1

כללי:

1.         התביעה מייחסת לנאשם עבירה של תקיפת חסר ישע, עבירה לפי סעיף 368 ב (א) סיפא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.         התביעה טוענת כי ביום 31/12/13 סמוך לשעה 17:30 היכה הנאשם, אזרח פיליפיני ששהה בארץ בתוקף אשרת עבודה בתחום הסיעוד, את ש פ יליד 0.0.29, שהיה בטיפולו בכך שבעט בו והיכה אותו בגבו מספר פעמים וחבט בבטנו.

            התביעה טוענת כי המעשים בוצעו בהיות הנאשם בגילופין.

3.         בהמשך ניסה המתלונן להתקשר ולבקש עזרה. הנאשם נטל ממנו את הטלפון המשיך להכותו וגרם לו לחבלה של ממש בדמוי שריטות בכפות ידיו.

4.         הנאשם הכחיש מכל וכל את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום.

מהלך הדיון:

5.         אין מחלוקת כי המתלונן שוהה היום בבית אבות סיעודי, סובל ממחלות רבות ביניהן סוכרת, פרקינסון ועוד. המתלונן הוא גם עיוור לחלוטין.

6.         נוכח מצבו של המתלונן, שמעתי את עדותו בבית האבות בו הוא נמצא בכפר סבא.

2

            למרות הקושי בשמיעת הדברים שמסר המתלונן הוא עשה עלי רושם אמין.

            התרשמתי מאדם שיכולותיו הקוגניטיביות הן תקינות לחלוטין אשר העיד בצורה ברורה על הדברים שהתרחשו ביום האירוע.

7.         המתלונן מסר דברים מדודים וציין כי בעבר הנאשם לא נקט נגדו באלימות וטיפל בו בצורה ראויה.

8.         שוכנעתי כי דברי המתלונן הם ראויים לאימון וכי ניתן לבסס עליהם ממצאים מרשיעים.

9.         בנוסף למתלונן העידה בפניי בתו של המתלונן. רוב דבריה של עדה זו הם בגדר עדות שמיעה, אולם יש בחלק מהדברים שמסרה כדי לחזק את דברי המתלונן בפניי.

10.       מטעם התביעה העיד רס"ל טום אטיאס, שהגיע לבית המתלונן ביום האירוע. העד הגיע לדירה בשדרות **** בעקבות פנייה טלפונית של בת המתלונן בשעה 17:41. השוטר ציין כי דפק מספר פעמים בדלת וצלצל, רק אחר כך הנאשם פתח לו את הדלת. כשפנה למתלונן הוא אמר לשוטר: "הוא הרביץ לי הוא הביא לי מכות בגב ובפנים, הוא הרביץ לי איפה שבא לו ומתי שבא לו".

            השוטר ציין כי הבחין בסימני חבלה בידיו של המתלונן. המתלונן הוסיף כי המטפל הרביץ לו בגלל ששתה ולא הפסיק למרות בקשותיו.

            השוטר ציין כי לנאשם היה ריח חזק של אלכוהול.

11.       המתלונן קיבל שירותי טיפול מחברת "מתן" בין 30/11/10 ועד יום האירוע הועסקו על ידו חמישה מטפלים אחת אישה והיתר גברים. החברה מסרה כי לא ידוע להם שמר פילוסוף ביקש להחליף עובד גבר באישה.

12.       מהחברה שמעניקה שרות רפואי למתלונן התקבל מידע לפיו ביום האירוע בשעה 17:27 הגיעו מספר קריאות למוקד מהמתלונן הוא לא ענה לטלפון.

13.       המתלונן מסר כי יום האירוע היה חג לנאשם, הוא צעק מהמיטה כדי שהנאשם יבוא לעזור לו, הנאשם לא הגיע, הוא נעזר במעקה וקם מהמיטה. המתלונן הביע את כעסו בפני וביקש ממנו את הטלפון. הנאשם סרב לתת לו את הטלפון.

3

14.       המתלונן אמר לנאשם כי יבקש מבתו לפנות למשרד כדי שיחליפו אותו. המתלונן מסר כי בדרכו למיטה הנאשם היכה בו בחזה ובגב. המתלונן מסר כי מאוחר יותר הטלפון צלצל ובתו מקופנהגן התקשרה. הנאשם נתן לו בשלב זה את המכשיר, המתלונן מסר לבתו כי הנאשם מרביץ לו. המתלונן מסר כי כעבור זמן אנשים דפקו בדלת והנאשם לא פתח אחר כך באה המשטרה וגם להם הוא לא רצה לפתוח.

