בפניי בקשה להורות על עיכוב ריצוי עונש המאסר שהוטל על המבקש בגזר הדין שניתן ביום 3.5.2023 ונקבע ליום 15.6.2023. בבקשה נאמר כי הדחיה נועדה לאפשר למבקש לחגוג עם בני משפחתו את חג הקורבן וכן להשלים את המיון המוקדם. לפיכך, התבקש בית המשפט להורות על דחיית ריצוי מאסרו של המבקש, כך שיחל ביום 2.7.2023.

דין הבקשה להידחות ממספר טעמים.

ראשית, מדובר בגזר דין שניתן לפני קרוב לחודש וחצי, ליתר דיוק ביום 3.5.2023, ולכן לא ברור מדוע מוגשת הבקשה ברגע האחרון, כשלושה ימים לפני המועד שנקבע לתחילת ריצוי עונש המאסר.

שנית, הבקשה הוגשה מבלי שהובאה בגדרה עמדת המשיבה.

שלישית, הסנגור לא ציין בבקשתו את המועד שבו פנה לעריכת מיון מוקדם ולא צרף לבקשתו את פנייתו למיון מוקדם כאמור. בנסיבות, אין לדעת באם העיכוב בהשלמת אותו מיון נעוץ בשב"ס או שמא במחדליו של המבקש.

בשים לב לפרק הזמן הארוך שניתן למבקש להיערך לתחילת ריצוי מאסרו (מיום 3.5.2023 עד 15.6.2023) אין כל מקום לדחייה נוספת.

הבקשה על כן נדחית.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשפ"ג, 13 יוני 2023, בהעדר הצדדים.