומה" והם רשאים לקבל, כחלק מחומר החקירה, בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ה-1982 (להלן: "החסד"פ") את מלוא המסמכים אשר הוצגו בפני מר סרוסי בחקירתו.

כמו כן החקירות וכתבי האישום אשר הוגשו כנגד מזמיני השירות נדרשים לצורך ביסוס הגנתם ל"אכיפה בררנית".

2

4.         המאשימה מתנגדת וטוענת כי חומרים מתיקי חקירה אחרים אינם עונים על התנאי של חומר "הנוגע לאישום", ולכן אינם חלק מ"חומר חקירה" כעולה מסעיף 74 לחסד"פ.

מדובר בחומר חקירה מתיקים אחרים, כאשר לכל מזמין שירות יש מערכת עובדתית פרטנית ייחודית עם הקבלן.

החומר המבוקש אינו נוגע אף ל"פריפריה של אישום" ושייך לתיקי חקירה אחרים.

הסכמי ההתקשרות של הקבלן עם גורמים אחרים אינו מהווה חומר חקירה ביחס לתיק ספציפי זה.

ההכרעה -

5.         אקדים ואציין כי בקשה דומה הוגשה עוד ביום 9.7.17.

ביום 13.3.18 ניתנה החלטה מפי חברי השופט שגב, לפיה לאור פסיקתו של בית הדין הארצי בפרשת אלירן דואב (עפ"א 16393-12-13, עפ"א 43130-02-14 מדינת ישאל - אלירן דואב 9.9.15, להלן: "פרשת אלירן דואב"), משמדובר בטענת הגנה מן הצדק מסוג אכיפה בררנית אין זה השלב להעלאת הבקשה, והנאשמים רשאים להעלות את טענתם בשלב הראיות.

6.         ביום 14.6.18 הוגשה תשובת הנאשמים לכתב האישום, בה הם חזרו על טענתם לאכיפה בררנית, כאשר לטענתם מבין 20 מזמיני השירות מהקבלן הוגש כתב אישום נגדם בלבד.

7.         הנאשמים הגישו את בקשתם בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ, אולם על פי הפסיקה יש להבחין בין "חומרי חקירה" אליו מתייחס סעיף 74 לחסד"פ לבין מסמכים ומוצגים אליהם מתייחס סעיף 108 לחסד"פ, וביניהם נכללים בין היתר נתונים סטטיסטיים ומדיניות אכיפה.

על ההבדלים בין סעיף 74 לחסד"פ לבין סעיף 108 לחסד"פ עמד לאחרונה בית הדין הארצי בעפ"א (ארצי) 23777-02-19 מ"י - מדינת ישראל - דוד ויוסף אוכל רחוב בע"מ (7.4.19).

מסמכים המיועדים לביסוס טענה של אכיפה בררנית יהיו בדרך כלל במסגרת סעיף 108, ובית הדין ידון בבקשה בכפוף להנחת תשתית עובדתית לכאורית להפליה כאמור.

            לעומת זאת סעיף 74 מתייחס למקרים בהם ההגנה לא קיבלה את כלל חומר החקירה מידי התביעה לאחר הגשת כתב האישום.

8.         הפרשנות אשר ניתנה למונח "חומרי חקירה" הינה רחבה:

3

"חומר החקירה" ממין זה יהא "כל ראיה העשויה להיות רלבנטית לשאלות העומדות להכרעה במשפט, במישרין או בעקיפין, בין שהיא תומכת בגרסת התביעה ובין שהיא לכאורה עומדת בסתירה לה, ובין שהיא נראית נייטרלית לגבי השאלות השנויות במחלוקת" [ע"פ (ארצי) 21/07 דוד ישראל - מדינת ישראל - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (9.9.07); בג"צ 1885/91 אלי צוברי - פרקליטות מחוז ת"א, פ"ד מה (3), עמ' 630 בעמ' 633, להלן: עניין צוברי; בש"פ 1355/98 צבי בן ארי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג (2), עמ' 1, להלן: "עניין בן ארי"; בש"פ 9322/99 מסארווה - מדינת ישראל פ"ד נד (1) עמ' 376, בעמ' 381, להלן: "עניין מסראווה"].

מבחן הרלבנטיות מותיר "שוליים רחבים גם למקרים שבהם החומר שבמחלוקת אינו קשור במישרין לאישום או לנאשם, והרלבנטיות שלו לאישום היא גבולית"[בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית-הדין הצבאי לערעורים, פ"ד נז (4) 625, 633, להלן "עניין התובע הצבאי"; בש"פ 10787/06 מוסא אבו שחאדה - מדינת ישראל (17.1.07); עפ"א (ארצי) 21/08 מדינת ישראל - טכנומאן (5.8.08), להלן: "עניין טכנומאן"].