15.       בחקירתו הנגדית מסר המתלונן כי התלונן על כי הנאשם עושה עצמו לא שומע כשהוא קורא לו. הוא גם מסר כי רצה שיחליפו אותו במטפלת.

            המתלונן מסר כי המכות שקיבל מהנאשם לא היו חזקות. המתלונן גם מסר כי הנאשם לא שרט אותו בידיים.

גרסת הנאשם:

16.       בהודעתו מיום 31/12/13 שעה 21:46 מסר הנאשם כי הוא לא תקף באותו יום את המתלונן. הוא נשאל מדוע המתלונן טוען שהוא תקף אותו, לכך הגיב הנאשם: "בגלל שהוא רוצה שיהיה לו מטפלת ולא מטפל...". הנאשם מסר כי באותו יום איש לא התקשר למתלונן הוא לא ראה אותו לוחץ על כפתור מצוקה עד שהגיעו שוטרים לבית.

17.       הנאשם טען כי המתלונן הגיש נגדו תלונה: "כי הוא לא שפוי בראש בגלל תרופות". הנאשם טען כי באותו יום לא היה שיכור הוא שתה רק בירה אחת.

            הנאשם הוסיף כי הבקבוק שנמצא ליד המיטה אינו שלו והוסיף כי הוא הושאר ע"י מטפל קודם שעבד עם המתלונן.

18.       הנאשם טען כי המתלונן לא יכול היה לדבר עם בתו בקופנהגן, כיוון שהוא נותן לו את הטלפון הוא גם טען כי מהמוקד לא התקשרו לבית. הוא גם הכחיש כי הבת התקשרה לטלפון הנייד שלו. וכי היו מספר דפיקות בדלת מצד השוטרים עד שפתח את הדלת.

עדות בתו של המתלונן:

19.       בתו של המתלונן הגב' ע פ מסרה בעדותה כי ביום 31/12/13 קיבלה טלפון מאחותה בקופנהגן שמסרה לה כי אביהם דיבר איתה בטלפון ומסר שהוא מקבל מכות.

4

            היא סגרה את הטלפון התקשרה קודם כל לאביה, לא הייתה תשובה, התקשרה לנייד של הנאשם וגם לא הייתה תשובה. אחרי זה התקשרה למוקד המשטרה. העדה התקשרה גם לשכנים וביקשה מהם לבדוק מה קורה עם אביה.

20.       השכנה חזרה אליה ומסרה כי לא פותחים לה את הדלת.

הערכת העדויות וסיכומים:

21.       כפי שציינתי לעיל, המתלונן עשה עלי רושם אמין. הוא תיאר כי הנאשם היה שתוי לא הגיב כשקרה לו ובהמשך היו ביניהם חילופי דברים קשים.

            הנאשם היכה אותו בחזהו ובגבו.

            העד גם ציין כי הנאשם לא ענה לטלפון וגם לא פתח את הדלת.

22.       דברים אלה מקבלים חיזוק מדברי הבת ע שהתקשרה הבייתה ולא קיבלה מענה וגם לא קיבלה מענה מהנאשם כשהתקשרה לנייד שלו. דברי העדה עליזה הם מהימנים עלי ואני מאמין לה שגם פנתה לשכנה כדי שתברר מה נעשה עם אביה.

23.       הנאשם עשה עלי רושם לא אמין, הוא שיקר בעניין צלצול הטלפון ואי פתיחת הדלת לשכנה. התרשמתי כי הוא היה כעוס כיוון שחש שהמטופל מפריע לו לחגוג את סוף השנה.

            שוכנעתי כי הנאשם היה שתוי, הדברים עולים מהתרשמות השוטר שדיבר איתו וכן מהתרשמות המתלונן, ועל כן פעל לא כשורה והגיב על תלונותיו של המתלונן בשתי מכות כפי שנמסרו בעדות המתלונן.

24.       לעניין הפגיעה ביד, לא ניתן לשלול את האפשרות כי הסימנים נגרמו כתוצאה ממחלת הסוכרת של המתלונן. המתלונן עצמו מסר כי הנאשם לא גרם לו לשריטות ביד.

25.       מאחר ולא הוכח בפני כי למתלונן נגרמה חבלה של ממש, אני מרשיע את הנאשם בעבירת תקיפה לפי סעיף 379 לחוק.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ה , 27 אפריל 2015, במעמד הצדדים