            עמד על כך השופט בך, בפסק דינו בבג"ץ 233/85 הוזייל - משטרת ישראל, פ"ד לט (4) 124, 129, להלן: "ענין הוזייל":

"אין לפרש את המונח "חומר החקירה" שבסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי פירוש דווקני ומצמצם, המגביל את תחולת הסעיף לחומר הראיות המתייחס אך ורק במישרין למעשה העבירה המיוחס לנאשם. 'חומר החקירה', במובן ההוראה האמורה, גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע. מטבע הדברים אין לקבע בנושא זה כללים גורפים וממצים. בכל בית משפט חייבים נציגי התביעה, ובמקרה של חילוקי דעות - בתי המשפט, להיות מודרכים על ידי כללי השכל הישר ועל ידי המגמה לאפשר לסנגוריה הזדמנות להכין את הגנתה (ראה בעניין זה גם ע"פ 179/79, פ"ד לד (2) 688, 692-691). אולם במסגרת השימוש בשיקול הדעת כאמור אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח של "חומר החקירה" ראיות שהרלבנטיות שלהן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית..."

[עפ"א (ארצי) 29798-10-11 מדינת ישראל נ' מרים ויהודית עמית (22.4.13)]

9.         לטעמי, הגם שהבקשה הוגשה לפי סעיף 74 לחסד"פ הרי, שמעיון במסמכים המבוקשים עולה שאמנם חלקם נכנס בגדר סעיף 74 לחסד"פ אך הבקשה לקבלת כתבי אישום שהוגשו כנגד לקוחות אחרים של הקבלן נכנסת לגדר סעיף 108 לחסד"פ.

10.       הנאשמים עותרים לקבל את כל המסמכים אשר הוצגו לקבלן מר סרוסי בחקירתו והוא התבקש להתייחס אליהם.

            המאשימה המציאה לנאשמים את חקירתו של הקבלן בלבד.

11.       לטעמי חקירתו של הקבלן נכנסת להגדרת חומר חקירה שבסעיף 74 לחסד"פ ועונה על מבחן הרלבנטיות ומשהומצאה לעיון הנאשמים, אין על כך עוד מחלוקת.

            משכך יש להמציא לנאשמים את כל המסמכים אשר הוצגו לנחקר ושאליו התבקש להתייחס.

4

אין בעובדה כי החקירה נמצאת בתיק שונה כדי להוציאה מגדר חומרי חקירה לצורך סעיף 74 לחסד"פ.

            מדובר בקבלן אשר הוא מושא ההתקשרות שלא כדין שבבסיס כתב האישום שלפני.

12.       אני ערה לכך שהחלטה בבקשה לפי סעיף 74 תיעשה, במידת האפשר, על ידי השופט שלא דן באישום, אלא שבמקרה שלפני, משלא נדרשתי לעיין במסמכים המבוקשים ומשלא הועלתה על ידי המאשימה טענה לפגיעה בצדדים שלישיים אלא רק טענה לחוסר רלבנטיות, לא הועברה ההחלטה לשופט אחר.

13.       לפיכך אני מורה למאשימה להעביר לידי הנאשמים את המסמכים המפורטים בסעיפים א' - ו' לבקשה, בהיותם חלק מחקירתו של מר סרוסי אשר הומצאה לידי הנאשמים.

14.       מסקנתי שונה בקשר לפרוטוקולים של חקירתם של לקוחות הקבלן, אשר אינם מהווים חלק מחקירתו של מר סרוסי והם רחוקים מגבולות כתב האישום, ועניינם אינו קשור לענייננו, אף שהם מהווים חלק מתיק החקירה של הקבלן.

15.       אשר לבקשה לקבל את כתבי האישום כנגד לקוחות הקבלן, הרי שבקשה זו היא כאמור במסגרת סעיף 108 לחסד"פ.

16.       המאשימה הודתה בפרוטוקול מיום 30.1.18 כי לא הוגשו כתבי אישום כנגד כל הלקוחות.

            די בכך כדי להניח ראשית ראיה לביסוס הטענה לאכיפה בררנית לצורך היענות לבקשה להורות למאשימה על העברת המסמכים לנאשמים.

לא למותר לציין כי מאחר ומדובר בשני לקוחות אין בכדי כדי להוות הכבדה על המאשימה.

17.       נוכח מועד הדיון הקרוב, ימסרו המסמכים לנאשמים במהלך יום א' 3.11.19.

ניתנה היום, ב' חשוון תש"פ, (31 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים.